אלברטוס מגנוס

אלברטוס מגנוס
אלברטוס מגנוס בפרסקו משנת 1352, טרוויזו (איטליה)
תאריך לידה	1193 או 1206 בלאוינגן (בוואריה)
תאריך פטירה	15 בנובמבר 1280 בקלן
קדוש ב	הכנסייה הקתולית
ביאטיפיקציה	1622
קנוניזציה	1931 על ידי פיוס האחד עשר
חג	15 בנובמבר
פטרון של	סינסינטי (אוהיו); חובשים, מדעי הטבע, פילוסופים, מדענים, סטודנטים, יום הנוער העולמי

אלברטוס מגנוס (1193 או 1206, לאוינגן - 15 בנובמבר 1280, קלן), הידוע גם כקדוש אלברט הגדול או כאלברט מקלן, היה נזיר וכומר דומיניקני שנודע בזכות כתביו המדעיים וניסיונו לקדם דו-קיום בין הדת והמדע. אלברטוס מגנוס נחשב לאחד מגדולי הפילוסופים והתאולוגים הגרמנים של ימי הביניים וכבר בחייו התייחסו אליו בני זמנו, כמו רוג'ר בייקון, כ"אלברטוס מגנוס", בשל המוניטין שיצא לו במחקר והגות. אלברטוס מגנוס היה הראשון אשר ניסה לשלב את הפילוסופיה האריסטוטלית במחשבה הנוצרית של ימי הביניים, בעקבותיהם ובהשפעתם של פילוסופים מוסלמים שניסו לשלב את הפילוסופיה האריסטוטלית עם המחשבה המוסלמית, כמו אבן סינא, אבן באג'ה ואבן רושד. ב-15 בדצמבר 1931 הכריז עליו האפיפיור פיוס האחד עשר כקדוש. הכנסייה הקתולית מחשיבה אותו כאחד ממורי הכנסייה, תואר אשר ניתן ל-33 איש בלבד.