אדני צדק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אֲדֹנִי צֶדֶק דמות מקראית, מלך ירושלים בזמן כיבוש הארץ על ידי יהושע, שמו נזכר בספר יהושע י', א':

Cquote2.svg

וַיְהִי כִשְׁמֹעַ אֲדֹנִי-צֶדֶק מֶלֶךְ יְרוּשָׁלִַם, כִּי-לָכַד יְהוֹשֻׁעַ אֶת-הָעַי וַיַּחֲרִימָהּ--כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לִירִיחוֹ וּלְמַלְכָּהּ, כֵּן-עָשָׂה לָעַי וּלְמַלְכָּהּ; וְכִי הִשְׁלִימוּ יֹשְׁבֵי גִבְעוֹן, אֶת-יִשְׂרָאֵל, וַיִּהְיוּ, בְּקִרְבָּם

Cquote3.svg

פירוש שמו של אדני צדק הוא: (האל) צדק אדון.

האל צדק ידוע כאל פיניקי ונזכר גם בכתבי פילון מגבל.‏[1]

כאשר נודע לאדני צדק כי הערים העי ויריחו נפלו בידי הצבא הישראלי ותושבי גבעון נכנעו, כרת אדני צדק ברית עם מלכי חברון, ירמות, לכיש ועגלון והכריז מלחמה על הגבעונים. לדעת יהודה אליצור, כוונת המלכים הייתה להלחם נגד הגבעונים אותם ראו כבוגדים ולא נגד ישראל.‏[2] יהושע נחלץ לעזרת הגבעונים ונלחם בחמשת המלכים. המלכים ברחו והסתתרו במערה ליד מקדה. יהושע ציווה לקחת את חמשת המלכים ולתלות אותם.

בנוסח תרגום השבעים שמו של אדני צדק הוא אדני בזק. יש חוקרים הסוברים כי השם אדוני צדק הוא שם כללי למלכי ירושלים וזאת גם לדעת רד"ק הטוען כי כל מלכי ירושלים היו נקראים בזמן ההוא, אדוני צדק או מלכי צדק.‏[3]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יאיר זקוביץ , עולם התנ"ך יהושע, תל אביב, דוידזון עתי, 1993, ע"מ 95.
  2. ^ יהודה אליצור עיונים בספר יהושע: דיוני החוג למקרא בבית דוד בן-גוריון, ירושלים, קריית ספר, 1960, ע"מ 3.
  3. ^ שמואל אחיטוב, מקרא לישראל : יהושע, ירושלים, מאגנס, 1995, ע"מ 158.