לדלג לתוכן

טיוטה:נצרות ומדע – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
העריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
SonoCat (שיחה | תרומות)
118 עריכות
יצירה באמצעות תרגום הדף "Christianity and science"
 
SonoCat (שיחה | תרומות)
118 עריכות
יצירה באמצעות תרגום הדף "Christianity and science"
שורה 1: שורה 1:


רוב מקורות הידע שעמדו לרשות הנוצרים הקדומים היו קשורים להשקפות עולם [[פגניות|פגאניות]] . היו דעות שונות לגבי האופן שבו על הנצרות להתייחס ללמידה פגאנית, שכללה את רעיונותיה על הטבע. לדוגמה, בקרב מורים נוצרים מוקדמים, [[טרטוליאנוס|מטרטוליאנוס]] (בערך 160-220) החזיק בדעה שלילית בדרך כלל על [[פילוסופיה יוונית|הפילוסופיה היוונית]], בעוד [[אוריגנס|שאוריג'נס]] (בערך 185-254) התייחס לכך הרבה יותר ודרש מתלמידיו לקרוא כמעט כל עבודה זמינה. להם.<ref name="Davis2003">{{Cite book|last=Davis|first=Edward B.|title=Encyclopedia of Science and Religion|publisher=Macmillan Reference USA|year=2003|isbn=978-0-02-865704-2|editor-last=Van Huyssteen|editor-first=Wentzel|pages=123–7|chapter=Christianity, History of Science and Religion}}</ref>


רוב החידושים המדעיים והטכניים לפני [[המהפכה המדעית]] הושגו על ידי חברות מאורגנות על ידי מסורות דתיות. חוקרים [[פגניות|פגאניים]], [[אסלאם|אסלאמיים]] [[נוצרים|ונוצרים]] קדומים היו חלוצים במרכיבים בודדים של [[השיטה המדעית]] . מבחינה היסטורית, הנצרות הייתה ועודנה פטרונית של המדעים. זה היה פורה בבסיסם של בתי ספר, אוניברסיטאות ובתי חולים,<ref>{{Cite book|last=Den Heijer|first=Alexandra|title=Managing the University Campus: Information to Support Real Estate Decisions|publisher=Academische Uitgeverij Eburon|year=2011|isbn=9789059724877|quote=Many of the medieval universities in Western Europe were born under the aegis of the Catholic Church, usually as cathedral schools or by papal bull as Studia Generali.}}</ref><ref>{{Cite book|last=A. Lamport|first=Mark|title=Encyclopedia of Christian Education|publisher=Rowman & Littlefield|year=2015|isbn=9780810884939|page=484|quote=All the great European universities-Oxford, to Paris, to Cologne, to Prague, to Bologna—were established with close ties to the Church.}}</ref><ref>{{Cite book|last=B M. Leonard|first=Thomas|title=Encyclopedia of the Developing World|publisher=Routledge|year=2013|isbn=9781135205157|page=1369|quote=Europe established schools in association with their cathedrals to educate priests, and from these emerged eventually the first universities of Europe, which began forming in the eleventh and twelfth centuries.}}</ref><ref>{{Cite book|last=Gavroglu|first=Kostas|title=Sciences in the Universities of Europe, Nineteenth and Twentieth Centuries: Academic Landscapes|publisher=Springer|year=2015|isbn=9789401796361|page=302|quote=}}</ref><ref>{{Cite book|last=GA. Dawson|first=Patricia|title=First Peoples of the Americas and the European Age of Exploration|publisher=Cavendish Square Publishing|year=2015|isbn=9781502606853|page=103|quote=}}</ref> ואנשי דת רבים היו פעילים במדעים. [[היסטוריה של המדע|היסטוריונים של מדע]] כמו [[פייר דוהם]] מייחסים מתמטיקאים קתולים מימי הביניים ופילוסופים כמו [[ז'אן בורידן|ג'ון בורידן]], ניקול אורסמה [[רוג'ר בייקון|ורוג'ר בייקון]] כמייסדי המדע המודרני.<ref>Wallace, William A. (1984). ''Prelude, Galileo and his Sources. The Heritage of the Collegio Romano in Galileo's Science''. N.J.: Princeton University Press.</ref> דוהם הגיע למסקנה כי "המכניקה והפיזיקה שבהן הזמנים המודרניים מתגאים בצדק להמשיך, על ידי סדרה בלתי פוסקת של שיפורים בקושי מורגש, מתוך דוקטרינות המוצהרות בלב בתי הספר של ימי הביניים". <ref>{{Cite book|title=Reappraisals of the Scientific Revolution|date=27 July 1990|publisher=[[Cambridge University Press]]|isbn=0-521-34804-8|editor-last=Lindberg|editor-first=David C.|editor-link=David C. Lindberg|edition=1st|location=Cambridge|page=14|chapter=Conceptions of the Scientific Revolution from Bacon to Butterfield|editor-last2=Westman|editor-first2=Robert S.}}</ref>

חוקרים ומדענים נוצרים תרמו תרומות ידועות לתחומי [[מדע|המדע]] [[טכנולוגיה|והטכנולוגיה]],<ref name="Gilley">{{Cite book|last=Gilley|first=Sheridan|title=The Cambridge History of Christianity: Volume 8, World Christianities C.1815-c.1914|publisher=Cambridge University Press|others=Brian Stanley|year=2006|isbn=0521814561|page=164|quote=... Many of the scientists who contributed to these developments were Christians...}}</ref><ref name="Steane">{{Cite book|last=Steane|first=Andrew|title=Faithful to Science: The Role of Science in Religion|publisher=OUP Oxford|year=2014|isbn=978-0191025136|page=179|quote=... the Christian contribution to science has been uniformly at the top level, but it has reached that level and it has been sufficiently strong overall ...}}</ref><ref name="L. Johnson">{{Cite book|last=L. Johnson|first=Eric|title=Foundations for Soul Care: A Christian Psychology Proposal|publisher=InterVarsity Press|year=2009|isbn=978-0830875276|page=63|quote=... . Many of the early leaders of the scientific revolution were Christians of various stripes, including Roger Bacon, Copernicus, Kepler, Francis Bacon, Galileo, Newton, Boyle, Pascal, Descartes, Ray, Linnaeus and Gassendi...}}</ref> וכן [[רפואה|לרפואה]],<ref name="S. Kroger">{{Cite book|last=S. Kroger|first=William|title=Clinical and Experimental Hypnosis in Medicine, Dentistry and Psychology|publisher=Pickle Partners Publishing|year=2016|isbn=978-1787203044|page=|quote=Many prominent Catholic physicians and psychologists have made significant contributions to hypnosis in medicine, dentistry, and psychology.}}</ref> הן מבחינה היסטורית והן בעת המודרנית.<ref name="Nobel Prize">Baruch A. Shalev, ''100 Years of Nobel Prizes'' (2003), Atlantic Publishers & Distributors, p.57: between 1901 and 2000 reveals that 654 Laureates belong to 28 different religions. Most (65.4%) have identified Christianity in its various forms as their religious preference. {{מסת"ב|978-0935047370}}</ref> כמה חוקרים קובעים שהנצרות תרמה לעליית [[המהפכה המדעית]] .<ref>{{Cite web|last=Harrison|first=Peter|title=Christianity and the rise of western science|url=http://www.abc.net.au/religion/articles/2012/05/08/3498202.htm|access-date=28 August 2014|website=[[Australian Broadcasting Corporation]]}}</ref><ref>{{Citation|last=Noll|first=Mark|author-link=Mark Noll|title=Science, Religion, and A.D. White: Seeking Peace in the "Warfare Between Science and Theology"|publisher=The Biologos Foundation|page=4|url=http://biologos.org/uploads/projects/noll_scholarly_essay2.pdf|access-date=14 January 2015|archiveurl=https://web.archive.org/web/20150322013257/http://biologos.org/uploads/projects/noll_scholarly_essay2.pdf|archivedate=22 March 2015}}</ref><ref>{{Citation|last=Lindberg|first=David C.|author-link=David C. Lindberg|last2=Numbers|first2=Ronald L.|author2-link=Ronald L. Numbers|title=God & Nature: Historical Essays on the Encounter Between Christianity and Science|place=Berkeley and Los Angeles|publisher=University of California Press|year=1986|chapter=Introduction|pages=5, 12|isbn=978-0-520-05538-4}}</ref><ref name="Gilley1">{{Cite book|last=Gilley|first=Sheridan|title=The Cambridge History of Christianity: Volume 8, World Christianities C.1815-c.1914|publisher=Cambridge University Press|others=Brian Stanley|year=2006|isbn=0521814561|page=164}}</ref> בין השנים 1901-2001, כ-56.5% [[פרס נובל|מזוכי פרס]] נובל בתחומים מדעיים היו נוצרים.<ref name="Beit-Hallahmi">{{Cite book|last=Beit-Hallahmi|first=Benjamin|title=Psychological Perspectives on Religion and Religiosity|publisher=Routledge|year=2014|isbn=9781317610366|page=215-220|quote=}}</ref>

== קבלת פנים מודרנית ==

=== דעותיהם של מדענים בודדים ===
[[קובץ:Christian_Scientists_and_Inventors_Mosaic.jpg|שמאל|ממוזער| סט תמונות עבור מספר [[מדען|מדענים]] [[המצאה|וממציאים]] [[נוצרים]] בולטים.]]
חוקרים ומדענים נוצרים תרמו תרומות ידועות לתחומי המדע והטכנולוגיה,<ref name="Gilley">{{Cite book|last=Gilley|first=Sheridan|title=The Cambridge History of Christianity: Volume 8, World Christianities C.1815-c.1914|publisher=Cambridge University Press|others=Brian Stanley|year=2006|isbn=0521814561|page=164|quote=... Many of the scientists who contributed to these developments were Christians...}}<cite class="citation book cs1" data-ve-ignore="true" id="CITEREFGilley2006">Gilley, Sheridan (2006). ''The Cambridge History of Christianity: Volume 8, World Christianities C.1815-c.1914''. Brian Stanley. Cambridge University Press. p.&nbsp;164. [[מסת"ב|ISBN]]&nbsp;[[Special:BookSources/0521814561|<bdi>0521814561</bdi>]]. <q>... Many of the scientists who contributed to these developments were Christians...</q></cite></ref><ref name="Steane">{{Cite book|last=Steane|first=Andrew|title=Faithful to Science: The Role of Science in Religion|publisher=OUP Oxford|year=2014|isbn=978-0191025136|page=179|quote=... the Christian contribution to science has been uniformly at the top level, but it has reached that level and it has been sufficiently strong overall ...}}<cite class="citation book cs1" data-ve-ignore="true" id="CITEREFSteane2014">Steane, Andrew (2014). ''Faithful to Science: The Role of Science in Religion''. OUP Oxford. p.&nbsp;179. [[מסת"ב|ISBN]]&nbsp;[[מיוחד: מקורות ספרים/978-0191025136|<bdi>978-0191025136</bdi>]]. <q>... the Christian contribution to science has been uniformly at the top level, but it has reached that level and it has been sufficiently strong overall ...</q></cite></ref><ref name="L. Johnson">{{Cite book|last=L. Johnson|first=Eric|title=Foundations for Soul Care: A Christian Psychology Proposal|publisher=InterVarsity Press|year=2009|isbn=978-0830875276|page=63|quote=... . Many of the early leaders of the scientific revolution were Christians of various stripes, including Roger Bacon, Copernicus, Kepler, Francis Bacon, Galileo, Newton, Boyle, Pascal, Descartes, Ray, Linnaeus and Gassendi...}}<cite class="citation book cs1" data-ve-ignore="true" id="CITEREFL._Johnson2009">L. Johnson, Eric (2009). ''Foundations for Soul Care: A Christian Psychology Proposal''. InterVarsity Press. p.&nbsp;63. [[מסת"ב|ISBN]]&nbsp;[[מיוחד: מקורות ספרים/978-0830875276|<bdi>978-0830875276</bdi>]]. <q>... . Many of the early leaders of the scientific revolution were Christians of various stripes, including Roger Bacon, Copernicus, Kepler, Francis Bacon, Galileo, Newton, Boyle, Pascal, Descartes, Ray, Linnaeus and Gassendi...</q></cite></ref> וכן [[רפואה|לרפואה]],<ref name="S. Kroger">{{Cite book|last=S. Kroger|first=William|title=Clinical and Experimental Hypnosis in Medicine, Dentistry and Psychology|publisher=Pickle Partners Publishing|year=2016|isbn=978-1787203044|page=|quote=Many prominent Catholic physicians and psychologists have made significant contributions to hypnosis in medicine, dentistry, and psychology.}}<cite class="citation book cs1" data-ve-ignore="true" id="CITEREFS._Kroger2016">S. Kroger, William (2016). ''Clinical and Experimental Hypnosis in Medicine, Dentistry and Psychology''. Pickle Partners Publishing. [[מסת"ב|ISBN]]&nbsp;[[מיוחד: מקורות ספרים/978-1787203044|<bdi>978-1787203044</bdi>]]. <q>Many prominent Catholic physicians and psychologists have made significant contributions to hypnosis in medicine, dentistry, and psychology.</q></cite></ref> הן מבחינה היסטורית והן בעת המודרנית. אישים היסטוריים ידועים רבים שהשפיעו על המדע המערבי ראו עצמם נוצרים כמו [[ניקולאוס קופרניקוס]],<ref>''Pro forma'' candidate to Prince-Bishop of Warmia, cf. Dobrzycki, Jerzy, and Leszek Hajdukiewicz, "Kopernik, Mikołaj", ''[[Polski słownik biograficzny]]'' (Polish Biographical Dictionary), vol. XIV, Wrocław, [[Polish Academy of Sciences]], 1969, p. 11.</ref> [[גלילאו גליליי]],<ref>{{Cite book|last=Sharratt|first=Michael|title=Galileo: Decisive Innovator|publisher=Cambridge University Press|year=1994|isbn=0-521-56671-1|location=Cambridge|pages=17, 213}}</ref> [[יוהאנס קפלר|יוהנס קפלר]],<ref>"Because he would not accept the Formula of Concord without some reservations, he was excommunicated from the Lutheran communion. Because he remained faithful to his Lutheranism throughout his life, he experienced constant suspicion from Catholics." John L. Treloar, "Biography of Kepler shows man of rare integrity. Astronomer saw science and spirituality as one." ''National Catholic Reporter'', 8 October 2004, p. 2a. A review of James A. Connor ''Kepler's Witch: An Astronomer's Discovery of Cosmic Order amid Religious War, Political Intrigue and Heresy Trial of His Mother'', Harper San Francisco.</ref> [[אייזק ניוטון]] [[רוברט בויל]], <ref>{{Cite web|title=The Boyle Lecture|url=http://www.stmarylebow.co.uk/?Boyle_Lecture|website=St. Marylebow Church}}</ref> [[פרנסיס בייקון]],<ref>{{Cite book|last=Bacon|first=Francis|url=https://books.google.com/books?id=LdsAYAAACAAJ|title=The Essayes Or Covnsels, Civill and Morall, of Francis Lo. Vervlam, Viscovnt St. Alban|date=1625|location=London|page=90|access-date=7 July 2019}}</ref> [[גוטפריד וילהלם לייבניץ]],<ref>Leibniz on the Trinity and the Incarnation: Reason and Revelation in the Seventeenth Century (New Haven: Yale University Press, 2007, pp. xix–xx).</ref> [[קרל פרידריך גאוס]],{{Sfn|Dunnington|2004|p=300}} [[עמנואל סוודנבורג]],<ref>Swedenborg, E. [http://swedenborgdigitallibrary.org/contets/tcrtc.html ''The True Christian Religion''], particularly sections 163–184 (New York: Swedenborg Foundation, 1951).</ref> [[אלסנדרו וולטה]],<ref name="zenit">{{Cite web|title=Gli scienziati cattolici che hanno fatto lItalia (Catholic scientists who made Italy)|url=http://www.zenit.org/article-29971?l=italian|url-status=dead|archive-url=https://archive.today/20130416082708/http://www.zenit.org/article-29971?l=italian|archive-date=16 April 2013|publisher=Zenit}}</ref> [[קרל פרידריך גאוס]],<ref>{{Cite book|last=Dunnington|first=G. Waldo|url=https://books.google.com/books?id=4mwSrfxBSzkC|title=Carl Friedrich Gauss: Titan of Science|publisher=The Mathematical Association of America|year=2004|isbn=978-0-88385-547-8|oclc=53933110|author-link=G. Waldo Dunnington}}</ref> [[אנטואן לבואזיה]],<ref>Grimaux, Edouard. ''Lavoisier 1743–1794.'' (Paris, 1888; 2nd ed., 1896; 3rd ed., 1899), page 53.</ref> [[אנדרה-מארי אמפר]], [[ג'ון דלטון]],<ref>{{Cite web|date=June 2016|title=John Dalton|url=https://www.sciencehistory.org/historical-profile/john-dalton|access-date=20 March 2018|website=Science History Institute}}</ref> [[ג'יימס קלרק מקסוול]],<ref name="Rel1">{{Cite journal|last=Theerman|first=Paul|year=1986|title=James Clerk Maxwell and religion|journal=American Journal of Physics|volume=54|issue=4|pages=312–317|bibcode=1986AmJPh..54..312T|doi=10.1119/1.14636}}</ref><ref>{{Cite web|last=Hutchinson|first=Ian|year=2006|title=James Clerk Maxwell and the Christian Proposition|url=http://silas.psfc.mit.edu/maxwell/|url-status=dead|archive-url=https://web.archive.org/web/20121231001816/http://silas.psfc.mit.edu/maxwell/|archive-date=31 December 2012|access-date=26 March 2013}}</ref> [[ויליאם תומסון|ויליאם תומסון, הברון קלווין הראשון]],<ref>McCartney & Whitaker (2002), reproduced on [http://physicsweb.org/articles/world/15/12/6 Institute of Physics website]</ref> [[לואי פסטר]],<ref>{{Cite book|last=Vallery-Radot|first=Maurice|title=Pasteur|publisher=Perrin|year=1994|location=Paris|pages=377–407}}</ref> [[מייקל פאראדיי]],<ref>[[Christianity and science#Cantor|Cantor]], pp. 41–43, 60–64, and 277–280.</ref> [[ג'וזף ג'ון תומסון|וג'יי ג'יי תומסון]].<ref>Peter J. Bowler, Reconciling Science and Religion: The Debate in Early-Twentieth-Century Britain (2014). University of Chicago Press. p. 35. {{מסת"ב|9780226068596}}. "Both Lord Rayleigh and J. J. Thomson were Anglicans."</ref><ref>Seeger, Raymond. 1986. "J. J. Thomson, Anglican," in Perspectives on Science and Christian Faith, 38 (June 1986): 131–132. The Journal of the American Scientific Affiliation. ""As a Professor, J.J. Thomson did attend the Sunday evening college chapel service, and as Master, the morning service. He was a regular communicant in the Anglican Church. In addition, he showed an active interest in the Trinity Mission at Camberwell. With respect to his private devotional life, J.J. Thomson would invariably practice kneeling for daily prayer, and read his Bible before retiring each night. He truly was a practicing Christian!" ([[Raymond Seeger]] 1986, 132)."</ref>


לאורך ההיסטוריה אנשי דת קתולים רבים תרמו תרומה משמעותית למדע. אנשי דת אלה כוללים את [[ניקולאוס קופרניקוס]], [[גרגור מנדל]], [[ז'ורז' למטר|ז'ורז' למאטר]], [[אלברטוס מגנוס]], [[רוג'ר בייקון]], [[פייר גסנדי|פייר גאסנדי]], רוג'ר ג'וזף בוסקוביץ', [[מרן מרסן|מרין מרסן]], [[ברנרד בולצאנו]], [[פרנצ'סקו מריה גרימלדי]], ניקול אורסמה, [[ז'אן בורידן|ז'אן]] קלאוס, [[ניקולאוס סטנו|ניקולה]] [[רוברט גרוסטסט|גרוססטה]], [[כריסטופר קלאוויוס|כריסטופר גרוסט]] . [[ניקולאוס סטנו|סטנו]], [[אתנסיוס קירכר]], ג'ובאני בטיסטה ריצ'ולי, [[ויליאם איש אוקאם|ויליאם מאוקהאם]] ואחרים. הכנסייה הקתולית הפיקה גם מדענים ומתמטיקאים הדיוטים רבים.

מדענים מודרניים בולטים הדוגלים באמונה נוצרית כוללים את הפיזיקאים זוכי פרס נובל [[צ'ארלס טאונס]] (חבר הכנסייה המאוחדת של ישו ) [[ויליאם פיליפס|וויליאם דניאל פיליפס]] (חבר הכנסייה המתודיסטית המאוחדת ), נוצרי אוונגליסטי וראש [[פרויקט גנום האדם|פרויקט הגנום האנושי]] בעבר פרנסיס קולינס, והקלימטולוג ג'ון ט. יוטון .<ref name="east1997">{{Cite journal|last=Easterbrook|first=G.|date=15 August 1997|title=SCIENTIFIC COMMUNITY: Science and God: A Warming Trend?|journal=Science|publisher=American Association for the Advancement of Science (AAAS)|volume=277|issue=5328|pages=890–893|doi=10.1126/science.277.5328.890|issn=0036-8075|pmid=9281067}}</ref>

=== מהפכה מדעית ===
כמה חוקרים ציינו קשר ישיר בין "היבטים מיוחדים של הנצרות המסורתית" לבין עליית המדע.<ref>{{Citation|last=Noll|first=Mark|author-link=Mark Noll|title=Science, Religion, and A.D. White: Seeking Peace in the "Warfare Between Science and Theology"|publisher=The Biologos Foundation|page=4|url=http://biologos.org/uploads/projects/noll_scholarly_essay2.pdf|access-date=14 January 2015|archiveurl=https://web.archive.org/web/20150322013257/http://biologos.org/uploads/projects/noll_scholarly_essay2.pdf|archivedate=22 March 2015}}</ref><ref>{{Citation|last=Lindberg|first=David C.|author-link=David C. Lindberg|last2=Numbers|first2=Ronald L.|author2-link=Ronald L. Numbers|title=God & Nature: Historical Essays on the Encounter Between Christianity and Science|place=Berkeley and Los Angeles|publisher=University of California Press|year=1986|chapter=Introduction|pages=5, 12|isbn=978-0-520-05538-4|quote=It would be indefensible to maintain, with [[Reijer Hooykaas|Hooykaas]] and [[Stanley Jaki|Jaki]], that Christianity was fundamentally responsible for the successes of seventeenth-century science. It would be a mistake of equal magnitude, however, to overlook the intricate interlocking of scientific and religious concerns throughout the century.}}</ref>

[[נצרות פרוטסטנטית|לפרוטסטנטיות]] הייתה השפעה חשובה על המדע, לפי התזה של מרטון, היה [[מתאם]] חיובי בין עליית הפוריטניות האנגלית [[פוריטניות|והפיאטיזם]] הגרמני [[פייטיזם|מחד]] [[ניסוי|ומדע ניסיוני]] מוקדם מאידך.<ref>{{Cite book|title=Puritanism and the Rise of Modern Science: The Merton Thesis|publisher=Rutgers University Press|year=1990|isbn=978-0813515304|editor-last=Cohen|editor-first=I.|editor-link=I. Bernard Cohen|location=New Brunswick, New Jersey}}</ref><ref>{{Cite book|last=Cohen|first=H.|url=https://archive.org/details/scientificrevolu00cohe/page/320|title=The scientific revolution: a historiographical inquiry|publisher=University of Chicago Press|year=1994|isbn=9780226112800|location=Chicago|pages=[https://archive.org/details/scientificrevolu00cohe/page/320 320–321]|author-link=H. Floris Cohen}} [https://books.google.com/books?vid=ISBN0226112802&id=2iieLX7nrEAC&pg=PA320&lpg=PA321&printsec=8&dq=Merton+thesis&sig=L04gSh4-PEXuVpLPJGLL_kFSTBU Google Print, pp.&nbsp;320–321]</ref><ref>{{Cite book|last=Ferngren|first=Gary B.|title=Science and religion: a historical introduction|publisher=Johns Hopkins University Press|year=2002|isbn=9780801870385|location=Baltimore, Maryland|page=125|author-link=Gary B. Ferngren}} [https://books.google.com/books?vid=ISBN0801870380&id=weOOCfiDhDcC&pg=PA125&lpg=PA125&dq=Merton+thesis&sig=8nGAFv5RYllQcZDricLloSM7G00 Google Print, p.125]</ref> [[רוברט קינג מרטון|רוברט ק. מרטון]] התמקד בפוריטניות האנגלית ובפיאטיזם הגרמני כאחראים להתפתחות [[המהפכה המדעית]] של המאות ה-17 וה-18. הוא הסביר שהקשר בין השתייכות דתית לעניין במדע הוא תוצאה של סינרגיה משמעותית בין הערכים הפרוטסטנטיים [[סיגוף|הסגפניים]] לאלו של המדע המודרני.<ref>{{Cite journal|last=Becker|first=George|date=December 1992|title=The Merton thesis: Oetinger and German Pietism, a significant negative case|journal=[[Sociological Forum]]|volume=7|issue=4|pages=642–660|doi=10.1007/bf01112319}}</ref>

=== פרס נובל ===
[[קובץ:Distribution_of_Christians_in_Nobel_Prizes_between_1901-2000.png|שמאל|ממוזער| חלוקת נוצרים בפרסי נובל בין השנים 1901–2000. <ref name="Shalev, Baruch">Shalev, Baruch (2005). [https://books.google.com/books?id=3jrbmL-DgZQC&printsec=frontcover&dq=100+Years+of+Nobel+Prizes&hl=iw&sa=X&ved=0CB0Q6AEwAGoVChMIt8rKpZH6xgIVRVgUCh0Y1Qi9#v=onepage&q=100%20Years%20of%20Nobel%20Prizes&f=false 100 Years of Nobel Prizes]. p. 59</ref>]]
על פי ''100 שנים של פרסי נובל'', סקירה של הענקת פרסי נובל בין השנים 1901 ל-2000 מגלה כי (65.4%) מזוכי פרסי נובל, היו נוצרים (427 פרסים).<ref name="100 Years">{{Citation|last=Baruch A. Shalev|title=100 Years of Nobel Prizes|year=2003|publisher=Atlantic Publishers & Distributors|page=57}}</ref> בסך הכל, נוצרים נחשבים בסך הכל ל-72.5% [[פרס נובל לכימיה|בכימיה]] בין 1901 ל-2000,<ref name="Shalev, Baruch">Shalev, Baruch (2005). [https://books.google.com/books?id=3jrbmL-DgZQC&printsec=frontcover&dq=100+Years+of+Nobel+Prizes&hl=iw&sa=X&ved=0CB0Q6AEwAGoVChMIt8rKpZH6xgIVRVgUCh0Y1Qi9#v=onepage&q=100%20Years%20of%20Nobel%20Prizes&f=false 100 Years of Nobel Prizes]. p. 59</ref> 65.3% [[פרס נובל לפיזיקה|בפיסיקה]], <ref name="Shalev, Baruch" /> 62% [[פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה|ברפואה]],<ref name="Shalev, Baruch" /> 54% [[פרס נובל לכלכלה|בכלכלה]] .<ref name="Shalev, Baruch" /> בין 1901 ל-2000 נחשף כי מבין 654 זוכי הפרס 31.9% הזדהו [[נצרות פרוטסטנטית|כפרוטסטנטים]] בצורותיו השונות (פרס 208), 20.3% היו [[נוצרים]] (אין מידע על העדות שלהם; 133 פרס), 11.6% הזדהו [[הכנסייה הקתולית|כקתולים]] ו-1.6% הזדהו כאורתודוכסים מזרחיים .<ref name="Shalev60">{{Harvnb|Shalev|2003|p=60}}</ref> למרות שהנוצרים מהווים למעלה מ-33.2% מאוכלוסיית העולם,<ref name="World">33.2% of 6.7&nbsp;billion world population (under the section 'People') {{Cite web|title=World|url=https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/xx.html|url-status=dead|archive-url=https://web.archive.org/web/20070612212614/https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/geos/xx.html|archive-date=12 June 2007|publisher=CIA world facts}}</ref><ref name="foreignpolicy.com">{{Cite web|date=March 2007|title=The List: The World's Fastest-Growing Religions|url=http://www.foreignpolicy.com/story/cms.php?story_id=3835|access-date=4 January 2010|publisher=foreignpolicy.com}}</ref><ref name="Major Religions Ranked by Size">{{Cite web|date=|title=Major Religions Ranked by Size|url=http://www.adherents.com/Religions_By_Adherents.html|url-status=dead|archive-url=https://web.archive.org/web/20100129202506/http://www.adherents.com/Religions_By_Adherents.html|archive-date=29 January 2010|access-date=5 May 2009|publisher=Adherents.com}}</ref><ref name="Global Christianity">{{Cite web|last=ANALYSIS|date=19 December 2011|title=Global Christianity|url=http://www.pewforum.org/Christian/Global-Christianity-exec.aspx|access-date=17 August 2012|publisher=Pewforum.org}}</ref> הם זכו בסך הכל ב-65.4% מכלל פרסי נובל בין השנים 1901 ל-2000. <ref>"A review of the Nobel prizes between 1901 and 2000 reveals that 654 Laureates belong to 28 different religions. Most (65.4%) have identified Christianity in its various forms as their religious preference. While separating Roman Catholic from Protestants among Christians proved difficult in some cases, available information suggests that more Protestants were involved in the scientific categories and more Catholics were involved in the Literature and Peace categories." {{Harvnb|Shalev|2003|p=57}}</ref>

לפי הערכה של החוקר [[בנימין בית-הלחמי]], בין השנים 1901–2001, כ-57.1% [[פרס נובל|מזוכי פרס נובל]] היו נוצרים או בעלי רקע נוצרי. <ref name="Beit-Hallahmi">{{Cite book|last=Beit-Hallahmi|first=Benjamin|title=Psychological Perspectives on Religion and Religiosity|publisher=Routledge|year=2014|isbn=9781317610366|page=215-220|quote=}}<cite class="citation book cs1" data-ve-ignore="true" id="CITEREFBeit-Hallahmi2014">Beit-Hallahmi, Benjamin (2014). ''Psychological Perspectives on Religion and Religiosity''. Routledge. p.&nbsp;215-220. [[מסת"ב|ISBN]]&nbsp;[[Special:BookSources/9781317610366|<bdi>9781317610366</bdi>]].</cite></ref> בין השנים 1901-2001, כ-56.5% מזוכי הפרס בתחומים מדעיים היו נוצרים.<ref name="Beit-Hallahmi" /> לפי המלומד [[בנימין בית-הלחמי]], הפרוטסטנטים היו מיוצגים יתר על המידה בקטגוריות מדעיות והקתולים היו מיוצגים היטב בקטגוריות ספרות ושלום.<ref name="Beit-Hallahmi" />

בהערכה שנעשתה על ידי Weijia Zhang מאוניברסיטת [[אוניברסיטת המדינה של אריזונה|אריזונה סטייט]] ורוברט ג' פולר [[אוניברסיטת נברסקה–לינקולן|מאוניברסיטת נברסקה-לינקולן]], בין 1901 ל-1990, 60% [[פרס נובל לפיזיקה|מזוכי פרס נובל לפיזיקה]] היו בעלי רקע נוצרי. <ref>{{Cite journal|last=Zhang|first=Weijia|last2=Fuller|first2=Robert|date=May 1998|title=Nobel prize winners in physics from 1901 to 1990: Simple statistics for physics teachers|url=http://digitalcommons.unl.edu/physicsfuller/23|journal=Physics Education|volume=33|issue=3|pages=196–203|doi=10.1088/0031-9120/33/3/023}}</ref>

על פי ''עלית מדעית: זוכי פרס נובל בארצות הברית'' מאת הארייט צוקרמן, סקירה של זוכי פרסי נובל אמריקאיים שהוענקו בין השנים 1901 ל-1972, 72% [[פרס נובל|מזוכי פרס נובל]] אמריקאים, זיהו מרקע [[נצרות פרוטסטנטית|פרוטסטנטי]].<ref name="Scientific Elite: Nobel Laureates in the United States">[[Harriet Zuckerman]], ''[https://books.google.com/books?id=HAHCzJfmD5IC&printsec=frontcover&dq=Scientific+Elite:+Nobel+Laureates+in+the+United+States&hl=iw&sa=X&ved=0CCYQ6AEwAGoVChMIxKistOqUxwIVzNUUCh0pGgC-#v=onepage&q=Scientific%20Elite%3A%20Nobel%20Laureates%20in%20the%20United%20States&f=false Scientific Elite: Nobel Laureates in the United States]'' New York, The Free Press, 1977, p.68: Protestants turn up among the American-reared laureates in slightly greater proportion to their numbers in the general population. Thus 72 percent of the seventy-one laureates but about two thirds of the American population were reared in one or another Protestant denomination-)</ref><ref>{{Cite book|last=J. Feist|first=Gregory|title=The Psychology of Science and the Origins of the Scientific Mind|publisher=Yale University Press|year=2008|isbn=9780300133486|pages=23|quote=For instance, concerning the religious origins of American laureates, 72 percent are Protestant ...}}</ref> בסך הכל, אמריקאים מרקע פרוטסטנטי זכו בסך הכל ב-84.2% מכלל [[פרס נובל לכימיה|פרסי נובל בכימיה]],<ref name="Scientific Elite: Nobel Laureates in the United States" /> 60% [[פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה|ברפואה]],<ref name="Scientific Elite: Nobel Laureates in the United States" /> 58.6% [[פרס נובל לפיזיקה|בפיזיקה]],<ref name="Scientific Elite: Nobel Laureates in the United States" /> בין השנים 1901 ו-1972.
[[קטגוריה:היסטוריה של המדע]]
[[קטגוריה:היסטוריה של המדע]]
[[קטגוריה:דפים עם תרגומים שלא נסקרו]]

גרסה מ־18:22, 5 בפברואר 2023

רוב מקורות הידע שעמדו לרשות הנוצרים הקדומים היו קשורים להשקפות עולם פגאניות . היו דעות שונות לגבי האופן שבו על הנצרות להתייחס ללמידה פגאנית, שכללה את רעיונותיה על הטבע. לדוגמה, בקרב מורים נוצרים מוקדמים, מטרטוליאנוס (בערך 160-220) החזיק בדעה שלילית בדרך כלל על הפילוסופיה היוונית, בעוד שאוריג'נס (בערך 185-254) התייחס לכך הרבה יותר ודרש מתלמידיו לקרוא כמעט כל עבודה זמינה. להם.[1]

רוב החידושים המדעיים והטכניים לפני המהפכה המדעית הושגו על ידי חברות מאורגנות על ידי מסורות דתיות. חוקרים פגאניים, אסלאמיים ונוצרים קדומים היו חלוצים במרכיבים בודדים של השיטה המדעית . מבחינה היסטורית, הנצרות הייתה ועודנה פטרונית של המדעים. זה היה פורה בבסיסם של בתי ספר, אוניברסיטאות ובתי חולים,[2][3][4][5][6] ואנשי דת רבים היו פעילים במדעים. היסטוריונים של מדע כמו פייר דוהם מייחסים מתמטיקאים קתולים מימי הביניים ופילוסופים כמו ג'ון בורידן, ניקול אורסמה ורוג'ר בייקון כמייסדי המדע המודרני.[7] דוהם הגיע למסקנה כי "המכניקה והפיזיקה שבהן הזמנים המודרניים מתגאים בצדק להמשיך, על ידי סדרה בלתי פוסקת של שיפורים בקושי מורגש, מתוך דוקטרינות המוצהרות בלב בתי הספר של ימי הביניים". [8]

חוקרים ומדענים נוצרים תרמו תרומות ידועות לתחומי המדע והטכנולוגיה,[9][10][11] וכן לרפואה,[12] הן מבחינה היסטורית והן בעת המודרנית.[13] כמה חוקרים קובעים שהנצרות תרמה לעליית המהפכה המדעית .[14][15][16][17] בין השנים 1901-2001, כ-56.5% מזוכי פרס נובל בתחומים מדעיים היו נוצרים.[18]

קבלת פנים מודרנית

דעותיהם של מדענים בודדים

סט תמונות עבור מספר מדענים וממציאים נוצרים בולטים.

חוקרים ומדענים נוצרים תרמו תרומות ידועות לתחומי המדע והטכנולוגיה,[9][10][11] וכן לרפואה,[12] הן מבחינה היסטורית והן בעת המודרנית. אישים היסטוריים ידועים רבים שהשפיעו על המדע המערבי ראו עצמם נוצרים כמו ניקולאוס קופרניקוס,[19] גלילאו גליליי,[20] יוהנס קפלר,[21] אייזק ניוטון רוברט בויל, [22] פרנסיס בייקון,[23] גוטפריד וילהלם לייבניץ,[24] קרל פרידריך גאוס,[25] עמנואל סוודנבורג,[26] אלסנדרו וולטה,[27] קרל פרידריך גאוס,[28] אנטואן לבואזיה,[29] אנדרה-מארי אמפר, ג'ון דלטון,[30] ג'יימס קלרק מקסוול,[31][32] ויליאם תומסון, הברון קלווין הראשון,[33] לואי פסטר,[34] מייקל פאראדיי,[35] וג'יי ג'יי תומסון.[36][37]


לאורך ההיסטוריה אנשי דת קתולים רבים תרמו תרומה משמעותית למדע. אנשי דת אלה כוללים את ניקולאוס קופרניקוס, גרגור מנדל, ז'ורז' למאטר, אלברטוס מגנוס, רוג'ר בייקון, פייר גאסנדי, רוג'ר ג'וזף בוסקוביץ', מרין מרסן, ברנרד בולצאנו, פרנצ'סקו מריה גרימלדי, ניקול אורסמה, ז'אן קלאוס, ניקולה גרוססטה, כריסטופר גרוסט . סטנו, אתנסיוס קירכר, ג'ובאני בטיסטה ריצ'ולי, ויליאם מאוקהאם ואחרים. הכנסייה הקתולית הפיקה גם מדענים ומתמטיקאים הדיוטים רבים.

מדענים מודרניים בולטים הדוגלים באמונה נוצרית כוללים את הפיזיקאים זוכי פרס נובל צ'ארלס טאונס (חבר הכנסייה המאוחדת של ישו ) וויליאם דניאל פיליפס (חבר הכנסייה המתודיסטית המאוחדת ), נוצרי אוונגליסטי וראש פרויקט הגנום האנושי בעבר פרנסיס קולינס, והקלימטולוג ג'ון ט. יוטון .[38]

מהפכה מדעית

כמה חוקרים ציינו קשר ישיר בין "היבטים מיוחדים של הנצרות המסורתית" לבין עליית המדע.[39][40]

לפרוטסטנטיות הייתה השפעה חשובה על המדע, לפי התזה של מרטון, היה מתאם חיובי בין עליית הפוריטניות האנגלית והפיאטיזם הגרמני מחד ומדע ניסיוני מוקדם מאידך.[41][42][43] רוברט ק. מרטון התמקד בפוריטניות האנגלית ובפיאטיזם הגרמני כאחראים להתפתחות המהפכה המדעית של המאות ה-17 וה-18. הוא הסביר שהקשר בין השתייכות דתית לעניין במדע הוא תוצאה של סינרגיה משמעותית בין הערכים הפרוטסטנטיים הסגפניים לאלו של המדע המודרני.[44]

פרס נובל

חלוקת נוצרים בפרסי נובל בין השנים 1901–2000. [45]

על פי 100 שנים של פרסי נובל, סקירה של הענקת פרסי נובל בין השנים 1901 ל-2000 מגלה כי (65.4%) מזוכי פרסי נובל, היו נוצרים (427 פרסים).[46] בסך הכל, נוצרים נחשבים בסך הכל ל-72.5% בכימיה בין 1901 ל-2000,[45] 65.3% בפיסיקה, [45] 62% ברפואה,[45] 54% בכלכלה .[45] בין 1901 ל-2000 נחשף כי מבין 654 זוכי הפרס 31.9% הזדהו כפרוטסטנטים בצורותיו השונות (פרס 208), 20.3% היו נוצרים (אין מידע על העדות שלהם; 133 פרס), 11.6% הזדהו כקתולים ו-1.6% הזדהו כאורתודוכסים מזרחיים .[47] למרות שהנוצרים מהווים למעלה מ-33.2% מאוכלוסיית העולם,[48][49][50][51] הם זכו בסך הכל ב-65.4% מכלל פרסי נובל בין השנים 1901 ל-2000. [52]

לפי הערכה של החוקר בנימין בית-הלחמי, בין השנים 1901–2001, כ-57.1% מזוכי פרס נובל היו נוצרים או בעלי רקע נוצרי. [18] בין השנים 1901-2001, כ-56.5% מזוכי הפרס בתחומים מדעיים היו נוצרים.[18] לפי המלומד בנימין בית-הלחמי, הפרוטסטנטים היו מיוצגים יתר על המידה בקטגוריות מדעיות והקתולים היו מיוצגים היטב בקטגוריות ספרות ושלום.[18]

בהערכה שנעשתה על ידי Weijia Zhang מאוניברסיטת אריזונה סטייט ורוברט ג' פולר מאוניברסיטת נברסקה-לינקולן, בין 1901 ל-1990, 60% מזוכי פרס נובל לפיזיקה היו בעלי רקע נוצרי. [53]

על פי עלית מדעית: זוכי פרס נובל בארצות הברית מאת הארייט צוקרמן, סקירה של זוכי פרסי נובל אמריקאיים שהוענקו בין השנים 1901 ל-1972, 72% מזוכי פרס נובל אמריקאים, זיהו מרקע פרוטסטנטי.[54][55] בסך הכל, אמריקאים מרקע פרוטסטנטי זכו בסך הכל ב-84.2% מכלל פרסי נובל בכימיה,[54] 60% ברפואה,[54] 58.6% בפיזיקה,[54] בין השנים 1901 ו-1972.

  1. ^ Davis, Edward B. (2003). "Christianity, History of Science and Religion". In Van Huyssteen, Wentzel (ed.). Encyclopedia of Science and Religion. Macmillan Reference USA. pp. 123–7. ISBN 978-0-02-865704-2.
  2. ^ Den Heijer, Alexandra (2011). Managing the University Campus: Information to Support Real Estate Decisions. Academische Uitgeverij Eburon. ISBN 9789059724877. Many of the medieval universities in Western Europe were born under the aegis of the Catholic Church, usually as cathedral schools or by papal bull as Studia Generali.
  3. ^ A. Lamport, Mark (2015). Encyclopedia of Christian Education. Rowman & Littlefield. p. 484. ISBN 9780810884939. All the great European universities-Oxford, to Paris, to Cologne, to Prague, to Bologna—were established with close ties to the Church.
  4. ^ B M. Leonard, Thomas (2013). Encyclopedia of the Developing World. Routledge. p. 1369. ISBN 9781135205157. Europe established schools in association with their cathedrals to educate priests, and from these emerged eventually the first universities of Europe, which began forming in the eleventh and twelfth centuries.
  5. ^ Gavroglu, Kostas (2015). Sciences in the Universities of Europe, Nineteenth and Twentieth Centuries: Academic Landscapes. Springer. p. 302. ISBN 9789401796361.
  6. ^ GA. Dawson, Patricia (2015). First Peoples of the Americas and the European Age of Exploration. Cavendish Square Publishing. p. 103. ISBN 9781502606853.
  7. ^ Wallace, William A. (1984). Prelude, Galileo and his Sources. The Heritage of the Collegio Romano in Galileo's Science. N.J.: Princeton University Press.
  8. ^ Lindberg, David C.; Westman, Robert S., eds. (27 ביולי 1990). "Conceptions of the Scientific Revolution from Bacon to Butterfield". Reappraisals of the Scientific Revolution (1st ed.). Cambridge: Cambridge University Press. p. 14. ISBN 0-521-34804-8. {{cite book}}: (עזרה)
  9. ^ 1 2 Gilley, Sheridan (2006). The Cambridge History of Christianity: Volume 8, World Christianities C.1815-c.1914. Brian Stanley. Cambridge University Press. p. 164. ISBN 0521814561. ... Many of the scientists who contributed to these developments were Christians... שגיאת ציטוט: תג <ref> בלתי־תקין; השם "Gilley" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה
  10. ^ 1 2 Steane, Andrew (2014). Faithful to Science: The Role of Science in Religion. OUP Oxford. p. 179. ISBN 978-0191025136. ... the Christian contribution to science has been uniformly at the top level, but it has reached that level and it has been sufficiently strong overall ... שגיאת ציטוט: תג <ref> בלתי־תקין; השם "Steane" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה
  11. ^ 1 2 L. Johnson, Eric (2009). Foundations for Soul Care: A Christian Psychology Proposal. InterVarsity Press. p. 63. ISBN 978-0830875276. ... . Many of the early leaders of the scientific revolution were Christians of various stripes, including Roger Bacon, Copernicus, Kepler, Francis Bacon, Galileo, Newton, Boyle, Pascal, Descartes, Ray, Linnaeus and Gassendi... שגיאת ציטוט: תג <ref> בלתי־תקין; השם "L. Johnson" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה
  12. ^ 1 2 S. Kroger, William (2016). Clinical and Experimental Hypnosis in Medicine, Dentistry and Psychology. Pickle Partners Publishing. ISBN 978-1787203044. Many prominent Catholic physicians and psychologists have made significant contributions to hypnosis in medicine, dentistry, and psychology. שגיאת ציטוט: תג <ref> בלתי־תקין; השם "S. Kroger" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה
  13. ^ Baruch A. Shalev, 100 Years of Nobel Prizes (2003), Atlantic Publishers & Distributors, p.57: between 1901 and 2000 reveals that 654 Laureates belong to 28 different religions. Most (65.4%) have identified Christianity in its various forms as their religious preference. מסת"ב 978-0935047370
  14. ^ Harrison, Peter. "Christianity and the rise of western science". Australian Broadcasting Corporation. נבדק ב-28 באוגוסט 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ Noll, Mark, Science, Religion, and A.D. White: Seeking Peace in the "Warfare Between Science and Theology" (PDF), The Biologos Foundation, p. 4, אורכב מ-המקור (PDF) ב-22 במרץ 2015, נבדק ב-14 בינואר 2015 {{citation}}: (עזרה)
  16. ^ Lindberg, David C.; Numbers, Ronald L. (1986), "Introduction", God & Nature: Historical Essays on the Encounter Between Christianity and Science, Berkeley and Los Angeles: University of California Press, pp. 5, 12, ISBN 978-0-520-05538-4
  17. ^ Gilley, Sheridan (2006). The Cambridge History of Christianity: Volume 8, World Christianities C.1815-c.1914. Brian Stanley. Cambridge University Press. p. 164. ISBN 0521814561.
  18. ^ 1 2 3 4 Beit-Hallahmi, Benjamin (2014). Psychological Perspectives on Religion and Religiosity. Routledge. p. 215-220. ISBN 9781317610366. שגיאת ציטוט: תג <ref> בלתי־תקין; השם "Beit-Hallahmi" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה
  19. ^ Pro forma candidate to Prince-Bishop of Warmia, cf. Dobrzycki, Jerzy, and Leszek Hajdukiewicz, "Kopernik, Mikołaj", Polski słownik biograficzny (Polish Biographical Dictionary), vol. XIV, Wrocław, Polish Academy of Sciences, 1969, p. 11.
  20. ^ Sharratt, Michael (1994). Galileo: Decisive Innovator. Cambridge: Cambridge University Press. pp. 17, 213. ISBN 0-521-56671-1.
  21. ^ "Because he would not accept the Formula of Concord without some reservations, he was excommunicated from the Lutheran communion. Because he remained faithful to his Lutheranism throughout his life, he experienced constant suspicion from Catholics." John L. Treloar, "Biography of Kepler shows man of rare integrity. Astronomer saw science and spirituality as one." National Catholic Reporter, 8 October 2004, p. 2a. A review of James A. Connor Kepler's Witch: An Astronomer's Discovery of Cosmic Order amid Religious War, Political Intrigue and Heresy Trial of His Mother, Harper San Francisco.
  22. ^ "The Boyle Lecture". St. Marylebow Church.
  23. ^ Bacon, Francis (1625). The Essayes Or Covnsels, Civill and Morall, of Francis Lo. Vervlam, Viscovnt St. Alban. London. p. 90. נבדק ב-7 ביולי 2019. {{cite book}}: (עזרה)
  24. ^ Leibniz on the Trinity and the Incarnation: Reason and Revelation in the Seventeenth Century (New Haven: Yale University Press, 2007, pp. xix–xx).
  25. ^ Dunnington 2004, p. 300.
  26. ^ Swedenborg, E. The True Christian Religion, particularly sections 163–184 (New York: Swedenborg Foundation, 1951).
  27. ^ "Gli scienziati cattolici che hanno fatto lItalia (Catholic scientists who made Italy)". Zenit. אורכב מ-המקור ב-16 באפריל 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  28. ^ Dunnington, G. Waldo (2004). Carl Friedrich Gauss: Titan of Science. The Mathematical Association of America. ISBN 978-0-88385-547-8. OCLC 53933110.
  29. ^ Grimaux, Edouard. Lavoisier 1743–1794. (Paris, 1888; 2nd ed., 1896; 3rd ed., 1899), page 53.
  30. ^ "John Dalton". Science History Institute. ביוני 2016. נבדק ב-20 במרץ 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  31. ^ Theerman, Paul (1986). "James Clerk Maxwell and religion". American Journal of Physics. 54 (4): 312–317. Bibcode:1986AmJPh..54..312T. doi:10.1119/1.14636.
  32. ^ Hutchinson, Ian (2006). "James Clerk Maxwell and the Christian Proposition". אורכב מ-המקור ב-31 בדצמבר 2012. נבדק ב-26 במרץ 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  33. ^ McCartney & Whitaker (2002), reproduced on Institute of Physics website
  34. ^ Vallery-Radot, Maurice (1994). Pasteur. Paris: Perrin. pp. 377–407.
  35. ^ Cantor, pp. 41–43, 60–64, and 277–280.
  36. ^ Peter J. Bowler, Reconciling Science and Religion: The Debate in Early-Twentieth-Century Britain (2014). University of Chicago Press. p. 35. מסת"ב 9780226068596. "Both Lord Rayleigh and J. J. Thomson were Anglicans."
  37. ^ Seeger, Raymond. 1986. "J. J. Thomson, Anglican," in Perspectives on Science and Christian Faith, 38 (June 1986): 131–132. The Journal of the American Scientific Affiliation. ""As a Professor, J.J. Thomson did attend the Sunday evening college chapel service, and as Master, the morning service. He was a regular communicant in the Anglican Church. In addition, he showed an active interest in the Trinity Mission at Camberwell. With respect to his private devotional life, J.J. Thomson would invariably practice kneeling for daily prayer, and read his Bible before retiring each night. He truly was a practicing Christian!" (Raymond Seeger 1986, 132)."
  38. ^ Easterbrook, G. (15 באוגוסט 1997). "SCIENTIFIC COMMUNITY: Science and God: A Warming Trend?". Science. American Association for the Advancement of Science (AAAS). 277 (5328): 890–893. doi:10.1126/science.277.5328.890. ISSN 0036-8075. PMID 9281067. {{cite journal}}: (עזרה)
  39. ^ Noll, Mark, Science, Religion, and A.D. White: Seeking Peace in the "Warfare Between Science and Theology" (PDF), The Biologos Foundation, p. 4, אורכב מ-המקור (PDF) ב-22 במרץ 2015, נבדק ב-14 בינואר 2015 {{citation}}: (עזרה)
  40. ^ Lindberg, David C.; Numbers, Ronald L. (1986), "Introduction", God & Nature: Historical Essays on the Encounter Between Christianity and Science, Berkeley and Los Angeles: University of California Press, pp. 5, 12, ISBN 978-0-520-05538-4, It would be indefensible to maintain, with Hooykaas and Jaki, that Christianity was fundamentally responsible for the successes of seventeenth-century science. It would be a mistake of equal magnitude, however, to overlook the intricate interlocking of scientific and religious concerns throughout the century.
  41. ^ Cohen, I., ed. (1990). Puritanism and the Rise of Modern Science: The Merton Thesis. New Brunswick, New Jersey: Rutgers University Press. ISBN 978-0813515304.
  42. ^ Cohen, H. (1994). The scientific revolution: a historiographical inquiry. Chicago: University of Chicago Press. pp. 320–321. ISBN 9780226112800. Google Print, pp. 320–321
  43. ^ Ferngren, Gary B. (2002). Science and religion: a historical introduction. Baltimore, Maryland: Johns Hopkins University Press. p. 125. ISBN 9780801870385. Google Print, p.125
  44. ^ Becker, George (בדצמבר 1992). "The Merton thesis: Oetinger and German Pietism, a significant negative case". Sociological Forum. 7 (4): 642–660. doi:10.1007/bf01112319. {{cite journal}}: (עזרה)
  45. ^ 1 2 3 4 5 Shalev, Baruch (2005). 100 Years of Nobel Prizes. p. 59
  46. ^ Baruch A. Shalev (2003), 100 Years of Nobel Prizes, Atlantic Publishers & Distributors, p. 57
  47. ^ Shalev 2003, p. 60
  48. ^ 33.2% of 6.7 billion world population (under the section 'People') "World". CIA world facts. אורכב מ-המקור ב-12 ביוני 2007. {{cite web}}: (עזרה)
  49. ^ "The List: The World's Fastest-Growing Religions". foreignpolicy.com. במרץ 2007. נבדק ב-4 בינואר 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  50. ^ "Major Religions Ranked by Size". Adherents.com. אורכב מ-המקור ב-29 בינואר 2010. נבדק ב-5 במאי 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  51. ^ ANALYSIS (19 בדצמבר 2011). "Global Christianity". Pewforum.org. נבדק ב-17 באוגוסט 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  52. ^ "A review of the Nobel prizes between 1901 and 2000 reveals that 654 Laureates belong to 28 different religions. Most (65.4%) have identified Christianity in its various forms as their religious preference. While separating Roman Catholic from Protestants among Christians proved difficult in some cases, available information suggests that more Protestants were involved in the scientific categories and more Catholics were involved in the Literature and Peace categories." Shalev 2003, p. 57
  53. ^ Zhang, Weijia; Fuller, Robert (במאי 1998). "Nobel prize winners in physics from 1901 to 1990: Simple statistics for physics teachers". Physics Education. 33 (3): 196–203. doi:10.1088/0031-9120/33/3/023. {{cite journal}}: (עזרה)
  54. ^ 1 2 3 4 Harriet Zuckerman, Scientific Elite: Nobel Laureates in the United States New York, The Free Press, 1977, p.68: Protestants turn up among the American-reared laureates in slightly greater proportion to their numbers in the general population. Thus 72 percent of the seventy-one laureates but about two thirds of the American population were reared in one or another Protestant denomination-)
  55. ^ J. Feist, Gregory (2008). The Psychology of Science and the Origins of the Scientific Mind. Yale University Press. p. 23. ISBN 9780300133486. For instance, concerning the religious origins of American laureates, 72 percent are Protestant ...
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=טיוטה:נצרות_ומדע&oldid=35632745"