ניקולאוס קופרניקוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ניקולאוס קופרניקוס
Nicolaus Copernicus
1473 –‏ 1543
Nikolaus Kopernikus.jpg
תרומות עיקריות
המודל ההליוצנטרי

ניקולאוס קוֹפֶּרניקוּסלטינית: Nicolaus Copernicus), המוכר גם בשמו הפולני המקורי מיקוֹלאי קוֹפֶּרנִיק (Mikołaj Kopernik;‏ 19 בפברואר 1473 - 24 במאי 1543) היה אסטרונום, מתמטיקאי וכלכלן פולני, שפיתח את המודל ההליוצנטרי (שלפיו כוכבי הלכת סובבים את השמש), באופן מפורט מספיק כדי שיהיה שימושי מבחינה מדעית. תפקידיו הרשמיים היו בפרוסיה המלכותית כאיש כנסייה, מושל, משפטן, אסטרולוג ורופא. אסטרונומיה הייתה עיסוק צדדי ותחביב שלו. התאוריה שלו לגבי מיקומהּ של השמש במרכז מערכת השמש – בניגוד למודל הגאוצנטרי (ששם את כדור הארץ במרכז) ששלט בכיפה עד אז – נחשבת לאחת התגליות החשובות ביותר בהיסטוריה, והיא נקודת התחלה בסיסית באסטרונומיה המודרנית ובמדע המודרני בכלל, וניתן לומר כי פתחה את המהפכה המדעית המודרנית. התאוריה שלו השפיעה גם על תחומים רבים אחרים בחיים האנושיים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קופרניקוס נולד ב-1473 בעיר טורון שבפרוסיה המלכותית, אז חלק מממלכת פולין. אביו ניקולאס, אזרח קרקוב (בירת פולין דאז), עבר לשם ב-1460 ונעשה לאזרח מכובד בטורון לאחר המלחמה עם האבירים הטבטונים. אביו, סוחר נחושת עשיר, מת כשקופרניקוס היה בן עשר. על אמו, ברברה ווצנרוד, ידוע אך מעט, אך כנראה היא מתה עוד לפני בעלה. דודו מצד האם, לוקאס ווצנרוד, איש כנסייה ואחר-כך הבישוף-מושל של וארמייה (Warmia), גידל אותו ואת שלושת אחיו לאחר מות אביהם. אחיו אנדרו נעשה לכומר בפרומבורק (Frombork). אחותו, ברברה, נעשתה לנזירה בנדיקטינית, ואחותו האחרת, קתרינה, נישאה לאיש עסקים, ברתל גֶרטנר.

ב-1491 החל קופרניקוס ללמוד באוניברסיטה היגלונית בקרקוב, ושם התוודע לאסטרונומיה, הודות למורו אלברט בּרוּדְזֶבסקי (Albert Brudzewski). מדע זה ריתק אותו, וספריו (שנבזזו על ידי השבדים, וכיום נמצאים בספריה של אופסלה) מראים זאת. לאחר ארבע שנים וביקור קצר בטורון, הוא עבר לאיטליה, שם הוא למד משפטים ורפואה באוניברסיטאות בולוניה ופדובה. דודו מימן את לימודיו, ורצה שגם הוא יהיה לבישוף. אך בעת שלמד משפט ציבורי וכנסייתי בפרארה, הוא פגש במורה דומינקו מריה נובארה דה פררה (Domenico Maria Novara da Ferrara), אסטרונום מפורסם. הוא למד אצלו, ונעשה לתלמיד מובהק ועוזר שלו.

התצפיות הראשונות שערך קופרניקוס יחד עם מורו דומינקו נובארה, ב-1497, רשומות בחיבורו De Revolutionibus Orbium Coelestium ("על תנועתם של גרמי השמים").

ב-1497 נעשה דודו לבישוף של ורמיה, וקופרניקוס הוסמך לכומר בקתדרלה של פרומברוק, אך הוא המתין באיטליה לשנת 1500, אז הגיע לרומא שם יכול היה לצפות בליקוי ירח, וכמו כן הרצה שם בענייני אסטרונומיה ומתמטיקה.

הוא ביקר בפרומברוק רק ב-1501. מיד כשהגיע לעיירה, ביקש רשות לחזור לאיטליה ולשוב ללימודיו בפדואה ובפררה, שם ב-1503 הוא קיבל תואר דוקטור במשפט כנסייתי. מניחים כי בפדואה הוא גילה את הפסקאות בכתבי אפלטון וקיקרו על דעות ההוגים בעת העתיקה לגבי תנועת כדור הארץ, ושם הוא קיבל את האינטואיציה הראשונה לתאוריה שלו. התצפיות והרעיונות שלו על התאוריה הזו החלו ב-1504.

לאחר שסיים את לימודיו עזב את איטליה ושב לפרומברוק. זמן מה לפני שחזר לוורמיה, הוא קיבל משרה בכנסיית הצלב הקדוש בברסלאו, שלזיה, שם הוא נשאר לשנים רבות עד שפרש כמה שנים לפני מותו, בשל מחלה. לכל אורך חייו המשיך בתצפיות ובחישובים אסטרונומיים, אך תמיד בזמנו הפנוי ולא כמקצוע.

קופרניקוס עבד במשך כמה שנים בדיאט הפרוסי על רפורמות כלכליות, שעליהן ייעץ למלך זיגמונד, ופרסם כמה מחקרים על ערך הכסף; כמושל ורמיה, ניהל את ענייני המסים וכן ישב לכס המשפט. בזמן זה קופרניקוס חשב על אחת מהגרסאות הראשוניות למה שהיום ידוע כחוק גרשאם‎. בשנים אלה הוא ערך נסיעות רבות בענייני ממשל ודיפלומטיה, בשליחות הבישוף של ורמיה.

ב-1514 הוא כתב את ה"קומנטלריוס" (Commentariolus) – טקסט קצר בכתב יד, המתאר את הרעיונות שלו לגבי ההיפותזה ההליוצנטרית, ופרסם אותה בין חבריו. לאחר מכן הוא המשיך לאסוף ראיות שתומכות בתאוריה שלו באופן מפורט יותר.

בזמן המלחמה בין המסדר הטבטוני לבין ממלכת פולין (1519 - 1524) הגן קופרניקוס בהצלחה על אלנשטיין, בראש הכוחות המלכותיים, שהיו במצור בידי כוחות של אלברט מפרוסיה.

ב-1533 העביר יוהאן וידמנשטטר (Widmanstetter), מזכירו של האפיפיור קלמנס השביעי, סדרת הרצאות ברומא שהציגו את התאוריה של קופרניקוס. ב-1536 התאוריה כבר הייתה מנוסחת בצורה ברורה, ושמועות עליה הגיעו לכל המדענים באירופה. ממקומות שונים ביבשת, קופרניקוס קיבל הזמנות לפרסם את התאוריה, אך הוא פחד מרדיפות מהממסד בשל האופי המהפכני של התאוריה שלו. הקרדינל ניקולאוס משנברג מקפואה, ארכיבישוף קפואה, שלח לו מכתב, בו הוא מבקש שיפרסם את רעיונותיו וביקש גם עותק לעצמו. יש שהציעו, כי בקשה זו היא שהלחיצה את קופרניקוס ומנעה ממנו לפרסם, ואילו אחרים חושבים כי הכנסייה דווקא רצתה שהוא יפרסם את דעותיו.

קופרניקוס עדיין עבד על התאוריה שלו ב-1539, כשגיאורג יואכים רטיקוס, מתמטיקאי חשוב בוויטנברג, הגיע לפרומברוק. פיליפ מלנכתון אירגן פגישות בין רטיקוס לכמה אסטרונומים. רטיקוס נעשה לתלמיד של קופרניקוס, ונשאר עמו לשנתיים, שבמהלכן חיבר ספר בשם "נרטיו פרימה" ( Narratio prima), שבו כלולה תמצית התאוריה שלו.

ב-1542 פרסם רטיקוס בשם קופרניקוס חיבור על טריגונומטריה. תחת לחץ כבד מרטיקוס, ולאחר שראה כי הספר הראשון לא נתקבל היטב בציבור, קופרניקוס הסכים לבסוף לפרסם את ספרו בנירנברג, בעזרת חברו טידמן גיזה (Tiedemann Giese), בישוף חלמנו (Chełmno).

האגדה מספרת כי העותק הראשון של "דה רבולושיניבוס" הגיע לידיו של קופרניקוס ביום מותו, כך שהוא יכול היה להיפרד מה"אופוס ויטה" שלו, וכי הוא התעורר מהתרדמת שהיה שרוי בה, הסתכל בספר, ומת בשלווה.

קופרניקוס נקבר בקתדרלת פרומברוק. אך קבוצת ארכאולוגים שחיפשה את גופתו ב-2004 לא הצליחה למצוא אותה, אף שמצאו כמה קברים אחרים מאותה תקופה. החיפושים נמשכו בשנת 2005, ושרידי גופתו אכן נמצאו, וזוהו על פי בדיקות גנטיות. הוא נקבר מחדש בטקס מפואר בשנת 2010.

התאוריה ההליוצנטרית של קופרניקוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המהפכה הקופרניקאית

תאוריות מוקדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבות נכתב על התאוריות ההליוצנטריות המוקדמות. פילולאוס (בתחילת המאה ה-4 לפנה"ס) היה מהראשונים שהציעו כי הארץ נעה, כנראה בהשראת התאוריות של פיתאגורס על הגלובוס העגול.

אריסטרכוס מסמוס (המאה ה-3 לפנה"ס) פיתח כמה תאוריות של הרקלידס פונטיקוס (שכבר דיבר על סיבוב של כדור הארץ סביב צירו) והציע את התאוריה הרצינית הראשונה המוכרת לנו של מערכת שמש הליוצנטרית. החיבור שלו על ההיפותזה ההליוצנטרית לא שרד, ולכן אנו יכולים רק לנחש מה הוביל אותו למסקנותיו. יש לציין, כי לפי פלוטארכוס, כותב אחר בן זמנו של אריסטרכוס האשים אותו בחוסר אדיקות בשל כך ש"הניע את הארץ".

קופרניקוס ציטט את אריסטרכוס ופילולאוס בכתב יד ראשוני של ספרו ששרד, כשהוא כותב: "פילולאוס האמין בתנועת הארץ, ויש אף שאומרים כי גם אריסטרכוס איש סמוס היה בדעה זו". מסיבות שאינן ידועות הוא מחק את הפסקה הזו לפני פרסום ספרו.

החיבור של האסטרונום המוסלמי בן המאה ה-14, אבן אל-שאטיר, כולל תצפיות וחישובים הדומים לאלה של קופרניקוס, ויש שהציעו כי קופרניקוס הושפע על ידו.

התאוריה הקופרניקאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

התאוריה של קופרניקוס פורסמה בספר "על תנועתם של גרמי השמים" (De revolutionibus orbium coelestium) בשנת מותו, 1543, אף שהוא פיתח אותה כמה עשורים מוקדם יותר.

ספר זה מציין את ראשית המעבר מיקום גיאוצנטרי (ואנתרופוצנטרי), שהארץ במרכזו. קופרניקוס טען כי הארץ היא אחת מכמה כוכבי לכת, שמסתובבים סביב שמש שאינה נעה, וכי היא משלימה את ההקפה פעם בשנה, יחד עם סיבוב סביב צירה פעם ביום. הוא הגיע לסדר הנכון של כוכבי הלכת, ואף הצביע על שינוי איטי במקום הציר של כדור הארץ כגורם לתופעה הידועה כנקיפה (פְּרֶצֶסיה), וכן הסביר כי העונות נגרמות בכך שהציר אינו ניצב למישור הסיבוב של כדור הארץ, אלא נטוי בזווית. הוא אף הוסיף תנועה נוספת לכדור הארץ, השומרת על כך כי הציר שלה יהיה מכוון כל הזמן לאותה הנקודה (צפון-דרום). לאחר מכן, בזמנו של גלילאו גליליי הובהר, כי אין כאן תנועה נוספת, וכי אם הארץ לא הייתה נשארת באותה נקודה – אז היה צורך בתנועה כזו.

קופרניקוס טען כי כל המסלולים במערכת השמש הם מעגליים, דבר שאינו מדויק, שכן הם אליפטיים, ולפיכך המודל שלו היה לא מדויק ולא יכול היה לחזות אירועים אסטרונומיים בצורה טובה מזה של תלמי, שהיה מקובל אז. הוא גם חשב שמערכת השמש קטנה בהרבה ממה שהיא באמת, כמו רוב האסטרונומים בתקופתו.

ובכל זאת, למודל שלו הייתה השפעה מכרעת על מדענים רבים כמו גלילאו, טיכו ברהה ויוהנס קפלר, שאימצו אותו ושיפרו אותו (הדבר אמור בעיקר כלפי קפלר).

רק התצפיות של גלילאו על כוכב הלכת נוגה בעזרת הטלסקופ שבנה היו הראיות הממשיות הראשונות לתאוריה של קופרניקוס.

את המערכת הקופרניקאית אפשר לסכם בשבע נקודות, כפי שקופרניקוס עצמו עשה בסיכום שנמצא ופורסם רק ב-1878:

  1. למסלולים של גופים אסטרונומיים אין מרכז אחד ששייך לכולם.
  2. מרכז הארץ אינו מרכז היקום, אלא רק המרכז של מסת הארץ ושל מסלול הירח.
  3. כל כוכבי הלכת מסתובבים במסלול סביב השמש, ולכן השמש היא מרכז היקום (קופרניקוס לא היה בטוח האם השמש נעה או לא, כשהוא טוען כי מרכז היקום הוא "בשמש, או לידה").
  4. המרחק בין הארץ לשמש, ביחס למרחק בין הארץ לכוכבים הקבועים, הוא קטן מאד.
  5. התנועה היומית של השמש היא למראית עין בלבד, והיא נראית כנעה בגלל הסיבוב של כדור הארץ סביב צירו.
  6. הארץ סובבת סביב השמש, כמו שאר כוכבי הלכת, כך שכל התנועות-לכאורה של השמש במהלך השנה הן למעשה תנועה של הארץ.
  7. תנועות אלו של הארץ ושל השמש, יכולות להסביר את כל המסלולים והמיקומים של שאר כוכבי הלכת.

De Revolutionibus Orbium Coelestium[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיבורו של קופרניקוס, "על תנועתם של גרמי השמים" (1543), שהוקדש לאפיפיור פאולוס השלישי, מחולק לשישה חלקים:

  • הספר הראשון כולל הצגה כללית של המודל ההליוצנטרי, וסיכום של רעיונותיו על העולם.
  • הספר השני הוא בעיקר תאורטי ומדבר על עקרונות האסטרונומיה, וכן יש בו רשימת כוכבים (כבסיס לטענות שיבואו בהמשך הספר).
  • הספר השלישי עוסק בעיקר בתנועות לכאורה של השמש ולתופעות הקשורות לה.
  • הספר הרביעי כולל תיאור דומה של הירח ושל תנועותיו ומסלולו.
  • הספרים החמישי והשישי מכילים תיאור של המודל החדש.

קופרניקוס וקופרניקניזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לתאוריות של קופרניקוס יש חשיבות רבה בהיסטוריה של הידע האנושי. רבים הציעו כי רק לגאומטריה האוקלידית, לתאוריית האבולוציה של דרווין ולפיזיקה של ניוטון הייתה השפעה דומה על התרבות האנושית ככלל ועל המדע בפרט.

ישנן משמעויות רבות לתאוריה שלו, לבד מהערך המדעי שלה. חיבורו היה מהפכני ביחס שלו לדת המקובלת, לדוגמטיזם, ולחופש של המחקר המדעי, ומשווים אותו בזה לגלילאו גליליי.

כשחיבורו פורסם, הוא סתר את הדוגמה הדתית המקובלת: הצעתו הייתה, כי אין צורך בישות חיצונית כלשהי שתיתן נשמה, כוח וחיים לעולם ולאנושות, וכי המדע יכול להסביר את הקיום.

אולם, הקופרניקניזם גם פתח פתח לאימננטיות, הדעה שהכוח או הישות האלוהית קיימת בתוך כל דבר ביקום, רעיון שפותח רבות בפילוסופיה המודרנית. אימננטיזם גם מוביל לסובייקטיביזם מטפיזי: התאוריה שנקודת המבט היא שיוצרת את המציאות, וכי אין מציאות אמיתית כללית שקיימת לבד מהחישה. לפיכך, יש שאומרים כי קופרניקוס הרס את היסודות של המדע והמטפיזיקה של ימי הביניים.

אחת מהתוצאות של התאוריה הקופרניקאית היא כי חוקים מדעיים אינם תמיד מתאימים למה שנראה בעין. רעיון זה סותר את המערכת של אפלטון, שהדגישה מאוד את הידע המתקבל מהחושים.

החידוש של קופרניקוס היה מהפכה מדעית. עמנואל קאנט, לדוגמה, ראה את המשמעות הסמלית של המהפכה הקופרניקאית, כשהוא רואה אותה כמייצגת את הדעה שהרציונליות האנושית היא המקור האמיתי לתופעות הנצפות. גם פילוסופים מודרניים רואים משמעות פילוסופית רבה בקופרניקניזם.

הנצחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסלו של קופרניקוס, מעשה ידי הפסל הדני ברטל ת'ורוואלדסן, ניצב בחזית ארמון סטאשיץ בוורשה, משכנה של האקדמיה הפולנית למדעים. על שמו נקראו מכתש קופרניקוס על הירח ועל המאדים וכן אסטרואיד 1322. בינואר 2010 הוחלט כי היסוד הכימי שנקרא בעבר אונונביום ייקרא על שמו של קופרניקוס - קופרניקיום.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]