ניטרה

ניטרה
**Nitra**
סמל ניטרה סמל ניטרה	דגל ניטרה דגל ניטרה
	תצלום אוויר של ניטרה
	תצלום אוויר של ניטרה
מדינה	סלובקיה
מחוז	ניטרה
חבל ארץ	ניטרה
ראש העיר	Marek Hattas
תאריך ייסוד	828
שטח	100.48 קמ"ר
גובה	190 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	77,610 (1 בינואר 2021)
‑ צפיפות	782 נפש לקמ"ר (2012)
קואורדינטות	48°18′25″N 18°05′11″E / 48.3069444444444°N 18.0863888888889°E
אזור זמן	UTC +1
	www.nitra.sk
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת סלובקיה רגילה) ברטיסלאבה טרנבה טרנצ'ין ז'ילינה באנסקה; ביסטריצה; פרשוב קושיצה צ'כיה פולין אוק. רו. הונגריה א; ו; ס; ט; ר; י; ה; ניטרה

ערך זה עוסק בעיר בסלובקיה. אם התכוונתם למועדון כדורגל מעיר זו, ראו ניטרה (כדורגל).

ניטרה (נכתב גם נייטרה או נייטרא, סלובקית: Nitra, גרמנית: Neutra, הונגרית: Nyitra או Nyitria) היא העיר הרביעית בגודלה בסלובקיה^[1], ויחד עם ברטיסלאבה נמנית עם הערים העתיקות ביותר בסלובקיה, היישוב קיים כעיר לפחות מאז המאה ה-9. ניטרה נמצאת למרגלות הר זובור בעמק נהר ניטרה, בדרום מערב סלובקיה, ומשמשת כמרכז של מחוז ניטרה.

היסטוריה

ניטרה הייתה יישוב קלטי במאות שלפני הספירה ונמצאו שרידי התיישבות קודמים לתקופה זו. הסלאבים הראשונים הגיעו לניטרה במאה החמישית. בעיר העתיקה של ניטרה בולט ארמון עתיק הנחשב לאחד המעניינים ביותר בסלובקיה. למרות שהארמון נבנה רק במאה התשיעית, ממצאים ארכאולוגיים מעידים על קיום ארמון במקום כבר במאה השביעית. נסיכות ניטרה, אשר ניטרה הייתה בירתה, הייתה המדינה העצמאית הראשונה של הסלאבים. הכנסייה הנוצרית הקדומה ביותר הידועה לנו שנבנתה על ידי סלאבים נוסדה בשנת 828 על ידי הנסיך פריבינה. בשנת 833 הודח פריבינה מכסאו על ידי נסיך מוראביה אשר איחד את נסיכות ניטרה לתוך מוראביה הגדולה. עם זאת, השלטון בניטרה ניתנה ליורש העצר של מוראביה הגדולה, והוא זכה בעיר באוטונומיה נרחבת. העיר הגיעה לשיא פריחתה בימי הנסיך סבטופלוק הראשון ששלט בה בין השנים 850–871, ולאחר מכן היה למלך מוראביה הגדולה עד 894. בשנת 880 קמה בניטרה הבישופות הראשונה בסלובקיה ומנזר ראשון בסלובקיה הוקם בהר זובור.

בשנת 925 סופחה ניטרה לממלכת הונגריה בה המשיכה לזכות במידה של אוטונומיה עד 1108. בשנת 1248 העניק לעיר בלה הרביעי, מלך הונגריה, מעמד של עיר חופשית על מנת שהעיר תהווה מחסום בפני הטטרים.

בימי הביניים ניטרה הייתה מחולקת לעיר עליונה ועיר תחתונה, אשר בעצמה חולקה למספר חלקים, כאשר לכל חלק מנהל נפרד.

החל מאמצע המאה ה-18 העיר החלה לעבור פיתוח מואץ הודות לרגיעה הביטחונית בסביבה אשר הייתה עמוק בתוך האימפריה האוסטרו-הונגרית.

לאחר מלחמת העולם הראשונה, עם התפוררות האימפריה האוסטרו-הונגרית, הפכה ניטרה לחלק מהרפובליקה הצ'כוסלובקית החדשה. בשנת 1939 עם הקמת סלובקיה העצמאית, בתמיכת גרמניה הנאצית, סופחה גם ניטרה אליה. עם תום מלחמת העולם השנייה חזרה שוב להיות חלק מצ'כוסלובקיה. ב-1 בינואר 1993, עם פירוק צ'כוסלובקיה לשתי מדינות, חזרה להיות חלק מסלובקיה.

גאוגרפיה

מרכז העיר ניטרה נמצאת בגובה של 190 מטר מעל פני הים. העיר נמצאת במרחק של כ-35 קילומטרים מהעיר טרנבה ובמרחק של כ-70 קילומטרים מבירת המדינה, ברטיסלאבה.

חינוך וספורט

בניטרה שני מוסדות להשכלה גבוהה: האוניברסיטה הסלובקית לחקלאות^[2], והאוניברסיטה ע"ש קונסטנטינוס הפילוסוף^[3], הידועה בראשי התיבות UKF. באוניברסיטת UKF חמש פקולטות: למדעי הטבע, מדעי החברה ובריאות, לימודים מרכז אירופאים, אמנויות ובית ספר לחינוך.

לניטרה קבוצת כדורגל (פ.צ. ניטרה) המשחקת בליגת העל הסלובקית.

דמוגרפיה

בסוף שנת 2012 נמנו בעיר 78,607 נפש. לפי מפקד משנת 2001, 95.4% מתושבי העיר הם סלובקים, 1.7% הונגרים, 0.9% צ'כים ו 0.4% צוענים. 74.2% היו קתולים, 2.8% היו לותרנים, והשאר הצהירו על עצמם כחסרי דת או השתייכו למיעוטים דתיים קטנים. בעיר שיעור גירושין של כמחצית ממספר הנישואים ושוויון של מספרי הלידות והפטירות^[4].

יהודי ניטרה

ההערכה היא שהקהילה היהודית הראשונה בסלובקיה נוסדה בניטרה, אשר קהילתה היהודית מוזכרת בכתובים כבר בשנת 1113. רבי יצחק בן משה מווינה מזכיר גם הוא את קהילת ניטרה^[5]. עד לשואה הייתה בניטרה קהילה דתית וישיבה בראשות הרב שמואל דוד אונגר וחתנו הרב מיכאל דב וייסמנדל אליה הגיעו תלמידים מכל רחבי אירופה. הישיבה התייחדה בכך שלמדו בה גם ספרי מוסר והתקיימו בה מבחנים שבועיים בגמרא ובחומש עם פירוש רש"י. בתקופת השואה עסקו ראשי הישיבה בניסיונות להציל יהודים. רוב יהודי ניטרה הושמדו בשואה ומעט מן הניצולים שבו לעיר. בשנת 1940, בטרם הוחל בהשמדת יהודי סלובקיה, מנתה קהילת יהודי ניטרה 4,358 נפש, אשר היוו 19.2% מאוכלוסיית העיר. בשנת 1948 נותרו בעיר 610 יהודים בלבד^[6]. בשיא פריחתה הפעילה קהילת יהודי ניטרה, האורתודוקסית והנאולוגית, מוסדות קהילתיים מגוונים ובהם בתי כנסת, מקווה טהרה, בית תמחוי, בית אבות, בית חולים יהודי, בית קברות יהודי ובית הארחה יהודי. יהודי העיר אף היו פעילים בשלטון המקומי ובשנות ה-20 השתתפו יהודים, נציגי הסיעה היהודית, במועצת העיר ובמועצת המחוז. בשנות ה-20 הייתה ליהודי העיר השפעה מכרעת על כלכלת העיר. מתוך 605 בתי עסק אשר פעלו בעיר ברישיון בשנת 1921, 458 היו בבעלות יהודית. יהודי ניטרה אף בלטו בנוכחותם בין בעלי המקצועות החופשיים: 19 מתוך 29 רופאים שפעלו בעיר, 18 מתוך 31 עורכי דין, 3 מתוך 6 וטרינרים.

בית הכנסת הנאולוגי בניטרה, שנבנה בשנים 1908–1911, הוא אחד מאתרי נתיב המורשת היהודית בסלובקיה. בבית הכנסת מוצגות באורח קבע תצוגה על יהודי סלובקיה בשואה ותערוכה מציוריו של הצייר שרגא ווייל יליד העיר ניטרה.

ערים תאומות

לקריאה נוספת

חני קהת, ניטרה שלי. ירושלים: יד ושם, 2009.

קישורים חיצוניים

אתר האינטרנט הרשמי של ניטרה (בסלובקית)
בית הכנסת בניטרה באתר נתיב המורשת היהודית בסלובקיה
מפות ניטרה מן המאה ה-17, אוסף המפות ע"ש לאור, הספרייה הלאומית
ניטרה (סלובקיה), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ The largest cities in Slovakia
^ Solvak University of Agriculture in Nitra
^ Univerzita Konštantína Filozofa v Nitre
^ אתר סטטיסטיקות של סלובקיה
^ מורשת יהודי סלובקיה
^ פנקס הקהילות: סלובקיה. הוצאת יד ושם, 2003.

הערים הגדולות של סלובקיה אומדן רשמי מתאריך 1 בינואר 2022^{[אוכלוסין 1]}
^ SLOVAKIA: Regions and Major Cities
	דירוג	שם	מחוז	אוכלוסייה	דירוג	שם	מחוז	אוכלוסייה
ברטיסלאבה קושיצה
	1	ברטיסלאבה	ברטיסלאבה	475,577	11	פריבידזה	טרנצ'ין	44,355	פרשוב ז'ילינה
	2	קושיצה	קושיצה	227,458	12	זבולן	באנסקה ביסטריצה	40,239
	3	פרשוב	פרשוב	83,897	13	פובז'סקה ביסטריצה	טרנצ'ין	38,125
	4	ז'ילינה	ז'ילינה	81,940	14	נובה זמקי	ניטרה	37,270
	5	ניטרה	ניטרה	77,610	15	מיכאלובצ'ה	קושיצה	36,253
	6	באנסקה ביסטריצה	באנסקה ביסטריצה	75,317	16	ספישקה נובה וס	קושיצה	35,138
	7	טרנבה	טרנבה	63,194	17	קומארנו	ניטרה	32,643
	8	טרנצ'ין	טרנצ'ין	54,458	18	לוויצה	ניטרה	31,440
	9	מרטין	ז'ילינה	51,769	19	הומנה	פרשוב	30,925
	10	פופרד	פרשוב	49,430	20	ברדיוב	פרשוב	30,579

[1] The largest cities in Slovakia

[2] Solvak University of Agriculture in Nitra

[3] Univerzita Konštantína Filozofa v Nitre

[4] אתר סטטיסטיקות של סלובקיה

[5] מורשת יהודי סלובקיה

[6] פנקס הקהילות: סלובקיה. הוצאת יד ושם, 2003.

[7] SLOVAKIA: Regions and Major Cities

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[אוכלוסין 1]