9K33 אוסה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
9K33 אוסה
Bulgarian SA-8.jpg
רכב SA-8 בולגרי
מדינה Flag of Russia.svg  רוסיה
שנה 1972
אורך 9.14 מטר
רוחב 2.75 מטר
גובה 4.2 מטר
משקל 17.5 טון
צוות 5
סוגי תחמיש טילי 9M33
מנוע דיזל D20K300
מהירות 80 קמ"ש
טווח פעולה 500 ק"מ
9M33
Osa-AKM 9M33M3.jpg
מידע בסיסי
פעילות מבצעית ראשונה המלחמה בדרום אוסטיה, מלחמת המפרץ
פלטפורמת שיגור רכב שיגור 9P35M2
מאפיינים כלליים
הנעה מנוע רקטי דלק מוצק
משקל 170 ק"ג
ממדים
אורך 3.158 מטר
קוטר 209.6 מ"מ
ביצועים
מהירות 1,020 מטר לשנייה
טווח 15 ק"מ
גובה טיסה 12,000 מטר
ראש קרב והנחיה
ראש קרבי 16 ק"ג
רכב המערכת SA-8 עם אנטנת עקיבה מקופלת וזווד חלקי של 2 מארזי טילים בלבד
רכב שיגור נייד SA-8
תמונה נוספת של רכב SA-8
מכ"ם גילוי אווירי גדודי מדגם "P-40 "Long Track
מכ"ם גילוי אווירי גדודי מיושן מדגם "P-15 "Flat Face

9K33 "אוֹסַה" (רוסית: Оса (צרעה), נאט"ו: SA-8 Gecko) - מערכת טילי קרקע-אוויר טקטית ניידת לטווח קצר המיועדת נגד מטוסים מנמיכי טוס.

תיאור כללי של המערכת[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל מרכיבי המערכת מותקנים על כלי רכב אחד הנושא הן את מכ"מי החיפוש והעקיבה והן את משגרי הטילים על מערכותיהם. כלי הרכב (המבוסס על שלדה מדגם BAZ-5937) אמפיבי בעל ששה גלגלים וניתן להובלה במטוסי תובלה. על הרכב מותקן צריח מסתובב. אל הצריח מחוברים מכ"ם חיפוש ומערכת זע"ט (בעורף הצריח), מכ"ם עקיבה (בחזית הצריח), שתי מערכות פיקוד ועקיבה אחר הטילים משני צידיו של הצריח וטילים ומשגריהם במרכז הצריח. צוות המערכת כולל 3 חיילים. המערכת פועלת במסגרת סוללתית הכוללת כ- 4 מערכות או גדודית הכוללת כ- 10 מערכות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיתוח המערכת החל בשנת 1960 בעקבות ההצלחה שהייתה למערכת טילי הקרקע אוויר הסובייטיות לגובה רב SA-2 ובמקביל לפיתוח מערכות דומות לטווחים שונים. המערכת תוכננה ליירוט מטרות בבגובה נמוך ובטווח קצר שאינן בטווח הירוט של המערכות שהיו בשימוש או בתכנון באותה התקופה מדגם SA-2, SA-3 (הטווח מינימלי לטיל SA-2 באותה תקופה היה 8 ק"מ) ובכך לאפשר שילובם במערך נ"מ עם שאר המערכות ולהשיג מעטפת מבצעית רחבה. כמו כן תוכננה המערכת לתת מענה להגנה צמודה לאתרים אסטרטגיים. מאמץ מיוחד הושקע בניידות המערכת שהייתה מוגבלת מאוד במערכות הסובייטיות האחרות ובכך לאפשר את תנועתה ביחד עם כוחות הקרקע. בשנת 1971 נכנסה המערכת (מדגם A) לשרות מבצעי כשעליה 4 טילים חשופים. בשנת 1974 הוצגה המערכת בגרסה הימית. בשנת 1975 הוצג דגם B של המערכת ועליו 6 טילים המותקנים במארזים. בשנת 1980 נכנס לשרות מבצעי דגם C הדומה בצורתו החיצונית לדגם הקודם.

נתונים טכניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורך כלי הרכב - 9.14 מטר, רוחבו - 2.75 מטר, גובהו (עם אנטנת גילוי מקופלת) 4.2 מטר. מהירות נסיעה מקסימלית 80 קמ"ש. מהירות בשיוט אמפיבי 8 קמ"ש. משקל קרבי מלא 9 טון.

אורך הטילים 3.14 מטר, ומשקלם 126 ק"ג עם ראש קרבי במשקל 19 ק"ג בדגמים A,B או 170 ק"ג עם ראש קרבי של 40 ק"ג בדגם C. הטיל מונע על ידי מנוע רקטי של דלק מוצק.

ביצועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו מערכות הטק"א הסובייטיות האחרות שפותחו בשנות החמישים ובראשית שנות השישים המערכת היא מערכת טיל פאסיבי (הטיל מונהג מהקרקע באמצעות שידור פיקוד המשודר מרכב המערכת) כל רכב מסוגל לשגר ולהנחות שני טילים בו זמנית כנגד מטרה אחת. המערכת מיועדת לשימוש בעיקר כנגד מטוסי סילון ומסוקים בכל סוג של מזג אוויר. המערכת מצוידת גם במערכת עקיבה אופטית כגיבוי להנחיה המכ"מית לסביבה רווית לוחמה אלקטרונית הפועלת גם בתנאי תאורה נמוכה. בכל הגרסאות מותקנים בטילים מרעומי קרבה. טווח יירוט מקסימלי של גירסאת המערכת הראשונה (דגם A) הינו כ- 10 ק"מ. טווח יירוט מינימלי 2 ק"מ. גובה יירוט בין 50 - 5,000 מטרים.

טווח יירוט מקסימלי של גירסאת המערכת השנייה (דגם B) (דגם הטיל 9M33M2) הינו 10 ק"מ. טווח יירוט מינימלי 1.5 ק"מ. גובה יירוט בין 25 - 5,000 מטרים.

טווח יירוט מקסימלי של גירסאת המערכת השלישית (דגם C) (דגם הטיל 9M33M3) הינו 15 ק"מ. טווח יירוט מינימלי 1.5 ק"מ. גובה יירוט בין 10 - 13,000 מטרים.

שתי הגרסאות של הטיל מסוגלות להגיע למהירות של 2.4 מאך (ושיא מהירות של 3 מאך) ומסוגלות ליירט מטרה במהירות מקסימלית של כ-1.4 מאך בגרסת הטיל הראשונה, ו-1.6 מאך בגרסת הטילים M2/M3. מגבלת הטווח המקסימלי אינה קשורה בטווח הטיסה של הטיל, אלא ביכולת העקיבה של המכ"ם המשולב במערכת ובגורמים נוספים. הסתברות היירוט על פי היצרן היא 0.35-0.85 עבור הדגם הבסיסי, ו-0.55-0.85 עבור הדגמים Osa-AK ו-Osa-AKM (תלוי במיקום, מהירות, כושר התמרון ושטח החתך המכ"מי של המטרה). זמן התגובה (מאיתור המטרה ועד שיגור לעברה) הוא כ-26 שניות. המערכת מוכנה לשיגור לאחר מעבר אתר תוך כארבע דקות, וזמן טעינה מחדש של משגר הטילים הוא כ-5 דקות. כל סוללה של 4 רכבי שיגור מלווה בדרך כלל בשני רכבי תחמושת הנושאים 18 טילים במארזים של שלושה, ומצוידים במנוף המשמש לטעינה מחדש של המשגר. ניידותה הרבה של המערכת מתבטאת גם בעובדה שהיא מסוגלת להפעיל את מכ"ם החיפוש שלה תוך כדי נסיעה.

לכל גדוד נלווה רכב איפוס מכ"ם המבוסס על אותה השלדה כמו רכב השיגור (BAZ-5937).

מכ"מי המערכת[עריכת קוד מקור | עריכה]

על רכב ה- SA-8 מותקנים מכ"מים רבים וקורנים אחרים. תדרי השידור של המכ"מים גבוהים באופן יחסי והם תולדה של מגבלות הגודל של האנטנות אשר מותקנות כולן על כלי רכב יחיד ושל הצורך ברמת הפרדה ודיוק גבוה של המערכת ורדיוס ההרג הקטן של טיליה. בנוסף למכ"מים מותקנים במערכת קורנים נוספים המשמשים לתקשורת דיבור ונתונים.

מכ"ם הגילוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

(קוד דיווח נאט"ו: “Land Roll") מותקן בעורף הצריח בעל אנטנה בצורת פלח המסתובבת סביב צירה אשר משדרת בארבעה תדרים בהגבהה, תדרי השידור הינם בתחום C, למעלה מ- 7,000 מגה הרץ (תדר גבוה שאינו אופייני ביחס למכ"מי חיפוש אווירי). טווח הגילוי של המכ"ם עד 35 ק"מ.

מערכת הזע"ט מותקנת על גבי מכ"ם הגילוי, מסתובבת יחד איתה ומשדרת אות חקירה כיווני.

מכ"ם העקיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מותקן בחזית הצריח בעל אנטנת קסגריין. משדר בתחום תדר גבוה (X או KU). תדר השידור וצורת האנטנה מקנה למכ"ם אלומה כיוונית. צידוד האנטנה מתבצע בעזרת צידוד הצריח כולו.

מכ"מי עקיבה אחר הטילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שני מכ"מי העקיבה אחר הטילים מותקנים משני צידי אנטנת העקיבה ולהם אנטנת קסגריין בעלת תנועה עצמאית ובלתי תלויה. תדרי הקליטה גבוהים מאוד ככל הנראה בחלק העליון של תחום X (ואף מעל 11,000 מגה הרץ).

בנוסף מותקן בצמוד לאנטנות אלה אנטנות בצורת שופר המשדרות אותות פיקוד להנהגת הטילים בתדר גבוה (בתחום X או KU).

מכ"מים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר המערכת מתארגנת בתצורה גדודית משרתים אותה מכ"מים לגילוי אווירי ארוך טווח ברמה הגדודית. רכבי השיגור יכולים לקבל נתוני מטרות ממכ"מים אלה:

  • מכ"ם P-40 "Long Track" מותקן על רכב זחלי משמש להתרעה מוקדמת. משמש גם בסוללות הטילים SA-4 ו-SA-6, הטווח הגילוי שלו הוא 175 ק"מ.
  • מכ"ם P-15 "Flat Face", המותקן על טנדר מכונה גם P-15M(2) “Squat Eye". מכ"ם לגילוי מטרות בהספק 380 קילוואט, משמש גם בסוללות SA-6 ו-SA-3. הטווח שלו הוא 250 ק"מ.
  • מד גובה מכ"מי מדגם “Thin Skin-B” המותקן על משאית משמש גם בסוללות SA-6 ו-SA-4. הטווח שלו הוא 250 ק"מ.

הגרסאות השונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 9K33 אוסה - פיתוחו החל בשנת 1960 והוא הוצג בין השנים 1971-1972 כשעליו ארבעה טילים חשופים מסוג 9M33
  • 9K33M OSA-M - הוצג בשנת 1972, זהו דגם המיועד לצי בעל מערכת הנושאת שני טילי 9M33M על משגרים מסתובבים מסוג Zif-122. בעל ביצועים משופרים. הותקן בין היתר על אוניות המערכה מדגם קירוב, על דגם הקייב ועוד.
  • 9K33M2 OSA-AK - הוצג בשנת 1975 עם תא חדש לשישה טילים, שבו כל טיל נמצא בתוך תושבת משלו.
  • 9K33M3 OSA-AKM - הוצג בשנת 1980 עם טילים בעלי טווח היירוט מוגדל כפי שהוסבר לעיל. לרוב הדגמים האלה מערכת לזיהוי עמית-טורף.
  • Saman ו- Saman-M (ברוסית: Саман) - הדגם הוא פיתוח של מערכת ה-Osa\Osa-M ומשמש כמטרת אימונים לתותחי או טילי נ"מ.

הדגם 9K33M3 יכול לשגר גם טילים מדגם 9A33BM3 בעלי הנחיית חוט, ככל כנראה לשימוש בסביבה של לוחמה אלקטרונית בו הנחיית הרדיו של המערכת לא תהיה אמינה.

עימות המערכת מול חיל האוויר הישראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך מלחמת לבנון הוכנסו לשירות מבצעי בסוריה 2 גדודי SA-8. ככל הנראה גדוד אחד הוכנס ללבנון והותקף על ידי מטוסי חיל האוויר. רכבי הגדוד התפזרו והסתתרו באופן לא מאורגן במטרה להקשות על הפגיעה בהם ובסופו של דבר בהתקפה זו הושמדו 3 מערכות SA-8 מתוך 10. עד כה לא נודע על שיגור טילי ה- SA-8 כנגד מטוסי חיל האוויר.

מפעילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]