נסבר

נסבר
**Несебър**
סמל נסבר סמל נסבר	דגל נסבר דגל נסבר
	מראה מהעיר העתיקה לעבר העיר החדשה. תחנת האוטובוס של העיר בקדמת התמונה
	מראה מהעיר העתיקה לעבר העיר החדשה. תחנת האוטובוס של העיר בקדמת התמונה
מדינה	בולגריה
מחוז	מחוז בורגס
ראש העיר	ניקולי דימיטרוב
שטח	31.85 קמ"ר
גובה	30 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	15,506 (15 במרץ 2024)
קואורדינטות	42°40′N 27°43′E / 42.66°N 27.72°E
אזור זמן	UTC +2
	http://www.nessebar-os.org/
אתר מורשת עולמית
	העיר העתיקה של נסבר
	האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1983, לפי קריטריונים 3, 4
שטח האתר	347.1 דונם
שטח אזור החיץ	12,379.9 דונם
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת בולגריה רגילה) סופיה פלובדיב וארנה בורגס רוסה פלבן סטארה זאגורה טורקיה יוון מקדונ.; הצפו.; סרביה רומניה הים; השחור; נסבר

נסבר (בבולגרית: Несебър; מיוונית: Μεσημβρια) היא עיר עתיקה לחופי הים השחור, המשמשת כבירת נפת נסבר (Община Несебър) במחוז בורגס שבמזרח בולגריה. בדצמבר 2010 התגוררו בעיר כ-13,347 תושבים. ב-1983 הוכרזה נסבר כאתר מורשת עולמית על ידי ארגון אונסק"ו בשל המספר הרב של המבנים ההיסטוריים והמבנים בעלי החשיבות שנשתמרו בעיר.

גאוגרפיה

נסבר שוכנת לחופי הים השחור, כ-30 קילומטרים צפונית-מזרחית לעיר בורגס. העיר העתיקה שוכנת על אי באורך של 850 מטר וברוחב של כ-300 מטר לכל היותר, וזה מחובר אל היבשה באמצעות סוללה באורך של כ-350 מטר, שעליה כביש. במרכז הסוללה ניצבת טחנת רוח עשויה מעץ. על היבשה שוכנת העיר החדשה שצורתה כשל משולש שווה-צלעות, שכל אחת מצלעותיו באורך של כקילומטר, ושקודקודו מחובר אל הסוללה. העיר ההיסטורית החדשה תופסת את כל שטחו של האי עליו היא שוכנת, וסביב לה שלושה מעגנים קטנים. מעגן רביעי נמצא בעיר החדשה, והיא שוכנת על דיונות החול של החוף.

מצפון לה משתרע מפרץ נסבר שאורכו כחמישה קילומטרים, ובו שוכן אתר הנופש "סלנצ'ב בריאג" (Слънчев бряг), המוכר יותר בשמו האנגלי סאני ביץ'. האתר הוא אחד הגדולים בבולגריה.

היסטוריה

נסבר נוסדה כהתיישבות התרקאית "מנה" (Mena) ולאחר מכן כונתה "מנבריה" (Menebria). היא נוסדה בראשית האלף ה-2 לפנה"ס, ובעיר התגלו מספר ממצאים מתקופת הברונזה המעידים על כך. ב-513 לפנה"ס לכל המאוחר, נוסדה במקום מושבה יוונית דורית על ידי מתיישבים ממגארה. המושבה נקראה "מסבריה" (Μεσημβρια), ועד מהרה הפכה למרכז מסחרי. בעיר נותרו שרידים מהתקופה ההלניסטית הכוללים אקרופוליס בקצה המזרחי של האי, מקדש לאל אפולון ואגורה. בחלקו הצפוני של חצי האי עליו שוכנת נסבר נמצאים שרידי החומה מהתקופה היוונית, ובצידה המערבי השתמר קטע נוסף מהחומה ושער העיר הפונה אל הסוללה. שרידים נוספים שקעו מתחת למי הים כאשר מפלסו של הים השחור עלה לפני כאלפיים שנה, והאי איבד כשליש משטחו. ב-440 לפנה"ס החלה העיר לטבוע מטבעות, והגיעה לשיאה במאה ה-2 לפנה"ס ובמאה ה-3 לפנה"ס. היא נכבשה על ידי הרומאים ללא התנגדות ב-71 לפנה"ס, ולכן לא נהרסה. העיר המשיכה לשמש כמרכז מסחרי ואף הורשתה להמשיך ולטבוע מטבעות.

ב-395 הייתה העיר לחלק מהאימפריה הביזנטית, והחל מהמאה ה-5 היא הייתה למרכז צבאי ומסחרי ביזנטי חשוב. הבזיליקה והמרחצאות נבנו בתקופה זו, והעיר ידעה תקופת פריחה. ב-812 נכבשה העיר לראשונה על ידי הבולגרים, בהנהגת קרום ששם עליה מצור בן שבועיים. אולם היא הוחכרה שוב לידי האימפריה הביזנטית על ידי בוריס הראשון ב-864. זמן מה לאחר מכן נכבשה נסבר על ידי סימאון הראשון, בנו של בוריס הראשון, ובשל מיקומה בגבול שבין שתי המדינות עברה מיד ליד מספר פעמים. ב-1366 נכבשה העיר על ידי הצלבנים בראשות אמדאוס השישי אשר השיב את העיר לשליטת האימפריה הביזנטית.

שם העיר "מסבר" שונה ל"נסבר" בעקבות השליטה הסלאבית בעיר במאה ה-11, אולם הסיבה לכך איננה ידועה. במאה ה-9 נבנתה בעיר כנסייה אשר שימשה כמושב הבישוף והנקראת "סטארה מיטרופוליה" ("מושב הבישופות הישן"), ובמאה ה-11 הוקמה בה כנסיית "נובה מיטרופוליה" ("מושב הבישופות החדש"). במהלך המאה ה-13 והמאה ה-14 נבנו בעיר כנסיות רבות נוספות. ב-1396 כבשו העות'מאנים את העיר מידי הביזנטים לראשונה, ובאופן סופי ב-1453. עם כיבוש זה החלה שקיעתה של העיר. עם שחרורה של בולגריה מהשלטון העות'מאני ב-1878 הפכה נסבר לחלק מהפרובינציה האוטונומית העות'מאנית רומליה המזרחית, עד איחוד בולגריה ב-1886 עת שבה העיר לשליטת בולגריה. במאה ה-19 ובמחצית הראשונה של המאה ה-20 עדיין נסמכה כלכלת העיר על הדיג והחקלאות, אך עם תחילת הקמתו של אתר הנופש סאני ביץ' הצמוד לה מצפון, הייתה ליעד תיירותי, וכיום תלויה כלכלתה כמעט באופן בלעדי על התיירות. התפתחויות אלה הביאו גם לשיפוץ נרחב של העיר העתיקה, ולהכרתה כאתר מורשת עולמית.

אתרי העיר

העיר העתיקה בנסבר והסוללה המובילה אליה. במרכז הסוללה נראית טחנת הרוח, ובקצה הסוללה שרידי החומה והשער לעיר

כמעט בכל אחד מרחובותיה של העיר העתיקה ניצבת כנסייה, זכר לארבעים כנסיות וקפלות ששכנו לפי המסורת בעיר. עם זאת מידע מוסמך קיים רק לגבי 26 מהן. במרכז העיר שוכנות הריסות "המיטרופליה הישנה" המכונה גם כנסיית סופיה הקדושה. הבזיליקה באורך של 19 מטר כוללת שלוש ספינות, שנבדלות זו מזו בשתי שורות של חמישה עמודים כל אחת, ורוחבה הוא 13 מטר. היא מתאפיינת בכך שהיא נעדרת טרנספט. הספינה המרכזית ברוחב של 9.3 מטרים, גדולה משתי האחרות, והיא מסתיימת בצידה המזרחי באפסיס. הכנסייה נבנתה לראשונה במאה ה-5 או במאה ה-6 ושוב במאה ה-9, והיא שימשה כמושב הבישוף עד 1257, עת נבזזה ונהרסה על ידי הוונציאנים.

כנסיית סטפנוס הקדוש, או "המיטרופוליה החדשה", הוקמה בשלושה שלבים, במאה ה-10 ובמאה ה-11, וירשה את המיטרופליה הישנה. במאה ה-15 ובמאה ה-16 כוסו קירותיה הפנימיים בפרסקאות, והאפסיסים שלה צופו לאחר מכן באריחי קרמיקה. בכנסיית יוחנן המטביל שוכנת כיום גלריה לאומנות. היא נבנתה מאבן וצורתה כשל צלב באורך של 12 מטר וברוחב של 10 מטרים. היא הוקמה במאה ה-9 ובמאה ה-10 והיא אחת הכנסיות השמורות בעיר. בצידה האחד שלושה אפסיסים והכיפה נתמכת על ידי ארבעה עמודים במרכזו של הצלב. רוב הכנסיות האחרות מאוחרות יותר, והוקמו במאה ה-13 ובמאה ה-14.

שרידי בית המרחץ הביזנטי שוכנים על חופו המערבי של האי, ובהם אולם כניסה, אולם מרכזי ואולמי המרחצאות החמים. שליש מהמתחם מכוסה בבתים מודרניים. המרחצאות נבנו במאה ה-5 ובמאה ה-6, וקירות המבנה היו מכוסים בלוחות שיש, שחלקם השתמר. המבנה נהרס בתחילת המאה ה-9. בעיר שוכנים גם מוזיאון לארכאולוגיה ומוזיאון לאתנוגרפיה, והיא מצטיינת ביותר ממאה בתי עץ מסורתיים משוחזרים הבנויים בצפיפות לאורך סמטאות העיר העתיקה. בתים אלה נבנו החל בסוף המאה ה-18 ובתחילת המאה ה-19 בסגנון התחייה הלאומית הבולגרית.