משה טייטלבוים – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביטול גרסה 26360116 של 2A01:6500:A052:C3D:6577:A748:9A35:76E7 (שיחה), אין צורך, זו תמונה זהה לזו שבתבנית, רק לא חתוכה
אחידות במיקום הערות שוליים, סידור קטגוריות
שורה 33: שורה 33:


==ביוגרפיה==
==ביוגרפיה==
נולד לרבי [[חיים צבי טייטלבוים]] בעל "עצי חיים", רבה ואדמו"רה של סיגט ולברכה סימה (בתו של רבי [[שלום אליעזר הלברשטאם]]) בעיר סיגט אשר בהרי מרמרוש ב[[רומניה]], ונקרא משה על שמו של זקנו בעל "[[ישמח משה]]". מצד אמו הוא נין לר' [[חיים הלברשטאם|חיים מצאנז]] וצאצא לר' [[שניאור זלמן מלאדי]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29063&st=&pgnum=342&hilite= ספר הצאצאים]}}.
נולד לרבי [[חיים צבי טייטלבוים]] בעל "עצי חיים", רבה ואדמו"רה של סיגט ולברכה סימה (בתו של רבי [[שלום אליעזר הלברשטאם]]) בעיר סיגט אשר בהרי מרמרוש ב[[רומניה]], ונקרא משה על שמו של זקנו בעל "[[ישמח משה]]". מצד אמו הוא נין לר' [[חיים הלברשטאם|חיים מצאנז]] וצאצא לר' [[שניאור זלמן מלאדי]].{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29063&st=&pgnum=342&hilite= ספר הצאצאים]}}


בן 11 שנים היה רבי משה טייטלבוים כשנפטר אביו וכעבור שלושה חודשים נפטרה גם אמו. מאז התייתם גדל בבית סבו, האדמו"ר מ[[אויפהרטו|רצפרט]]. בהגיעו לגיל 13 נסע ללמוד בעיר [[קראלי]] אצל דודו רבי [[יואל טייטלבוים]] שלימים נודע כאדמו"ר מ[[סטמאר]]. בבחרותו הוסמך לרבנות על ידי רבי [[שאול בראך]] רבה של [[קאשוי]]. לאחר תקופה הוכתר לרבה של הקהילה החרדית בעיר [[סנטה]] שב[[יוגוסלביה]], ובשנת [[ת"ש]] השתקע בה. התחתן עם לאה, בת דודו רבי חנוך העניך מאיר אב"ד קערעצקי, חתן בעל ה[[חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים|קדושת יום טוב]], ונולדו להם שלושה ילדים.
בן 11 שנים היה רבי משה טייטלבוים כשנפטר אביו וכעבור שלושה חודשים נפטרה גם אמו. מאז התייתם גדל בבית סבו, האדמו"ר מ[[אויפהרטו|רצפרט]]. בהגיעו לגיל 13 נסע ללמוד בעיר [[קראלי]] אצל דודו רבי [[יואל טייטלבוים]] שלימים נודע כאדמו"ר מ[[סטמאר]]. בבחרותו הוסמך לרבנות על ידי רבי [[שאול בראך]] רבה של [[קאשוי]]. לאחר תקופה הוכתר לרבה של הקהילה החרדית בעיר [[סנטה]] שב[[יוגוסלביה]], ובשנת [[ת"ש]] השתקע בה. התחתן עם לאה, בת דודו רבי חנוך העניך מאיר אב"ד קערעצקי, חתן בעל ה[[חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים|קדושת יום טוב]], ונולדו להם שלושה ילדים.
שורה 55: שורה 55:


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
* פרק בתוך: אברהם אליעזר סופר, '''ממשה ועד משה''', ירושלים: יריד הספרים, תשס"ז
*פרק בתוך: אברהם אליעזר סופר, '''ממשה ועד משה''', ירושלים: יריד הספרים, תשס"ז
*יצחק מיטלמן ושמואל שלמה טלר, '''ומשה היה רועה''', סדרת ספרים ב[[יידיש]]. החל מ[[תשס"ז]]. נכון ל-[[2012]] יצאו 6 כרכים.
*יצחק מיטלמן ושמואל שלמה טלר, '''ומשה היה רועה''', סדרת ספרים ב[[יידיש]]. החל מ[[תשס"ז]]. נכון ל-[[2012]], יצא לאור שישה כרכים.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* [http://collections1.yadvashem.org/notebook_ext.asp?item=71224 תמונת הרב משה טייטלבוים בצעירותו], באתר [[יד ושם]]
*[http://collections1.yadvashem.org/notebook_ext.asp?item=71224 תמונת הרב משה טייטלבוים בצעירותו], באתר [[יד ושם]]
* [[נח זבולוני]], [http://www.ranaz.co.il/articles/article183_19940608.asp האדמו"ר הזקן בארץ הקודש], [[דבר (עיתון)|דבר]], 8 ביוני 1994
*[[נח זבולוני]], [http://www.ranaz.co.il/articles/article183_19940608.asp האדמו"ר הזקן בארץ הקודש], [[דבר (עיתון)|דבר]], 8 ביוני 1994
* נח זבולוני, [http://www.ranaz.co.il/articles/article3379_19910122.asp אדמו"רים וראשי ישיבות בארץ ובחו"ל תוקפים האדמו"ר מסאטמר בגלל דבריו על הצורך בעזיבת תלמידי הישיבות], [[דבר (עיתון)|דבר]], 22 בינואר 1991
*נח זבולוני, [http://www.ranaz.co.il/articles/article3379_19910122.asp אדמו"רים וראשי ישיבות בארץ ובחו"ל תוקפים האדמו"ר מסאטמר בגלל דבריו על הצורך בעזיבת תלמידי הישיבות], [[דבר (עיתון)|דבר]], 22 בינואר 1991
* [http://www.truetorahjews.org/images/BerachMoshe.pdf ליקוטים מענייני אמונות ודעות]
*[http://www.truetorahjews.org/images/BerachMoshe.pdf ליקוטים מענייני אמונות ודעות]
* {{הארץ|שלמה שמיר ויאיר אטינגר|רבבות השתתפו בהלוויית האדמו"ר מסאטמר בניו יורק|1.1547325}}
*{{הארץ|שלמה שמיר ויאיר אטינגר|רבבות השתתפו בהלוויית האדמו"ר מסאטמר בניו יורק|1.1547325}}


== הערות שוליים ==
== הערות שוליים ==
שורה 72: שורה 72:
{{מיון רגיל:טייטלבוים, משה}}
{{מיון רגיל:טייטלבוים, משה}}
{{בקרת זהויות}}
{{בקרת זהויות}}
[[קטגוריה:ילידי 1914]]

[[קטגוריה:ניו יורק: רבנים]]
[[קטגוריה:ניו יורק: רבנים]]
[[קטגוריה:אדמו"רי סאטמר|משה]]
[[קטגוריה:אדמו"רי סאטמר|משה]]
שורה 85: שורה 83:
[[קטגוריה:רבנים יוגוסלבים]]
[[קטגוריה:רבנים יוגוסלבים]]
[[קטגוריה:סיגט: רבנים]]
[[קטגוריה:סיגט: רבנים]]
[[קטגוריה:אמריקאים שנפטרו ב-2006]]
[[קטגוריה:אבות בתי דין]]
[[קטגוריה:אבות בתי דין]]
[[קטגוריה:משפחת טייטלבוים]]
[[קטגוריה:משפחת טייטלבוים]]
[[קטגוריה:משפחת טברסקי - ענף צ'רקס]]
[[קטגוריה:משפחת טברסקי - ענף צ'רקס]]
[[קטגוריה:ילידי 1914]]
[[קטגוריה:אמריקאים שנפטרו ב-2006]]

גרסה מ־11:46, 22 בספטמבר 2019

תבנית:אדמו"ר רבי משה טייטלבוים (ה"ברך משה", י"ב בחשוון ה'תרע"ה, 1 בנובמבר 1914 - כ"ו בניסן ה'תשס"ו, 24 באפריל 2006) היה האדמו"ר מסאטמר משנת תשל"ט ועד לפטירתו. כמו כן כיהן בהונגריה כאב"ד סנטה ואב"ד סיגט וכן כיהן במקביל לאדמו"רותו כנשיא התאחדות הרבנים.

ביוגרפיה

נולד לרבי חיים צבי טייטלבוים בעל "עצי חיים", רבה ואדמו"רה של סיגט ולברכה סימה (בתו של רבי שלום אליעזר הלברשטאם) בעיר סיגט אשר בהרי מרמרוש ברומניה, ונקרא משה על שמו של זקנו בעל "ישמח משה". מצד אמו הוא נין לר' חיים מצאנז וצאצא לר' שניאור זלמן מלאדי.[1]

בן 11 שנים היה רבי משה טייטלבוים כשנפטר אביו וכעבור שלושה חודשים נפטרה גם אמו. מאז התייתם גדל בבית סבו, האדמו"ר מרצפרט. בהגיעו לגיל 13 נסע ללמוד בעיר קראלי אצל דודו רבי יואל טייטלבוים שלימים נודע כאדמו"ר מסטמאר. בבחרותו הוסמך לרבנות על ידי רבי שאול בראך רבה של קאשוי. לאחר תקופה הוכתר לרבה של הקהילה החרדית בעיר סנטה שביוגוסלביה, ובשנת ת"ש השתקע בה. התחתן עם לאה, בת דודו רבי חנוך העניך מאיר אב"ד קערעצקי, חתן בעל הקדושת יום טוב, ונולדו להם שלושה ילדים.

בימי השואה בחודש אייר תש"ד (אפריל 1944) נלכדו כל יהודי העיר והרב ומשפחתו עמם, ושוגרו למחנה ההשמדה אושוויץ. הם הגיעו לשם ביום השני של חג השבועות ובו ביום נרצחו אשתו ושלושת ילדיה. הוא עצמו נשלח למחנה עבודה במחנה טרגליץ, לעבודה במפעל לזיקוק בנזין. קרוב לשנה הועסק שם בעבודת פרך בתנאים קשים. כאשר כוחות ארצות הברית הפציצו את המחנה, כדי לשבש את אספקת הדלק לגרמנים, ביקשו הגרמנים לחסל את שרידי האסירים והעלום על רכבת לטרזינשטט, שהופצצה בידי מטוסים אמריקנים. רבים מהאסירים נהרגו והאחרים המשיכו רגלית מהלך מספר ימים עד טרזינשטט. המחנה שוחרר באייר תש"ה (אפריל 1945) בידי הצבא האדום. כן היה במחנה בוכנוואלד.[2]

לאחר המלחמה שב לסיגט וניסה לארגן מחדש חיי דת בקרב שארית הפליטה. במהלך התקופה בה שהה בסיגט נישא בשנית לבתו של רבי אהרן טייטלבוים מוואלווא. הוא חשש מהשלטון הקומוניסטי החדש והיגר לארצות הברית. שם נפגש עם דודו רבי יואל, שניצל אף הוא מהמלחמה. התיישב בבורו פארק, בה הקים בית כנסת "עצי חיים סיגוט" על שם אביו.

אחר פטירתו של רבי יואל בשנת תשל״ט, 1979, הוא נותר כמועמד הסביר ביותר לרשת את דודו הערירי ששלוש בנותיו מתו בחייו. עם זאת, נחשב כמנהיג פסיבי בניגוד לאופיו הסוער של רבי יואל, וכמו כן לא היה קנאי כל כך ונטה לסגנון הנהגה ריכוזי יותר, כשל אדמו"רים מחצרות אחרות. הרבנית האלמנה אלטא פייגא טייטלבוים התנגדה לירושה ונפתח סכסוך ממושך, כשגורמים בממסד הוותיק ומעט מהחסידים מתרכזים סביבה תחת הכינוי "בני יואל". לבסוף התקבל על ידי עיקר הממסד הגבאי והרוב הגדול של החצר, והתמנה לאדמו"ר ביום השנה למות דודו. התנגשויות אלימות עם ה"בני יואל" הוסיפו להתחולל לאורך כל תקופת כהונתו, אם כי הם לא התפלגו רשמית.

חיבר ספר בשם "ברך משה" על התורה ומועדים. בשנותיו האחרונות חלה במחלת אלצהיימר. שני בניו התעמתו ביניהם על הירושה החזויה: אהרן הבכור נחשב כנגוע בשל נישואיו עם בת לשושלת ויז'ניץ האגודיסטית-ציונית, לסמכותן מדי וכמכשול לפיוס עם ה"בני יואל", בעוד שהבן הצעיר יקותיאל יהודה החל לצבור תמיכה. אביהם השיב את הצעיר מירושלים לוויליאמסבורג בתשנ"ט, 1999, במה שהסתמן כמינויו ליורש העצר, אם כי תומכי הבכור טענו שהמהלך נבע מהאלצהיימר ומתככיו של הגבאי הראשי משה פרידמן ("גבאי"). רבי משה נפטר בכ"ו בניסן תשס"ו (24 באפריל 2006), והוטמן בעיר מונרו סמוך לדודו רבי יואל. לאחר פטירתו הוכתרו שני בניו, הרב אהרן והרב יקותיאל יהודה לאדמו"רים, לשניהם חצרות ענק.

צאצאיו

לקריאה נוספת

  • פרק בתוך: אברהם אליעזר סופר, ממשה ועד משה, ירושלים: יריד הספרים, תשס"ז
  • יצחק מיטלמן ושמואל שלמה טלר, ומשה היה רועה, סדרת ספרים ביידיש. החל מתשס"ז. נכון ל-2012, יצא לאור שישה כרכים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


הקודם:
הרב יואל טייטלבוים
אדמורי סאטמר הבא:
הרב אהרן טייטלבוים
הרב יקותיאל יהודה טייטלבוים