שומן (עיר)
| |||
 | |||
| מבט על | |||
| מדינה |
 בולגריה | ||
|---|---|---|---|
| מחוז | שומן | ||
| ראש העיר | קראסימיר בלאגואב קוסטוב | ||
| שטח | 136.358 קמ"ר | ||
| גובה | 220 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 94,103 (15 ביוני 2024) | ||
| ‑ במטרופולין | 105,908 (2018) | ||
| קואורדינטות | 43°17′N 26°56′E / 43.283°N 26.933°E | ||
| אזור זמן | UTC +2 | ||
| http://www.shumen.bg/index.html | |||
.jpg)
שוּמֶן (בבולגרית: Шумен) היא עיר בצפון מזרח בולגריה בירתו של מחוז שומן וממוקמת 301 קילומטרים מהבירה סופיה, כ-80 ק"מ מערבית לווארנה, 18 ק"מ מערבית למדרה ו-19 ק"מ דרומית לפרסלב. מקור השם נגזר או מהמילה הטורקית Şumnu, שמשמעותה רחש, (רחש העלים הנושרים). במשך השנים הגדילה העיר את שטחה לכיוון הגבעות הסובבות אותה, המהוות חלק מהרי הבלקן.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]העת העתיקה וימי הביניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]עדויות להתיישבות אנושית מאורגנת מתוארכות לתקופת הברזל המוקדמת. שרידי מבנים הכוללים חומות וביצורים נתגלו באזור העיר ותוארכו למאה ה-5 לפנה"ס, עידן הממלכה התראקית. בראשית המאה ה-1 נכבש האזור על ידי צבא האימפריה הרומית ובשלהי המאה ה-4 לאחר הפיצול באימפריה עבר השטח לחזקת האימפריה הביזנטית. במהלך המאה ה-7 היגרו לאזור שבטים בולגארים וסלאבים שהיוו את הבסיס להקמת האימפריה הבולגרית הראשונה, אשר בחזקתה נכללה המצודה. ב-811 נכבשה העיר בידי ניקפורוס הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית והועלתה באש. בראשית המאה ה-10 בתקופת שלטונו של הצאר סימאון הראשון הפכה העיר למרכז תרבותי ורוחני לאימפריה שאימצה את הנצרות האורתודוקסית. מתחמי המגורים והמסחר של העיר התרכזו סביב המצודה.
התקופה העות'מאנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1388 נכבשה העיר על ידי צבאותיו של מורט הראשון סולטאן האימפריה העות'מאנית. לאחר מסע הצלב הכושל של ולדיסלב השלישי מווארנה מלך פולין ותבוסתו בקרב וארנה החריבו העות'מאנים את העיר העתיקה והקימו בסמוך אליה את העיר המודרנית לה קראו שומלה. העיר בוצרה במהלך המאה ה-18 והפכה לאחת המצודות המוגנות בכל אזור הבלקן. צבא האימפריה הרוסית נכשל מספר פעמים בניסיונו להבקיע את הביצורים ולכבוש את העיר, החל מהמלחמה העות'מאנית-רוסית (1768–1774), דרך מלחמת 1806–1812 וכלה במלחמת 1828–1829. בתקופה זו הייתה שומן אחת מתוך ארבע ערי המבצר העיקריות של העות'מאנים. שלוש האחרות מוקמו בוארנה, סיליסטרה ורוסה.
ב-1854 הייתה שומן מפקדתו הראשית של עומאר פאשה מפקד הכוחות העות'מאנים במלחמת קרים. שומן הייתה בסיס מרכזי לתנועת התחיה הלאומית הבולגרית הן בפן הרוחני והן בפן הלאומני. ב-1813 הוקם בעיר תיאטרון, ב-1828 בית ספר דתי לבנות וב-1850 הוקמה לראשונה בשטחי בולגריה תזמורת פילהרמונית. ב-22 ביוני 1877, במהלך המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878) נכבשה שומן בידי צבא האימפריה הרוסית ונכללה בשטחי הנסיכות הבולגרית החדשה, מתוקף סיכומי קונגרס ברלין.
לאחר עצמאות בולגריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעשורים הראשונים שלאחר עצמאות בולגריה חוותה שומן משבר כלכלי חריף שנבע מאובדן השווקים העות'מאנים המסורתיים וכן מטרנספר האוכלוסייה שבוצע בקרב המוסלמים. היציאה מהמשבר ופיתוח שווקים חדשים התרחשה רק לאחר מלחמת העולם השנייה. בין 1950 ל-1956 כחלק מהאינדוקטרינציה השלטונית הקומוניסטית בהשראת ברית המועצות שהנהיג ראש ממשלת בולגריה וולקו צ'רבנקוב, שכללה בין היתר שכתוב פרקי היסטוריה, שונה שם העיר לקולרובגרד כדי להתנתק היסטורית מהתקופה העות'מאנית. שמה ניתן לה לזכרו של הפוליטיקאי והקומוניסט הבולגרי, וסיל קולארוב, שכיהן כנשיא וראש ממשלת בולגריה.
כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מבחינת תמהיל התוצר המקומי הגולמי עולה ש-42.6% מגיעים ממסחר, תיקון מכוניות ומוצרי צריכה ביתיים. 29.1% ממגזר התעשייה הקלה, בעיקר טקסטיל, מזון ומשקאות. העיר מוכרת בבולגריה גם בזכות מבשלת הבירה המצויה בתחומה ונושאת את שם המותג "שומנסקו פיבו". 11.8% מהתמ"ג מגיעים מחקלאות, בעיקר חיטה, ענבים וסלק סוכר. 8.3% מהתמ"ג מגיעים מענף הבנייה.
העיר ממוקמת בצומת דרכים מרכזי בבולגריה. בסמיכות אליה חולף קו מסילת הרכבת בין סופיה לווארנה וכן רשת כבישים מהירים המקשרים אותה לסופיה, ימבול, סיליסטרה, טרגובישטה ורוסה.
דמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אוכלוסיית העיר מצויה במגמת גידול מתונה. שיעור התמותה גדול אמנם משיעור הילודה, אך מאזן ההגירה חיובי. בין 2001 ל-2009 גדלה אוכלוסיית העיר ב-5%. 38.17% מתושבי העיר הם בעלי השכלה תיכונית, 23.75% בעלי השכלה יסודית ו-13.82% הם בעלי השכלה אקדמית. מבחינת התמהיל המגדרי עולה ש-52.12% הן נשים ו-47.88% הם גברים.
אקלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשומן שורר אקלים ממוזג עם השפעות מקצינות מכיוון הרי הבלקן. ערכי הקיצון הממוצעים של הטמפרטורה, נעים ממינוס 0.5oc בינואר ועד 32oc ביולי. כמות המשקעים השנתית הממוצעת עומדת על 600 מילימטרים. בשומן יש 35 עד 40 ימים מושלגים בממוצע מדי שנה. החודשים הגשומים ביותר הם מאי ויוני והחודש השחון ביותר הוא ספטמבר.
אתרים היסטוריים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מצודת שומן
[עריכת קוד מקור | עריכה]מצודת שומן שידועה גם בשמה שומן העתיקה, ממוקמת על רמה המצויה בשטחה של הרשות המקומית שומן. עדויות ליישוב מבוצר במקום מתוארכות למאה ה-12 לפנה"ס. במהלך המאה ה-5 לפנה"ס בתקופת הממלכה התראקית נבנתה במקום חומה נוספת. ב-15 נכבש המקום על הרומאים שהרחיבו את שטח המצודה והוסיפו צריחי שמירה. במהלך המאה ה-3 הוחרבה המצודה על ידי שבטים גותים ובמאה ה-5 על ידי ההונים ותושביה נטשו אותה. בתקופת האימפריה הבולגרית הראשונה נבנתה מצודה חדשה כ-300 מטרים מהריסות הישנה והיא שימשה חלק ממערך מצודות הדרכים שהגן על שטחי האימפריה. ב-1001 נכבשה המצודה על ידי הביזנטים ו-40 שנים מאוחר יותר הוחרבה על ידי הפצ'נגים. בהמשך נבנתה מחדש ושימשה חלק ממערך ההגנה של האימפריה הבולגרית השנייה. ב-1388 נפלה בידי העות'מאנים. ב-1444, לאחר קרב וארנה החריבו העות'מאנים את המצודה ומאז נותרה נטושה. בימינו מהווה המצודה אתר תיירות וחפירות ארכאולוגיות.
מסגד טומבול
[עריכת קוד מקור | עריכה]מסגד טומבול נבנה בין 1740 ל-1744, תקופת שלטונו של הסולטאן מהמוט הראשון, והוא המסגד הגדול בבולגריה ואחד הגדולים בבלקן. המסגד מוקם במרכזה העתיק של העיר והוא מכיל אולם תפילה, מדרסה וחאן. הקומפלקס בנוי בתצורה גאומטרית משתנה החל ממסדרון הכניסה לאולם התפילה שבנוי בצורה ריבועית וכלה באולם עצמו שבנוי כמתומן. הכיפה מתנשאת לגובה 25 מטרים מעל פני הקרקע.
אנדרטת אבות האומה הבולגרית
[עריכת קוד מקור | עריכה]על ראש אחת הגבעות המקיפות את שומן, בגובה 450 מטרים מעל פני הקרקע, מתנשאת אנדרטת אבות המדינה הבולגרית, שנבנתה ב-1981 לציון 1,300 שנות קיום לאומי בולגרי. אל האנדרטה מובילות 1,300 מדרגות ויש כאלו הרואים בעלייה בהן סוג של עליית רגל. האנדרטה נבנתה בסגנון אדריכלי קוביסטי המשלב מספר נקודות מבט עליה והיא מחולקת למקטעים שונים.
הקהילה היהודית
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – יהדות בולגריה
יסוד הקהילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עדויות לקהילה יהודית שהתגוררה ברובע נפרד בעיר קיימות משלהי המאה ה-18. התיעוד מופיע בתעודות עות'מאניות העוסקות בגביית מיסים מתקופת שלטונו של הסולטאן סלים השלישי. מאחר שמתועדת קהילה מאורגנת ומשלמת מיסים, מניחים שנוסדה קודם לכן ייתכן במחצית המאה,.[1][2] בתקופה זו נודע כפוסק בקהילות בולגריה הרב נסים חיים שלום מרגונטו, בן העיר. ב-1860 נחנך בית הכנסת בשומן. ב-1869 הוקם בית ספר יסודי לבנות בעיר על ידי אליאנס והיה הראשון מסוגו באזור בולגריה. מלבד לימודי קודש שלומדו בעברית ולאדינו, לומדו גם תכנים כלליים כגון מתמטיקה בשפה הצרפתית.
לאחר עצמאות בולגריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1878, ציינה הוועדה הרומנית לקונגרס ברלין כי בשומן מתגוררת קהילה יהודית בת 1,000 נפשות.[3] ב-1900 נמנתה קהילת שומן ברשימת 34 הקהילות המאורגנות בנסיכות בולגריה ומנתה 1,200 נפשות.[4] בעיר נולד הקולונל מורנו גרציאני, אחד משלושת היהודים היחידים שהגיעו לדרגת זו בצבא בולגריה.
ב-29 באוגוסט 1920 יוצגה קהילת שומן בכנס הקהילות היהודיות המאורגנות בממלכת בולגריה שהתקיים בסופיה, על ידי נסים א. לוי ורפאל יצחק רומאנו ראשי הקהילה.[5] בשומן הייתה פעילות ציונית ענפה. ב-1923, ב-1926 וב-1932 זכתה הרשימה הציונית ברוב מוחלט של הקולות בבחירות לוועד הקהילה.[6]
בעיר פעל בית ספר יסודי יהודי בן 4 כיתות ופרו-גמנסיה אחת. ב-1920 למדו במערכת החינוך היהודית 175 תלמידים שהיוו 91% מכלל תלמידיה היהודים של העיר. ב-1923 ירד מספרם ל-125 כאשר הממשלה הבולגרית מימנה 3% מתקציב מערכת החינוך ועיריית שומן עוד 6%. ב-1927 למדו 118 תלמידים במערכת החינוך היהודית.[7]
מלחמת העולם השנייה ולאחריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בפרוץ מלחמת העולם השנייה מנתה קהילת העיר 616 נפשות.[8] ב-9 במרץ 1943 נחתמו צווי גירוש ל-6,365 יהודים מ"בולגריה הישנה", כדי להשלים את מכסת 20,000 המגורשים עליה סיכמו הבולגרים עם הגרמנים. ברישומי משרד הפנים הבולגרי נכללו 53 יהודים משומן במכסה ראשונית זו. תוכננו גירושים נוספים.[9] ב-10 במרץ לפנות בוקר נערכה אקציה בעיר במהלכה נאסרו עשרות רבות של יהודים. צו הגירוש בוטל ובצהרי היום שוחררו התושבים לביתם.[10]
ב-25 במאי נקלטו בעיר 1,262 יהודים שגורשו מסופיה והורשו לחזור בתחילת אוקטובר לעירם. בסיום המלחמה מנתה הקהילה היהודית 1,000 נפשות.[8] לאחר המלחמה חודשה הפעילות הציונות ובשומן פעל תא של תנועת החלוץ הצעיר שנציגיו השתתפו בכינוסי הארגון שהתקיימו בסניף האזורי ברוסה ופעלו להכשרת בני הקהילה לקראת עלייה לישראל.[11] מרבית יהודי העיר עלו לישראל בין 1948 ל-1949. ב-28 במאי 1949 בשלהי גל העלייה, ערך הקונסיסטוריון של יהודי בולגריה מפקד ובשומן נמנו 84 יהודים.[12] ב-2022 התגוררו בשומן 40 יהודים.[13]
ערים תאומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בנימין ארדיטי, קהילת שומלה, תל אביב, 1968.
- סטיבן סייג', שומן, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך III, עמ' 30–31), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של שומן
סרט על אנדרטת אבות האומה הבולגרית, באתר vimeo.com.- שומן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
שומן (בולגריה), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הקהילה היהודית בשומן, באתר jewishvirtuallibrary (באנגלית).
- ^ חיים קשלס, היהודים בבולגריה בימי השלטון העותומני, בתוך: אנציקלופדיה של גלויות-יהדות בולגריה, ירושלים, 1968, עמודים 50-62.
- ^ נתן מיכאל גלבר, שאלת יהודי בולגריה בקונגרס של ברלין (1878), בתוך: אנציקלופדיה של גלויות-יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמוד 155.
- ^ חיים קשלס, היהודים בבולגריה בעשרים השנים הראשונות לאחר שחרורה מעול העותומנים (1878-1898), בתוך: אנציקלופדיה של גלויות-יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמוד 65.
- ^ אלברט רומנו, תקנון הקהילות והקונסיסטוריון, בתוך: אנציקלופדיה של גלויות-יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמוד 439.
- ^ אלברט רומנו, תקופת המשבר והפילוג 1930-1940, בתוך אנציקלופדיה של גלויות-יהדות בולגריה, ירושלים, 1968, עמודים 583-588.
- ^ לוחות סטאטיסטיים, בתוך: אנציקלופדיה של גלויות-יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמודים 645-662.
- ^ 1 2 צבי קרן, הקהילה היהודית בשומן, באתר "כולנו בולגרים", אתר הבית של יהודי בולגריה.
- ^ חיים קשלס, תעודות ומסמכים, בתוך: אנציקלופדיה של גלויות-יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמוד 849.
- ^ מיכאל בר-זוהר, הרכבות יצאו ריקות, הוצאת הד ארצי, אור יהודה, 1999, עמוד 118.
- ^ יוסף בן, לחרות ולעליה, בתוך אנציקלופדיה של גלויות-יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמודים 925-962.
- ^ חיים קשלס, קורות יהודי בולגריה - כרך ד', מאחורי מסך הברזל, הוצאת דבר, תל אביב, 1969, עמוד 296.
- ^ לפי התכתבות עם ארגון שלום. המשיב אלכסנדר (אלק) אוסקר נשיא ארגון שלום בבולגריה.
| רשויות מקומיות וערי מחוז שומן שבבולגריה | ||
|---|---|---|
|
| דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 סופיה .jpg) פלובדיב | |||||||||
| 1 | סופיה | סופיה | 1,183,454 | 11 | שומן | שומן | 67,971 |  וארנה  בורגס | |
| 2 | פלובדיב | פלובדיב | 319,612 | 12 | חאסקובו | חאסקובו | 65,829 | ||
| 3 | וארנה | וארנה | 310,664 | 13 | בלגואבגרד | בלגואבגרד | 62,534 | ||
| 4 | בורגס | בורגס | 189,741 | 14 | ימבול | ימבול | 61,766 | ||
| 5 | רוסה | רוסה | 124,787 | 15 | וליקו טרנובו | וליקו טרנובו | 58,507 | ||
| 6 | סטארה זאגורה | סטארה זאגורה | 122,536 | 16 | פאזארדז'יק | פאזארדז'יק | 55,716 | ||
| 7 | פלבן | פלבן | 92,101 | 17 | וראצה | וראצה | 50,666 | ||
| 8 | סליבן | סליבן | 80,467 | 18 | אסנובגראד | פלובדיב | 45,943 | ||
| 9 | דובריץ' | דובריץ' | 73,895 | 19 | גברובו | גברובו | 45,940 | ||
| 10 | פרניק | פרניק | 68,259 | 20 | קאזאנלק | סטארה זאגורה | 42,208 | ||
