יקותיאל יהודה טייטלבוים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים

הרב יקותיאל יהודה טייטלבוים (מכונה: זלמן לייב; נולד בכ"ד בכסלו תשי"ב, 23 בדצמבר 1951)[1] הוא אחד משני אדמו"רי חסידות סאטמר.

בחיי אביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב יקותיאל יהודה הוא בנו השלישי של האדמו"ר הקודם מסאטמר, רבי משה טייטלבוים. נישא לחיה שרה שפיץ, בתו של הרב משה שפיץ אב"ד ביסטריצה. היה מגיד שיעור בישיבת סאטמאר לצעירים והתגורר בבורו פארק.

עד לשנת 1999 נחשב אחיו הבכור, הרב אהרן טייטלבוים, ליורש המיועד של אביו. הרב זלמן מונה לרב קהילת סאטמאר בירושלים. באותה שנה השתנתה חדות הפוליטיקה הפנימית בחסידות, בנסיבות שאינן ברורות כל צרכן. ה"ברך משה" עורר התנגדות מרגע עלייתו לכס האדמו"רות, בשל סגנון הנהגתו הריכוזי והחמור שהזכיר יותר אדמו"רים מזרח-אירופאים רגילים מאשר את דודו "הויואל משה", ורדיפתו את גורמי האופוזיציה שהתרכזו סביב הרבנית האלמנה אלטא פייגא טייטלבוים. בנו, שהשליט את מרותו על קריית יואל ורדף את ה"בני יואל", נאמני האלמנה, עורר חשש בקרב קנאים גם בשל נישואיו לבת הרבי מוויז'ניץ, מראשי האגודיסטים. גורם מכריע היה היחלשותו של "הברך משה" בסוף שנות ה-90, שפתחה את הדרך לבנו הבכור למשול בפועל – ועקב כך להיקלע לסכסוך עם הגבאי הראשי משה פרידמן, אחד הכוחות החזקים בחצר.

בשנת 1999 נקרא הרב זלמן לייב במפתיע לשוב לארצות הברית, שם הוכתר כרב בויליאמסבורג. מאוחר יותר, בצוואה שכתב בשנת 2002, ציווה האב למנות את הרב יקותיאל יהודה לאדמו"ר אחריו.

הכתרתו לאדמו"ר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסוף שנות ה-90 התפלגה למעשה החסידות, בין תומכי הרב אהרן ותומכי הרב יקותיאל יהודה. החסידים התומכים באח הצעיר (המכונים "זַאלי'ס" או "זלונים" בז'רגון הסאטמרי) טוענים כי מעשי האב בחייו וכן צוואתו תומכים בו כיורש. הפלג האחר טוען כי האדמו"ר הקודם חלה במחלת אלצהיימר, ולמעשה נשלט על ידי בני ביתו ומשמשיו, ובעיקר הגבאי הראשי משה פרידמן. בנוסף לכך, טוענים ה"אהרונים" כי קיימת צוואה משנת 1996 שבה מינה האב את הבכור ליורש והודיע כי זהו רצונו הסופי.

ה"זאלי'ס" מרוכזים בעיקר בשכונת ויליאמסבורג בברוקלין שבניו-יורק, בעוד שה"אהרונים" יושבים בעיקר בקריית יואל שבמונרו. שני הפלגים מנהלים מאבק ממושך על השליטה בנכסי החסידות.

בשבט תשע"ג, לראשונה מאז מינויו לאדמו"ר, ביקר בארץ ישראל לרגל נישואי נכדתו. במהלך ביקורו נפגש עם רבנים ואדמו"רים, ואף אגודאים, ובהם הרב שמואל אוירבך, הרב חיים קנייבסקי והאדמו"ר מגור. בביקור חילק האדמו"ר סכומי כסף ניכרים למוסדות שמתנזרים מתמיכה כספית של מוסדות המדינה, וזאת כחלק ממיזם "שקל הטהור" שמפעילה החסידות בראשותו.

הרב טייטלבוים תומך ב"פלג הירושלמי" המתנגד להתייצבות השנתית של חרדים בלשכות הגיוס בישראל, ומעניק להם סיוע כספי ועידוד מוסרי[2].

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גיסיו הם רבי מאיר, חתנו של יוסף אשכנזי ואב"ד ביסטריץ; רבי אהרן טוביה, חתנו של האדמו"ר מסערט ויז'ניץ; הרב חיים אריה שפיץ, חתנו של הרב חיד"א וייס, ראש ישיבת עץ חיים ווילרייק; והרב שמואל שלמה ר"מ בישיבת סאטמר בקווינס.

מילדיו:

  • רבי חיים צבי, רבה של קהילת סאטמר בירושלים, נשוי לבת דודו, בת רבי אפרים למברגר אב״ד מאקווא בורו פארק
  • רחל אסתר נשואה לרב יצחק רוזנברגר, רב שכונת לי גארדנס בניו יורק, בנו של הרב יהושע רוזנברגר, דיין בעדה החרדית
  • רבי יעקב דב, אב"ד סיגט בבורו פארק. חתנו של הרב צבי הירש מייזליש, אב"ד שאפראן ויליאמסבורג
  • ברכה סימא, נשואה לרב אלתר יעקב גלאנץ, ר״מ בישיבת סאטמאר בקווינס
  • רויזא, נשואה לרב אלעזר טייטלבוים, ראש כולל בווליאמסבורג ובנו של הרב ליפא טייטלבוים
  • חנה, נשואה ליואל שמעון פריעדמאן, נכד הרב ישראל חיים מנשה פרידמן ראב"ד סאטמאר
  • חנניה יום טוב ליפא, חתן רבי ברוך נתן הלברשטאם, אב"ד סאטמאר לאנדאן
  • יואל, חתן רבי אנשיל אשכנזי, אב"ד חוות דעת סי-געיט.
  • אהרן, חתן רבי אלעזר מנחם מייזליש, אב"ד ניימארק
  • הענדל, נשואה לאלחנן חיים פילאפף, בן הרב זלמן לייב פילאפף, חבר בד"ץ סאטמאר

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הקודם:
הרב משה טייטלבוים
אדמו"רי סאטמר הבא:
-