נוט (מיתולוגיה נורדית)

במיתולוגיה הנורדית, נוט (בנורדית עתיקה: Nótt) היא בתו של הענק נרפי מקבוצת הוואניר המשמשת כהאנשה של הלילה. נוט היא אשתו של דלינג, אמו של דאג ושל יורד וסבתו של ת׳ור.

מקורות

אדה פואטית

בסטנזות 24–25 ב"בלדה של ואפת׳רוד'ניר" באדה הפואטית האל אודין, המוסווה כגאגנראד'ר, שואל את הענק ואפת'רוד'ניר מאין הגיעו היום, הלילה והמחזוריות שלהם. הענק משיב שדלינג הוא אביו של היום ואילו נוט היא אמו. בסטנזות 13–14 באותה הפואמה אודין מספר על סוסה של נוט, רים-פקסי, שמביא את הלילה בכל ערב לאלים ובבוקר מותיר אחריו שובל, הטל.

נוט מוזכרת בקצרה גם בפואמות "דברי אלוויס" ו"דברי זיגדריפה". בסטזה 30 ב"דברי אלוויס" שואל ת׳ור את הגמד אלוויס כיצד נקרא הלילה "שהביא נרפי". ב"דברי זיגדריפה" לאחר שהולקיריה זיגדריפה מתעוררת משנתה המכושפת על ידי הגיבור סיגורד היא פוצחת בתפילה ומזכירה בה את נוט, דאג וצאצאיהם.

אדה פרוזאית

שושלת היוחסין של נוט מתואר ב"הטעיה של גילבי", החלק השני של האדה הפרוזאית. בפרק העשירי ב"הטעיה של גילבי" הנעלה מספר לאודין המסווה כאדם פשוט, גנגלר, על מקורם של היום והליל. לדבריו לנפיל נרפי ששכן ביוטונהיים הייתה בת, נוט, בעלת צבע עור כהה האופייני לענקים. נוט נישאה בתחילה לנגלפרי והיה להם בן יחיד - אוד' (Auðr). היא נישאה בשנית לאנאר ולזוג נולדה בת - יורד - ההאנשה של "ארץ". בנישואיה השלישיים היא התתחתנה עם דלינג וילדה לו את דאג. אודין העניק לאם ולבנה שני סוסים ושתי מרכבות וביקש מהם לרכוב זה אחר זה מסביב לארץ, במחזוריות של יממה. לסוסה של נוט קוראים רים-פקסי, "רעמת כפור" ואילו הסוס של דאג נקרא סקין-פקסי, "רעמת בוהק".

ארבעת כתבי היד שיש בידינו ל"הטעיה של גילבי" נבדלים בתיאור הקשרים המשפחתיים. בעוד שלפי כתב היד העתיק ביותר יורד היא אשתו של דלינג ואמו של דאג, בשלושת כתבי היד האחרים נוט ממלאת את התפקיד. יש הטוענים שהמעתיק של כתב היד העתיק (או אחד מהמעתיקים הקודמים לו) רצה לקצר את הטקסט המקורי ופישט את קשרי המשפחה.

נוט מוזכרת גם בחלקה השלישי של האדה הפרוזאית, "שפת השירה". נוט מוצעת כדרך לתיאור ארץ ("בתה של נוט") וכדרך לתיאור זמן. גם סוסיהם של נוט ודאג מוזכרים כאלו שמושכים ומביאים את הליל.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא נוט בוויקישיתוף