אברהם שפירא (זקן השומרים)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אברהם שפירא, שנות ה-30
אברהם שפירא וידידים ערבים באירוע שנערך בפתח תקווה במלאת לו 75 שנה, 1945

אברהם שפירא (נולד ג' בתשרי תרל"א, 28 בספטמבר 1870 - נפטר ה' בטבת תשכ"ו, 28 בדצמבר 1965) היה ראש השומרים בישוב היהודי בארץ ישראל. מרבית חייו עשה בפתח תקווה. חבריו כינוהו בשם "ג'דע", והוא נודע בכינוי "זקן השומרים".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית אברהם שפירא בפתח תקוה עם פסלו בחזית הבית

אברהם שפירא נולד באוקראינה למשפחת רבנים. עלה עם משפחתו לארץ בתחילת העשור השני לחייו, מנמל אודסה לנמל יפו. אביו היה ממקימי יהודיה, הלוא היא יהוד. משם עברה המשפחה לפתח תקווה, שם בילה שפירא את מרבית חייו.

שפירא היה פעיל בהגנת המושבה עוד משחר נעוריו. בצעירותו אף שימש כמלווה לברון רוטשילד. בשנות ה-90 של המאה ה-19 הקים ארגון שמירה אשר פעל בפתח תקווה וסביבתה, בהגנה על ביטחון המושבה, ובמניעת פשיעה חקלאית. בשנת 1890 מונה לראש השומרים. במהלך מלחמת העולם הראשונה, נבחר ליושב-ראש ועד המושבה. פעילותו כיושב ראש הוועד נקטעה כאשר נעצר בחשד לחברות בארגון ניל"י. לאחר שהועמד לדין בדמשק וזוכה, שב לפתח תקווה ונבחר שוב להיות ראש "אגודת השומרים".

שפירא עמד בראש השמירה וההגנה באזור פתח תקווה במשך כ-30 שנה. בתקופה זו הגן על המושבה ושדותיה בפני עשרות התקפות וניסיונות גניבה. סביב שפירא ואנשיו התפתח מוניטין של ארגון תקיף וחזק, עובדה אשר הרתיעה את תושבי הסביבה מלתקוף את פתח תקווה מלכתחילה. למרות זאת הקפיד שפירא על שכנות טובה עם ערביי הסביבה. המוטו אותו טבע היה "לא להרוג ולא להיהרג". הוא קשר קשרי ידידות עם שכני המושבה הערבים, אשר גילו הערכה רבה לאומץ ליבו. בשל כך זכה שפירא לכבוד רב מצד שכנים אלו ואף התבקש לשאת ולתת בשמם עם חמולות אחרות, עם שלטונות המנדט הבריטי ועם ראשי היישוב היהודי, ולשמש כבורר בסכסוכים בין שבטים בדואים וחמולות ערביות בסביבת פתח תקווה. בתקופה זו הוצמד לשפירא הכינוי "ג'דע".

בשנת 1920 עם הקמת ארגון "ההגנה" פרק שפירא את ארגון השמירה שלו והטמיע אותו במנגנון "ההגנה" של פתח תקווה. שפירא עצמו פנה לעסוק בחקלאות, אולם המשיך לפעול כחבר "ההגנה".

ביתו של שפירא, אשר נתרם על ידי תשעת ילדיו לטובת הציבור, עומד עד היום ברחוב הרצל 20 בפתח תקוה. הבית עבר גלגולים רבים וכיום הוא משמש כספרייה ומרכז תרבות. פסלו של שפירא רכוב על סוס ניצב בחזית הבית.

על פי יוסי גמזו בספרו "אתם נוער אתם?!" (1958, הוצאת מסדה) אברהם שפירא זכור בין היתר כמי שאמר "אתם נוער אתם? אתם חרא!" (מטעמי לשון נקיה, הגרסה שנרשמה והשתרשה היא "אתם בררה!")

כותב יוסי גמזו בספרו בעמוד 4 - כה אמר אברהם שפירא...-
...
לא אחדל מלשאל והטיח:
אתם נער אתם? אתם ... בררה!
..ואומרים כי לפתע החוירו
אז המון פרצופי בני-נער
באמר מר אברום שפירוא
ת'דברים שהואלתם לשמע.
...
גמזו שילב משפט זה בשירו "סימן שאתה צעיר".

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אהוד בן עזר, ג’דע : סיפורו של אברהם שפירא שומר המושבה, ירושלים : יד יצחק בן-צבי, תשנ"ג 1993.
  • יהודה אידלשטין, אברהם שפירא, א-ב,‫ תל אביב : הוצאת ידידים, תרצ"ט.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]