אברהם דב אוירבך מאבריטש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svgערך זה עוסק ברב מאבריטש. אם התכוונתם לרב העיר טבריה, ראו אברהם דב אוירבך (טבריה).
מצבת רבי אברהם דב מאבריטש בבית הקברות העתיק בצפת

רבי אברהם דב אוירבך מאווריטש (נקרא גם: הרבי מאבריץ, כונה אד"ם, וחתם את שמו אברהם דוב מאברוטש[דרוש מקור]1760 (ה'תק"ך - 1840 ) היה רב חסידי ומחבר הספר "בת עין".

אוירבך נולד בשנת ה'תק"ך בערך לרבי דוד מגיד מישרים בחלמניק. היה תלמידם של רבי מנחם נחום מצ'רנוביל ובנו רבי מרדכי מצ'רנוביל וגם של רבי לוי יצחק מברדיצ'וב. כיהן כרב בערים ז'יטומיר ואווריטש.

תוכן עניינים

[עריכה] עלייתו

אהבתו הרבה לארץ ישראל משתקפת רבות בספרו בת עין, בשנת ה'תקצ"א עלה לארץ ישראל.

עם הגיעו לארץ, השתכן בצפת, שם נתקבל בכבוד רב על ידי עדת החסידים, ומינו אותו לרב ומנהיג העדה. עם זאת היה אהוד אף על עדת הפרושים והספרדים.

ד"ר אליעזר הלוי מזכירו של משה מונטיפיורי מתאר את התרשמותו מהרב מאוורוטש:

"האיש הזה הוא אחד מן האנשים המלומדים והיקרים אשר ראיתי מעודי, ויהי הנקל לו לעבוד את עבודת העדה בלי כל קבלת פרס מקופת הקהל, והנה הוא עוד מחלק את כל אשר לו עם עניי עמו"‏[1].

[עריכה] מרד הפלחים

בשנת ה'תקצ"ד (1834) התחולל מרד הפלאחים נגד גזירת הגיוס של מוחמד עלי שליט מצרים. בח' בסיון נכנסו הפורעים לצפת ובזזו את נכסי התושבים. הם כינסו את התושבים מחוץ לעיר, הפשיטו מהם את בגדיהם והשאירו רק בגד דק לעורם. בדרך נס נשאר מעט ממון בבגדה של אשת הרב אברהם דב - ממנו קנו מעט לחם וממנו התקיימו במשך תקופת היותם בשביה[2], עד י' בתמוז. לאחר שרבי ישראל משקלוב השתדל אצל השלטונות בארץ ישראל הצליחו להשתחרר. יום י' בתמוז נקבע לפורים ויום הודיה לדורות‏[3]. הרב אוירבך פנה במכתב לשר משה מונטיפיורי בבקשת עזרה לשיקום היישוב היהודי בצפת[4].

במרד הדרוזים בשנת ה'תקצ"ח עמד שוב הרב אוירבך לעזרת היישוב והתנגד לעזיבת צפת. מזכירו של מונטיפיורי, אבהרם הלוי העיד שהרב סיכן את נפשו, מול איומי רצח וזכה לכבוד מצד תוקפיו[5].

[עריכה] רעידת האדמה

בכ"ד בטבת שנת ה'תקצ"ז, אירעה רעידת אדמה בצפת ובסביבותיה והפילה חללים רבים. מסופר שאוירבך היה אז בבית מדרשו והתפלל תפילת מנחה, כשהתחילו להרגיש את הזעזועים, ציוה לכל המתפללים להתאסף סביבו ולהשתטח על הארץ. הזעזועים גברו וחלק גדול מבית המדרש התמוטט, אבל אותו חלק בו הצטופפו כולם, נשאר עומד על תילו וגם הגג נשאר תלוי באוויר והמתפללים ניצלו בדרך נס. לזכר זה נקבע שלט בבית המדרש שם נכתב:

המציבה על בית מדרשו של האדמו"ר מאבריץ'

מה נורא המקום הזה, בית מדרש של רבי אברהם דוב האדמו"ר מאווריטש זצ"ל, שחזה את הרעש הגדול על צפת תובב"א בתקצ"ז ובזכותו הגדולה ניצל חצי ביהמ"ד מחורבן והאדמו"ר ותלמידיו שרדו בחיים

[עריכה] פטירתו

בשנת ה'תר"א פרצה מגפה בצפת אשר הפילה חללים רבים, הרבי מאוורוטש גם היה בין הלוקים במגפה והבטיח כי הוא יהיה הקרבן האחרון במגפה. ביום י"ב בכסלו נפטר ואכן פסקה המגפה. ונקבר בבית הקברות העתיק בצפת, במערה בה טמונים עוד רבנים מגדולי החסידות בארץ ישראל, ביניהם: רבי דוד שלמה אייבשיץ מסראקא בעל ה"ערבי נחל" ורבי אריה לייב מוואלטשיסק.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה

[עריכה] הערות שוליים

  1. ^ יומן מסע ואגרות וילנא תר"ד
  2. ^ מתוך מכתב ששלחו ראשי הקהילות בצפת לשר מונטיפיורי
  3. ^ הרב זרחיה ניסים אזולאי בהקדמה לספר "שולחן הטהור"
  4. ^ המכתב במלואו בספר צפת חלק ב', נדפס בספר "בת עין" מהדורת תשס"ז בעמ' תקס"ב
  5. ^ אגרות ארץ ישראל לאברהם יערי, אגרת ס"ז
תקופת חייו של אברהם דב אוירבך מאבריטש על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן
P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.
כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
דף זה בשפות אחרות
הדפסה/יצוא