ישראל רוקח
| ישראל רוקח | |
|---|---|
| תאריך לידה | 31 בדצמבר 1896 |
| תאריך פטירה | 13 בספטמבר 1959 |
| ממשלות | 4, 5 |
| כנסות | 1 - 3 |
| סיעות | הציונים הכלליים |
| תפקידים בולטים | |
ישראל רוקח (31 בדצמבר 1896 – 13 בספטמבר 1959) היה איש ציבור, עיתונאי ופוליטיקאי ישראלי. כיהן בתפקידי שר הפנים, ראש עיריית תל אביב בין השנים 1936 ל־1952. השתייך לתנועת הציונים הכלליים.
תוכן עניינים |
[עריכה] תולדות חיים
נולד ב-31 בדצמבר 1896 בשכונת נווה צדק, אז ביפו. אביו, שמעון רוקח, ממייסדי השכונה. בתחילה למד בחדר ולאחר מכן בבית הספר אליאנס. נסע לשווייץ כדי להשלים את לימודיו ושם למד בבית הספר התיכוני בלוזאן ולאחר מכן הנדסת חשמל בפוליטכניון בציריך. בשנת 1920 היגר לבריטניה, שם עבד כמהנדס חשמל. ב-1922 חזר ליפו והקים בית מסחר למוצרי חשמל.
[עריכה] פעילות ציבורית
פעילותו הציבורית החלה עם מינויו לחבר ב"ועד השכונות המאוחד" שאיגד את תושביהן של נווה צדק, שכונת נווה שלום ואוהל משה. ב-1922 הפך לחבר מועצת עיריית תל אביב מטעם "רשימת המרכז המאוחד". ב-1929 נתמנה לסגנו של ראש עיריית תל אביב, מאיר דיזנגוף. עם פטירתו של דיזנגוף בשנת 1936 היה מועמד סיעות הימין לראשות העירייה. הוא הפסיד בהצבעה במועצת העירייה למועמד מפלגות הפועלים משה שלוש, אולם הנציב העליון העדיף למנות דווקא אותו לתפקיד. רוקח הסכים לקבל את המינוי למרות הכעס הציבורי על התערבות מוסדות המנדט בענייני היישוב היהודי ובהליכים הדמוקרטיים שלו. רוקח שימש בתפקיד עד 1952.
תקופת כהונתו אופיינה בגידול מואץ בשיטחה הבנוי של תל אביב וגידול פי שלושה של מספר תושביה. בהתאם לכך גם התפתחו שירותי העירייה, במיוחד בתחומי החינוך, הבריאות, התחבורה והגינון. גם הנושא הביטחוני זכה לתשומת לב רבה בתקופתו, שהייתה מלווה במאורעות 1936-39, מלחמת העולם השנייה, תקופת המאבק בבריטים ומלחמת העצמאות. תל אביב עמדה בחזית מול יפו, והופצצה בשתי המלחמות. מאמץ רב הופנה להגנה, ולאחר הפצצת העיר על ידי חיל האוויר האיטלקי ב 1940 הוקם מערך התגוננות שכלל בנית מקלטים, מערכת צופרי אזעקה, משמר אזרחי והרחבת שירותי מגן דוד אדום. מערך זה הוכיח את עצמו כשהופצצה העיר במלחמת העצמאות.
בשנת 1946 מונה למפקד כבוד במסדר האימפריה הבריטית, שש שנים לאחר מינויו לקצין במסדר.
ב-5 באוגוסט 1947 נכלא במחנה המעצר לטרון ב', יחד עם ראשי ערים אחרים, בעוון סיוע למחתרת. הוא שוחרר מהמעצר בספטמבר של אותה שנה. רוקח התנגד להחלטה לאחד את תל אביב עם יפו ב-1950, מטעמי תקציב. רק לאחר שדוד בן-גוריון הבטיח לו סיוע כלכלי בשיקום יפו הסיר את התנגדותו לאיחוד.
רוקח נמנה עם המקימים של עיתון "הבוקר" של מפלגת הציונים הכלליים. שימש כיושב ראש תנועת "מכבי" העולמית.
על שמו קרויות שדרות רוקח, המהוות את אחד מעורקי התנועה הראשיים בצפון תל אביב.
[עריכה] פעילות בכנסת
כיהן כחבר כנסת החל מהכנסת הראשונה ועד הכנסת השלישית. במהלך הכנסת הראשונה והשנייה כיהן כחבר בוועדת הכספים. בכנסת השלישית שימש כסגן יושב ראש הכנסת. בשנים 1952 – 1955, במהלך חלק מכהונת הכנסת השנייה, כיהן כשר הפנים בממשלות בן-גוריון ומשה שרת (בממשלות הרביעית והחמישית).
[עריכה] ראו גם
[עריכה] לקריאה נוספת
- אייזיק רמבה, ישראל רוקח - קברניטה של תל אביב, הוצאת מסדה, 1969.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| שרי הפנים בממשלות ישראל | ||
|---|---|---|
|
| ראשי עיריית תל אביב | |||
|---|---|---|---|
|