גבעון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק בעיר קדומה בכנען. אם התכוונתם לישוב שהוקם בשנת 1895 וחודש בשנת 1977, ראו גבעון החדשה.

הבריכה הקדומה בגבעון - 1980

גבעון היתה, על-פי ספר יהושע אחת מארבעת ערי החיווי בכנען: "וְעָרֵיהֶם גִּבְעוֹן וְהַכְּפִירָה, וּבְאֵרוֹת וְקִרְיַת יְעָרִים" (יהושע ט' י"ז).

[עריכה] תולדות העיר

לאחר שבני-ישראל כבשו את העי ויריחו, ובטרם תקפו את גבעון, יצאו אליהם זקני העיר והונו אותם לחשוב כי מרחוק הגיעו, כדי לכרות ברית עם בני-ישראל, שמסע הכיבוש שלהם נודע למרחוק. מבלי להוועץ באלוהים כרתו יהושע בן נון ונשיאי העדה ברית עם החיווי, ואז התבררה להם התרמית; אולם הם לא הפרו את הברית, ולא פגעו בחיווי. בני-ישראל הענישו את החיווי בכך ש"יִחְיוּ; וַיִּהְיוּ חֹטְבֵי עֵצִים וְשֹׁאֲבֵי-מַיִם, לְכָל-הָעֵדָה" (שם, פסוק כ"א).

גבעון הייתה בנחלת שבט בנימין והפכה לעיר לויים: "וְהָיוּ הֶעָרִים, לְמַטֵּה בְּנֵי בִנְיָמִן--לְמִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם: יְרִיחוֹ וּבֵית-חָגְלָה ... גִּבְעוֹן וְהָרָמָה, וּבְאֵרוֹת" (יהושע י"ח פס' כ"א-כ"ה); "וְלִבְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, נָתְנוּ אֶת... גִּבְעוֹן וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ" (שם, כ"א פס' י"ג-י"ז).

גבעון נחשב למולדת משפחתו של שאול המלך לפי הנאמר בספר דברי הימים על תולדות שבט בנימין: " אֵלֶּה רָאשֵׁי אָבוֹת לְתֹלְדוֹתָם, רָאשִׁים; אֵלֶּה, יָשְׁבוּ בִירוּשָׁלִָם. וּבְגִבְעוֹן יָשְׁבוּ, אֲבִי גִבְעוֹן; וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ, מַעֲכָה...וְנֵר הוֹלִיד אֶת-קִישׁ, וְקִישׁ הוֹלִיד אֶת-שָׁאוּל; וְשָׁאוּל, הוֹלִיד אֶת-יְהוֹנָתָן וְאֶת-מַלְכִּישׁוּעַ, וְאֶת-אֲבִינָדָב, וְאֶת-אֶשְׁבָּעַל.( פרק ח', כ"ח - ל"ג, בהשמטות).

חוקרי מקרא מביעים דעה שמכאן יחסם של הגבעונים אל שאול, אשר התנחל בעירם וזאת גם הסיבה למציאות שבה "וַיְבַקֵּשׁ שָׁאוּל לְהַכֹּתָם בְּקַנֹּאתוֹ לִבְנֵי-יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה" (ספר שמואל ב', פרק כ"א, הקטע כולו שדן בנושא פסוקים א' עד י"ד).

העיר מוזכרת בתנ"ך במספר הקשרים נוספים: בימי דוד ושלמה הייתה במקום "הבמה הגדולה" (מלכים א', ג', ד'), נביא השקר חנניה בן עזור היה מגבעון (ירמיה כ"ח א'), ולאחר גלות בבל נמנתה גבעון בין ערי פחוות יהודה האוטונומית (נחמיה ג' ז').

[עריכה] זיהוי המקום

רבים מקשרים בין גבעון המקראית לבין הכפר הערבי אל ג'יב, בין השאר בשל הדמיון בשם. ברם, הביסוס העיקרי הוא 63 מרתפי יין מהמאה השמינית והשביעית לפנה"ס. כתובות בעברית על כדי היין מאששות את זיהוי המקום כגבעון. פריצ'רד, אשר חפר במקום בשנת 1956 פרסם מאמרים על הפקת יין לייצוא בגבעון, הכתובות בעברית, מרתפי היין החצובים בסלע ומפלשי המים המתוכננים היטב, שסיפקו לעיר את מימיה.

מימצאים נוסף המאפשר את זיהוי המקום הוא הבריכה העתיקה הקיימת במקום . לפי הסברה זו הבריכה אשר סביבה התקיים הקרב בין חיילי יואב בן צרויה לחיילי אבנר בן נר כפי שמתואר בספר שמואל ב' :

	וַיֵּצֵא אַבְנֵר בֶּן-נֵר, וְעַבְדֵי אִישׁ-בֹּשֶׁת בֶּן-שָׁאוּל, מִמַּחֲנַיִם, גִּבְעוֹנָה. וְיוֹאָב בֶּן-צְרוּיָה וְעַבְדֵי דָוִד, יָצְאוּ, וַיִּפְגְּשׁוּם עַל-בְּרֵכַת גִּבְעוֹן, יַחְדָּו; וַיֵּשְׁבוּ אֵלֶּה עַל-הַבְּרֵכָה, מִזֶּה, וְאֵלֶּה עַל-הַבְּרֵכָה, מִזֶּה. וַיֹּאמֶר אַבְנֵר, אֶל-יוֹאָב, יָקוּמוּ נָא הַנְּעָרִים, וִישַׂחֲקוּ לְפָנֵינוּ; וַיֹּאמֶר יוֹאָב, יָקֻמוּ. וַיָּקֻמוּ, וַיַּעַבְרוּ בְמִסְפָּר שְׁנֵים עָשָׂר לְבִנְיָמִן, וּלְאִישׁ בֹּשֶׁת בֶּן-שָׁאוּל, וּשְׁנֵים עָשָׂר, מֵעַבְדֵי דָוִד. וַיַּחֲזִקוּ אִישׁ בְּרֹאשׁ רֵעֵהוּ, וְחַרְבּוֹ בְּצַד רֵעֵהוּ, וַיִּפְּלוּ, יַחְדָּו; וַיִּקְרָא לַמָּקוֹם הַהוּא, חֶלְקַת הַצֻּרִים אֲשֶׁר בְּגִבְעוֹן.
-- פרק ב' , י"ב = ט"ז

בשולי הגבעה יש מערות קבורה ריקות. אם גבעון הייתה מולדת קיש, אבי שאול, ייתכן, כי שאול המלך ויהונתן בנו וצאצאיו של שאול , הובא לקבורה במערות הקבורה של גבעון כפי שנאמר בספר שמואל ב': "וַיַּעַל מִשָּׁם אֶת-עַצְמוֹת שָׁאוּל, וְאֶת-עַצְמוֹת יְהוֹנָתָן בְּנוֹ; וַיַּאַסְפוּ, אֶת-עַצְמוֹת הַמּוּקָעִים. וַיִּקְבְּרוּ אֶת-עַצְמוֹת-שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן-בְּנוֹ בְּאֶרֶץ בִּנְיָמִן בְּצֵלָע, בְּקֶבֶר קִישׁ אָבִיו, וַיַּעֲשׂוּ, כֹּל אֲשֶׁר-צִוָּה הַמֶּלֶךְ; וַיֵּעָתֵר אֱלֹהִים לָאָרֶץ, אַחֲרֵי-כֵן. ( פרק כ"א, י"ג, י"ד)

ארכאולוגים מעריכים כי האתר היה מיושב בתקופת הברונזה המוקדמת ובמרבית תקופת הברונזה התיכונה (בערך 3000 עד 1550 לפנה"ס), ובשנים מאוחרות יותר בשלהי תקופת הברונזה המאוחרת (1550 עד 1200 לפנה"ס), התקופה בה (לפי המאמינים בכך) נכבשה כנען בידי בני-ישראל. ייתכן כי המקום היה יישוב-חסות של עיר-המדינה ירושלים.

כיום, גבעון הוא היישוב השוכן למרגלות הר שמואל (נבי סמואל), והוא חלק מהמועצה המקומית גבעת זאב. בישוב זה מתגוררות כ- 120 משפחות. שמו הקודם "מחנה גבעון" מעיד על כך ששכן בו מוצב צבאי בתקופה שקדמה למלחמת ששת הימים בה סופח האזור לשטחי מדינת ישראל. חלק ממקימי היישוב גבעת זאב, גרו בגבעון בעבר. היישוב ננטש עם הקמתה של גבעת זאב. בתחילת שנות התשעים פלשו לישוב משפחות מחוסרות דיור, והמאבק המשפטי שלהם על השטח נמשך עד לאחרונה. כיום היישוב מוכר בשם "גבעון הישנה", עקב הקמתו של ישוב בשם "גבעון החדשה" כקילומטר ממנו.