אהרון כץ (נווט)
 | |
| לידה |
2 בספטמבר 1950 כ' באלול תש"י רעננה, ישראל  |
|---|---|
| נהרג |
24 ביולי 1982 (בגיל 31) ד' באב תשמ"ב סוריה |
| מדינה |
ישראל |
| כינוי | אהרל'ה |
| השכלה | |
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| תקופת הפעילות | 1968–1982 (כ־14 שנים) |
| דרגה |
 רב-סרן |
| פעולות ומבצעים | |
 מלחמת יום הכיפורים מבצע ליטני  מבצע שלום הגליל | |
| עיטורים | |
 עיטור המופת | |
| הנצחה | |
| מלגות המצטיינים בקריה האקדמית אונו[1] | |
  | |
אהרון (אהרל'ה) כץ (2 בספטמבר 1950 – 24 ביולי 1982) היה נווט בדרגת רב-סרן וסגן מפקד בטייסת קרב, בעל עיטור המופת ממלחמת יום הכיפורים[2]. נהרג במהלך טיסה מבצעית במלחמת שלום הגליל.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אהרון (אהרל'ה) כץ, בנם של צפורה ומיכאל, מניצולי השואה. נולד בכ' באלול תש"י (2 בספטמבר 1950) ברעננה. לכץ הייתה אחות.
למד שמונה שנים בבית הספר הממלכתי דתי "יבנה" ברעננה. הוא שיחק כדורגל ושחמט וכן למד בשעות אחר הצהריים גמרא ודינים. כתלמיד מצטיין נבחר לייצג את בני מחזורו ולשאת את דברי הברכה להורים ולמורים בטקס הסיום.
בהמשך לימודיו עבר ל"מדרשית נעם" – ישיבה תיכונית בפרדס חנה, וגם שם הצטיין בלימודיו, ובייחוד במתמטיקה ובגמרא. בסיום הלימודים נבחר שוב לברך בשם בני מחזורו.
שירותו הצבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]
כשהגיע זמנו של כץ להתגייס, ניסו הוריו להשפיע עליו ללכת לעתודה האקדמית ולהמשיך את לימודיו בישיבה גבוהה. אולם לאחר התלבטות החליט כץ להתגייס. ואולם מכיוון שעמדו לרשותו חודשים אחדים עד למועד הגיוס, ניצל את הזמן הזה ולמד בישיבת איתרי בירושלים. מילדותו רצה להיות צנחן, אך לאחר שעבר את המבחנים נמצא מתאים לקורס טיס.
לאחר סיום הקורס הוצב בטייסת 119 של מטוסי קורנס – "פנטום". הוא החל את דרכו כנווט צעיר והתקדם עד שהיה לנווט הראשון שכיהן בתפקיד סגן מפקד טייסת בחיל. מונה גם לתפקיד מפקד טייסת, שאותו אמור היה למלא זמן קצר לאחר שנהרג.
מלחמת יום הכיפורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
במלחמת יום הכיפורים שימש כץ בתפקיד נווט בדרגת סגן, והשתתף בתקיפות בחזית הסורית ובחזית המצרית. בטיסות רבות שימש בתפקיד נווט במטוס המוביל. בין היתר, השתתף כץ בתקיפת המטכ"ל הסורי על ידי שבעה מטוסי פנטום מטייסת 119 ב-9 באוקטובר 1973, ובתקיפת שדה התעופה המצרי טנטא[3]. על פועלו במלחמה עוטר בעיטור המופת.
מדבריו של רב-אלוף מרדכי גור בטקס הענקת עיטור המופת לכץ:
בכל טיסותיו במשך ימי המלחמה הוכיח סגן אהרון כץ קור רוח וכושר ביצוע מעולה. בזאת סייע להשגת המשימות. במעשיו אלה גילה סגן אהרון כץ אומץ לב, קור רוח, דביקות במשימה ודוגמה אישית למופת.
הפלות[4][עריכת קוד מקור | עריכה]
| מספר | תאריך הקרב | המטוס המפיל | המטוס שהופל | החימוש | פרטי ההפלה |
|---|---|---|---|---|---|
| 1 | 21 בנובמבר 1972 | F-4E פנטום |  מיג-21 סורי |
עם שמואל בן-רום | |
| 2 | 21 בנובמבר 1972 | F-4 פנטום מספר זנב 119 |  מיג-21 מצרי |
עם אשר שניר |
מלחמת שלום הגליל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בהמשך דרכו נשלח מטעם צה"ל ללמוד באוניברסיטת בר-אילן. הוא למד בחוג לכלכלה, ושמע גם הרצאות בחוג לפילוסופיה יהודית, שם הכיר את רעייתו לעתיד דבורה, בתו של פרופסור דוד הרטמן. נולדו להם שני בנים.
כץ המשיך בלימודי הגמרא בזרם הדתי-לאומי, בישיבת כרם ביבנה עם הרב מרדכי גרינברג, ואף לימד בטייסת.
במלחמת שלום הגליל נקרא רס"ן כץ אל הטייסת. ב-24 ביולי 1982, בעת שהיו בגיחה מבצעית להשמדת סוללות טילי קרקע־אוויר סוריות בבקעת הלבנון, נפגע מטוסם של כץ ושל הטייס גילי פוגל מטיל SA-6 סורי. כץ נהרג, כנראה בגלל תקלה במצנח, והטייס גילי פוגל שניצל בעת שנפלט מהמטוס נפל בשבי הסורי[5][6].
לאחר כשנתיים, ב-28 ביוני 1984, הוחזרה גופתו על ידי הסורים והוא הובא למנוחת עולמים בבית-הקברות הצבאי ברעננה[7][8].
לזכרו תרמה משפחתו ספרייה לספרייה התורנית של המועצה הדתית ברעננה.
32 שנה אחרי שגופתו הוחזרה מהשבי הסורי, השיב "המוסד" את שעונו של כץ[9].
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
אהרון (אהרל'ה) כץ בטייסת, במהלך מלחמת יום הכיפורים -
יחד עם עזר ויצמן -
שלט לזכר אהרון (אהרל'ה) כץ באוניברסיטת אריאל
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אשר שניר: עם כץ לטנטא, חליפת לחץ, דפים בספר הטיסות של חיל האוויר, עמ' 100–108
- עודד מרום, יונים אדומות, יצא לאור על ידי הוצאת ע' מרום, בשנת 1989
- דוד הרטמן, מסיני לציון התחדשותה של ברית, הקדשה של הספר לאהרן כץ הוצאת עם עובד, עמודים 10–11
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קורות החיים של אהרון (אהרל'ה) כץ, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- עיטור המופת, באתר הגבורה
סרטון לזכרו של אהרון ( אהרל'ה ) כץ ז"ל טייס צהל שנפל במלחמת לבנון הראשונה., סרטון באתר יוטיוב (אורך: 08:17) הסרט הוקרן בטקס ערב יום הזיכרון תשפ"ב, בבית יד לבנים ברעננה.- משכמו ומעלה (2002) סרט לזכרו של רס"ן אהרל'ה כץ ז"ל - עם כתוביות, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 39:58)
- רס"ן אהרון כץ ז"ל - חברים לטייסת מספרים, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 9:48)
- אהרל'ה כץ ז"ל- לוחם ומפקד, מתוך הסרט "משכמו ומעלה", סרטון באתר יוטיוב (אורך: 4:28)
- מתן צורי, ללכת שבי אחריו, באתר ynet, 2 באוקטובר 2019
- הרב הרטמן ז"ל מדבר על חתנו אהרון כץ שנפל במלחמת שלום הגליל, צולם בטקס במכון הרטמן בירושלים בשנת 2009.
- אל"מ (דימ.) עודד מרום, טיסת חייו באמצע נקטעה-לזכרו של רס”ן אהרון כ”ץ ז”ל, באתר "מרקיע שחקים", 16 באוקטובר 2022
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מלגות המצטיינים ע"ש רס"ן אהרון כ"ץ ז"ל, באתר הקריה האקדמית אונו
- ^ סרן אהרון כץ, באתר הגבורה
- ^ מאיר אמיתי, עטלפים בשמי טנטא, באתר "מרקיע שחקים", 8 בינואר 2021;
מירב הלפרין, אהרון לפידות, חליפת לחץ - דפים בספר הטיסות של חיל האוויר, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2000, הפרק "עם כץ לטנטא", עמ' 203–214 - ^ Attributed Israeli Air Combat Victories
- ^ דן פישל, לפעמים אני שואל את עצמי אם באמת הייתי שם, בטאון חיל האוויר, גיליון 117 (218) 1 באוקטובר 1997
- ^ גלעד כרמלי, הפלת מטוס הקרב: אירוע שלא נראה כמותו 34 שנה, באתר ynet, 11 בפברואר 2018
- ^ מרדכי אלקן, גיל שחזר מהשבי ליווה את חברו לטיסה האחרונה בדרכו האחרונה, מעריב, 1 ביולי 1984
- ^ מרדכי אלקן וברוך מאירי, רס"ן אהרן כץ - עילוי בתורה ובחיל האוויר, מעריב, 1 ביולי 1984
- ^ נועה פניגשטיין, אחרי 33 שנה: הושב שעונו של הנווט שנפל, באתר חיל האוויר, 18 בינואר 2016