ישראל רוקח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ישראל רוקח
ישראל רוקח
תאריך לידה 31 בדצמבר 1896
תאריך פטירה 13 בספטמבר 1959 (בגיל 62)
ממשלות 4, 5
כנסות 1 - 3
סיעה הציונים הכלליים
תפקידים בולטים

ישראל רוקח (31 בדצמבר 189613 בספטמבר 1959) היה איש ציבור, עיתונאי ופוליטיקאי ישראלי. כיהן בתפקידי ראש עיריית תל אביב בין השנים 1936 ל־1952, חבר הכנסת ושר הפנים. השתייך לתנועת הציונים הכלליים.

תולדות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד ב-31 בדצמבר 1896 בשכונת נווה צדק, אז ביפו, בן לשמעון רוקח, ממייסדי השכונה. בתחילה למד בחדר ולאחר מכן בבית הספר אליאנס. נסע לשווייץ כדי להשלים את לימודיו ושם למד בבית הספר התיכוני בלוזאן ולאחר מכן הנדסת חשמל בפוליטכניון בציריך. בשנת 1920 היגר לבריטניה, שם עבד כמהנדס חשמל. ב-1922 חזר ליפו והקים בית מסחר למוצרי חשמל.

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילותו הציבורית החלה עם מינויו לחבר ב"ועד השכונות המאוחד" שאיגד את תושביהן של נווה צדק, שכונת נווה שלום ואוהל משה. ב-1922 הפך לחבר מועצת עיריית תל אביב מטעם "רשימת המרכז המאוחד". ב-1929 נתמנה לסגנו של ראש עיריית תל אביב, מאיר דיזנגוף. עם פטירתו של דיזנגוף בשנת 1936 היה מועמד סיעות הימין לראשות העירייה. הוא הפסיד בהצבעה במועצת העירייה למועמד מפלגות הפועלים משה שלוש, אולם הנציב העליון העדיף למנות דווקא אותו לתפקיד. רוקח הסכים לקבל את המינוי למרות הכעס הציבורי על התערבות מוסדות המנדט בענייני היישוב היהודי ובהליכים הדמוקרטיים שלו. רוקח שימש בתפקיד עד 1952.

תקופת כהונתו התאפיינה בגידול מואץ בשטחה הבנוי של תל אביב וגידול פי שלושה במספר תושביה. בהתאם לכך גם התפתחו שירותי העירייה, במיוחד בתחומי החינוך, הבריאות, התחבורה והגינון. גם הנושא הביטחוני זכה לתשומת לב רבה בתקופתו, שהייתה מלווה במאורעות 1936-39, מלחמת העולם השנייה, תקופת המאבק בבריטים ומלחמת העצמאות. תל אביב עמדה בחזית מול יפו, והופצצה בשתי המלחמות. מאמץ רב הופנה להגנה, ולאחר הפצצת חיל האוויר האיטלקי על תל אביב ב-1940 הוקם מערך התגוננות שכלל בניית מקלטים, מערכת צופרי אזעקה, משמר אזרחי והרחבת שירותי מגן דוד אדום. מערך זה הוכיח עצמו כשהופצצה העיר במלחמת העצמאות.

בשנת 1946 מונה למפקד כבוד במסדר האימפריה הבריטית, שש שנים לאחר מינויו לקצין במסדר.

ב-5 באוגוסט 1947 נכלא במחנה המעצר בלטרון, יחד עם ראשי ערים אחרים, בעוון סיוע למחתרת. הוא שוחרר מהמעצר בספטמבר של אותה שנה.

רוקח התנגד להחלטה לאחד את תל אביב עם יפו ב-1950, מטעמי תקציב. רק לאחר שדוד בן-גוריון הבטיח לו סיוע כלכלי בשיקום יפו הסיר את התנגדותו לאיחוד.

נמנה עם המקימים של עיתון "הבוקר" של מפלגת הציונים הכלליים. שימש כיושב ראש תנועת "מכבי" העולמית.

על שמו קרויות שדרות רוקח, המהוות את אחד מעורקי התנועה הראשיים בצפון תל אביב. כמו כן נקראה על שמו שכונת רמת ישראל בתל אביב.

פעילות בכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קברם של ישראל רוקח ורעייתו בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב

כיהן כחבר הכנסת החל מהכנסת הראשונה ועד הכנסת השלישית. במהלך הכנסת הראשונה והשנייה כיהן כחבר בוועדת הכספים. בכנסת השלישית שימש כסגן יושב ראש הכנסת. בשנים 19521955, במהלך חלק מכהונת הכנסת השנייה, כיהן כשר הפנים בממשלות בן-גוריון ומשה שרת (הממשלות הרביעית והחמישית).

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אייזיק רמבה, ישראל רוקח - קברניטה של תל אביב, הוצאת מסדה, 1969.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ישראל רוקח בוויקישיתוף


שרי הפנים בממשלות ישראל

יצחק גרינבוים | חיים משה שפירא | ישראל רוקח | חיים משה שפירא | ישראל בר-יהודה | חיים משה שפירא | גולדה מאיר | יוסף בורג | שלמה הלל | יוסף בורג | שלמה הלל | יוסף בורג | שמעון פרס | יצחק חיים פרץ | יצחק שמיר | אריה דרעי | יצחק רבין | אריה דרעי | יצחק רבין | עוזי ברעם | דוד ליבאי | אהוד ברק | חיים רמון | אליהו סויסה | נתן שרנסקי | חיים רמון | אלי ישי | אריאל שרון | אלי ישי | אברהם פורז | אופיר פינס-פז | אריאל שרון | רוני בר-און | מאיר שטרית | אלי ישי | גדעון סער | גלעד ארדן

ראשי עיריית תל אביב
1921 - 1925: מאיר דיזנגוף | 1925 - 1927: דוד בלוך-בלומנפלד | 1928 - 1936: מאיר דיזנגוף | 1936: משה שלוש | 1936 - 1952: ישראל רוקח | 1953 - 1959: חיים לבנון |
1960 - 1969: מרדכי נמיר | 1969 - 1974: יהושע רבינוביץ | 1974 - 1993: שלמה להט | 1993 - 1998: רוני מילוא | החל מ-1998: רון חולדאי
TelAvivEmblem.svg