אהרון כץ (נווט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אהרון (אהרל'ה) כץ
לידה 2 בספטמבר 1950
כ' באלול תש"י
רעננה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
נהרג 24 ביולי 1982 (בגיל 31)
ד' באב תשמ"ב
סוריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי אהרל'ה
השכלה
השתייכות צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות 19681982 (כ־14 שנים)
דרגה רב-סרן רב-סרן
פעולות ומבצעים
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מבצע ליטני
מבצע שלום הגליל  מבצע שלום הגליל
עיטורים
עיטור המופת  עיטור המופת
הנצחה
מלגות המצטיינים בקריה האקדמית אונו[1]
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אהרון (אהרל'ה) כץ (2 בספטמבר 195024 ביולי 1982) היה נווט בדרגת רב-סרן וסגן מפקד בטייסת קרב, בעל עיטור המופת ממלחמת יום הכיפורים[2]. נהרג במהלך טיסה מבצעית במלחמת שלום הגליל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אהרון (אהרל'ה) כץ, בנם של צפורה ומיכאל, מניצולי השואה. נולד בכ' באלול תש"י (2 בספטמבר 1950) ברעננה. לכץ הייתה אחות.

למד שמונה שנים בבית הספר הממלכתי דתי "יבנה" ברעננה. הוא שיחק כדורגל ושחמט וכן למד בשעות אחר הצהריים גמרא ודינים. כתלמיד מצטיין נבחר לייצג את בני מחזורו ולשאת את דברי הברכה להורים ולמורים בטקס הסיום.

בהמשך לימודיו עבר ל"מדרשית נעם" – ישיבה תיכונית בפרדס חנה, וגם שם הצטיין בלימודיו, ובייחוד במתמטיקה ובגמרא. בסיום הלימודים נבחר שוב לברך בשם בני מחזורו.

שירותו הצבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

רס"ן אהרון (אהרל'ה) כץ – בתקופת אימונים במאמן טיסה (סימולטור) באיראן

כשהגיע זמנו של כץ להתגייס, ניסו הוריו להשפיע עליו ללכת לעתודה האקדמית ולהמשיך את לימודיו בישיבה גבוהה. אולם לאחר התלבטות החליט כץ להתגייס. ואולם מכיוון שעמדו לרשותו חודשים אחדים עד למועד הגיוס, ניצל את הזמן הזה ולמד בישיבת איתרי בירושלים. מילדותו רצה להיות צנחן, אך לאחר שעבר את המבחנים נמצא מתאים לקורס טיס.

לאחר סיום הקורס הוצב בטייסת 119 של מטוסי קורנס – "פנטום". הוא החל את דרכו כנווט צעיר והתקדם עד שהיה לנווט הראשון שכיהן בתפקיד סגן מפקד טייסת בחיל. מונה גם לתפקיד מפקד טייסת, שאותו אמור היה למלא זמן קצר לאחר שנהרג.

מלחמת יום הכיפורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אהרון כץ - עיטור המופת

במלחמת יום הכיפורים שימש כץ בתפקיד נווט בדרגת סגן, והשתתף בתקיפות בחזית הסורית ובחזית המצרית. בטיסות רבות שימש בתפקיד נווט במטוס המוביל. בין היתר, השתתף כץ בתקיפת המטכ"ל הסורי על ידי שבעה מטוסי פנטום מטייסת 119 ב-9 באוקטובר 1973, ובתקיפת שדה התעופה המצרי טנטא[3]. על פועלו במלחמה עוטר בעיטור המופת.

מדבריו של רב-אלוף מרדכי גור בטקס הענקת עיטור המופת לכץ:

בכל טיסותיו במשך ימי המלחמה הוכיח סגן אהרון כץ קור רוח וכושר ביצוע מעולה. בזאת סייע להשגת המשימות. במעשיו אלה גילה סגן אהרון כץ אומץ לב, קור רוח, דביקות במשימה ודוגמה אישית למופת.

הפלות[4][עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר תאריך הקרב המטוס המפיל המטוס שהופל החימוש פרטי ההפלה
1 21 בנובמבר 1972 F-4E פנטום סוריהסוריהמיג-21 סורי עם שמואל בן-רום
2 21 בנובמבר 1972 F-4 פנטום מספר זנב 119 מצריםמצריםמיג-21 מצרי עם אשר שניר

מלחמת שלום הגליל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהמשך דרכו נשלח מטעם צה"ל ללמוד באוניברסיטת בר-אילן. הוא למד בחוג לכלכלה, ושמע גם הרצאות בחוג לפילוסופיה יהודית, שם הכיר את רעייתו לעתיד דבורה, בתו של פרופסור דוד הרטמן. נולדו להם שני בנים.

כץ המשיך בלימודי הגמרא בזרם הדתי-לאומי, בישיבת כרם ביבנה עם הרב מרדכי גרינברג, ואף לימד בטייסת.

במלחמת שלום הגליל נקרא רס"ן כץ אל הטייסת. ב-24 ביולי 1982, בעת שהיו בגיחה מבצעית להשמדת סוללות טילי קרקע־אוויר סוריות בבקעת הלבנון, נפגע מטוסם של כץ ושל הטייס גילי פוגל מטיל SA-6 סורי. כץ נהרג, כנראה בגלל תקלה במצנח, והטייס גילי פוגל שניצל בעת שנפלט מהמטוס נפל בשבי הסורי[5][6].

לאחר כשנתיים, ב-28 ביוני 1984, הוחזרה גופתו על ידי הסורים והוא הובא למנוחת עולמים בבית-הקברות הצבאי ברעננה[7][8].

לזכרו תרמה משפחתו ספרייה לספרייה התורנית של המועצה הדתית ברעננה.

32 שנה אחרי שגופתו הוחזרה מהשבי הסורי, השיב "המוסד" את שעונו של כץ[9].

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אהרון כץ בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מלגות המצטיינים ע"ש רס"ן אהרון כ"ץ ז"ל, באתר הקריה האקדמית אונו
  2. ^ סרן אהרון כץ, באתר הגבורה
  3. ^ מאיר אמיתי, ‏עטלפים בשמי טנטא, באתר "מרקיע שחקים", 8 בינואר 2021;
    מירב הלפרין, אהרון לפידות, חליפת לחץ - דפים בספר הטיסות של חיל האוויר, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2000, הפרק "עם כץ לטנטא", עמ' 203–214
  4. ^ ‏Attributed Israeli Air Combat Victories
  5. ^ דן פישל, לפעמים אני שואל את עצמי אם באמת הייתי שם, בטאון חיל האוויר, גיליון 117 (218) 1 באוקטובר 1997
  6. ^ גלעד כרמלי, הפלת מטוס הקרב: אירוע שלא נראה כמותו 34 שנה, באתר ynet, 11 בפברואר 2018
  7. ^ מרדכי אלקן, גיל שחזר מהשבי ליווה את חברו לטיסה האחרונה בדרכו האחרונה, מעריב, 1 ביולי 1984
  8. ^ מרדכי אלקן וברוך מאירי, רס"ן אהרן כץ - עילוי בתורה ובחיל האוויר, מעריב, 1 ביולי 1984
  9. ^ נועה פניגשטיין, אחרי 33 שנה: הושב שעונו של הנווט שנפל, באתר חיל האוויר, 18 בינואר 2016