שרה פוקסון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ Cat-a-lot: העתקה מקטגוריה:פסנתרניות ישראליות ל קטגוריה:פסנתרנים ישראלים שימוש בCat-a-lot |
מ ←אוספים עם אמנים נוספים: הגהה |
||
שורה 37: | שורה 37: | ||
* [[מאיר מינדל]]: תמר (ישראל, 1990) |
* [[מאיר מינדל]]: תמר (ישראל, 1990) |
||
* [[פרנק מרטן]]: מוזיקה קאמרית (שווייץ, 1991) |
* [[פרנק מרטן]]: מוזיקה קאמרית (שווייץ, 1991) |
||
* [[דוד אורי]]: פורטרט מוזיקלי (ישראל, [[1997]]) |
* [[דוד אורי|דוד עורי]]: פורטרט מוזיקלי (ישראל, [[1997]]) |
||
* מסביב לעולם עם [[ציפי פליישר]] (ארצות הברית, 1997) |
* מסביב לעולם עם [[ציפי פליישר]] (ארצות הברית, 1997) |
||
* [[רחל גלעין]]: ונגינותיי ננגן (ישראל, [[1999]]) |
* [[רחל גלעין]]: ונגינותיי ננגן (ישראל, [[1999]]) |
גרסה מ־01:55, 4 באוגוסט 2021
לידה | 1932 |
---|---|
פטירה | 1992 (בגיל 60 בערך) |
מוקד פעילות | ישראל |
סוגה | מוזיקה קלאסית |
חברת תקליטים | Jerusalem Records |
שרה פוקסון-היימן (1932–1992) הייתה פסנתרנית ישראלית.
שרה פוקסון נודעה כמבצעת של מוזיקה קלאסית בת זמננו,[1] כסולנית ובהרכבים קאמריים. ביצעה יצירות ישראליות רבות בהופעות בכורה. בין הרכביה התפרסם מאוד "דואו באר שבע" עם הפסנתרן ההולנדי-ישראלי ברט ברמן.
שרה למדה אצל ליאו קסטנברג וקרול קליין בישראל. השתלמה אצל ז'קלין בלנקרד בשווייץ ועם פטר פייכטוונגר בלונדון. הרבתה להופיע ברחבי ישראל וכן בסיורי קונצרטים בצרפת, אנגליה, בלגיה, גרמניה והולנד. הקליטה לתחנות רדיו במרבית מדינות אלה ולטלוויזיה הישראלית.
התאלמנה משופט השלום הבאר שבעי יהודה היימן בשנת 1990. לזוג נולדו שלושה בנים. מדי שנה נערך קונצרט לזכרה.[2]
דיסקוגרפיה
אלבומים
- פרנץ שוברט: מוזיקה לפסנתר בארבע ידיים (אנגליה/ישראל 1983; ארצות הברית 1988; ארצות הברית 1991)[3][4][5]
- מלחיני ברית התנועה הקיבוצית: מוזיקה לפסנתר בשתיים וארבע ידיים (אנגליה/ישראל, 1985)
אוספים עם אמנים נוספים
- רם דע-עוז: סוויטה בסגנון עתיק (ישראל, 1973)
- עמי מעייני: שני אלתורים (ישראל, 1976)[6]
- יצירות מופלאות לפסנתר (ארצות הברית, 1989)
- קלר דה לון ומנגינות מוארות ירח אחרות (ארצות הברית, 1989)
- מאיר מינדל: תמר (ישראל, 1990)
- פרנק מרטן: מוזיקה קאמרית (שווייץ, 1991)
- דוד עורי: פורטרט מוזיקלי (ישראל, 1997)
- מסביב לעולם עם ציפי פליישר (ארצות הברית, 1997)
- רחל גלעין: ונגינותיי ננגן (ישראל, 1999)
- גבריאל אירני: ציפור הפלא (הונגריה, 2001)
- אשר בן יוחנן: דיוקנו של מלחין (ישראל, 2005)
- מקס שטרן: שיר המעלות (ישראל, 2012)
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ אנתולוגיה ב-100 אצבעות - כללי - הארץ
- ^ הפקות - קונצרט לזכרה של שרה פוקסון היימן
- ^ Meyer, Kurtz (1985) "Index to Record Reviews." Notes, Quarterly Journal of the Music Library Association 41 (4): 751-774.
- ^ Weekley, Dallas A., and Nancy Arganbright (1990). Schubert's Music for Piano Four-Hands. White Plains, New York: Pro/Am Music Resources, p. 137-144. ISBN 0-912483-55-5
- ^ Lampson, Dave (1992) "Late Keyboard Music - Recommended CDs". Classical Net.
- ^ Fleischer, Robert Jay (1997) Twenty Israeli Composers: Voices of a Culture. Detroit, Michigan: Wayne State University Press, p. 345.