לדלג לתוכן

דור ה-Z – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
←‏ראו גם: בוויקיפדיה:פרלמנט/ארכיון 53 נדחתה ההצעה לאסור קישורים אדומים
הרחבתי את תת-הנושא 'טכנולוגיה' ועיגנתי אותו בספרות המחקרית.
שורה 22: שורה 22:


בני דור ה-Z נולדו כשטלפונים סלולריים והחיבור התמידי לאינטרנט מהווים חלק מרכזי מחייהם והתבגרותם ואף חלק מזהותם העצמית. יש המכנים אותם בשל כך "דור המסכים" או "[[דור הפלזמה]]". כתוצאה מכך, מאפיין שיתוף המידע ההמוני נעשה מרכזי בחייהם של מתבגרים אלו והוא מתבצע לרוב ברשתות החברתיות כגון [[פייסבוק]], [[טוויטר]], [[YouTube]], [[וואטסאפ]], [[סנאפצ'ט]] וכו' . הם משחקים [[משחק מחשב]], צופים ב[[טלוויזיה]], משוחחים ב[[רשת חברתית|רשתות החברתיות]] ועושים שיעורי בית במקביל. דור המתקשר עם הטכנולוגיה ויכול להסתגל במהירות לנוף המדיה המשתנה.
בני דור ה-Z נולדו כשטלפונים סלולריים והחיבור התמידי לאינטרנט מהווים חלק מרכזי מחייהם והתבגרותם ואף חלק מזהותם העצמית. יש המכנים אותם בשל כך "דור המסכים" או "[[דור הפלזמה]]". כתוצאה מכך, מאפיין שיתוף המידע ההמוני נעשה מרכזי בחייהם של מתבגרים אלו והוא מתבצע לרוב ברשתות החברתיות כגון [[פייסבוק]], [[טוויטר]], [[YouTube]], [[וואטסאפ]], [[סנאפצ'ט]] וכו' . הם משחקים [[משחק מחשב]], צופים ב[[טלוויזיה]], משוחחים ב[[רשת חברתית|רשתות החברתיות]] ועושים שיעורי בית במקביל. דור המתקשר עם הטכנולוגיה ויכול להסתגל במהירות לנוף המדיה המשתנה.

בעוד שילדים רבים באינטרנט וברשתות החברתיות נהנים מתחושה של שייכות וקהילתיות, שימוש יתר, עד כדי התמכרות, כמו גם שימוש לא בטוח ברשתות אלו עלול להשפיע לרעה על הבריאות הנפשית של המשתמש<ref>{{צ-ספר|מחבר=עמיחי-המבורגר, יאיר|שם=הטוב, הרע והמכוער באינטרנט : הפסיכולוגיה של החיים ברשת|מו"ל=מטר|שנת הוצאה=תשע"ג 2013|קישור=http://worldcat.org/oclc/868671258|oclc=868671258}}</ref>. הספרות המחקרית בנושא מתריעה בפני מגפה של 'התמכרות לרשתות חברתיות ולסמארטפון'<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Nicola Bragazzi, Giovanni Del Puente|שם=A proposal for including nomophobia in the new DSM-V|כתב עת=Psychology Research and Behavior Management|עמ=155|שנת הוצאה=2014-05|doi=10.2147/prbm.s41386|קישור=http://dx.doi.org/10.2147/prbm.s41386}}</ref> שמזכירה התמכרות לחומרים כגון סמים או אלכוהול. מחקרים אחרים מדגישים את ההשלכות השליליות של השימוש בסמארטפון ובתקשורת מקוונת על היכולות הקוגניטיביות של המשתמש<ref>{{צ-מאמר|מחבר=E. Ophir, C. Nass, A. D. Wagner|שם=Cognitive control in media multitaskers|כתב עת=Proceedings of the National Academy of Sciences|כרך=106|עמ=15583–15587|שנת הוצאה=2009-08-24|doi=10.1073/pnas.0903620106|קישור=http://dx.doi.org/10.1073/pnas.0903620106}}</ref>. זאת מלבד החשש מכך שילדי דור ה-Z שמבלים זמן רב במרחב המקוון חשופים ל[[פורנוגרפיה]] ולבריונות רשת (למשל: הטרדות מיניות, ביוש, חרמות). דו"ח המדיה השנתי על הרגלי השימוש של בני נוער בסמארטפונים ואינטרנט מצביע על כך שכ־70% מבני הנוער נפגעו ברשת יותר מפעם אחת<ref name=":1">{{צ-מאמר|מחבר=רוזנברג חננאל|שם=מדיה, ילדים ובני נוער: נתוני צריכה, הרגלי שימוש ופרקטיקות חברתיות.|כתב עת=בתוך: ר' מן וא' לב-און (עורכים), התקשורת בישראל 2015: סדרי יום, שימושים ומגמות (פרק 6). אריאל: המכון לחקר מדיה חדשים. זמין ב: http://aunmedia.org/mediareport2015}}</ref>. במקרים קיצוניים, הבריונות דחפה נערים צעירים לקצה והובילה אותם ל[[התאבדות]]. המקרה הידוע ביותר של התאבדות בעקבות [[בריונות רשת]] בישראל הוא של דודאל מזרחי ששם קץ לחייו בעקבות מעשי בריונות בעולם האמיתי ובמרחב המקוון. האתגר המרכזי המסתמן במרחב המקוון הוא שלילדים יש פחות אסטרטגיות התמודדות עם הפגיעה בהשוואה לפגיעה במרחב הפיזי<ref name=":1" />.

הרשתות החברתיות משמשות גם את ילדי דור ה-Z כפלטפורמות נוחות לשיתוף רגשי <ref>{{צ-מאמר|מחבר=Pesin, G., Lipshits-Braziler, Y., Amram-Vaknin, S., & Tatar, M. (2018).|שם=Identifying patterns of seeking and providing help online among adolescents in Israel.|כתב עת=Paper presented at the International Conference on Counseling Psychology, London, United Kingdom.}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=Yaakov Ophir|שם=SOS on SNS: Adolescent distress on social network sites|כתב עת=Computers in Human Behavior|כרך=68|עמ=51–55|שנת הוצאה=2017-03|doi=10.1016/j.chb.2016.11.025|קישור=https://linkinghub.elsevier.com/retrieve/pii/S0747563216307671}}</ref>. במחקרים שנערכו בקרב ילדי דור ה-Z נמצא כי המצוקה הדומיננטית בפוסטים שלהם ברשתות החברתיות קשורה לדיכאון<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Yaakov Ophir, Christa S.C. Asterhan, Baruch B. Schwarz|שם=Unfolding the notes from the walls: Adolescents’ depression manifestations on Facebook|כתב עת=Computers in Human Behavior|כרך=72|עמ=96–107|שנת הוצאה=2017-07|doi=10.1016/j.chb.2017.02.013|קישור=https://linkinghub.elsevier.com/retrieve/pii/S0747563217300870}}</ref> ושהיא מנבאת בצורה משמעותית את קיומה של הפרעת הדיכאון ב'עולם האמיתי', במרחב הפיזי<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Yaakov Ophir, Christa S.C. Asterhan, Baruch B. Schwarz|שם=The digital footprints of adolescent depression, social rejection and victimization of bullying on Facebook|כתב עת=Computers in Human Behavior|כרך=91|עמ=62–71|שנת הוצאה=2019-02|doi=10.1016/j.chb.2018.09.025|קישור=https://linkinghub.elsevier.com/retrieve/pii/S0747563218304667}}</ref>. אף שתחום מחקר זה נחשב עדיין כתחום צעיר, יש בפופולריות העצומה של אתרי הרשתות החברתיות משום הזדמנות חסרת תקדים לזיהוי מצוקה של [[התבגרות|מתבגרים]] בסיכון<ref>{{צ-מאמר|מחבר=אופיר י., רוזנברג ח. ואסטרחן ק. (2017).|שם="לו רק יכול הקירות (בפייסבוק) לדבר":
איתור מצוקה וטיפול בבני נוער באמצעות
הרשת החברתית|כתב עת=בתוך: שוורץ ב., רוזנברג ח. ואסטרחן ק. (עורכים). "חומות החינוך נפלו ברשת": מורים, תלמידים ורשתות חברתיות. תל אביב: מכון מופת}}</ref>. לצד המאמצים לאיתור מוקדם של מצוקה, הולך ומתפתח תחום נוסף של תמיכה רגשית בילדי דור ה-Z באמצעות תקשורת מבוססת אינטרנט. יתרונות הייעוץ המקוון כוללים את הנגישות הרבה שהוא מאפשר לצד תחושת נינוחות של המטופל<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Michael J. Mallen, David L. Vogel, Aaron B. Rochlen, Susan X Day|שם=Online Counseling|כתב עת=The Counseling Psychologist|כרך=33|עמ=819–871|שנת הוצאה=2005-11|doi=10.1177/0011000005278624|קישור=https://journals.sagepub.com/doi/10.1177/0011000005278624}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=David Kessler, Glyn Lewis, Surinder Kaur, Nicola Wiles|שם=Therapist-delivered internet psychotherapy for depression in primary care: a randomised controlled trial|כתב עת=The Lancet|כרך=374|עמ=628–634|שנת הוצאה=2009-08|doi=10.1016/s0140-6736(09)61257-5|קישור=https://linkinghub.elsevier.com/retrieve/pii/S0140673609612575}}</ref> ובשנים האחרונות, המחקר בתחום היעוץ המקוון התרחב גם לשדה הרשתות החברתיות. במהלך מבצע צוק איתן, בקיץ 2014, נמצא שלמעלה ממחצית מבני הנוער בדרום הארץ (שהיו חשופים למצבי דחק) תקשרו עם מוריהם באמצעות פייסבוק וקבוצות וואטסאפ כאשר עיקר התקשורת ביניהם אופיין בתמיכה רגשית של המורים כלפי התלמידים<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Yaakov Ophir, Hananel Rosenberg, Christa S.C. Asterhan, Baruch B. Schwarz|שם=In times of war, adolescents do not fall silent: Teacher–student social network communication in wartime|כתב עת=Journal of Adolescence|כרך=46|עמ=98–106|שנת הוצאה=2016-01|doi=10.1016/j.adolescence.2015.11.005|קישור=https://linkinghub.elsevier.com/retrieve/pii/S014019711500278X}}</ref>. לא זו בלבד אלא שהתלמידים בירכו על תקשורת זו וראו בה התערבות מועילה ומרגיעה בזמנים קשים של מלחמה <ref>{{צ-מאמר|מחבר=רוזנברג ח., אופיר י. ואסטרחן ק. (2017).|שם=״כשהתותחים רועמים התלמידים מדברים״:
מורים ותלמידים ברשתות חברתיות
בזמן מלחמה|כתב עת=בתוך: שוורץ ב., רוזנברג ח. ואסטרחן ק. (עורכים). "חומות החינוך נפלו ברשת": מורים, תלמידים ורשתות חברתיות. תל אביב: מכון מופת}}</ref>. ייתכן כי עצם קיומו של הקשר המקוון והמתמשך עם המורים שלהם תרם להגברת תחושת החוסן שלהם בזמן מלחמה<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Hananel Rosenberg, Yaakov Ophir, Christa S.C. Asterhan|שם=A virtual safe zone: Teachers supporting teenage student resilience through social media in times of war|כתב עת=Teaching and Teacher Education|כרך=73|עמ=35–42|שנת הוצאה=2018-07|doi=10.1016/j.tate.2018.03.011|קישור=http://dx.doi.org/10.1016/j.tate.2018.03.011}}</ref>.


== השכלה גבוהה ==
== השכלה גבוהה ==
שורה 56: שורה 64:
* {{הארץ|אלדר חבושה|מצלמים סלפי ומאבדים את עצמם|1.2793465|14 בדצמבר 2015}}
* {{הארץ|אלדר חבושה|מצלמים סלפי ומאבדים את עצמם|1.2793465|14 בדצמבר 2015}}
* מלי אלקובי, [http://www.themarker.com/smb/1.1600237 דה מרקר]
* מלי אלקובי, [http://www.themarker.com/smb/1.1600237 דה מרקר]
*יעקב אופיר, [https://mytherapist.co.il/%D7%98%D7%A2%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%AA%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%95%D7%AA/cyber-psychology/ פסיכולוגיה במרחב הווירטואלי], אתר 'הפסיכולוג שלי'.
* Alexandra Levit, [http://time.com/3764545/future-of-education/?iid=sr-link2 The Future of Education According to Generation Z]
* Alexandra Levit, [http://time.com/3764545/future-of-education/?iid=sr-link2 The Future of Education According to Generation Z]


גרסה מ־12:18, 11 בדצמבר 2018

דור ה-Z (באנגלית: Generation Z; ידוע גם בשם דור ה-M או Generation M וכן כ-iGeneration) הוא דור שמכיל את כל מי שנולד החל מסביבות שנת 2000 ועד היום. כמו בכל דור, גם גבולותיו של דור ה-Z אינם חדים ויש המייחסים לו גם את מי שנולדו מאמצע שנות ה-90, שבדרך כלל משתייכים לקודמו, דור ה-Y.

שלא כמו בני דור ה-Y, אשר נולדו בשנות ה-80 וה-90, בני דור ה-Z נולדו לאחר עידן המלחמה הקרה ונפילת ברית המועצות,[1][2] וחותם המלחמה העולמית בטרור ניכר בהם. הם נולדו כשטלפונים סלולריים והחיבור התמידי לאינטרנט מהווים חלק מרכזי מחייהם ומהתבגרותם ואף חלק מזהותם העצמית. יש המכנים אותם בשל כך "דור המסכים" או "דור הפלזמה". כתוצאה מכך, מאפיין שיתוף המידע ההמוני נעשה מרכזי בחייהם של מתבגרים אלו והוא מתבצע לרוב ברשתות החברתיות כגון פייסבוק, טוויטר, YouTube, Whatsapp ,אינסטגרם, וכו'.

בני דור ה-Z הם בדרך כלל ילדיהם של בני דור ה-X. בקרב הוריהם אפשר למצוא גם את הצעירים מבני דור הבייבי בומרס וגם את הוותיקים מבני דור ה-Y.[3][4]

מאפיינים כלליים

דור זה מאופיין כגלובלי, ויזואלי וטכנולוגי – בני הדור הזה לומדים יותר על ידי התבוננות ופרקטיקה חווייתית יותר מקודמיהם. בנוסף, הם נוטים להסתמך על מנועי חיפוש יותר מאשר על ספרי לימוד או מחקרים.[5]

שלא כמו בני דור ה-Y, אשר נולדו בשנות ה-80 וה-90 המוקדמות, בני דור ה-Z נולדו לאחר עידן המלחמה הקרה ונפילת ברית המועצות,[1][2] וחותם פיגועי 11 בספטמבר ניכר בהם, לכן הם רגילים לבדיקות אבטחה. דור זה גדל בתקופה של איום קיומי גובר - גם אם הוא לא קיים בפועל, כך הוא נתפש. 74% אמרו שהם מודאגים מטרור, אך זהו דור שלא מכיר מציאות אחרת - רובם נולדו אחרי אסון התאומים. בשל העובדה שגדלו בזמן מלחמה הם יכולים לתפוס את העולם כ"לא בטוח", אך באותו זמן, הם בעלי מודעות גלובלית גדולה יותר ומעריכים את האחריות שלהם ומגלים סובלנות כלפי אחרים.[6]

בני דור ה-Z צפויים להיות הדור המגוון ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית, עם קצב גידול מהיר של משפחות מעורבות וקבלת הומואים, לסביות וטרנסג'נדרים לחברה כפי שלא היה בעבר.[7] בני הדור לחוצים מהממסד ורואים בו מקור לחרדה. רק 6% בוטחים בתאגידים גדולים שיעשו את הדבר הנכון, בניגוד ל-60% מהמבוגרים. המגמה ממשיכה בהתייחסותם לממסד הפוליטי-ממשלתי - 10% בלבד אמרו שהם בוטחים בממשלה שתעשה את הדבר הנכון.[5]

בני הדור נתפסים כבודדים יותר ונואשים לקשר וירטואלי או פיזי, וזאת למרות (או אולי בגלל) כל הזמן שהם מבלים מול מסכים. כשהם נשאלים אילו פעילויות הם הכי אוהבים, בני נוער מציינים דווקא פעילות פיזית שנעשית במשותף, כמו הופעות, טיולים או בילוי בפארק שעשועים.[5]

טכנולוגיה

זהו דור דיגיטלי שלא חווה את החיים לפני עידן האינטרנט, והדור הראשון שבו הטכנולוגיה נגישה בגיל צעיר כל כך.[6] עם ההתקדמות הטכנולוגית ומולטימדיה, בני דור ה-Z התרגלו להתקשר אחד עם השני ולתקשר עם העולם המחובר בכל עת.[6]

הדור מתאפיין כרואה את המציאות מבעד משקפי מסך קטן (נייד) ומשתמש בהרבה אפליקציות בו-זמנית.[8] דור ה-Z מחובר לרשת כדרך חיים, ונמצא פעיל באופן מקוון כמעט כל שעות הערות, מתמודד עם תקשורת בפלטפורמה פתוחה ושיתוף מידע. שיתוף מידע ואינטראקציה שמבוססת על מתן וקבלת פידבק מיידי (LIKE) מאפשרים תהליך למידה מואץ, רכישת ידע וצבירת ניסיון וכל זה בחינם.[9][8]

בני דור ה-Z נולדו כשטלפונים סלולריים והחיבור התמידי לאינטרנט מהווים חלק מרכזי מחייהם והתבגרותם ואף חלק מזהותם העצמית. יש המכנים אותם בשל כך "דור המסכים" או "דור הפלזמה". כתוצאה מכך, מאפיין שיתוף המידע ההמוני נעשה מרכזי בחייהם של מתבגרים אלו והוא מתבצע לרוב ברשתות החברתיות כגון פייסבוק, טוויטר, YouTube, וואטסאפ, סנאפצ'ט וכו' . הם משחקים משחק מחשב, צופים בטלוויזיה, משוחחים ברשתות החברתיות ועושים שיעורי בית במקביל. דור המתקשר עם הטכנולוגיה ויכול להסתגל במהירות לנוף המדיה המשתנה.

בעוד שילדים רבים באינטרנט וברשתות החברתיות נהנים מתחושה של שייכות וקהילתיות, שימוש יתר, עד כדי התמכרות, כמו גם שימוש לא בטוח ברשתות אלו עלול להשפיע לרעה על הבריאות הנפשית של המשתמש[10]. הספרות המחקרית בנושא מתריעה בפני מגפה של 'התמכרות לרשתות חברתיות ולסמארטפון'[11] שמזכירה התמכרות לחומרים כגון סמים או אלכוהול. מחקרים אחרים מדגישים את ההשלכות השליליות של השימוש בסמארטפון ובתקשורת מקוונת על היכולות הקוגניטיביות של המשתמש[12]. זאת מלבד החשש מכך שילדי דור ה-Z שמבלים זמן רב במרחב המקוון חשופים לפורנוגרפיה ולבריונות רשת (למשל: הטרדות מיניות, ביוש, חרמות). דו"ח המדיה השנתי על הרגלי השימוש של בני נוער בסמארטפונים ואינטרנט מצביע על כך שכ־70% מבני הנוער נפגעו ברשת יותר מפעם אחת[13]. במקרים קיצוניים, הבריונות דחפה נערים צעירים לקצה והובילה אותם להתאבדות. המקרה הידוע ביותר של התאבדות בעקבות בריונות רשת בישראל הוא של דודאל מזרחי ששם קץ לחייו בעקבות מעשי בריונות בעולם האמיתי ובמרחב המקוון. האתגר המרכזי המסתמן במרחב המקוון הוא שלילדים יש פחות אסטרטגיות התמודדות עם הפגיעה בהשוואה לפגיעה במרחב הפיזי[13].

הרשתות החברתיות משמשות גם את ילדי דור ה-Z כפלטפורמות נוחות לשיתוף רגשי [14][15]. במחקרים שנערכו בקרב ילדי דור ה-Z נמצא כי המצוקה הדומיננטית בפוסטים שלהם ברשתות החברתיות קשורה לדיכאון[16] ושהיא מנבאת בצורה משמעותית את קיומה של הפרעת הדיכאון ב'עולם האמיתי', במרחב הפיזי[17]. אף שתחום מחקר זה נחשב עדיין כתחום צעיר, יש בפופולריות העצומה של אתרי הרשתות החברתיות משום הזדמנות חסרת תקדים לזיהוי מצוקה של מתבגרים בסיכון[18]. לצד המאמצים לאיתור מוקדם של מצוקה, הולך ומתפתח תחום נוסף של תמיכה רגשית בילדי דור ה-Z באמצעות תקשורת מבוססת אינטרנט. יתרונות הייעוץ המקוון כוללים את הנגישות הרבה שהוא מאפשר לצד תחושת נינוחות של המטופל[19][20] ובשנים האחרונות, המחקר בתחום היעוץ המקוון התרחב גם לשדה הרשתות החברתיות. במהלך מבצע צוק איתן, בקיץ 2014, נמצא שלמעלה ממחצית מבני הנוער בדרום הארץ (שהיו חשופים למצבי דחק) תקשרו עם מוריהם באמצעות פייסבוק וקבוצות וואטסאפ כאשר עיקר התקשורת ביניהם אופיין בתמיכה רגשית של המורים כלפי התלמידים[21]. לא זו בלבד אלא שהתלמידים בירכו על תקשורת זו וראו בה התערבות מועילה ומרגיעה בזמנים קשים של מלחמה [22]. ייתכן כי עצם קיומו של הקשר המקוון והמתמשך עם המורים שלהם תרם להגברת תחושת החוסן שלהם בזמן מלחמה[23].

השכלה גבוהה

עבור ילדי דור ה-Z ההשכלה הגבוהה היא ערך עליון. בשנת 2015 נרשמה ההלוואה הכי גדולה בהיסטוריה של ארצות הברית לצורך רכישת השכלה גבוהה.[8] הדאגה המרכזית של בני הדור היא עלות הלימודים – 67% מציינים זאת כדאגה המרכזית שלהם.[8]

תחומי העניין האקדמאים של בני דור ה-Z מתמקדים בתחומים הפרקטיים, עם דגש עם תחומי יזמות וכלכלה. הפקולטות למדעי הרוח מתרוקנות, והסטודנטים בוחרים בלימודים פרקטיים שיובילו אותם אל העבודה הנחשקת, מתוך הסתכלות על האקדמיה בראייה כלכלית.[24] הם נוטים לקבל המלצות ללימודים מהעמיתים שלהם ונסמכים על דעתם, הרבה יותר מאשר על ההורים ויועצי בית הספר. הם היו שמחים למערכת לימודים מותאמת אישית ומשתנה בזמן הלימודים, כולל יצירת לוח לימודים אישי ודינמי.[8]

במקביל, פלטפורמות הלמידה המקוונות סוללות דרך חדשה לרכישת השכלה ומספקות הזדמנות שוויונית לידע ומיומנות דרך האינטרנט. ריבוי שהרצאות הווידאו החינמיות של מרצים בעלי-שם וחובבים נמצאות ברשת כדוגמת TED. בנוסף קורסי מוּק, לדוגמה Coursera משנים אף הם את פני ההשכלה – קורסים הפתוחים לכולם וניתנים על ידי המרצים הנחשבים ביותר משתמשים בפלטפורמות מתקדמות של למידה מקוונת ונהנים מתמיכה של ממוסדות אקדמיים יוקרתיים.[24]

הסטודנטים מתעניינים בנושאים חברתיים, סביבתיים, גלובליים ויצירת עולם טוב יותר.[8]

עבודה

בארצות הברית הדור גדל בצל המשבר הכלכלי העולמי ולאור זה שראו את ההורים ואנשים סביבם מאבדים מקום עבודה, הקריירה מאוד חשובה להם. הקשיים הכספיים בבתיהם של רבים, עשוי להוביל אותם להיות מודעים מאוד לחשיבות של כסף, ולכן החיסכון עשוי להיות בעל חשיבות עליונה.[8]

בישראל הדור שנחשף למחאה החברתית שפרצה ב-2011, מביעים רצון להישאר במקום עבודה ולהתקדם בדרג הניהולי[25] במקביל לפי מחקר שפורסם ב-CNNMoney יותר ממחצית מבני דור ה-Z מעוניינים להקים עסק משלהם.[26]

דור ה-Z שמתחיל להיכנס לשוק העבודה שואף למציאת עבודה משמעותית, שניתן יהיה להזדהות עם הערכים שלה, עם תשוקה לעזור לאחרים.[8]

בניגוד לבני דור ה-Y שמאופיינים בהחלפת מקום עבודה מדי שנתיים, התפתחות מקצועית-אישית, לצד שכר נדיב, ישאירו את בני הדור במקום העבודה.[25] זה דור של יצרנים, יוצרים וממציאים. הם שואפים להשאיר את טביעת האצבע שלהם על מוצרים, שירותים ומדיה ולהפוך לחלק מתהליך העיצוב והייצור.

עתיד

יש מעריכים כי דור ה-Z הוא הדור האחרון הניתן לחיזוי, כאשר בעתיד ההאצה הטכנולוגית תביא לשינויים משמעותיים בפרקי זמן מתקצרים.

ילדי הדור חשופים למבול של מידע, והם הדור הבא בכל מה שקשור ללמידה ולטכנולוגיה. למעשה, יש המאמינים שזה גם "דור הממציאים" הראשון (Generation Maker) שכן בזכות המדפסות בתלת-מימד, וההתקדמות האדירה וחסרת-התקדים בתחום הרפואה, המִחשוּב והטכנולוגיה, הם יהיו חשופים לתהליכים חדשים לגמרי בתחום ההשכלה.[24]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 Jayson, Sharon (2008-07-16). "Is this the next baby boom?". USA Today. נבדק ב-2010-01-21.
  2. ^ 1 2 "Babies born after the early 2010s to form Generation Alpha". The Sunday Telegraph. 2009-11-15.
  3. ^ Mitchell, David (2008-08-16). "Generation Z-striking the balance". National Center for Biotechnology Information. נבדק ב-2010-06-15.
  4. ^ Posnick-Goodwin, Sherry (בפברואר 2010). "Meet generation Z". California Teachers Association. נבדק ב-2010-06-15. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ 1 2 3 גרדיאן, דור ה K: דור שבע שמשחק משחקי רעב, באתר דה מרקר, ‏31.03.2016
  6. ^ 1 2 3 Anthony Turner, Generation Z: Technology and Social Interest
  7. ^ Bobbi Shatto, Kelly Erwin, Teaching Millennials and Generation Z: Bridging the Generational Divide, Creative Nursing
  8. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 Elaina Loveland, Instant Generation, 38 THE JOURNAL OF COLLEGE ADMISSION
  9. ^ מלי אלקובי, דור ה Z מגיע לעבודה, דה מרקר
  10. ^ עמיחי-המבורגר, יאיר, הטוב, הרע והמכוער באינטרנט : הפסיכולוגיה של החיים ברשת, מטר, תשע"ג 2013
  11. ^ Nicola Bragazzi, Giovanni Del Puente, A proposal for including nomophobia in the new DSM-V, Psychology Research and Behavior Management, 2014-05, עמ' 155 doi: 10.2147/prbm.s41386
  12. ^ E. Ophir, C. Nass, A. D. Wagner, Cognitive control in media multitaskers, Proceedings of the National Academy of Sciences 106, 2009-08-24, עמ' 15583–15587 doi: 10.1073/pnas.0903620106
  13. ^ 1 2 רוזנברג חננאל, מדיה, ילדים ובני נוער: נתוני צריכה, הרגלי שימוש ופרקטיקות חברתיות., בתוך: ר' מן וא' לב-און (עורכים), התקשורת בישראל 2015: סדרי יום, שימושים ומגמות (פרק 6). אריאל: המכון לחקר מדיה חדשים. זמין ב: http://aunmedia.org/mediareport2015
  14. ^ Pesin, G., Lipshits-Braziler, Y., Amram-Vaknin, S., & Tatar, M. (2018)., Identifying patterns of seeking and providing help online among adolescents in Israel., Paper presented at the International Conference on Counseling Psychology, London, United Kingdom.
  15. ^ Yaakov Ophir, SOS on SNS: Adolescent distress on social network sites, Computers in Human Behavior 68, 2017-03, עמ' 51–55 doi: 10.1016/j.chb.2016.11.025
  16. ^ Yaakov Ophir, Christa S.C. Asterhan, Baruch B. Schwarz, Unfolding the notes from the walls: Adolescents’ depression manifestations on Facebook, Computers in Human Behavior 72, 2017-07, עמ' 96–107 doi: 10.1016/j.chb.2017.02.013
  17. ^ Yaakov Ophir, Christa S.C. Asterhan, Baruch B. Schwarz, The digital footprints of adolescent depression, social rejection and victimization of bullying on Facebook, Computers in Human Behavior 91, 2019-02, עמ' 62–71 doi: 10.1016/j.chb.2018.09.025
  18. ^ אופיר י., רוזנברג ח. ואסטרחן ק. (2017)., "לו רק יכול הקירות (בפייסבוק) לדבר": איתור מצוקה וטיפול בבני נוער באמצעות הרשת החברתית, בתוך: שוורץ ב., רוזנברג ח. ואסטרחן ק. (עורכים). "חומות החינוך נפלו ברשת": מורים, תלמידים ורשתות חברתיות. תל אביב: מכון מופת
  19. ^ Michael J. Mallen, David L. Vogel, Aaron B. Rochlen, Susan X Day, Online Counseling, The Counseling Psychologist 33, 2005-11, עמ' 819–871 doi: 10.1177/0011000005278624
  20. ^ David Kessler, Glyn Lewis, Surinder Kaur, Nicola Wiles, Therapist-delivered internet psychotherapy for depression in primary care: a randomised controlled trial, The Lancet 374, 2009-08, עמ' 628–634 doi: 10.1016/s0140-6736(09)61257-5
  21. ^ Yaakov Ophir, Hananel Rosenberg, Christa S.C. Asterhan, Baruch B. Schwarz, In times of war, adolescents do not fall silent: Teacher–student social network communication in wartime, Journal of Adolescence 46, 2016-01, עמ' 98–106 doi: 10.1016/j.adolescence.2015.11.005
  22. ^ רוזנברג ח., אופיר י. ואסטרחן ק. (2017)., ״כשהתותחים רועמים התלמידים מדברים״: מורים ותלמידים ברשתות חברתיות בזמן מלחמה, בתוך: שוורץ ב., רוזנברג ח. ואסטרחן ק. (עורכים). "חומות החינוך נפלו ברשת": מורים, תלמידים ורשתות חברתיות. תל אביב: מכון מופת
  23. ^ Hananel Rosenberg, Yaakov Ophir, Christa S.C. Asterhan, A virtual safe zone: Teachers supporting teenage student resilience through social media in times of war, Teaching and Teacher Education 73, 2018-07, עמ' 35–42 doi: 10.1016/j.tate.2018.03.011
  24. ^ 1 2 3 ד"ר איילת בן עזר, המהפכה הטכנולוגית בהשכלה הגבוהה
  25. ^ 1 2 ז'אנן בסול, להתחתן צעירים, לעבוד בהיי טק ולא להחליף עבודות: תכירו את דור ה Z, באתר דה מרקר, ‏05.05.2016
  26. ^ מעין מנלה, גדלו עם טאבלט ביד: הכירו את דור אלפא, באתר כלכליסט


דורות דמוגרפיים
הדור המוזהב • הדור המתקדם • דור המיסיונרים • הדור האבוד • דור ה-GI • הדור השקט • דור הבייבי בום • דור ה-X • דור ה-Y • דור ה-Z • דור האלפא
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=דור_ה-Z&oldid=24454279"