שושלת האן המערבית

לְיוֹ בָּאנְג מייסד שושלת האן המערבית

שושלת האן המערבית (בסינית: 漢; בפין-יין: Hàn) הייתה שושלת הקיסרים השנייה; היא עלתה לשלטון אחרי הבסתה של שושלת צ'ין. שלטונה נמשך מ-206 לפנה"ס, בה עלה לשלטון הקיר הראשון ליוּ באָנג, ועד 9 לספירה, בה הוחלפה על ידי שושלת שין (שנפלה לאחר שנים ספורות, ובמקומה עלתה שושלת האן המזרחית מיסודם של צאצאי ליו באנג). תקופת האן המערבית אופיינה ביציבות פוליטית, בפריחת היצירה האמנותית והתרבות, בעליית קרנו של הקונפוציאניזם (שנרדף בתקופת צ'ין), בפיתוח יחסי החוץ של סין ובתחילת המסחר בדרך המשי. לשושלת האן הייתה השפעה עצומה על ההיסטוריה הסינית; בני הקבוצה האתנית הסינית מכנים את עצמם עד היום "בני האן", והסימניות הסיניות מכונות "סימניות האן".

היסטוריה של השושלת

הפלת שושלת צ'ין

שמונה עשרה הממלכות

יורשו של קיסר צ'ין הראשון, הקיסר צ'ין אר שה, לא הצליח להיכנס לנעליו הגדולות של אביו ואיבד את השליטה על הקיסרות. ארבע שנים בלבד לאחר מות אביו, הקיסר הראשון, שושלת צ'ין הובסה על ידי המורדים כנגדה, שהונהגו על ידי סִיאָנג יוּ, שר מלחמה ממדינת צ'וּ לשעבר ומנהיג המרד כנגד שושלת צ'ין, המוכשר בשיטות מלחמה אך חסר ידע בניהול ובפוליטיקה; וליו באנג, בן-איכרים שהצטרף למרד כמנהיג חבורת פורעי חוק. שושלת צ'ין הובסה בקרב ג'וּ'לוּ והקיסר השני של צ'ין אולץ להתאבד בידי אחד משריו. סיאנג יוּ חילק את השטח שבעבר היה שייך לצ'ין ל-18 ממלכות אוטונומיות, עליהן מינה קיסר בובה שאותו רצח בסופו של דבר. ליו באנג, שהוגלה על ידי סיאנג יו, ניצל את התוהו ובוהו השלטוני ובסופו של דבר הביס את סיאנג יו בקרב גאישיה , שהתנהל ב-202 לפנה"ס. ליו באנג לקח לעצמו את תואר הקיסר וכך ייסד את שושלת האן, שנקראה על שם נהר ההאן שבסמוך לו הייתה בעבר נחלתו.

ביסוס השלטון ומדיניות "אי העשייה"

מפת שושלת האן בתחילתה (220-206 לפנה"ס)

מפת שושלת האן בשיאה (ימי וו-די)

שטיח-קיר מתקופת האן המערבית. בשלושת חלקיו של השטיח מתוארים שלושת החלקים המרכיבים את הקוסמוס: עולם האלים, עולם בני האדם ועולם הרוחות ("עולם המעיינות הצהובים").

קנקן מעוטר בדרקונים ובעופות חול מתקופת האן המערבית

עם הכרזתו לקיסר, חילק ליו באנג את הקיסרות לשני חלקים - המערבי, בו שלט ישירות באמצעות מנגנון פקידותי, והמזרחי, שחולק למדינות אוטונומיות בראשות הנסיכים שסייעו לו להביס את סיאנג יו; החלשה מתמדת של הנסיכים ורצח החזקים מביניהם מנעה מהנסיכויות להפוך לגורם המסכן את השלטון. למרות זאת, הנסיכים שמרו על כוחם: הם נהנו מאוטונומיה רבה, שמרו את הרוב המוחלט של המיסים שאספו לעצמם, והנפיקו מטבעות משלהם. עלייתו של הקיסר ג'ינג די לכס השלטון ב-157 לפנה"ס סימנה את תחילתם של צעדים נוספים להחלשת הנסיכים; שבעה מאלו פתחו בתגובה ב"מרד שבע המדינות" ב-154 לפנה"ס, שנכשל, והביא להגבלות על גודלן וכוחן של המדינות אך לא לביטולן.

ראשוני קיסרי חאן נקטו במדיניות "אי העשייה", שהתבטאה בהתערבות מינימלית בכלכלה (הסרת המונופולים על הטבעת המטבעות, הברזל והמלח וביטול הפיקוח על המחירים), הימנעות מעבודות ציבוריות בהיקף נרחב, בריכוך העונשים הדרקוניים שמקורם בתקופת צ'ין, ובחוסר ההסתמכות על מערך פקידותי פעיל. שיטה זו הביאה, מצד אחד, להיווצרות מעמד "בעלי קרקעות" שהעסיקו רבים מהאיכרים כצמיתים וסיכנו את מעמדו של השלטון; ומצד שני, למילוי קופת המדינה בשל ההימנעות מפרויקטים ראוותניים ובזבזניים.

מדיניות "אי העשייה" התבטאה גם ביחס כלפי שבטי השיונגנו; בשנת 202 לפנה"ס, לאחר שתמכו במורדים כנגדו, ליו באנג קבע עם השיונג-נו את הסכם ה"חה-צ'ין" ("שלום ונישואין"), לפיו ראש השיונג-נו, הצ'אן-יו, יישא נסיכה מבית המלוכה, ויסופקו לשבטי השיונגנו סחורות ("מתנות") כגון משי, בגדים, מזון ויין מדי פרק זמן קבוע. פשיטות של השיונגונו על שטחי האן הובילו עם הזמן להקצנת תנאי ההסדר לטובתם.

הקיסר ווּ דִי

בימיו של הקיסר ווּ-דִי, השביעי מבין קיסרי האן, הורחב משמעותית שטח הקיסרות, שהתמשכה כעת מחלקה הצפוני של קוריאה בצפון (שנכבש ב-108 לפנה"ס), עד שינג'יאנג של היום במערב, ומערבות השיונגנו בצפון עד וייטנאם של היום בדרום וים סין בדרום מזרח. חלק ממערכות צבאיות אלו נבע מהצורך להדוף את השיונג-נו לאחר כשלונו של ניסיון התנקשות במנהיגם, הצ'אן יו; בסופו של דבר, השיונגנו נאלצו לברוח אל מעבר למדבר גובי, ואדמותיהם עובדו על ידי האיכרים הסינים. וו-די ייסד את "שיטת המנחות", לפיה מלכי המדינות הסמוכות חויבו לשלוח מדי פעם בפעם נציגים מלווים במנחות לחצר הקיסר על מנת שיפתח עמן בקשרי מסחר. מטרתו המרכזית של הטקס הייתה ההכרה בעליונותו של הקיסר, והנציגים אולצו בין השאר להשתחוות אליו.

ההתפשטות הטריטוריאלית גבתה את חלקה מקופת הקיסרות, ובעקבות כך הפך וו-די את הכלכלה לריכוזית יותר: וו-די חידש את המונופולים על הברזל, המלח והטבעת המטבעות, הטיל מיסים חדשים על הסוחרים, פעל לשיפור החקלאות (על מנת להגדיל את כמות המיסים המתקבלת) ושיקם את תעלות המים מימי שושלת צ'ין. הנסיכויות הוחלשו משמעותית על ידי חוק לפיו הנסיכויות התחלקו שווה בשווה בין כל צאציו של הנסיך.
השטחים החדשים שנכבשו בימיו של וו-די אלו אפשרו לסין לפתח קשרי מסחר עם המערב בדרך המשי, ולסחור עם מדינות מרוחקות; סחורות שמקורן בסין הגיעו עד לאימפריה הרומית. מסעותיו של ז'אנג שיאן, שנמשכו בין 139 ל-125 לפנה"ס (מספר שנים לפני כיבושיו של וו-די באסיה המרכזית), הביאו ליצירת קשרים דיפלומטיים בין סין לבין ממלכות הנמצאות במערבה, ביניהן פרגנה, באקטריה, סוגדיאנה והאימפריה הפרתית.

היחלשות ונפילת השושלת

לאחר מותו של וו-די החלה הידרדרות במצבה של השושלת: נוצר גירעון בקופת הקיסרות; רבים מהקיסרים נאלצו להקדיש את מירב מאמציהם להתמודדות עם תככי החצר, ולא עם בעיות המדינה; והקיסר לא היה יכול עוד להטיל את מרותו על המשפחות העשירות, שכוחן גדל משמעותית. קיסרי האן המערבית האחרונים היו ידועים כמזניחי השלטון על חשבון התענוגות (ביניהם אָי די, הקיסר הבגיר האחרון של שושלת האן, שהקדיש את רוב זמנו למאהבו ואף קידמו לדרגת רוזן). שני הקיסרים האחרונים שלטו בהיותם ילדים, והיוו כלי משחק בידיהם של קרובי משפחתם.

וָאנְג מָאנְג, היה האחיין החורג (מצד אביו שנפטר שהיה צעיר) של הקיסרית וָאנְג גֶ'ן גוּן. למרות שיוכו הרם הוא נשא בתפקידים שולים, עד שהחל לאסוף כח פוליטי ולבסוף מונה לעוצרו של הקיסר פינג די. פינג די נפטר בשנת 6 לספירה (וככל הנראה הורעל על ידי ואנג מאנג), ובמקומו מונה הקיסר יינג בן השנה. יינג "ויתר" בסופו של דבר על השלטון לטובת ואנג מאנג, שהביא לסיומה של שושלת האן המערבית בטענה שהיא אינה זוכה למנדט השמיים, וייסד את שושלת שין.

קיסרי האן המערבית

שם הקיסר לאחר מותו	זמן שלטונו	הערות
גָאו דְזוּ	206-195 לפנה"ס	שמו לפני שנעשה קיסר היה ליוּ בָאנג. מייסד שושלת האן.
חְווֵי דִי	194-188 לפנה"ס
שָׁאו דִי גונְג	188-184 לפנה"ס
שָׁאו דִי הונְג	184-180 לפנה"ס
וֶן דִי	179-157 לפנה"ס
גִ'ינְג דִי	156-141 לפנה"ס	לחם במרד "שבע המדינות" והחזיר את כח הממשל המרכזי לקיסרות.
ווּ דִי	140-87 לפנה"ס
גָ'או דִי	86-74 לפנה"ס
לְיוֹ הֶה	74 לפנה"ס
שׂוֵ'אן דִי	73-49 לפנה"ס
יְוֵּ'אן דִי	48-33 לפנה"ס	תומך בקונפוציוזים, ומינה רבים ממלומדי הדת לפקידים בממשלו,
צֶ'נְג דִי	32-7 לפנה"ס
אָי דִי	6-1 לפנה"ס	קיסר ביסקסואל חשוך ילדים, שקידם את מאהבו למשרות בכירות ואף שקל למנותו לקיסר.
פִּינְג דִי	1 לפנה"ס-5 לספירה	לאחר מותו של אָי דִי, מונה לקיסר בגיל 9 בזכות היותו אחיין הקיסר, היה לחתנו של וָאנְג מָאנְג מייסד שושלת שין בגיל 12, הורעל למוות על ידי חותנו בגיל 13.
ז'וּדְזְה יִינְג	6-8 לספירה	מונה לקיסר בגיל שנה על ידי וָאנְג מָאנְג, והודח על ידו שנתיים לאחר מכן.

תרבות דת וכלכלה בזמן שושלת האן

מנורת זהב עשויה בדמות משרתת מהמאה השנייה לפנה"ס, שנמצאה בקברה של דוא ואן, אשתו של אחד מנסיכי האן. באמצעות הזזת התריס, ניתן היה לשלוט על עוצמת האור; העשן נכנס אל תוך אזורים שיועדו לכך בתוך הפסל.

דת

בתקופת שלטונה הפך הקונפוציוניזם לדת המדינה ולפילוסופיה המנחה אותה ואשר המשיכה להנחות את המשטר הסיני עד לקץ העידן הקיסרי בתחילת המאה ה-20.

כלכלה

קיסרי ההאן שמרו על מבנה הכלכלי-חברתי שירשו מקיסר סין הראשון משושלת צ'ין. קיסרי האן הגדילו את השטח של הקיסרות, ואת האוכלוסייה עליה שלטו. אך במהלך השנים חלו שינויים חברתים משמעותיים, כגון יצירת מעמד מתעשרים חדש, שנגס בכוח מעמד האיכרים (החיילים-איכרים), דבר שהביא למרידות ותרעומת כלפי הקיסרים וממשלתם. בסופו של דבר העניין הכלכלי ביחד עם השחיתות שפשטה בממשל נוצלו כמנוף להפלת משטר השושלת.

תרבות

תחת שלטון ההאן עשתה התרבות הסינית התקדמות אדירה בתחומי ההיסטוריוגרפיה, האומנות והמדע. לאחר שושלת צ'ין, שקיסר הראשון, השמיד חלק ניכר מתרבות הקיסרות (תוך שריפת ספרים כמעט מכל תחום, למעט חקלאות וממשל), נעשה ניסיון לשחזר את הספרות שאבדה.

סחר-דרך המשי

החל משנת 130 לפנה"ס הוקמו שגרירויות של שושלת האן באסיה המרכזית, בשל רצונו של הקיסר הסיני וו לפתח את המסחר עם מרכז אסיה, ובעיקר עם הערים פרגנה ופרתיה. השגרירויות הסיניות הגיעו עד לסוריה ופרתיה, בעיקר בשל רצונם של הסינים לרכוש סוסים למטרות מלחמה. במקביל התפתחו קשרי המסחר עם האימפריה הרומית, אליה נשלחו שגרירים מסין (שכונו על ידי הרומים "סרס"). ההיסטוריון הרומי פלורוס מתאר ביקור של שגרירים סיניים בעת מלכותו של אוגוסטוס קיסר (27 לפנה"ס - 14):

"אפילו אומות העולם אשר אינן כפופות לשליטת הקיסר נפעמו מגדולתם והעניקו כבוד לעם הרומאי, כובש המדינות הגדול. כך גם הסקיתים והסרמטים שלחו שליחים לבקש את ידידותה של רומא. ואפילו הסרסים הגיעו, וההודים השוכנים מתחת השמש האנגית הביאו מתנות של אבנים יקרות, פנינים ופילים."

המשך בניית החומה הגדולה של סין

במהלך שנות השושלת המשיכה בניית החומה הגדולה של סין.

גלריה

• 
  מפת קיסרות סין בזמן שושלת האן המערבית בשנת 87 לפנה"ס
• 
  מטבע ברונזה מתקופת שושלת האן המערבית
• 
  דרך המשי-סחר עם אירופה ומרכז אסיה
• 
  קערה מתקופת שושלת האן המערבית
• 
  שושלת האן המערבית בשנת 2 לספירה-7 שנים לפני תום השושלת.
• 
  סין בזמן חילופי השושלות צ'ין להאן המערבית
• 
  החומה הגדולה של סין
• 
  תוואי החומה הסינית בתקופת שושלת האן

מיקומה של השושלת בהיסטוריה של סין

שושלת צ'ין	שושלת האן המערבית 206 לפנה"ס-9 לספירה	שושלת שין

קישורים חיצוניים

• Han Dynasty by Minnesota State University
• Han Dynasty art with video commentary, Minneapolis Institute of Arts

סין הקיסרית	שושלת האן המערבית 206 לפנה"ס-9 לספירה	סין הקיסרית