אחמד ג'עברי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אחמד סעיד ח'ליל אל-ג'עבריערבית: احمد الجعبري, תעתיק מדויק: אחמד אלג'עברי) (נולד ב-1959 או ב-1960 - 14 בנובמבר 2012), המכונה "אבו מחמד" (أبو محمد) היה טרוריסט פלסטיני בכיר בארגון הטרור חמאס שברצועת עזה. רשמית היה סגנו של מוחמד דף ברצועת עזה אך נחשב למפקד בפועל של הזרוע הצבאית של החמאס לאחר שמוחמד דף נפגע בהתקפת חיל האוויר הישראלי. ב-14 בנובמבר 2012 חוסל ג'עברי על ידי צה"ל, בפתיחתו של מבצע עמוד ענן.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'עברי נמנה עם פלג של חמולת ג'עברי החברונית, שנמלט לעזה בשנות ה-30 מחשש לנקמת דם. ג'עברי, דור שלישי בסג'עיה, היה עצור בישראל משנת 1982, במשך 13 שנה, בגלל פעילותו בפת"ח. במהלך שהותו בכלא פגש את סלאח שחאדה, שהיה שותפו לתא, ושחאדה שכנע אותו לעבור לחמאס. באמצע שנות ה-90 שימש ג'עברי כפעיל תשתית בדרג הביניים בתנועת חמאס. במסגרת פעילותו בארגוני צדקה (דעוה) של התנועה, שימש חוליה המקשרת בין פעילות איסוף כספים לבין הפעילות הצבאית. עם הזמן הפך לציר מרכזי ויצר קשר עם בכירי החמאס בחו"ל. מתוקף תפקידו הפך מקורב מאוד לכמה מבכירי הזרוע הצבאית של החמאס, כדוגמת מוחמד דף ועדנאן אל-ע'ול. באמצע שנות ה-90 עבר גם למעורבות ישירה בהוצאה לפועל של פיגועים. בשנת 1998 נעצר על ידי הרשות הפלסטינית, אך שוחרר עם פרוץ האינתיפאדה השנייה, כעבור שנתיים.

ג'עברי פיקח על התפתחותה של הזרוע הצבאית של חמאס במהלך שנות האינתיפאדה השנייה, ונחשב בישראל ל"רמטכ"ל צבא החמאס". גורמי הביטחון הישראליים סבורים כי לפיקודו היו כפופים כל מפקדי האזורים השונים ברצועת עזה, ומכלול היחידות הצבאיות השונות של התנועה: ייצור אמל"ח, מרגמות, רקטות, איסוף מודיעין, נ"מ, פעילות ימית, מנהרות, קשר, ועוד.

לאחר חיסולם של בכירים צבאיים קודמים בתנועה, כדוגמת סלאח שחאדה ואבראהים מקאדמה, ובעקבות פציעותיו הקשות של ראש הזרוע הצבאית של החמאס, מוחמד דף, בניסיונות התנקשות ישראליים, קיבל ג'עברי בסביבות שנת 2003 את הפיקוד על הזרוע הצבאית של התנועה. ב-18 באוגוסט 2004 נעשה ניסיון לחסל את ג'עברי על ידי ירי טילים ממסוקי אפאצ'י על ביתו. ג'עברי סבל מפצעים קלים-בינוניים מהתקיפה, ובנו, אחיו ושלושה בני משפחה אחרים נהרגו.

כמפקד הוביל ג'עברי קו של פיתוח יכולות הליבה הצבאיות של החמאס ברצועת עזה. במקום התמקדות בהוצאת פיגועים מתוך רצועת עזה אל שטחי ישראל, הקדיש ג'עברי משאבים לבניית תשתיות צבאיות נרחבות ולהפיכת הזרוע הצבאית לכדי ארגון צבאי ממשי, על כל הקשור לכך: הגדלת כוח האדם (ב"סדיר" וב"מילואים"), השתתת היררכיה פיקודית ברורה, הקמת יחידות מקצועיות חדשות, הרחבת ארסנל הנשק, הקמת מערך אימונים והכשרה מסודר ועוד.

ג'עברי, יחד עם בכירי החמאס סעיד סיאם וד"ר מחמוד א-זהאר, הוביל קו נצי ובלתי מתפשר בחמאס, ונחשב לאחד מיוזמי ההפיכה הצבאית האלימה שחמאס ביצעה בשנים 20062007 נגד הרשות הפלסטינית ברצועת עזה. עם השלמת השתלטות החמאס על רצועת עזה, חשף עצמו ג'עברי לראשונה לתקשורת במספר ראיונות.

להערכת מנגנוני המודיעין של פת"ח, לאחר ההשתלטות על הרצועה, הזרוע הצבאית של חמאס בהנהגת ג'עברי חדלה להאזין להנחיות ההנהגה הפוליטית של חמאס ברצועה, הנחשבת למתונה באופן יחסי. עצמאות זו כללה גם התייחסות שונה להנהגה הקיצונית יותר בדמשק. להערכת פת"ח, ג'עברי ופקודיו לא ראו כמחייבת אפילו את עמדת ראש הלשכה המדינית של הארגון, ח'אלד משעל[1].

במחצית השנייה של שנת 2008 דחף אלוף פיקוד דרום, יואב גלנט, לביצוע מבצע מיוחד לחטיפת ג'עברי, על ידי כוח מיחידה מובחרת. הרמטכ"ל, גבי אשכנזי, אישר את הפשיטה, וכמוהו גם שר הביטחון, אהוד ברק, וראש הממשלה, אהוד אולמרט. גלנט פיקד עליה מתוך חדר המבצעים של השב"כ בתל אביב. הכוח הפושט התמקם בעמדות המתנה בעזה וארב לרכב בו נסע ג'עברי, אולם הלה פנה במפתיע ולא נסע בנתיב המתוכנן. הכוח שב לישראל מבלי להתגלות‏[2].

באוקטובר 2011 חתם ג'בערי באופן אישי על העסקה לשחרורו של גלעד שליט.

ב-14 בנובמבר 2012 חוסל ג'עברי ברצועת עזה על ידי צה"ל, במבצע שעליו פיקד ראש השב"כ, יורם כהן[3], באמצעות ירי מדויק שנורה לעברו מכלי טיס של חיל האוויר בעת שנהג ברכבו. לצדו ישב ברכב ראאד אל-עטאר, מפקד החטיבה הדרומית של הזרוע הצבאית, אך הוא לא נפגע‏[4]. למרות דיווחים ראשוניים שבנו של ג'עברי היה איתו באוטו, רשת אל ג'זירה אישרה שדיווחים אלו שגויים‏[5]. חיסולו היווה למעשה את מהלך הפתיחה במבצע עמוד ענן[6].

על פי גרשון בסקין, טרם חיסולו היה ג'עברי מעורב במגעים להפסקת אש קבועה שתמנע פגיעה של ישראל בחמאס כאשר ארגונים אחרים יורים מהרצועה אל ישראל‏[7].

ג'עברי היה נשוי לשלוש נשים, ובהן בתו של עבד אל-עזיז א-רנתיסי. כן היה חותנו של בנו של רנתיסי, ובנו נשוי לבתו של סלאח שחאדה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]