רואן ויליאמס

רואן ויליאמס
Rowan Williams

לידה	14 ביוני 1950 (בן 74) סוונסי, הממלכה המאוחדת
שם לידה	Rowan Douglas Williams
מדינה
השכלה	כרייסט'ס קולג' Dynevor School, Swansea ודהאם קולג' College of the Resurrection
מעסיק	אוניברסיטת אוקספורד
תפקיד	הארכיבישוף מקנטרברי (2 בדצמבר 2002–31 בדצמבר 2012) חבר בית הלורדים (8 בינואר 2013–31 באוגוסט 2020) Booker Prize judge חבר בית הלורדים (3 בפברואר 2003–31 בדצמבר 2012) חבר המועצה המלכותית Archbishop of Wales Bishop of Monmouth
השקפה דתית	אנגליקניזם
בן או בת זוג	Jane Williams (1981–?)
פרסים והוקרה	קולר בית לחם 2000 (29 בינואר 2004) מדליית הנשיא (האקדמיה הבריטית) (2013) פרס ג'יילס (2013) עמית החברה המלומדת של ויילס (2010) השרשרת המלכותית הוויקטוריאנית (2012) עמית החברה המלכותית לספרות עיטור הידידות (רוסיה) עמית האקדמיה הבריטית
חתימה

רואן דאגלס ויליאמס, הברון ויליאמס מאויסטרמאות' (בוולשית: Rowan Douglas Williams, Baron Williams of Oystermouth; נולד ב-14 ביוני 1950) הוא תאולוג ומשורר אנגליקני וולשי. שימש כארכיבישוף מקנטרברי ה-104 למניין בין דצמבר 2002 לדצמבר 2012. ויליאמס, שהיה קודם לכן הבישוף של מונמות' והארכיבישוף של ויילס, היה הראשון בתפקיד הארכיבישוף מקנטרברי בעידן המודרני שלא מונה מתוך כנסיית אנגליה.

ראשית חייו

ויליאמס נולד ב-14 ביוני 1950 סוונסי, ויילס, במשפחה דוברת ולשיתפרסביטריאנים שהמירה דתה לאנגליקניזם ב-1961. הוא התחנך בבית הספר דינבור בסוונסי ולאחר מכן למד תאולוגיה בקולג' כריסט, קיימברידג', שם סיים בהצטיינות יתרה. לאחר מכן למד בקולג' ודהאם, אוקספורד, וסיים את לימודיו ב-1975 עם דוקטור לפילוסופיה על עבודת הדוקטורט שכותרתה "התאולוגיה של ולדימיר ניקולאייביץ' לוסקי: תיאור וביקורת".

וויליאמס מבקר בפרלמנט הוולשי, מרץ 2012

קריירה

ויליאמס לימד והוכשר להוראה במכללת התחייה במירפילד, מערב יורקשייר, למשך שנתיים (1975–1977). בשנת 1977 חזר לקיימברידג' ללמד תאולוגיה ושימש ככומר ומנהל לימודים בווסטקוט האוס. הוא הוסמך לכומר במיכאלמס (2 באוקטובר) על ידי הבישוף של הנטינגדון, ולאחר מכן הוסמך לכמורה בפרטרטייד (2 ביולי 1978) על ידי הבישוף של אילי, בקתדרלת אילי.

ויליאמס התחיל את הקריירה האקדמית שלו כמרצה באוניברסיטת קיימברידג' ובהמשך הפך לדיקן וכומר קולג' קלייר. בשנת 1986, בגיל 36, מונה לפרופסור ליידי מרגרט לתאולוגיה באוקספורד, תפקיד שכלל מינוי לרזידנט בקנוניה בקתדרלת כרייסט צ'רץ'. בשנת 1990 נבחר כעמית באקדמיה הבריטית (FBA).

כהונה בישופית

ב-5 בדצמבר 1991, ויליאמס נבחר לבישוף של מונמות' בכנסיית ויילס והוסמך ב-1 במאי 1992 בקתדרלת סנט אסף. הוא המשיך לכהן כבישוף של מונמות' לאחר שנבחר גם לארכיבישוף של ויילס בדצמבר 1999, והוסמך שוב בקתדרלת ניופורט ב-26 בפברואר 2000.

בשנת 2002, ויליאמס הוכרז כיורשו של ג'ורג' קרי כארכיבישוף מקנטרברי, התפקיד הבכיר בכנסיית אנגליה. ויליאמס היה הראשון בתפקיד זה מאז הרפורמציה האנגלית שלא מונה מתוך כנסיית אנגליה. הוא נכנס לתפקידו רשמית ב-2 בדצמבר 2002 והוסמך בקתדרלת קנטרברי ב-27 בפברואר 2003.

עמדותיו

לוויליאמס יש עניין רב בנושאים חברתיים. כאשר היה כומר בקולג' קלייר שבקיימברידג', השתתף בהפגנות נגד נשק גרעיני בבסיסים אמריקאים. בשנת 1985 נעצר כששר מזמורי תהילים כחלק מהפגנה שאורגנה על ידי התנועה לפירוק נשק גרעיני בלייקנהית', בסיס אווירי אמריקאי בסאפוק; הקנס שלו שולם על ידי הקולג' שלו. בתקופה זו היה חבר בקבוצת היובל האנגלו-קתולית השמאלנית בראשות קנת' ליץ' ושיתף פעולה עם ליץ' בפרסומים שונים, כולל האנתולוגיה של מאמרים לרגל 150 שנה לתנועת אוקספורד.

בזמן פיגועי 11 בספטמבר 2001, היה ויליאמס בניו יורק בקרבת מקום לגרונד זירו בזמן שהעביר הרצאה. לאחר האירועים כתב ספר קצר בשם "כתיבה באבק", בו הציג הרהורים על האירוע. בהתייחסו לאל-קאעידה, אמר כי לטרוריסטים יכולים להיות מטרות מוסריות רציניות וכי הצהרות פומפוזיות על אנשים רעים אינן עוזרות להבין דבר. לאחר מכן עבד עם מנהיגים מוסלמים באנגליה ובשלוש השנים שלאחר מכן דיבר באוניברסיטת אל-אזהר בקהיר על הנושא של השילוש הקדוש. הוא ציין כי על חסידי רצון האל להימנע מאלימות. הוא גם תרם לדיון לפני הבחירות הכלליות ב-2005 וביקר טענות שההגירה היא סיבה לפשע. ויליאמס טען כי אימוץ חלקי של חוקי השריעה האסלאמית בבריטניה הוא "בלתי נמנע" כשיטת בוררות בעניינים כמו נישואין, ויש לקבל זאת. הבחירות הכלליות בבריטניה 2005

ב-15 בנובמבר 2008 ביקר ויליאמס במקדש בלאג'י בווסט מידלנדס, במשימה להציג את הידידות בין הנצרות וההינדואיזם.

וויליאמס בשיחה עם בורהנודין, מנהיג אסלאמי הודי, בלונדון (2010)

ב-6 במאי 2010 נפגש ויליאמס עם המנהיג האסלאמי ההודי מוחמד בורהאנודין במסגד חוסייני בנורת'ולט, לונדון, לדון בצורך בשיתוף פעולה בין-דתי, ושתל "עץ אמונה" בשטח המסגד כדי לסמל את הרבות המשותפת בין שתי הדתות.

עמדות כלכליות

ב-2002, במסגרת הרצאת ריצ'רד דימבלבי, בחר ויליאמס לדבר על טבע המדינה הבעייתי אך גם על יורשיה. הוא ציין כי "המדינה השוק" (market state) מציעה חזון בלתי מספק של אופן פעולתה של מדינה, בין השאר מכיוון שהיא נוטה לדאגות קצרות טווח ומצומצמות (ולכן אינה מסוגלת להתמודד, למשל, עם בעיות הנוגעות להידרדרות הסביבה הטבעית) ובין השאר מכיוון שזירה ציבורית שהפכה לחסרת ערכים עלולה להיעלם בקרב ריבוי אינטרסים פרטיים מתחרים. הוא אינו חסיד בלתי ביקורתי של קומוניטריזם, אך הסתייגויותיו מתרבות הצריכה היו נושא קבוע. לדוגמה, הוא אמר פעם כי "כל עסקה בכלכלות המפותחות של המערב יכולה להתפרש כמעשה של תוקפנות נגד המפסידים הכלכליים במשחק העולמי".

מלחמת עיראק ותקיפה אפשרית על סוריה או איראן

ויליאמס חזר על התנגדותו לפעולה אמריקאית באוקטובר 2002 כאשר חתם על עצומה נגד מלחמת עיראק כבלתי אתית לפי כללי האומות המאוחדות ותורת הנצרות. ב-30 ביוני 2004 כתב ויליאמס ביחד עם הארכיבישוף מיורק דייוויד הופ, מכתב לראש הממשלה טוני בלייר בשם כל הבישופים של הכנסייה האנגליקנית, והביע דאגה עמוקה ממדיניות ממשלת בריטניה וביקר את התנהגות הכוחות הקואליציוניים בעיראק. במכתב צוין כי ההתעללות בעצורים עיראקים הייתה "מזיקה מאוד" והמדיניות הכפולה של הממשלה "מפחיתה את האמינות של ממשלות המערב".

ב-5 באוקטובר 2007 ביקר ויליאמס פליטים עיראקים בסוריה. בראיון ל-BBC לאחר ביקורו תיאר את התומכים בתקיפה אמריקאית על סוריה או איראן כ"פליליים, בורים וקטלניים פוטנציאלית". הוא אמר, "כשאנשים מדברים על חוסר יציבות נוסף באזור ואתה קורא כמה יועצים פוליטיים אמריקאים מדברים על פעולה נגד סוריה ואיראן, אני יכול רק לומר שאני רואה זאת כפשע, בורות ואיוולת קטלנית פוטנציאלית".

עמדותיו בנושא הבונים החופשיים

במכתב פרטי שהודלף אמר ויליאמס כי יש לו "ספקות רציניים לגבי התאמת הבונים החופשיים והאמונה הנוצרית" וכי בזמן שהיה הבישוף של מונמות' מנע את מינויים של בונים חופשיים לתפקידים בכירים בתוך דיוקסיה שלו. הדלפת המכתב בשנת 2003 גרמה למחלוקת, אשר הוא ניסה להפיג על ידי התנצלות על המצוקה שנגרמה והצהרה כי הוא אינו מפקפק "באמונה הטובה ובנדיבות של בונים חופשיים בודדים", לא פחות מכך משום שאביו היה בונה חופשי. עם זאת, הוא הביע דאגה מכך שכמרים ישבעו נאמנות לגוף אחר.

עמדותיו בנושא חיג'אב וטרור

ויליאמס התנגד לחוק הצרפתי המוצע האוסר על לבישת חיג'אב בבתי ספר צרפתיים. הוא אמר כי אין לאסור חיג'אב וכל סמלים דתיים אחרים. הוא גם דיבר נגד הכוונה של מוסלמים בעקבות פיגועי ה-7 ביולי 2005 בלונדון, שהרגו 52 ופצעו כ-700. האשמה הראשונית הוטלה על אל-קאעידה, אך מוסלמים בכללותם היוו יעד לנקמה. ויליאמס גינה את הפיגועים וטען כי הם אינם יכולים להיות מוצדקים. עם זאת, הוא הוסיף כי "כל אדם יכול לבצע פשע בשם הדת וזה לא במיוחד האסלאם שיש להאשים".

בריאתנות

ויליאמס התייחס למחלוקת לגבי הוראת הבריאתנות בבתי ספר פרטיים ואמר שאין להציג את הבריאתנות כחלופה לאבולוציה בבתי ספר. כשנשאל אם הוא מרוצה מהוראת הבריאתנות, אמר "אני חושב שהבריאתנות היא, במובן מסוים, סוג של טעות קטגורית, כאילו התנ"ך הוא תאוריה כמו תאוריות אחרות" ו"הדאגה שלי היא שהבריאתנות יכולה בסופו של דבר להקטין את דוקטרינת הבריאה במקום להעצים אותה". ויליאמס, כמקובל בכנסייה מאז אמצע ה-19, הוסיף לגרוס שהאבולוציה מתיישבת עם הנצרות וכי יש ללמדה.

ראיון במגזין אמל

בנובמבר 2007, העניק ויליאמס ראיון למגזין אמל, מגזין מוסלמי בריטי.ויליאמס גינה את ארצות הברית וקבוצות נוצריות מסוימות על תפקידם במזרח התיכון, בעוד הביקורת שלו על מגמות מסוימות באסלאם כמעט ולא דווחה. כפי שדווח על ידי הטיימס, הוא היה ביקורתי ביותר כלפי ארצות הברית, מלחמת עיראק והציונות נוצרית, אך אמר רק ביקורת קלה על העולם האסלאמי. הוא טען כי "ארצות הברית מפעילה את כוחה בצורה גרועה יותר מבריטניה בתקופת האימפריה". הוא השווה את המוסלמים בבריטניה לשומרוני הטוב ושיבח את טקס התפילה המוסלמית חמש פעמים ביום, אך אמר שבמדינות מוסלמיות "הפתרונות הפוליטיים הנוכחיים אינם תמיד מרשימים מאוד".

חוקי השריעה

ויליאמס היה נתון לסערה תקשורתית ופומבית בפברואר 2008 בעקבות הרצאה שנשא במוסד המשפט המלכותי בנושא "האסלאם והחוק האנגלי". הוא העלה את השאלה של נאמנויות סותרות שעלולות להיות לקהילות, תרבותיות, דתיות ואזרחיות. הוא גם טען שהתאולוגיה צריכה להיות חלק מהדיונים על טבע החוק "למרות שהתרבות שלנו מנסה להרחיק אותה". הוא דיבר על "שיפוטים משלימים" לחוק האזרחי. בהתייחסו לחששות שהמילה שריעה מעוררת במערב, הוא ציין כי יש ויכוח בתוך האסלאם בין מה שהוא כינה "פרימיטיביסטים" שמאמינים כי יש להעניש המרת דת לבין מוסלמים הטוענים כי השריעה היא מערכת מתפתחת של המשפט אסלאמי ושדעה זו כבר אינה מקובלת.

דבריו של ויליאמס פורשו באופן ביקורתי כהצעה להקמת שיפוט מקביל לחוק האזרחי עבור מוסלמים (שריעה) והיו נתונים לדרישות מצד גורמים בתקשורת להתפטרותו.

הערותיו על ממשלת בריטניה

ב-8 ביוני 2011 אמר ויליאמס כי ממשלת בריטניה מחויבת למדיניות רדיקלית וארוכת טווח שלמען היא לא נבחרה. במאמרו במגזין ניו סטייטסמן העלה חששות לגבי הרפורמות של הממשלה בתחום הבריאות, החינוך והרווחה. הוא טען כי יש "זעם" בשל היעדר "ויכוח ציבורי ראוי". הוא גם הביע דאגה לגבי רעיון "החברה הגדולה" וניסיונות הממשלה להוריד את האחריות לטיפול בעוני ילדים, אנאלפביתיות ונגישות לבתי ספר טובים ביותר.

עמדותיו בנוגע לאנטישמיות

באוגוסט 2017 גינה ויליאמס את האנטישמיות ותמך בעצומה להסרת עבודות של דייוויד אירווינג וספרי הכחשת שואה אחרים מאוניברסיטת מנצ'סטר. במכתב לאוניברסיטה אמר ויליאמס "בזמן שבו יש עלייה ניכרת בהבעת דעות קיצוניות אני מאמין כי יש לטפל בשאלה זו בדחיפות".

משבר האקלים והסביבה

באוקטובר 2018 חתם ויליאמס על קריאה לפעולה בתמיכה במרד ההכחדה.

הפלישה הרוסית לאוקראינה 2022

במרץ 2022, בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה, קרא ויליאמס למנהיגים הבכירים של הכנסייה האורתודוקסית הרוסית הגולה לקרוא להפסקת אש מיידית באוקראינה ולפתוח במגעים דיפלומטיים מחדש. ב-3 באפריל, בתוכנית של BBC Radio 4, אמר ויליאמס כי יש בסיס חזק להוצאת הכנסייה הרוסית האורתודוקסית מהמועצה העולמית של הכנסיות.

זכויות להט"ב

באפריל 2022 חתם ויליאמס יחד עם מספר מנהיגים דתיים נוספים בבריטניה על מכתב פתוח לראש הממשלה בוריס ג'ונסון, הקורא לכלול איסור על טיפול המרה לטרנסג'נדרים לצד החקיקה המתוכננת לאיסור על טיפולי המרה המיועדים לנטייה מינית.

חיים אישיים

ב-4 ביולי 1981, ויליאמס נישא לג'יין פול, סופרת ומרצה בתאולוגיה. לאחר שפרש מתפקיד הארכיבישוף, ויליאמס שימש כנגיד אוניברסיטת דרום ויילס החל משנת 2014 וכמאסטר של קולג' מגדלן בקיימברידג' בין השנים 2013 ל-2020.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רואן ויליאמס בוויקישיתוף

• רואן ויליאמס, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• רואן ויליאמס, באתר Discogs (באנגלית)