שעון הקיץ בישראל

שעון הקיץ בישראל הוא תזמון שעות היממה המונהג במדינת ישראל למשך תקופה החלה מהאביב ועד הסתיו, בשונה מן השעון הנוהג בה ביתר ימי השנה לפי זמן יקום מתואם. שעון הקיץ בישראל הוא נושא במחלוקת בין דתיים לחילוניים. כתוצאה מכך, מועדי הפעלתו השתנו פעמים רבות בשנות קיומה של המדינה.

שעון הקיץ מופעל בישראל בין יום שישי שלפני יום ראשון האחרון של חודש מרץ בשעה 02:00, לבין יום ראשון הראשון שאחרי 1 באוקטובר בשעה 02:00, 193 ימים בשנה בממוצע.

זמני הזריחה והשקיעה בתל אביב כולל ההסטה לשעון קיץ

אזור הזמן של ישראל

המחשת תחילת שעון הקיץ בישראל – בשעה 02:00 מוזזים מחוגי השעון שעה קדימה

המחשת סיום שעון הקיץ בישראל – בשעה 02:00 מוזזים מחוגי השעון שעה לאחור

ישראל ממוקמת בסביבות קו רוחב 32°, מצפון לחוג הסרטן, אך עדיין קרוב יחסית לקו המשווה. מספר שעות האור בישראל הוא כ-10 בשיא החורף, ומעט יותר מ-14 בשיא הקיץ. מאז ימי המנדט הבריטי מתואמת השעה בארץ עם השעה במצרים וביוון שנמצאות ממערב לה. ישראל שוכנת בחלק המזרחי של אזור הזמן שלה, ומשתרעת על טווח מצומצם של קוי אורך - חצות היום והלילה סמוכים לשעה 11:40 (לפי שעון החורף). לפיכך, שעת זריחת השמש מוקדמת ממילא, אפילו בחורף, ובשיא הקיץ זורחת השמש מעט אחרי השעה 04:30 על פי שעון החורף. הפעלת שעון קיץ לתקופה ממושכת מאזנת את המצב הזה, ומקרבת את שעות הפעילות לשעות האור.

בירדן ובלבנון, אשר מצבן מבחינה זו דומה לזה של ישראל, מונהג שעון קיץ מסוף מרץ עד סוף אוקטובר, בדומה לנהוג באירופה.

המחלוקת סביב שעון הקיץ בישראל

ערך מורחב – שעון קיץ - סיבות, יתרונות וחסרונות

שעון הקיץ הפך בישראל לנושא למחלוקת בין חילונים לבין דתיים וחרדים בפרט. התנגדות חרדים לשעון קיץ ממושך, והתחשבות בעמדתם בחקיקה (ראו להלן), נתפסת בחלק מהציבור החילוני ככפייה דתית. התנגדות על רקע דתי נובעת מכמה סיבות:

• לפי כתבה בהארץ‏ טענתם העיקרית של דתיים נגד שעון הקיץ היא שהוא מגביר חילול שבת. על פי שעון הקיץ, השבתות באמצע הקיץ יוצאות לאחר שעה 20:00, בעוד שהתחבורה הציבורית ושירותים אחרים מחדשים את פעילותם בשעה מוקדמת יותר.
• טיעון כנגד הארכת שעון הקיץ בתחילתו ובסופו, הוא שבסוף חודש אוקטובר ותחילת חודש מרץ, לפי שעון הקיץ הנץ החמה קרוב לשעה 7:00, דבר שיקשה על המתפללים שחרית להגיע לעבודתם בזמן.
• שעון הקיץ מאחר את שעת ליל הסדר, ומקשה קיום מצוות והגדת לבנך, כאשר הילדים ישנים או עייפים. גם בשאר החגים והשבתות היא פוגעת בעירנות הילדים הקטנים בשעת הקידוש וסעודת ליל שבת.
• שעון הקיץ עלול ליצור קושי למתפללים בתקופת אמירת "סליחות" שלפני יום הכיפורים. המנהג המסורתי הוא לומר "סליחות" בציבור בתוך הזמן שבין חצות הלילה לעלות השחר. קל יותר לומר "סליחות" לפני השינה כשחצות הלילה חל בשעה 23:40 (לפי שעון החורף) מאשר כשאמצע הלילה חל בשעה 00:40 (לפי שעון הקיץ). הקושי קיים בעיקר בקרב הספרדים, כיוון שהם נוהגים לומר "סליחות" מראש חודש אלול (שחל בדרך כלל בין סוף אוגוסט לתחילת ספטמבר). עם זאת, בימינו דתיים רבים ממילא אינם מקפידים לומר את הסליחות לפני עלות השחר.
• קושי נוסף שמעלים הדתיים נוגע לצומות. תשעה באב ויום הכיפורים נמשכים בכל מקרה כ-25 שעות, אולם ישנה השערה שקל יותר לצום בערב לפני השינה, מאשר לאחריה. הנהגת שעון קיץ בימים שלפני הצום גורמת לאנשים להקדים לישון בערב ולהקדים לקום בבוקר, וכך מקשה על חלקם את הצום. צום גדליה ויז בתמוז נמשכים מעלות השחר ועד צאת הכוכבים, ולכן עבור מי שצם ולא קם מוקדם מספיק בשביל לאכול לפני עלות השחר, שעון הקיץ מאריך את משך הצום.

עם זאת, קיימות נקודות זכות לשעון הקיץ בקרב הציבור הדתי: בזכות הזזת כל תחומי הזמן שעה קדימה, אפשר לקום שעה מאוחר יותר לתפילת שחרית ואף לסליחות של חודש אלול. כמו כן יש זמן רב יותר להתכונן לשבת ולחגים, כי כניסת השבת או החג מתאחרת בשעה לפי השעון הרשמי.

היסטוריה

בתקופת המנדט הבריטי

בתקופת המנדט הבריטי הונהגו בארץ הסדרי קביעת הזמן המקובלים בבריטניה, ביניהם גם הנהגת שעון קיץ. בשנת 1940 ניתנה "פקודת קביעת הזמן" בידי הנציב העליון הבריטי: "באותה תקופה בכל שנה אשר תיקבע על-ידי הנציב העליון בצו, הזמן למטרות חוקיות וכלליות בארץ-ישראל יקדים בשלוש שעות את הזמן הממוצע של גריניץ'". מועדי שעון הקיץ לא היו קבועים, בדרך-כלל מאפריל עד ספטמבר. בחלק מתקופת מלחמת העולם השנייה, בין 1 ביוני 1940 ל-31 בדצמבר 1942 הונהג שעון קיץ ברציפות, גם בחורף, כדי להגביר את החיסכון באנרגיה. גם בתום התקופה הזאת הונהג שעון קיץ ארוך מהרגיל: בשנים 1943 - 1944 הונהג שעון קיץ מ-1 באפריל עד 31 באוקטובר, ובשנים 1945 - 1946 מ-16 באפריל עד 31 באוקטובר. ב-1947 לא הונהג שעון קיץ, וב-1948 הוא הונהג רק לאחר הקמת מדינת ישראל.

מקום המדינה ועד חקיקת החוק ב-1992

עם הקמת המדינה עברה הסמכות לקבוע את השעה הרשמית למשרד הפנים, וכך גם קביעת מועדי שעון הקיץ. מיד לאחר הכרזת המדינה, בעיצומה של מלחמת העצמאות, הונהג שעון קיץ בכל רחבי המדינה. בירושלים, שהייתה נתונה במצור, כוונו השעונים שעתיים קדימה. ב-22 במאי 1948 הונהג שעון קיץ כפול גם ביתר חלקי המדינה. ב-3 ביוני תוקנה פקודת קביעת הזמן, כך שתאפשר לשר הפנים לקבוע כי הזמן בישראל יקדים את הזמן הממוצע של גריניץ' בכל פרק זמן, לאו דווקא בשלוש שעות. ב-1 בספטמבר 1948 עברה כל המדינה לשעון קיץ רגיל של שעה אחת, וב-31 באוקטובר הוחזר שעון החורף‏‏.

שעון קיץ הונהג בישראל בין השנים 1948 - 1957, אולם משך תקופת שעון הקיץ השתנה במידה ניכרת משנה לשנה. בשנים 1951 - 1952 הוא הונהג למשך שבעה חודשים בערך, ואילו בשנים 1953 - 1954 למשך כשלושה חודשים בלבד. בשנת 1958 בוטל שעון הקיץ. הנהגתו חודשה בשנים 1974 - 1975 עקב המשבר הכלכלי שחוללו מלחמת יום הכיפורים ומשבר האנרגיה העולמי.

בשנת 1976 החליט שר הפנים יוסף בורג (ראש המפד"ל) שלא להנהיג עוד את שעון הקיץ. הדבר עורר התמרמרות, בעיקר בקרב הציבור החילוני. בשנת 1980 קבע בג"ץ, בעקבות עתירת אזרח בנושא, שלפי פקודת קביעת הזמן, שר הפנים רשאי להחליט על מועדי שעון הקיץ, אך אינו רשאי לבטלו. לפיכך הונהג שעון קיץ באותה שנה למשך חודש וחצי, וב-1981 הפקודה תוקנה כך שתאפשר שלא להנהיג שעון קיץ כלל. בשנת 1982 עתרו אזרחים לבג"ץ על-מנת לחייב את השר להנהיג שעון קיץ, ועתירתם נדחתה.

ב-1984 החליטה הממשלה להנהיג את שעון הקיץ מחדש, בניסוי שהתקיים במשך שנתיים. הטיעון העיקרי בזכותו היה המצב הכלכלי הקשה ששרר אז במדינה, שחייב חיסכון בהוצאות הציבוריות. ועדת מעקב לניסוי, בראשות בן ציון שרשבסקי, המליצה לשר הפנים שלא להפעיל שעון קיץ בשנת 1986. ב-1986 החליט שר הפנים, יו"ר ש"ס, הרב יצחק חיים פרץ, לחדול מהנהגת שעון הקיץ. בעקבות החלטתו הודיעו מפעלים שונים על שינוי שעות העבודה כך שיתאימו לשעון קיץ. עיריית אילת הודיעה באפריל שהיא מתחילה להפעיל את שירותיה לאזרחים לפי שעון קיץ, ושר החינוך שקל הפעלת שעון קיץ במערכת החינוך. לנוכח המצב, החליטה הממשלה להפוך את החלטת שר הפנים ולהורות על הפעלת שעון הקיץ. מאז הונהג שעון קיץ בכל שנה, אולם מועדי הפעלתו עוררו בכל שנה ויכוחים סוערים. חרף התנגדות הדתיים, ובפרט הספרדים שבהם, לשעון הקיץ, פעל שר הפנים מטעם ש"ס, אריה דרעי, לביסוסו של שעון הקיץ בישראל, משום שראה לנכון להתחשב בעמדת רוב הציבור. עם זאת, הוא הקפיד לקבוע את סיומו בסוף אוגוסט או בתחילת ספטמבר כדי לצמצם ככל האפשר את הקושי לאומרי "סליחות" וכך למעשה המשיך הוויכוח בנוגע לאורכה של תקופת שעון הקיץ בישראל.

חקיקת חוק קביעת הזמן

חקיקת "חוק קביעת הזמן" ב-1992, במקום פקודת קביעת הזמן המנדטורית משנת 1940, קבעה ששעון הקיץ יופעל מדי שנה למשך 150 יום לפחות. עם זאת, לא הוגדרו מועדים קבועים להפעלתו. ההחלטה על מועדים אלה הייתה בסמכותו של שר הפנים, בתאום עם ועדת הפנים של הכנסת. החוק קבע שמועדי ההפעלה ייקבעו מדי פעם בפעם לתקופה של לפחות שלוש שנים מראש.

התוצאה הייתה ששעון הקיץ הופעל לתקופה קצרה כאשר משרד הפנים נמצא בשליטת מפלגה חרדית, ולתקופה ארוכה כששר הפנים היה חילוני, ועורר חוסר ודאות מדי שנה, עקב חילופי השרים הרבים לקראת סוף העשור ותחילת שנות ה-2000. צווים לקביעת הזמן יצאו בשנים 1993 ו-1996. בשנת 1997, ביטל השר אליהו סויסה את החלטת קודמו חיים רמון, והקדים את סיום שעון הקיץ לשנת 1998, שהיה אמור להיות אחרי סוכות, ב-43 יום. בשנת 1998 יצא צו התקף עד ל-2001. בשנת 2000 דחה השר נתן שרנסקי את סיום שעון הקיץ, שנקבע על ידי קודמו סויסה, אל אחרי חג הסוכות. השינוי נעשה ללא אישור ועדת הפנים, בראשות דוד אזולאי. כנגד השינוי הוגשה עתירה לבג"ץ. לבסוף הושגה פשרה בחקיקה פרטית, וסיום שעון הקיץ הוקדם ב-17 יום, לאחר שכבר הופעל, אל לפני יום הכיפורים. בחקיקה זו נקבעו גם מועדי שעון הקיץ בהוראת שעה לארבע שנים מראש‏. בשנת 2002 עלתה הצעת חוק מטעם ש"ס לקצר את שעון הקיץ לאחר שכבר נכנס לתוקף. הממשלה אישרה את ההצעה, אולם היא נמשכה. על פי דבריו של נציג נמל התעופה בן-גוריון בוועדת הפנים של הכנסת‏‏, מצב זה יצר בעיות בתיאום לוח הטיסות בנמלי התעופה.

בשנת 1999 הסתיימה תקופת שעון הקיץ בישראל ב-3 בספטמבר, לפני המועד ברשות הפלסטינית. יומיים לאחר מכן התפוצצו בו-זמנית שתי מכוניות תופת בחיפה ובטבריה, והרגו שלושה מחבלים תושבי ישראל. תחקיר האירוע העלה, כי המחבלים, אשר לא היו מודעים לשינוי השעה, היו עדיין בתנועה בכלי הרכב לעבר יעדם‏ בעת הפיצוץ. ההערכה במערכת הביטחון הייתה כי שולחיהם הפלסטינים כיוונו את הפצצות לפי שעון הקיץ . בגין האירוע הוענק להם פרס דרווין‏ ההיתולי.

תיקון חוק קביעת הזמן בין השנים 2005-2012

UTC+2 - אזור הזמן של ישראל בחורף

UTC+3 - אזור הזמן של ישראל בקיץ

בתחילת שנת 2005 הגיעה הכנסת להסכמה על מועדים קבועים בחוק לשעון הקיץ, בעקבות הצעת תיקון לחוק קביעת הזמן שהגישו חברי הכנסת דוד אזולאי (ש"ס) ואלי אפללו (הליכוד). לפי הצעת החוק המקורית היה אמור שעון הקיץ להתחיל במוצאי ראשון של פסח, ולהסתיים במוצאי שבת שלפני יום כיפור. לבסוף הגיעה הכנסת ביום 1 במרץ 2005 להסכמה‏, לפי הצעתו של חבר הכנסת חיים אורון (מרצ-יחד) לפיה מתחולת החוק ואילך:

	"בכל שנה, בין יום שישי האחרון שלפני ה-2 באפריל בשעה 02:00, לבין יום ראשון האחרון שלפני י' בתשרי, בשעה 02:00, יוקדם הזמן בישראל בשעה אחת נוספת, כך שיקדים את זמן יקום מתואם בשלוש שעות."‏

כיוון ששעון הקיץ התחיל לפי הלוח הגרגוריאני והסתיים לפי הלוח העברי, משכו והתאריכים להפעלתו השתנו מדי שנה באופן משמעותי. מספר הימים שבהם חל שעון הקיץ מנה בין 163 ל-198 יום, ובממוצע משוקלל כ-180 יום בשנה. התאריך המוקדם ביותר להפעלת שעון הקיץ היה 26 במרץ, והמאוחר ביותר – 1 באפריל. התאריך המוקדם ביותר לחזרה לשעון חורף היה 8 בספטמבר והמאוחר ביותר היה 13 באוקטובר.

החוק החדש - החל משנת 2013

בשנת 2010 סיום שעון הקיץ חל מוקדם, ב-12 בספטמבר. הדבר עורר התנגדות מיוחדת ומחאה ממושכת בציבור. בעקבות מחאה זו, בפברואר 2011 הקים שר הפנים אלי ישי ועדה לעניין זה, בראשות דב קהת. השר החליט לאמץ את המלצות הוועדה, ולפיהן שעון הקיץ בישראל ינותק מהלוח העברי, ויימשך מדי שנה 191 או 198 יום. בהתאם לכך אושר בכנסת תיקון לחוק,‏ ובו נקבעו הכללים הבאים, שיופעלו החל משנת 2013:

	(א) בכל שנה, בתקופה שמיום שישי שלפני יום ראשון האחרון בחודש מרס בשעה 02:00, עד יום ראשון הראשון שלאחר יום 1 באוקטובר בשעה 02:00, יוקדם הזמן בישראל בשעה אחת נוספת, כך שיקדים את זמן יקום מתואם בשלוש שעות. (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), חל יום ראשון הראשון שלאחר יום 1 באוקטובר במהלך ראש השנה, תוארך התקופה האמורה בסעיף קטן (א) עד יום שני הראשון שלאחר יום 1 באוקטובר בשעה 02:00.

משמעות הדבר כי שעון הקיץ יחל ביום שישי שבין 23 ל-29 במרץ ועד ליום ראשון שבין 2 ל-8 באוקטובר. מהגדרה זו נובע שבשנים מסוימות (כגון 2016) המעבר לשעון חורף בשיטה החדשה יהיה מוקדם בימים אחדים מהמעבר בשיטה שקדמה לה.

באפריל 2013 הודיע שר הפנים הנכנס, גדעון סער, על הקמת ועדה נוספת לבחינת שעון הקיץ בראשות שמואל אבואב.‏

מועדי שעון הקיץ

שנה	ישראל			אירופה			ארצות הברית וקנדה
	תאריך התחלה	תאריך סיום	מספר ימים	תאריך התחלה	תאריך סיום	מספר ימים	תאריך התחלה	תאריך סיום	מספר ימים
2013	29 במרץ	6 באוקטובר	191	31 במרץ	27 באוקטובר	210	10 במרץ	3 בנובמבר	238
2014	28 במרץ	5 באוקטובר	191	30 במרץ	26 באוקטובר	210	9 במרץ	2 בנובמבר	238
2015	27 במרץ	4 באוקטובר	191	29 במרץ	25 באוקטובר	210	8 במרץ	1 בנובמבר	238
2016	25 במרץ	2 באוקטובר	191	27 במרץ	30 באוקטובר	217	13 במרץ	6 בנובמבר	238
2017	24 במרץ	8 באוקטובר	198	26 במרץ	29 באוקטובר	217	12 במרץ	5 בנובמבר	238
2018	23 במרץ	7 באוקטובר	198	25 במרץ	28 באוקטובר	217	11 במרץ	4 בנובמבר	238

ראו גם

• שעון קיץ

קישורים חיצוניים

• למה שעון קיץ בישראל? הסבר חזותי
• חוק קביעת הזמן (תיקון), התשס"ה―2005 באתר הכנסת
• מיה בנגל, הכנסת אישרה שעון קיץ קבוע, באתר nrg מעריב, 1 במרץ 2005
• ירון דרוקמן, מבן-גוריון ועד ישי: תולדות הוויכוח על שעון הקיץ, באתר ynet‏, 11 בספטמבר 2010
• שעון הקיץ בישראל מקום המדינה ועד שנת 2016