אלכסנדריה העתיקה
 |
יש להשלים ערך זה: ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך עדיין חסר בו תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | ||
| הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם. | |||
אלכסנדריה העתיקה הייתה פוליס יוונית לחוף הים התיכון ובירת מצרים התלמיית. העיר נוסדה על ידי אלכסנדר הגדול בשנת 334 לפנה"ס במהלך מסעותיו במצרים. לאחר חלוקת האימפריה של אלכסנדר הגדול הפכה אלכסנדריה לבירת הממלכה התלמיית ומרכז השלטון שלה.
תוכן עניינים |
[עריכה] גאוגרפיה ומבנה
אלכסנדריה מוקפת החומה נבנתה במרחק מן הדלתא של הנילוס כדי להימנע מסחפוֹ שאיים לסתום את הנמלים. החוף היה עמוק מספיק כדי לאפשר את עגינת האוניות. אדמתה של אלכסנדריה נחשבה לפוריה ומסביב לעיר היו כפרים חקלאיים רבים. מיומני מסע שתיעדו את העיר עולה כי שטחה של אלכסנדריה היה כ-6,000 מ"ר. מבנה העיר מתואר בקטע שלהלן:
 |
היא בנויה כך שבצורתה היא דומה לגלימה (הכוונה לגלימה קצרה שלבשו אנשי צבא( ויש בה רחוב מרכזי החוצה בקירוב את העיר לשניים ומפליא בגודלו וביופיו. המרחק בין שער לשער הוא ארבעים סטאדיות (כ-600 מטר) ורוחבה הוא פלתרון אחד (כ-100 מטר) והיא מקושטת כולה בבנייני מגורים ובמקדשים מפוארים ביותר. אלכסנדר ציווה לבנות ארמון מפליא בגודלו ובחוזקו ולא רק אלכסנדר, אלא שמלכו במצרים אחריו עד ימינו אנו (הכוונה לימים בו נכתב המסמך) הגדילו את הארמון על ידי הוספת אגפים מפוארים. בכלל, גדלה העיר בדורות הבאים עד כי רבים מחשיבים אותה כעיר הראשונה שנוסדה בעולם הנושב, כי גם ביופיה, גם בגודלה, גם בעושרה וגם בכל הנוגע למותרות היא עולה בהרבה על האחרות, ומספר תושביה עולה על האחרות. בזמן שבו הגעתי אני למצרים, אמרו אלה שהיו ממונים על רשימת התושבים שמספר בני-החורין בעיר הוא יותר מ-300,000 ושהמלך מקבל מהכנסות הממלכה יותר מ-6,000 טלאנטים. מכל מקום, המלך אלכסנדר הפקיד כמה מידידיו על בניית אלכסנדריה, הסדיר את כל ענייני המנהל במצרים וחזר עם צבאו לסוריה. |
 |
| – דיודריוס ספר 17 | ||
[עריכה] שלטון
אלכסנדריה נוסדה על ידי אלכסנדר הגדול ומכאן שמה. באלכסנדריה היה חבר אזרחים שהתכנס באקלסיה (אסיפת העם), בולה (מועצת העם) ופקידים שונים, כגון פריטאנים שהיו פקידי השלטון העליונים ומזכירי המועצה. אלכסנדריה הייתה בעלת אוטונומיה חלקית. הכפיפות לשלטון המלכותי באה לידי ביטוי בכמה אופנים: המלך מינה אחראי אזרחי ופקיד שלטון צבאי ובמשך הזמן התבטלה האסיפה ולאחר מכן גם המועצה.
[עריכה] אוכלוסייה
ככל הנראה כאשר נוסדה העיר היו רוב תושביה יוונים, אך במשך הזמן התמזגו התושבים עם תושבי מצרים, והתושבים התחלקו בעיקר לשבטים מבחינה פוליטית-חברתית.
[עריכה] כלכלה
באלכסנדריה היו תעשיות רבות שמטרתן הייתה לשרת את העיר ומוצריהן נצרכו בעיקר לצריכה מקומית.
[עריכה] תעשייה
בעיר היו חמש תעשיות עיקריות:
- תעשיית מתכת שהתבססה על כסף וזהב
- תעשיית זכוכית.
- תעשיית קרמיקה
- תעשיית בשמים, משחות, תמרוקים ותבלינים מחומרי גלם מיובאים.
- תעשיית פפירוס שתוצרתה הופנתה לייצוא ולא רק נצרכה בשוק המקומי.
[עריכה] מסחר
אלכסנדריה הייתה עיר עשירה במסחר בעיקר בזכות הנמל הגדול שלה, שהפכה לתחנה מרכזית בסחר החוץ של מצרים. יחד עם זאת, אלכסנדריה הייתה מרכז סחר לא רק בגלל הנמל, אלא גם כי נבחרה להיות מאגר התבואה המרכזי של המדינה. לאלכסנדריה הובאו גם שמן ודבש לשימוש האוכלוסייה ולאחסון במחסנים ובאסמים המלכותיים. מצרכים נוספים שנשלחו בכמויות גדולות לאלכסנדריה היו בדים, פפירוסים ויינות. העיר גם צרכה כמויות גדולות של ירקות. אלכסנדריה ייצאה בעיקר תבואה, פפירוסים שגודלו במצרים ומוצרים מן המזרח הרחוק שבחלקם עובדו באלכסנדריה. המסחר התחלק לשלושה חלקים עיקריים:
- הצפון – הים האגאי והארצות הקרובות לו – לאלכסנדריה היו ככל הנראה קשרי מסחר עם רודוס, משם ייבאו אליה יין, כדי איכסון ועוד, ועם דלוס. המסחר עם רודוס ודלוס שימש בעיקר למסחר עם ערים אחרות ביוון ובאזור הים השחור כגון: כיוס, סאמוס, קוס, קונדוס, קילפון, קרוקריה, אתונה, תאסוס ועוד. המצרכים המיובאים כללו בעיקר יין, שמן, גבינות, דגים מיובשים, קטניות ואגוזים.
- הדרום – סודאן אתיופיה וסומליה וכן דרום ערב והמזרח הרחוק – מסחר זה כלל בעיקר: מתכות יקרות, אבנים טובות, שנהב, תבלינים, מור, לבונה, כלבים, חיות טרף, צבעים, משי ועצים יקרים. חומרים אלו נצרכו בעיקר באלכסנדריה אך גם יוצאו למדינות אחרות.
