אברהם זכות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אברהם זכות
1452 –‏ 1515
תרומות עיקריות
פרסום ספר לחישוב מיקום אוניות בים הפתוח, ספר עם מידע אסטרונומי שונה.[דרושה הבהרה]

רבי אברהם בן שמואל זכות (12 באוגוסט 1452 - 1515) היה אסטרונום והיסטוריון יהודי, שזכה להכרה עולמית בזכות ידיעותיו העמוקות בתחום האסטרונומיה. חי רוב חייו בספרד ובפורטוגל ובימי זקנתו עלה לארץ ישראל.

חייו ופעלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוח אסטרונומי מאלמנך ניווט, Almanach Perpetuum של אברהם זכות

אברהם זכות נולד לאביו ר' שמואל ב"ר אברהם‏[1] בסלמנקה שבקסטיליה נצר למשפחה מכובדת, אבות אבותיו היגרו מצרפת לקסטיליה בראשית המאה ה-14. רבו המובהק‏‏ היה רבי יצחק אבוהב, ממנו למד זכות תלמוד, פוסקים וקבלה. בנוסף ללימודי הקודש למד זכות אסטרונומיה באוניברסיטת סלמנקה. הגמון סלמנקה, גונזלו דה ויוירו, פרש עליו את חסותו והעסיק אותו בעבודות אסטרונומיות ומדעיות בשנת 1480 מת ההגמון ולאחר מכן עבר לעבוד בשירות דון חואן דה זוניגה ראש מסדר האבירים של אלקנטרה, הוא התיישב במקום בשם גאטה.

בין השנים 1473 - 1478 חיבר את ספרו הראשון, החיבור הגדול, בו תיאר את מערכת השמש. הספר זכה להצלחה ותורגם למספר שפות. בעקבות ההכרה הציבורית במומחיותו של זכות בתחום האסטרונומיה, צורף על ידי ז'ואו השני, מלך פורטוגל, לצוות מחקר אשר עסק בהכנת לוחות אסטרונומיים וימיים לטובת הימאים הפורטוגזים דוגמת וסקו דה גמה אשר עסקו במסעות כיבוש וגילוי ברחבי העולם, כמו כן תידרך ספנים בשימוש באצטרולב ששיכלל, הוא היה הראשון שהתקין אותו מנחושת במקום עץ ובכך איפשר לספנים לקבוע את מעמד השמש בדיוק רב יותר. הוא המשיך בתפקידו זה גם בתקופת מלכותו של מנואל הראשון.

הלוחות שחיבר זכות החליפו לוחות ישנים יותר שחוברו במאה ה-13, אף הם על ידי שני מלומדים יהודים. הלוחות החדשים שימשו בין היתר את כריסטופר קולומבוס במסעותיו‏[2].

השפעתו של זכות על מסעותיהם של הפורטוגזים הייתה כה גדולה עד שהיסטוריון בן תקופתו של זכות כתב בספרו "תולדות הודו" כי:

"לפני שציווה לצאת לגילוי הודו, הזמין המלך מנואל אליו את היהודי זכות, שהיה אסטרונום גדול, דיבר איתו בסוד ושאל אותו אם ייעץ לו להיכנס לעובי הקורה, ואם בכלל אפשר לבצע את הדבר... והוא הוסיף שלא יעשה דבר בלי עצתו."

זכות היה בין היהודים המעטים שנמלטו מפורטוגל, ללא שהמירו דתם, לאחר שמנואל הראשון ציווה להטביל את היהודים בפורטוגל לנצרות בכפיה ואסר על יציאתם את גבולות הממלכה. בדרך בריחתו מפורטוגל נשבו הוא ובנו פעמיים, אך בסופו של דבר הגיעו לתוניס, שם פרסם את חיבורו הידוע ספר היוחסין, בו רשם כללים על הש"ס והפוסקים. ספר זה היה במשך מאות שנים החשוב מבין ספרי קורות ישראל, וכלל תיאור של קורות עם ישראל וחכמיו לאורך ההיסטוריה עד ימיו.

בסוף ימיו, בשנת 1513, זכה אברהם זכות להגיע לירושלים, הוא ישב בישיבת ר' יצחק שולאל בה חיבר את לוח בלשון קדושה, שם חי את שנותיו האחרונות.

על שמו נקרא מכתש Zagut על הירח.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ספר יוחסין,‏[3] נדפס בקושטאנדינא (איסטנבול) שנת שכ"ו (1566). מתוך השער לספר: "אשר אזן וחקר הפילוסוף שלם בלמודים כמה"ר אברהם זכות המכונה זאקוטו זל להורות שלשלת קבלת התורה ממשה רבינו ע"ה עד זמן המחבר".
  • ספר יוחסין השלם[4], אשר הכינו גם חקרו רבי אברהם זכות, גם הביא בתוך הספר כל דברי ספר הקבלה להחכם הראב"ד ורוב סדר עולם זוטא וגם הוסיף מעט מדברי הימים למלכי הגוים, ועתה יצאו מחדש, בתוספת אלפי מראי מקומות חדשים ונלוו אליו הגהות יעב"ץ (יעקב בן צבי אמדן) מכת"י.
  • מתוק לנפש[5], ספר שמתחלק לשלושה חלקים: חלק ראשון: בעניין סוד הנשמה אחר צאתה מן הגוף ודין הנפשות בגיהנום של מטה ושל מעלה ומהו גיהנום של מטה ושל מעלה וגן עדן של מטה דוגמת של מעלה. חלק שני: בעניין סוד העולם הבא ולמה קראוהו עולם הבא, בסוד כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא. חלק שלישי: בעניין תחיית המתים שעתיד הקב"ה להחיותם ולהשיב אותם חיים בגוף ונשמה כאשר בתחילה. נדפס בונציה שנת שס"ז (1547). ראשי הפרקים לקוחים מתוך השער לספר.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מיתוס ומיתולוגיה של יוון ורומא בתודעה ההיסטורית של יהודי ספרד בימי הביניים, על אברהם זכות בתוכם, מאת רם בן-שלום, נדפס בתוך ציון, ס'ו, ד', תשס'א 2001.
  • מאמר על הקץ והאיצטגנינות מאת ר’ אברהם זכות (כ"י בית הספרים 3935 8 [HEB), מאת מלאכי בית-אריה, נדפס בתוך קריית ספר, נ'ד, א', תשל'ט 1979.
  • היסטוריוגרפיה פולמוסית ב"ספר יוחסין", מאת רם בן-שלום, נדפס בתוך הקונגרס העולמי למדעי היהדות, תשנ'ד 1994.
  • על ספרים וסופרים: א. בעניין ספר המרדכי והגהות מרדכי : ב. על מעלת ספר יוחסין ומחברו; ג. בעניין הלכה כתלת עמודי ההוראה נגד מעשה רב , מאת יעקב חיים סופר, נדפס בתוך צפונות, ה', ב', תשנ'ג 1993. ‬

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הקדמתו לספר היוחסין
  2. ^ אייברס פיטרסון, ליקוי הירח שהציל את קולומבוס, (באנגלית)
  3. ^ ספר יוחסין, באתר HebrewBooks
  4. ^ יוחסין השלם, לונדון ועדינבורג תרי"ז 1857, באתר HebrewBooks
    יוחסין השלם, באתר HebrewBooks
  5. ^ מתוק לנפש, באתר HebrewBooks