יהוד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יהוד
Yehud Monoson COA.png
Jahud024.jpg
רחוב סעדיה חתוכה ביהוד
מחוז המרכז
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה יעלה מקליס
גובה ממוצע ‎40‏ מטר
תאריך ייסוד 1948 - יהוד
1953 - נוה מונוסון
סוג יישוב עיר בעלת 20 - 50 אלף תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2012:
  - אוכלוסייה 27,937 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎1.5%‏ בשנה עד דצמבר 2012
  - צפיפות אוכלוסייה 5,572 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט 5,014 דונם
מיקום יהוד
יהוד
יהוד
דירוג חברתי-כלכלי 7 מתוך 10
מדד ג'יני 0.4567
פרופיל יהוד נכון לשנת 2011 באתר הלמ"ס
http://www.yehud-monosson.muni.il/
קבר יהודה בן יעקב
קניון סביונים
אנדרטה לבני יהוד שנפלו במערכות ישראל

יהוד היא עיר במזרח בקעת אונו במחוז המרכז, בשטח שיפוטה של עיריית יהוד-מונוסון. העיר נוסדה במקום בו שכנה העיירה הערבית יהודייה ששימרה את שמה של העיר בנחלת שבט דן.‏[1] מסורות מאוחרות יותר תלו את שמה של העיר בקברו של יהודה בן יעקב שזוהה במקום.‏[2]

תולדות העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהוד יושבה לראשונה על ידי אוכלוסייה יהודית על חורבותיו של הכפר הערבי יהודייה, לאחר בריחת תושביה הערבים בשלהי מלחמת העצמאות, אוקטובר 1948. האוכלוסייה שהתיישבה במקום הייתה ברובה ממוצא טורקי (דוברי לאדינו). בשנות החמישים, הגיעו עולים מתימן וניצולי שואה מפולין (ובעיקר ממחוז ביאליסטוק) שהקימו ישוב נפרד בשם ביאליסטוק שלאחר מכן חובר ליהוד. שמותיהם של הכפר הערבי והיישוב היהודי שהוקם על חורבותיו משמרים את שמו של יישוב ששכן במקום, בגבול נחלתו של שבט דן בקרבת נחלת שבט יהודה (ספר יהושע יט, מה).

בשנת 1950 הוכרזה כמועצה מקומית ראשונה לאחר קום המדינה ובשנת 1995 הוכרזה יהוד לעיר‏[3]. מתחילת שנות התשעים הגיעו ליהוד למעלה מ - 800 משפחות עולים, רובן מחבר העמים לשעבר. כ- 30 משפחות מאתיופיה. יהוד-מונוסון מונה כיום כ-27,000 תושבים בכ-7800 משקי בית. העיר עברה התרחבות ניכרת עם הקמתה של שכונת קריית הסביונים היוקרתית בשנים 1992-1995, אשר קדמו לבנייתה השכונות קריית ביאליסטוק, גבעת אוויה ונוה עובד, בעלות אוכלוסייה סוציו-אקונומית גבוהה אשר שינו את אופיה של העיר.

לעיר אזור תעשייה מפותח, בו מצויים, בין השאר, מפעלי מבת של התעשייה האווירית וחברת ההי-טק הבינלאומית HP בעיר מצוי גם בית הספר תיכון מקיף יהוד, המשרת את האזור והמנקז אליו את תלמידי יהוד, נוה מונוסון, סביון, גני יהודה, מגשימים, בני עטרות, בית אריה, עלי זהב, רינתיה, מזור, כפר טרומן ועוד.

בשנת 2003, במסגרת מדיניות משרד הפנים להשיג חסכון בעלויות השירותים המוניציפליים במרחב בקעת אונו, הוקמה לעיריית יהוד ולמועצה מקומית נוה מונוסון עיריית-גג משותפת, עיריית יהוד-מונוסון. הלכה למעשה, עיריית-הגג מתפקדת כעירייתה של העיר יהוד ואילו נוה מונוסון, אשר נהנית מעצמאות חברתית-קהילתית במסגרת מינהלת מקומית, רוכשת ממנה שירותים מוניציפליים סטטוטוריים (האדמיניסטרציה של חינוך החובה, רווחה, מהנדס עיר, גזברות) ובסיסיים (אחזקת, ניקיון ותאורת רחובות, פינוי אשפה וגינון).

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

אתרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מדרחוב סעדיה חתוכה - רחובה הראשי של העיר יהוד. נקרא על שמו של ראש המועצה בשנים 1960-1985. במדרחוב זה נמצאות החנויות הוותיקות של העיר. במקור רחוב זה היה רחובו הראשי של הכפר הערבי יהודייה. בצמוד לרחוב ממוקם בניין עיריית יהוד ומסגד הכפר יהודייה. על אף שמרבית בתי הרחוב הוקמו לאחר קום המדינה, קיימים במקום דוגמאות לבנייה הערבית מהמאה ה-19 (בנייה מאבן) ומראשית המאה ה-20 (בניה עם קורות ואלמנטים מבטון). בשנות ה-80 הפך חלקו המרכזי של הרחוב למדרחוב.
  • גן העצמאות - הגן הוותיק והגדול של יהוד היה ממוקם בלב העיר, בין מדרחוב סעדיה חתוכה ואצטדיון הכדורגל ההיסטורי. בגן היו מתקני משחק, כרי דשא ומשטחים מוצלים. עד לשנת 1948 שכן במקום בית הקברות הראשי של יהודייה, שבמרכזו ניצב מבנה קבר מרשים (ששרד) ובית ספר (שחרב).
  • קבר יהודה בן יעקב (א-נבי יהודה אבן סדנא יעקוב) - ממוקם בצד גן העצמאות. מסורת ערבית מצביעה על מבנה קבר זה, מן התקופה הממלוכית (המאה ה-13), כעל קברו של יהודה בן יעקב‏‏. במבנה הקטן בעל הכיפה, קיים מיחרב המופנה לכיוון מכה ומדינה, ובמרכז החדר מצבה גדולה המציינת את מקום קבורת יהודה. חלקים ממבנה הקבר הינם קדומים בהרבה וסביר להניח שהובאו למקום מאתרים אחרים (כדוגמת צמד העמודים הניצבים בכניסה למבנה). קבר נוסף המיוחס ליהודה בן יעקב נמצא בעמק החולה. בתוך המבנה נמצא סיפור המקום‏[4].
  • אנדרטה לזכר חללי צה"ל בני יהוד - ממוקמת בסמוך לקבר יהודה בן יעקב, בלב גן העצמאות.
  • המרכז למורשת יהדות טורקיה מיסודה של עמותת ארקאדאש - קהילת יוצאי טורקיה.
  • המסגד - שריד מרכזי נוסף לכפר הערבי יהודיה ששכן במקום הנו מסגד בעל צריח, המשמש כיום כבית הכנסת "שלום שבזי". מבנה המסגד מורכב למעשה משלושה מבנים שהוקמו בתקופות שונות: צריח המסגד הבולט למרחק הבנוי באבן גיר ועליו כתובת הקדשה בערבית, חצר מהסגד עם חלל מקורה בחלקו כשבמרכזו ניצב היה עד לפני שנים ספורות עץ תות קדום, ומבנה שהוקם בראשית המאה ה-20 המשמש כיום כבית כנסת. על פי תוכניות העיר עתידים מבני המסגד להיהרס ורק הצריח יעבור תהליך שימור. כיום ניצב המסגד מטרים ספורים מרחוב סעדיה חתוכה לצד בניין העירייה, אך בעבר היה מוקף מכל עבריו במבני מגורים, שאת פתחי המשנה בהם ניתן למצוא בקירות המסגד. במלחמת העצמאות שימש צריח המסגד כעמדת תצפית של האצ"ל.
  • אתר ההנצחה לחללי חיל הקשר והתקשוב - באתר אגף להנצחת 540 חללי החיל ו-91 חללי היישוב יהוד, מרכז הכשרה טכנולוגי בנושאי תקשורת ומחשבים המשתרע על פני שטח של 1,500 מ"ר, מרכז מורשת ואולם כנסים שבו 70 מקומות, וכן רחבת טקסים וגן.
  • "הבונקר", אצטדיון הכדורגל המיתולוגי - המגרש היה ממוקם בליבה של יהוד. שיחקה בו קבוצת הפועל יהוד, אשר בשנת 1982 זכתה בגביע המדינה. עם פירוק הקבוצה שימש המגרש לאימון קבוצות נוער. בחודש יוני 2007 נהרס המגרש ובמקומו נבנו ארבעה בנייני מגורים מודרניים.
  • "שוק אשכנזי" - מרכז מסחרי שהוקם בשנת 1956 על ידי האדריכל שמעון רודה, משקף את רוח הבניה הסוצאיליסטית והמודרנית שאפיינה את הבניה הישראלית באותה העת. מכלול מבנים זה המורכב למעשה מ-4 שורות חנויות זעירות, שוכן במקום בו היה ממוקם השוק המרכזי של העיירה יהודייה עד לשנת 1948. בשנת 2013 נהרס השוק ועל חורבותיו נבנו 4 מגדלי מגורים הניצבים מעל שדרת חנויות.
  • בית המשורר נתן יונתן - במקום בו התגורר בשנותיו האחרונות המשורר נתן יונתן, ממוקמת ספרייתו העשירה וחדר עבודתו. בבית מתגוררים אלמנתו ובנם.
  • אתר הנצחה לניר פורז ונחשון וקסמן - ממוקם בצומת יהוד-מונוסון מזרח, לא רחוק מצומת הטייסים ממנה נחטף נחשון.
  • מרכז הנצחה ליהדות ביאליסטוק, ממוקם בשכונת קריית ביאליסטוק.

אתרי טבע

  • נחל יהוד - הנחל הזורם דרומית לעיר, משמש כיום כתעלת ביוב פתוחה, אך בשל העובדה כי הנו אחד מיובליו של נחל איילון, עתיד הנחל להשתקם ולהשתלב כחלק מפארק אריאל שרון.
  • נחל אונו - הנחל העובר מערבית לעיר, היווה את אחד מהנחלים המרכזיים בבקעת אונו, כיום הנחל מוזנח ויבש במרבית עונות השנה, ועתיד להעלם עם הקמתן של שכונות מגורים חדשות במקום.

ראשי המועצה והעיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אברהם אלטלף 1951 - 1961
  • סעדיה חתוכה 1961 - 1985
  • מרדכי ליניק 1985 - 1993
  • שלמה בקשי 1993 - 1998
  • עוזי מאיר 1998 - 2003
  • יוסי בן דוד 2003 - 2013
  • יעלה מקליס 2013 -

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יהוד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר יהושע, פרק י"ט, פסוק מ"ה
  2. ^ יהודה זיו, קברות אנשי שם מהמקרא, בתוך: "טבע וארץ" תמוז-אב תשמ"ו, יולי-אוגוסט 1986, חוברת 285, הוצאת החברה להגנת הטבע
    קבר יהודה
  3. ^ אכרזת העיריות (יהוד), התשנ"ו - 1995, 16 בנובמבר 1995, קובץ התקנות 5717, עמ' 182-183, 1 בדצמבר 1995
  4. ^ בין היתר, על פי הרשום בתוך מבנה הקבר, ‏בשנים הראשונות של פתח תקווה (כנראה במאורעות תרפ"א) הותקפה המושבה בידי קומץ מערביי יהודיה - שמו הערבי של הכפר במקום, ונרצחו אישה וילדיה. בחצר המתחם נערכה סעודת סולחה‏ רבת משתתפים ובראשם רבנים ואנשי דת מוסלמים, אשר נאמו על המורשת המשותפת של אברהם אבינו, במקום של נינו "הקדוש" יהודה.
מבט על העיר מכיוון כביש 1
Magnify-clip.png
מבט על העיר מכיוון כביש 1

קואורדינטות: 32°02′00″N 34°53′20″E / 32.0333236°N 34.8890099°E / 32.0333236; 34.8890099