אהרן שלוש
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אהרן שלוש (19 במאי 1840 - 7 באפריל 1920), היה מראשי העדה הספרדית בעיר יפו, ממייסדי נווה צדק, צורף, חלפן כספים וסוחר קרקעות שעודד את ההתיישבות היהודית מחוץ לחומות העיר וראש משפחת שלוש לה היה תפקיד מרכזי בהקמת השכונות היהודיות ביפו ובעיר תל אביב.
בראשית שנות ה-40 של המאה ה-19 עלה אהרן שלוש באוניית מפרשים עם הוריו מאוראן, אלג'יריה. המשפחה התיישבה, תחילה, בחיפה, ולאחר שעברה לשכם ולירושלים, קבעה, לבסוף, את משכנה ביפו. בגיל צעיר התייתם מאביו. בהדרכת גיסו, אלתר לוריא, רכש את מקצוע הצורפות. במקביל החל לעסוק גם בחלפנות. בשנות ה-70 של המאה ה-19, לאחר שצבר הון בעסקיו, פנה שלוש לעסקי הקרקעות. בתחום זה פעל הן כעצמאי והן בשותפות עם יהודים בני הקהילה הספרדית והמוגרבית ביפו, כגון חיים אמזלג (בן למשפחה פורטוגזית ותיקה בארץ, ששימש כקונסול בריטניה ביפו) ויוסף מויאל, בן למשפחה שעלתה ממרוקו.[1] בשנת 1883 בנה את ביתו הראשון מחוץ ליפו, בחלקה הצפוני של שכונת מנשייה, בזמן שהסביבה בה בנה את הבית הייתה שוממה.[2] משום כך, נכנסה המשפחה לגור בו רק כעבור מספר שנים, ב-1887. חמש שנים לאחר מכן, ב-1892, עבר להתגורר בבית מידות שבנה בקצה שכונת נווה צדק. זהו הבית העומד ברחוב שלוש מספר 32 בתל אביב.[3] בבית זה גם קבע בית כנסת משפחתי הפעיל עד היום.
שלוש מכר בתנאים נוחים ביותר ובהקפה לאלעזר ושמעון רוקח ולשאר חברי עזרת ישראל את עשרת הדונמים, שחולקו ל-48 מגרשים, עליהם נבנתה בשנת 1887 שכונת נווה צדק, השכונה היהודית הראשונה שנבנתה מחוץ לחומות יפו. מאוחר יותר נבנו על קרקעותיו גם שכונת נווה שלום, חלק ממחנה יהודה, חלק ממחנה יוסף, שכונת אהרן (שנקראה על שמו ולימים הפכה לכרם התימנים) ושכונת התימנים במחנה ישראל, בה התיישבו חלק מבני העליות הראשונות מתימן. הוא גם רכש שטח קרקע מרוחק מן השכונות להתקנת בית קברות יהודי. הוא בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור, אותו תרם לקהילה.
אהרן שלוש סייע רבות לחלוצים שבאו מרוסיה ומרומניה, ובתוכם גם לביל"ויים, שהגיעו ליפו בשנת 1882.[4]
בשנת 1890 היה חלק מיוזמה חלוצית של ראשי העדות היהודיות השונות ביפו להקים עדה משותפת, כדי ש"לא ייאמר עוד אשכנזי וספרדי". היוזמה לא האריכה ימים.[5]
אהרן שלוש נשא לאשה את שרה מצליח, שמשפחתה עלתה ליפו מבגדאד, עיראק, ואביה היה מוכתר היישוב היהודי בשכם. לאהרן ושרה נולדו שבעה ילדים: אברהם חיים, רחל (מהודר), יוסף אליהו, יעקב, ג'מילה, סולטנה ולונה. בניו, יוסף אליהו ואברהם חיים הלכו בדרכו, הקימו את בית העסק של "האחים שלוש" לחומרי בניין, ובהמשך גם בית חרושת למוצרי בניין טרומיים תחת אותו שם, שרבים ממוצריו שולבו בבניינים שנבנו בתל אביב וביפו עד סוף שנות ה-20. כקבלנים פעלו האחים רבות לבניין תל אביב והשכונות שקדמו לה. שניים מבניו, יוסף אליהו ויעקב (שהיה במשך שנים גזבר בנק אפ"ק ביפו), היו ממייסדי אחוזת בית. נכדו משה שלוש (בנו של יוסף אליהו) היה ראש העירייה השלישי של תל אביב, וכיהן בתפקיד במשך זמן קצר בשנת 1936 לפני שאולץ לוותר עליו בידי השלטונות הבריטיים לטובת ישראל רוקח.
אהרן שלוש נפטר ב-7 באפריל 1920 בגיל 80 ונקבר לצד אשתו בבית הקברות הישן שברחוב טרומפלדור.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ יוסף אליהו שלוש, "פרשת חיי", בבל, 2005 (1931), עמ' 31.
- ^ ראו: יוסף אליהו שלוש, "פרשת חיי", עמ' 77-76, 79, 85.
- ^ יוסף אליהו שלוש, "פרשת חיי", עמ' 98, 102.
- ^ יוסף אליהו שלוש, "פרשת חיי", עמ' 54-51.
- ^ אהרן שלוש, "מגאלאבייה לכובע טמבל", עמ' 43-42.
[עריכה] לקריאה נוספת
- יוסף אליהו שלוש, פרשת חיי, הוצאת בבל, 2005 (1931).
- אהרן שלוש, מגאלאבייה לכובע טמבל, הוצאת המחבר, 1991.
- יובל כספי (עורך), שלוש - משפחה אחת, בית אחד, קטלוג תערוכה, 2004.
- צבי אברהם פומרוק, שלוש, התל אביבי הראשון, הוצאת כרמל, 2007.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אהרן שלוש |
- יואב רגב, "אהרן שלוש ניצול ומיסד", טבע וארץ, ספטמבר-אוקטובר 1985, כ"ז 6.
- דוד הכהן, "גאוות היחידה של משפחת שלוש מנווה צדק", ynet, 10 באוקטובר 2004.
