אוכלוקרטיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אוכלוקרטיהיוונית - "οχλοκρατία". ‏ "οχλος" - "אוכלוס" המון, "κρατία" - "קרטיה" - שלטון) הוא שלטון ההמון, צורת שלטון בה כופה ההמון את רצונו, עריצות הרוב המובאת לצורתה הקיצונית, ממשל ללא סדר וללא הנהגה ראויה בו כל דאלים גבר.

נהוג לראות את מקורו של הביטוי בסיווגו של אפלטון את צורות הממשל, המופיע בדיאלוגים "המדינאי" ו"ספר החוקים". על פי אפלטון מסווגים הממשלים השונים לשלושה סוגים, שלכל אחד מהם גרסה טובה או טהורה וגרסה רעה או מנוונת. שלטון היחיד בצורתו הטובה הוא המונרכיה, ואילו בצורתו הרעה הוא הטירניה. שלטון המעטים בצורתו הטובה הוא האריסטוקרטיה ואילו בצורתו הרעה הוא האוליגרכיה ושלטון הרבים בצורתו הטובה הוא הדמוקרטיה ובצורתו הרעה הוא האוכלוקרטיה. סיווג פוליטי זה (ששוכלל לאחר מכן על ידי תלמידו של אפלטון, אריסטו) נותר סיווג מקובל במדע המדינה למשך תקופה ארוכה, עד לזמן המודרני. הן אפלטון והן אריסטו לא השתמשו במונח "אוכלוקרטיה".

המושג "אוכלוקרטיה" עצמו מופיע לראשונה בכתביו של פוליביוס, שחי במאה השנייה לפני הספירה. בספרו "ההיסטוריות" הוא מתאר מצב בו הדמוקרטיה נופלת לידי אנשים צמאי כוח המשחיתים את ההמון ומרגילים אותו למתנות, והדמוקרטיה הופכת לשלטון של כוח ואלימות, כאשר ההמונים שהורגלו לחיות על חשבונם של אחרים, ימצאו להם מנהיג שיאחד את כוחותיהם, וישתיתו את שלטונו על אלימות וטבח, עד שישובו להיות פראים גמורים, והשליט ישוב להיות אדון ומלך.

המושג משמש בעיקר לגנאי. ישנם מקרים היסטוריים בהם ההמון כפה את רצונו על הממשל, אם באופן ספונטני, או לעתים עקב תמרונים של המנהיגים מאחורי הקלעים. כך, למשל, ההמון הפריזאי בשלבים מסוימים של המהפכה הצרפתית, ההמון המוסקבאי שהביא לכישלון הפיכת ינאייב ב-1991, או ההמון המצרי במהלך האביב הערבי, אך המדובר לרוב בשלבי מעבר בין סוגים שונים של שלטון. אין דוגמאות מודרניות לשלטון אוכלוקרטי טהור במובן אליו התכוונו אפלטון ופוליביוס.

P parthenon.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא מדע המדינה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.