אורלי קסטל-בלום

אורלי קסטל-בלום (נולדה ב-1960) היא סופרת ישראלית.

ביוגרפיה

קסטל-בלום נולדה בתל אביב למשפחה יהודית שעלתה ארצה ממצרים בשנת 1949. קסטל-בלום דוברת צרפתית מגיל צעיר. אחרי לימודי תיכון בגימנסיה הרצליה ושרות צבאי, למדה שנה בלבד קולנוע באוניברסיטת תל אביב ולאחר מכן עוד שנה בבית הספר הגבוה לאמנויות הבמה בית צבי ברמת גן.

אורלי קסטל נישאה לעיתונאי גדי בלום והתגרשה ממנו בשנת 1999. לזוג שני ילדים. מתגוררת בתל אביב.

פעילותה הספרותית

התחילה לפרסם את יצירתה בשנת 1987. היא "התגלתה" על ידי העורך הספרותי חיים פסח (שערך גם את אתגר קרת), שעבד אז בהוצאת עם עובד, שם פורסם קובץ הסיפורים הראשון, "לא רחוק ממרכז העיר". את פריצתה הגדולה לזירת הספרות המקומית עשתה קסטל-בלום עם פרסום הרומן "היכן אני נמצאת". ספר נוסף שזכה להערכה רבה הוא הרומן "דולי סיטי", שעוסק באמהות בישראל ובעיר תל אביב.

בשנת 1990 הוענק לה פרס תל אביב, בשנת 1993 הוענק לה פרס אלתרמן, בשנים 1994, 2001 ו-2011 הוענק לה פרס ראש הממשלה ליצירה ובשנת 2003 קיבלה את פרס ניומן.

מבקר הספרות גרשון שקד ראה באורלי קסטל בלום סופרת אשר שינתה את פניה של הספרות העברית בחדשנות תוכנם של ספריה.

ספריה של קסטל-בלום תורגמו לתשע שפות.

ספריה

• לא רחוק ממרכז העיר, סיפורים, עם עובד תל אביב 1987. ראה-אור מחדש בסדרת הספריה החדשה, 2007.
• סביבה עוינת, בעריכת חיים פסח, זמורה ביתן, 1988.
• היכן אני נמצאת, בעריכת חיים פסח, זמורה ביתן, תל אביב, תש'ן 1990.
• דולי סיטי, בעריכת חיים פסח, זמורה ביתן, תל אביב, תשנ'ב 1992. נוסח חדש ומתוקן ראה-אור בסדרת הספריה החדשה, 2007.
• המינה ליזה בעריכת חיים פסח, כתר, 1995.
• סיפורים בלתי-רצוניים בעריכת חיים פסח, זמורה ביתן, 1993.
• שנינו נתנהג יפה : שיחות עם בני, לילדים, איורים - כרמית גלעדי-פולארד, כתר, 1997.
• הספר החדש של אורלי קסטל-בלום בעריכת חיים פסח, הוצאת כתר, 1998.
• חלקים אנושיים, עורכת - פביאנה חפץ, כנרת 2002.
• רדיקלים חופשיים, כתר, 2002.
• ‫עם אורז לא מתווכחים, מבחר סיפורים 2004-1987, עורכת - פביאנה חפץ, כנרת, 2004.
• ‫טקסטיל , רומאן, הספריה החדשה, 2006 מתאר בסאטירה מעודנת את ההוויה הצפון תל אביבית העכשווית, באמצעות ארבעת גיבוריו, בני משפחת גרובר, המתגוררת בתל ברוך צפון:
  • אמנדה, המנהלת בית חרושת לפיג'מות שירשה מאמה.
  • עירד, בעלה של אמנדה, חוקר וממציא המרוכז בעצמו.
  • לירית, בתם בת העשרים ושתיים, המתגוררת בנגב, קרוב לטבע.
  • דעאל, בנם, חייל המשרת בצה"ל כצלף העוסק בסיכול ממוקד.
• חיי חורף, הספריה החדשה, 2010.

עיבודים

הספר דולי סיטי עובד למחזה על ידי הבמאי טובי דיקמן, והועלה בתיאטרון הקאמרי בדצמבר 2006.

ראו גם

• דולי סיטי (מחזה)

לקריאה נוספת

• אורי ש. כהן, לקרוא את אורלי קסטל-בלום, אחוזת בית, 2011.

יצירתה של אורלי קסטל-בלום עוררה עניין בביקורת הספרות מראשית הופעתה. מאמרים רבים נכתבו על יצירתה, כאן מובא רק מבחר מהם.

• גדי טאוב, "על השפה הרזה", רחוב: כתב עת לספרות, 1, 1994.
• צביה גינור-בן-יוסף, "הדיסטופיה הציונית על פי אורלי קסטל-בלום", ספרות וחברה בתרבות העברית החדשה, 2000.
• אירית אהרוני, "המינה ליזה היא מין-עליזה או לכתוב מן הווגינה", מאזנים, ע"ג, 3, 1998.
• גיסי שריג, "החופש לפרוש ולהיאלם : מחסומי כתיבה ב'המינה ליזה'", עלי-שיח, 38, תשנ'ז 1997.
• חנה סקרה, מפתח-תקוה לדולי-סיטי : זהות נשית והשתקפותה בהיבטים תימטיים ובהבטים פואטים של חסימה ושל מרחביות : יצירותיהן של רות אלמוג, דורית אבוש ואורלי קסטל-בלום (ירושלים, תשס"א 2001) <דיסרטציה. האוניברסיטה העברית בירושלים>
• חנה סקרה, הקול המיתולוגי של הזהות הנשית ביצירותיהן של רות אלמוג ושל אורלי קסטל-בלום. עלי שיח, חוב' 44 (2000), עמ' 19־41.
• יעל פויס, "לתת משמעות לסיפור מוזר: סטודנטים להוראת הספרות קוראים ספרות עכשווית", על "האשה שרצתה להרוג מישהו", הכשרת מורים והתפתחותם המקצועית, 2001.
• יוסף אורן, "קפקא לעניים: דיון בלתי-משוחד בסיפורי אורלי קסטל-בלום", על "רדיקלים חופשיים", מאזנים, ע"ה, 1, תשס"א.
• עדי אופיר, "על כתיבה פוסטמודרנית ואפשרות הצדקתה המוסרית: קריאה ב'סיפורים בלתי רצוניים' של אורלי קסטל-בלום", מכאן, כתב-עת לחקר הספרות והתרבות יהודית והישראלית, 2000.
• ציפורה קדר, "תפקודו של התבנות הפונטי בפואטיקה של הרומן ’היכן אני נמצאת’", דפים למחקר בספרות, 10, 1996.
• תמר הס, "כבר אין לה עיכובים - קריאה פמיניסטית ב’לקרוא לעטלפים’ לחנה בת שחר וב’היכן אני נמצאת’ לאורלי קסטל-בלום", אשנב לחייהן של נשים בחברות יהודיות, 1995.
• מוטי נייגר, "האם, הבן ורוח הפ.מ. (פוסטמודרניזם)", אפס שתיים, גיליון 2, 1993.
• אורציון ברתנא, "היכן אנחנו נמצאים?", פוסט-מודרניזם בספרות הישראלית משנות השמונים אל שנות התשעים, מאזנים, ס"ו, 8, 1992.
• עידית כנפי, "טקסט, אידיאות ועמדות הקורא - דיון בסיפור 'אלף שקל לסיפור' של אורלי קסטל בלום", החינוך וסביבו, כ"ה, 2003.
• רינה בן-שחר, "חבל על הטרנד - על הפואטיקה של אורלי קסטל-בלום", למ"ד לאיל"ש, 2003.
• סמדר שיפמן, "מינה ודולי - רעיה ואם : משחק בסטריאוטיפים נשיים אצל אורלי קסטל-בלום", התשמע קולי?, 2001.
• עדיה מעוז-מנדלסון, "סיטואציות קיצוניות זוועתיות וגרוטסקיות ביצירותיהם של קסטל-בלום וקרת", דפים למחקר בספרות, 11, 1998.
• ליזה צ'ודנובסקי, "האם קיימים חורים שחורים? (על פארודיה בסיפורים קצרים של אורלי קסטל-בלום ואתגר קרת)", עיתון 77, 223, 1998.
• סמדר שיפמן, דברים שרואים מכאן - דויד גרוסמן, אורלי קסטל-בלום ומאיר שלו: מעבר למודרניזם?, הוצאת כרמל, 2007.
• שי רודין, פוליטיקלי לא קורקט: פוליטיקה של מין, מגדר ומדינה בסיפורת של סביון ליברכט, אורלי קסטל-בלום ורונית מטלון (חיפה, תש"ע 2010) <דיסרטציה. אוניברסיטת חיפה>

• Shai Rudin, Love and Politics in Orly Castel-Bloom's Textile, Women in Judaism, Vol. 7(1), pp. 1-18, 2010.

קישורים חיצוניים

• אורלי קסטל-בלום ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• אורלי קסטל-בלום בלקסיקון הסופרים העברים בהווה
• אורלי קסטל-בלום, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
• ספרי אורלי קסטל-בלום באתר הספריה החדשה
• אורלי קסטל-בלום, באנציקלופדיה ynet
• שירי לב-ארי, דור שלישי לבדידות האשה, באתר הארץ
• ורד לי, "אני באתי להם בהפוכה", באתר הארץ, 15 באוגוסט 2007
• למה כתבתי את 'דולי סיטי', טור אישי של אורלי קסטל-בלום באתר הספריה החדשה
• אריאנה מלמד, דוקרנית הקרח הבועטת, באתר ynet‏, 24 בדצמבר 2008
• שי גולדן, התחלה. אמצע. וסוף: אורלי קסטל-בלום מרוששת, באתר nrg מעריב, 25 בנובמבר 2011

על ספריה

• אסתי אדיבי-שושן, זהו. זהו? זה מה יש, אוקיי, באתר הארץ, על הספר "טקסטיל".
• דן לחמן, טקסטיל / אורלי קסטל בלום, באתר e-mago
• "לא רחוק ממרכז העיר", אורלי קסטל בלום ב-nrg
• ג'ודי טל, דולי שבה אל העמדה, על 'דולי סיטי' באתר הספריה החדשה
• דפנה שחורי, חלקי חילוף, על "טקסטיל", nrg ‏, 21באפריל 2006
• מנחם בן, קו המשווה: מצחיקונת, nrg ‏, 5 בנובמבר 2010
• דורון קורן, תרדמת חורף, באתר ynet‏, 6 באוקטובר 2010
• שירה סתיו, "חיי חורף" מאת אורלי קסטל-בלום, הוכחות לקיום, באתר הארץ, 20/10/10
• אסתי אדיבי-שושן, אולי את אפילו לא קיימת, באתר הארץ, 5 בנובמבר 2010

מכּתביה:

• לקריאת הסיפור "התקליף" ברשת
• הסיפור "הרס"ר והפואנטה" מתוך ספרה "רדיקלים חופשיים, באתר בננות
• השינוי של גולדה - מונולוג מגרונה של גולדה מאיר, באתר nrg מעריב, 7 במאי 2008
• שפרה, באתר התסכיתים של האוניברסיטה העברית בירושלים (קובץ אודיו)