דלינג – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־21:55, 4 ביוני 2019

דלינג (״עלות השחר״^[1] או ״הזוהר״^[2] בנורדית עתיקה ) הוא אחד מאלי האסיר מהמיתולוגיה הנורדית. דלינג מוזכר באדה הפואטית ובאדה הפרוזאית כאביו של דגר (Dagr) - הפרסונפיקציה של יום. באדה הפרוזאית הוא מוזכר כבעלה השלישי של נוט (Nótt), הפרסונפיקציה של לילה או כבעלה של יורו (Jörð), הפרסונפיקציה של ארץ, כתלות בכתב היד. דלינג מתואר גם בסאגה של הרבור והדיידריק (Hervarar saga ok Heiðreks). חוקרים טוענים שדלינג הוא הפרסונפיקציה של שחר ושמו מופיע כחלק משמות מקומות וכשם משפחה.

מקורות

אדה פואטית

דלינג מוזכר במספר פואמות באדה הפואטית. בסטנזה 24 בבלדה של ואפת׳רודניר (Vafþrúðnismál) האל אודין, המוסווה כגאגנראד'ר (Gagnráðr), שואל את הענק Vafþrúðnir מהיכן הגיע היום, הלילה והמחזוריות שלהם. בסטנזה 25 הענק ענה לו שדלינג הוא אביו של היום. בבלדה של הווי (Hávamál), הגמד Þjóðrœrir מטיל לחש לפני דלתו של דלינג. הלחש נועד להביא כוח לאלי האסיר, שגשוג לאלפים ותבונה לאודין. בבלדה של פיולסוויד (Fjölsvinnsmál), פיולסוויד נשאל מי מהאלים יצר את האולם האדיר שהוא נמצא בו. הוא משיב ברשימת שמות וכולל בתוכם את דלינג. דגר מופיע גם בפזמון העורב של אודין (Hrafnagaldr Óðins) רכוב על כרכרה ונאמר בפירוש שדגר הוא בנו של דלינג.

אדה פרוזאית

בפרק העשירי ב״תרמיתו של גילפי״, הנעלה מגולל את שושלת היוחסין של משפחתו של דלינג. הענק נרפי מיוטנהיים הוא אביה של נוט, הלילה. היא נישאה לשלושה גברים, השלישי הוא דלינג, מגזע האסיר. בנם של דלינג ולילה הוא דגר, יום, והוא יפה וקורן כמו אביו. אודין לקח את נוט, דלינג ודגר, נתן להם שני סוסים ושתי כרכרות ושלח אותם לשמים, שם הם רוכבים במעגלים סביב ארץ^[3].

יש לציין שכתבי יד שונים של האדה הפרוזאית מציינים קשרי משפחה שונים בין הדמויות. בכתב היד העתיק ביותר, U, מציע את יורו (Jǫrð) כאשתו של דלינג ואמו של דגר בעוד ביתרת כתבי היד, R, W וT, נוט משמשת בתפקיד זה. יש הטוענים שמקורה של גרסת הסיפור בU הוא בטעות של כותב כתב היד או אחד מהמעתיקים של גרסה זו^[4].

הסאגה של הרבור והיידריק

הערות שוליים

^ Bellows, Henry Adams (Trans.) (1936). The Poetic Edda. Princeton University Press. pp. 75.
^ Orchard, Andy (1997). Dictionary of Norse Myth and Legend. Cassell. ISBN 978-0-304-34520-5. pp. 32.
^ תרגום לאנגלית של ״תרמיתו של גילפי״, פרק 10.
^ Haukur Thorgeirsson (2008). "Hinn fagri foldar son" as published in Gripla XIX, pages 159—168. Árni Magnússon Institute for Icelandic Studies.

[1] Bellows, Henry Adams (Trans.) (1936). The Poetic Edda. Princeton University Press. pp. 75.

[2] Orchard, Andy (1997). Dictionary of Norse Myth and Legend. Cassell. ISBN 978-0-304-34520-5. pp. 32.

[3] תרגום לאנגלית של ״תרמיתו של גילפי״, פרק 10.

[4] Haukur Thorgeirsson (2008). "Hinn fagri foldar son" as published in Gripla XIX, pages 159—168. Árni Magnússon Institute for Icelandic Studies.

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''דלינג''' (״עלות השחר״{{הערה|1=Bellows, Henry Adams (Trans.) (1936). The Poetic Edda. Princeton University Press. pp. 75.}} או ״הזוהר״{{הערה|1=Orchard, Andy (1997). Dictionary of Norse Myth and Legend. Cassell. {{ISBN|978-0-304-34520-5}}. pp. 32.}} ב[[נורדית עתיקה]] ) הוא אחד מאלי ה[[אסיר (מיתולוגיה)|אסיר]] מ[[המיתולוגיה הנורדית]]. '''דלינג''' מוזכר ב[[אדה פואטית|אדה הפואטית]] וב[[אדה פרוזאית|אדה הפרוזאית]] כאביו של דגר (Dagr) - [[האנשה|הפרסונפיקציה]] של [[יום]]. באדה הפרוזאית הוא מוזכר כבעלה השלישי של נוט (Nótt), הפרסונפיקציה של [[לילה]] או כבעלה של יורו (Jörð), הפרסונפיקציה של [[כדור הארץ|ארץ]], כתלות ב[[כתב יד (העתק)|כתב היד]]. דלינג מתואר גם ב[[סאגה]] Hervarar saga ok Heiðreks. חוקרים טוענים שדלינג הוא הפרסונפיקציה של [[שחר]] ושמו מופיע כחלק משמות מקומות וכ[[שם משפחה]].
+'''דלינג''' (״עלות השחר״{{הערה|1=Bellows, Henry Adams (Trans.) (1936). The Poetic Edda. Princeton University Press. pp. 75.}} או ״הזוהר״{{הערה|1=Orchard, Andy (1997). Dictionary of Norse Myth and Legend. Cassell. {{ISBN|978-0-304-34520-5}}. pp. 32.}} ב[[נורדית עתיקה]] ) הוא אחד מאלי ה[[אסיר (מיתולוגיה)|אסיר]] מ[[המיתולוגיה הנורדית]]. '''דלינג''' מוזכר ב[[אדה פואטית|אדה הפואטית]] וב[[אדה פרוזאית|אדה הפרוזאית]] כאביו של דגר (Dagr) - [[האנשה|הפרסונפיקציה]] של [[יום]]. באדה הפרוזאית הוא מוזכר כבעלה השלישי של נוט (Nótt), הפרסונפיקציה של [[לילה]] או כבעלה של יורו (Jörð), הפרסונפיקציה של [[כדור הארץ|ארץ]], כתלות ב[[כתב יד (העתק)|כתב היד]]. דלינג מתואר גם ב[[סאגה]] של הרבור והדיידריק (Hervarar saga ok Heiðreks). חוקרים טוענים שדלינג הוא הפרסונפיקציה של [[שחר]] ושמו מופיע כחלק משמות מקומות וכ[[שם משפחה]].
 == מקורות ==
@@ שורה 6: / שורה 6: @@
 דלינג מוזכר במספר [[פואמה|פואמות]] באדה הפואטית. בסטנזה 24 בבלדה של ואפת׳רודניר (Vafþrúðnismál) האל [[אודין]], המוסווה כגאגנראד'ר (Gagnráðr), שואל את ה[[ענק (מיתולוגיה נורדית)|ענק]] Vafþrúðnir מהיכן הגיע היום, הלילה והמחזוריות שלהם. בסטנזה 25 הענק ענה לו שדלינג הוא אביו של היום. בבלדה של הווי (Hávamál), ה[[גמד (פנטזיה)|גמד]] Þjóðrœrir מטיל לחש לפני דלתו של דלינג. הלחש נועד להביא כוח לאלי ה[[אסיר (מיתולוגיה)|אסיר]], שגשוג ל[[אלף_(פנטזיה)|אלפים]] ותבונה לאודין. בבלדה של פיולסוויד (Fjölsvinnsmál), פיולסוויד נשאל מי מהאלים יצר את האולם האדיר שהוא נמצא בו. הוא משיב ברשימת שמות וכולל בתוכם את דלינג. דגר מופיע גם ב''פזמון העורב של אודין'' (Hrafnagaldr Óðins) רכוב על כרכרה ונאמר בפירוש שדגר הוא בנו של דלינג.
-== אדה פרוזאית ==
+=== אדה פרוזאית ===
 בפרק העשירי ב״תרמיתו של גילפי״, הנעלה מגולל את שושלת היוחסין של משפחתו של דלינג. הענק נרפי מ[[יוטנהיים]] הוא אביה של נוט, הלילה. היא נישאה לשלושה גברים, השלישי הוא דלינג, מגזע האסיר. בנם של דלינג ולילה הוא דגר, יום, והוא יפה וקורן כמו אביו. אודין לקח את נוט, דלינג ודגר, נתן להם שני סוסים ושתי כרכרות ושלח אותם לשמים, שם הם רוכבים במעגלים סביב ארץ{{הערה|1=[http://www.sacred-texts.com/neu/pre/pre04.htm תרגום לאנגלית] של ״תרמיתו של גילפי״, פרק 10.}}.
 יש לציין שכתבי יד שונים של האדה הפרוזאית מציינים קשרי משפחה שונים בין הדמויות. בכתב היד העתיק ביותר, U, מציע את יורו (Jǫrð) כאשתו של דלינג ואמו של דגר בעוד ביתרת כתבי היד, R, W וT, נוט משמשת בתפקיד זה. יש הטוענים שמקורה של גרסת הסיפור בU הוא בטעות של כותב כתב היד או אחד מהמעתיקים של גרסה זו{{הערה|1=Haukur Thorgeirsson (2008). "Hinn fagri foldar son" as published in Gripla XIX, pages 159—168. Árni Magnússon Institute for Icelandic Studies.}}.
+=== הסאגה של הרבור והיידריק ===
 ==הערות שוליים==
 {{הערות שוליים|יישור = שמאל}}