חבל הרוהר – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תקלדה
אין תקציר עריכה
שורה 26: שורה 26:
בתור החבל ה[[תעשייה|תעשייתי]] ביותר בגרמניה סבל החבל רבות ממלחמות העולם: אחרי [[מלחמת העולם הראשונה]], השתלטו ה[[צרפת]]ים על החבל על מנת לקבל פיצויים מגרמניה (לפירוט ראו '''[[רפובליקת ויימאר]]'''); במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] סבל החבל מ[[פצצה|הפצצות]] כבדות ביותר של [[בעלות הברית]], אשר הפכו אותו לעיי חורבות.
בתור החבל ה[[תעשייה|תעשייתי]] ביותר בגרמניה סבל החבל רבות ממלחמות העולם: אחרי [[מלחמת העולם הראשונה]], השתלטו ה[[צרפת]]ים על החבל על מנת לקבל פיצויים מגרמניה (לפירוט ראו '''[[רפובליקת ויימאר]]'''); במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] סבל החבל מ[[פצצה|הפצצות]] כבדות ביותר של [[בעלות הברית]], אשר הפכו אותו לעיי חורבות.


החבל נחשב, כאמור, לאזור תעשייתי ותיק, מהראשונים שקמו ב[[אירופה]]. עד לא מזמן שלטו באזור מפעלי תעשייה כבדה, [[כלי רכב|רכב]] ו[[מתכת|מתכות]]. בנוסף, היו באזור [[מכרה|מכרות]] [[פחם]] רבים. בשנים האחרונות עובר החבל "מתיחת פנים" ומנסה לשנות את תדמיתו התעשייתית והאפורה. למעשה, רק 37% משטח החבל הם שטח בנוי. 40% מהווים שטח חקלאי ו-23% הם אגמים ויערות. [[זיהום אוויר|זיהום האוויר]], אשר היה נפוץ למדי בערי החבל ב[[שנות ה-60]] ו[[שנות ה-70|ה-70]], נעלם כמעט כליל.
החבל נחשב, כאמור, לאזור תעשייתי ותיק, מהראשונים שקמו ב[[אירופה]]. עד לא מזמן שלטו באזור מפעלי תעשייה כבדה, [[כלי רכב|רכב]] ו[[מתכת|מתכות]]. בנוסף, היו באזור [[מכרה|מכרות]] [[פחם]] רבים. בשנים האחרונות עובר החבל "מיתוג מחדש" ומנסה לשנות את תדמיתו התעשייתית והאפורה. למעשה, רק 37% משטח החבל הם שטח בנוי. 40% מהווים שטח חקלאי ו-23% הם אגמים ויערות. [[זיהום אוויר|זיהום האוויר]], אשר היה נפוץ למדי בערי החבל ב[[שנות ה-60]] ו[[שנות ה-70|ה-70]], נעלם כמעט כליל.


את מכרות הפחם והמפעלים הכבדים החליפו בשנים האחרונות מוסדות [[תרבות]] מהראשונים במעלה בגרמניה, כגון בתי [[אופרה]], היכלי [[קונצרט]]ים ופארקי שעשועים. ה-Deutschlandexpress בעיר [[גלזנקירכן]] (Gelsenkirchen) היה עד לשנת [[2001]] מתחם [[דגמי רכבות|דגמי הרכבות]] הגדול בעולם (כיום המתחם הגדול בעולם נמצא אף הוא בגרמניה, בעיר [[המבורג]]). למרות שחבל הרוהר אינו מהווה יעד [[תיירות]]י אופייני, תיירים רבים המתעניינים בתולדות [[המהפכה התעשייתית]] מבקרים בהמוניהם ב[[מוזיאון|מוזיאונים]] השונים בחבל ובכמה מפעלים ומכרות לשעבר, אשר נפתחו לציבור. בנוסף, קיים בחבל הרוהר מספר רב מאוד של [[טירה|טירות]] עתיקות ושל חורבות בעלות ערך [[היסטוריה|היסטורי]], אשר מושכות גם הן מספר ניכר של תיירים.
את מכרות הפחם והמפעלים הכבדים החליפו בשנים האחרונות מוסדות [[תרבות]] מהראשונים במעלה בגרמניה, כגון בתי [[אופרה]], היכלי [[קונצרט]]ים ופארקי שעשועים. ה-Deutschlandexpress בעיר [[גלזנקירכן]] (Gelsenkirchen) היה עד לשנת [[2001]] מתחם [[דגמי רכבות|דגמי הרכבות]] הגדול בעולם (כיום המתחם הגדול בעולם נמצא אף הוא בגרמניה, בעיר [[המבורג]]). למרות שחבל הרוהר אינו מהווה יעד [[תיירות]]י אופייני, תיירים רבים המתעניינים בתולדות [[המהפכה התעשייתית]] מבקרים בהמוניהם ב[[מוזיאון|מוזיאונים]] השונים בחבל ובכמה מפעלים ומכרות לשעבר, אשר נפתחו לציבור. בנוסף, קיים בחבל הרוהר מספר רב מאוד של [[טירה|טירות]] עתיקות ושל חורבות בעלות ערך [[היסטוריה|היסטורי]], אשר מושכות גם הן מספר ניכר של תיירים.

גרסה מ־20:22, 1 באפריל 2021

המונח "רוהר" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו רוהר (פירושונים).
מיקומו של חבל הרוהר בגרמניה
מפת חבל הרוהר
בית הכנסת באסן, הגדול בגרמניה

חבל הרוהרגרמנית: Das Ruhrgebiet; מבוטא "חבל הרוּר") הוא אזור עירוני במדינת נורדריין-וסטפאליה שבגרמניה. רוב חבל הרוהר נחשב לחלק מאזור נורדריין (צפון הריין); חלקיו המזרחיים נחשבים לחלק מאזור וסטפאליה. לאורך החבל זורם נהר הרוהר, יובל של הריין. שטחו של האזור: 4,500 קמ"ר.

חבל הרוהר הוא אזור תעשייתי חשוב.

ערי החבל

האזור, השוכן במערב המדינה, רק כמה עשרות קילומטרים מהגבול עם הולנד, כולל בתחומו ערים רבות ומהווה את האזור המטרופוליטני הגדול ביותר בגרמניה, והרביעי בגודלו באירופה (אחרי מוסקבה, לונדון ופריז), עם 5.5 מיליון תושבים. מתוך 50 הערים הגדולות בגרמניה, 10 נמצאות בחבל הרוהר. ארבע ערי הרוהר החשובות והגדולות ביותר הן, לפי סדר גודלן:

  • דוֹרטמוּנד: העיר השמינית בגודלה בגרמניה. נוסדה בשנת 880. נחשבת לעיר הירוקה ביותר בחבל הרוהר: כמחצית משטחה מוקדש לפארקים וליערות.
  • דיסבורג: בתחומה נשפך נהר הרוהר אל הריין. נוסדה בשנת 883. גובלת מדרום בדיסלדורף. נמלה הענק של העיר, הקרוי דואיספּוֹרט (Duisport), הוא הנמל הפנימי (שוכן על גדות נהר) הגדול בעולם, והנמל השני בגודלו בגרמניה (אחרי נמל המבורג). דואיסבורג היא מרכז תעשיית הפלדה של גרמניה; למעלה משליש מהפלדה בגרמניה מיוצרת בעיר זו. ב-1999 נחנך מחדש בית הכנסת בעיר, אשר נחרב על ידי הנאצים ב-1938.
  • בוכום: עד למהפכה התעשייתית הייתה עיירה קטנה; בין השנים 1850 ו-1890 גדלה אוכלוסייתה פי 10. בעיר הוקמו מכרות פחם רבים, אשר כולם נסגרו בין 1960 ו-1973. המכרות הוחלפו בתעשיית רכב ענפה; תולדות המכרות מוצגות ב"מוזיאון הכריה הגרמני", אשר נפתח בעיר. אוניברסיטת בוכום, אשר נוסדה ב-1965, הייתה הראשונה בחבל הרוהר.

המעבר בין הערים רציף והגבולות מטושטשים, כך שבמובנים מסוימים היחס אל האזור הוא כאל עיר אחת גדולה - זאת מבחינה רשמית ולא-רשמית כאחד. דוגמה רשמית: האוניברסיטאות באסן ובדואיסבורג אוחדו בשנת 2003 לאוניברסיטה משותפת.

חבל הרוהר בעבר ובהווה

בתור החבל התעשייתי ביותר בגרמניה סבל החבל רבות ממלחמות העולם: אחרי מלחמת העולם הראשונה, השתלטו הצרפתים על החבל על מנת לקבל פיצויים מגרמניה (לפירוט ראו רפובליקת ויימאר); במהלך מלחמת העולם השנייה סבל החבל מהפצצות כבדות ביותר של בעלות הברית, אשר הפכו אותו לעיי חורבות.

החבל נחשב, כאמור, לאזור תעשייתי ותיק, מהראשונים שקמו באירופה. עד לא מזמן שלטו באזור מפעלי תעשייה כבדה, רכב ומתכות. בנוסף, היו באזור מכרות פחם רבים. בשנים האחרונות עובר החבל "מיתוג מחדש" ומנסה לשנות את תדמיתו התעשייתית והאפורה. למעשה, רק 37% משטח החבל הם שטח בנוי. 40% מהווים שטח חקלאי ו-23% הם אגמים ויערות. זיהום האוויר, אשר היה נפוץ למדי בערי החבל בשנות ה-60 וה-70, נעלם כמעט כליל.

את מכרות הפחם והמפעלים הכבדים החליפו בשנים האחרונות מוסדות תרבות מהראשונים במעלה בגרמניה, כגון בתי אופרה, היכלי קונצרטים ופארקי שעשועים. ה-Deutschlandexpress בעיר גלזנקירכן (Gelsenkirchen) היה עד לשנת 2001 מתחם דגמי הרכבות הגדול בעולם (כיום המתחם הגדול בעולם נמצא אף הוא בגרמניה, בעיר המבורג). למרות שחבל הרוהר אינו מהווה יעד תיירותי אופייני, תיירים רבים המתעניינים בתולדות המהפכה התעשייתית מבקרים בהמוניהם במוזיאונים השונים בחבל ובכמה מפעלים ומכרות לשעבר, אשר נפתחו לציבור. בנוסף, קיים בחבל הרוהר מספר רב מאוד של טירות עתיקות ושל חורבות בעלות ערך היסטורי, אשר מושכות גם הן מספר ניכר של תיירים.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חבל הרוהר בוויקישיתוף