מקצוע

מקצוע הוא תחום פעילות שאדם מתמחה בו ועוסק בו לפרנסתו. גישה מצמצמת מבדילה בין מקצוע לבין עיסוק, כאשר מקצוע דורש הכשרה מקצועית נרחבת, ועיסוק הוא פעילות של אדם לפרנסתו, גם כזו שאינה דורשת הכשרה מקצועית.

מקצועות מוגדרים היטב החלו להיווצר עם המעבר מציד ולקט לחקלאות. בחברות של ציידים-לקטים, מוגדר תפקידו של כל אדם על פי מינו וגילו, ובדרך כלל יודע כל אדם לבצע מגוון של תפקידים. עם התפתחות החקלאות, החלה התמקצעות בתחומים מסוימים, שהלכה וגברה עם הזמן. החקלאות אפשרה למספר קטן יותר של אנשים בכל קהילה לעסוק בייצור מזון, וכן אפשרה יצירת מאגרי מזון שנשמרים לאורך זמן. בתנאים כאלה, התפנו בני אדם לפתח מקצועות שאינם מייצרים מזון באופן ישיר. ככל שהחברה מתקדמת יותר, כך גדל בה שיעור ההתמקצעות. הדחיפה הגדולה ביותר להתמקצעות התרחשה בתהליך העיור. מקצוע שנלמד באורח פורמלי במערכת החינוך או באקדמיה מכונה דיסציפלינה.

שכרו של עובד שיש לו מקצוע (במשמעות המצומצמת של המושג) גדול במידה ניכרת מזה של אדם שאין לו מקצוע. הבדל נוסף ברמות השכר במקצועות השונים נקבע לפי שיקולי היצע וביקוש בשוק העבודה.

סיווג המקצועות

מקובלת חלוקה של המקצועות לשלוש קטגוריות:

• מקצועות של "צווארון כחול" – מקצועותיהם של פועלי הייצור, העוסקים בעבודת כפיים. קרוי כך על שמו של סרבל העבודה הכחול.
• מקצועות של "צווארון לבן" – מקצועותיהם של עובדי המשרד: מנהלים, פקידים, מהנדסים וכדומה.
• "מקצועות חופשיים" – מקצועות כגון עריכת דין, מקצועות הרפואה וראיית חשבון.

הכשרה מקצועית

"שיעור האנטומיה של ד"ר טולפ", ציור של רמברנדט

הכשרה מקצועית, כלומר לימודים המובילים לרכישת מקצוע, נעשית במגוון רחב של בתי ספר: אוניברסיטאות, מכללות, בתי ספר להנדסאים, מוסדות להכשרה מקצועית, וכן בדרך של חניכות - הצטרפות לבעל מקצוע מנוסה ולימוד המקצוע ממנו תוך כדי עבודה.

לעיסוק במקצועות מסוימים נדרש, בנוסף להכשרה מקצועית נאותה, גם רישיון לעסוק בהם, ולעיתים נדרשת גם תקופת התמחות כתנאי לקבלת הרישיון.

הדינמיקה של מגוון המקצועות

מגוון המקצועות בשוק העבודה משתנה במהלך הזמן, בעיקר כתוצאה משינויים טכנולוגיים וחברתיים. התפתחות הטכנולוגיה מביאה ליצירת מקצועות חדשים, של בעלי מקצוע המפעילים ומתחזקים את המכשירים החדשים, ובאותה מידה הופכת מקצועות אחרים למיותרים. המצאת המטוס, למשל, יצרה שלל מקצועות הקשורים בו, אך בהדרגה צמצמה את הצורך במקצועות הקשורים בהפעלתן של אוניות נוסעים, שחלקן הפכו לכמעט מיותרות.

עלייה ברמת החיים מביאה לצמצום הביקוש למקצועות האופייניים לרמת חיים נמוכה, ולעליית הביקוש למקצועות שצריכת שירותיהם מתאפשרת ברמת חיים גבוהה. דוגמה לכך היא מקצועו של הסנדלר, העוסק בתיקון נעליים שהתבלו. אדם החי ברמת חיים גבוהה יעדיף לרכוש נעליים חדשות, במקום למסור את נעליו הבלויות לתיקון.

דעיכתו של מקצוע מחייבת את העוסקים בו לעבור הסבה מקצועית על מנת להמשיך ולהתפרנס.

מקצועות קיימים משתנים אף הם במהלך השנים. המקצוע מתכנת, למשל, קיים מראשית ימי המחשב, אך שפות התכנות והמתודולוגיות עברו שינויים רבים במהלך עשרות שנות קיומו של המקצוע. מקצועות המתפתחים ומשתנים במהירות מחייבים את העוסקים בהם להקדיש זמן ניכר להשתלמות, לשם שמירה על הרמה המקצועית שלהם.

הבדלים מגדריים

ערך מורחב – הפרדת עיסוקים מגדרית

הפרדת עיסוקים מגדרית במקצוע מסוים משמעה ששיעור העוסקים בו מבני מגדר אחד, גבוה או נמוך באופן משמעותי יחסית לאחוז השתתפותם בכוח העבודה. רק מיעוט קטן של מקצועות הם מאוזנים, כלומר יש בהם שיעור דומה של גברים ונשים. במרביתם נמצא רוב נשי או רוב גברי. המקצועות בעלי רוב נשי ניכר הם "מקצועות נשיים" (מקצועות של "צווארון ורוד"), כגון הוראה וסיעוד, בעוד שהמקצועות שיש בהם רוב גברי הם "מקצועות גבריים", כגון ניהול והנדסה. הפרדה (סֵגְרֵגַצְיָה) כזאת למקצועות ועיסוקים מכונה סגרגציה אופקית, ואילו הפרדה המביאה לאי-שוויון בחלוקה לדרגים מכונה סגרגציה אנכית. במקצועות שונים נמצא כי הנשים מאכלסות את הדרגים הנמוכים בעוד שהדרגים העליונים מאופיינים על ידי רוב גברי.

התאגדות מקצועית

בעלי מקצוע משותף מתאגדים פעמים רבות לשם הגנה על אינטרסים משותפים של כל העוסקים במקצוע. בימי הביניים נקראה התאגדות כזו בשם גילדה. במקצועות חופשיים מסוימים מתקיים רעיון הגילדה עד ימינו. דוגמה לכך היא מקצוע עריכת דין, שהגילדה שלו, לשכת עורכי הדין, עוסקת ברישוי העוסקים בתחום זה, בהסדרת היחסים בין עורכי הדין, בקביעת תעריפי מינימום וכדומה. בישראל, מעוגן מעמדה של גילדה זו בחוק לשכת עורכי הדין.

עם מטרותיה של הגילדה נמנית גם שמירה על כבוד המקצוע - בעל מקצוע שפגע מאוד בכבוד המקצוע, למשל מעל באמון הלקוח, עלול לאבד את רישיונו לעסוק במקצוע.

לקריאה נוספת

• מאיר איילי, פועלים ואומנים - מלאכתם ומעמדם בספרות חז"ל, הוצאת יד לתלמוד, 1987
• מאיר איילי, אוצר כינויי עובדים בספרות התלמוד והמדרש, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1984

קישורים חיצוניים

• סוכנויות הידיעות, אילו מקצועות ייאבדו את יוקרתם בשנים הקרובות?, באתר כלכליסט, 24 בנובמבר 2010
• סוכנויות הידיעות, בטעם של פעם: חזרתם של המקצועות הישנים, באתר כלכליסט, 20 בדצמבר 2010
• סוכנויות הידיעות, מקצועות בסכנת הכחדה: בעוד כמה שנים, בוס בלי מזכירה, באתר כלכליסט, 19 בינואר 2011
• אורי פסובסקי, הייה שלום, מקצוע יקר, באתר כלכליסט, 7 ביולי 2011
• קו המשווה, באתר הארץ, 9 במאי 2011
• דוד גורביץ' ודן ערב, הערך "פרופסיה, פרופסיונליזם (מקצוע, מקצוענות)", באתר אנציקלופדיה של הרעיונות
• משמרת אחרונה: מבט על בעלי מקצוע שהולכים ונעלמים מן העולם, באתר כלכליסט, 5 באוקטובר 2018
• סמדר סומך וחאלד קאדרי, עתיד עולם התעסוקה - סקירת מגמות מרכזיות, מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל, 2017
• מקצועות בסיכון: מגמות המחשוב בשוק העבודה הישראלי, מרכז טאוב, דוח מצב המדינה - חברה, כלכלה ומדיניות, 2015
• מקצועות מבוקשים ובחירת לימודים לפי שוק העבודה הקיים, באתר לימודים בישראל
• נירית כהן, ‏עולם העבודה משתנה: לחשוב על מסלול קריירה ולא על מקצוע ומשרה, באתר גלובס, 27 באפריל 2017
• מקצועות חופשיים, דף שער בספרייה הלאומית