איילון בלבק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgאיילון בלבק
Red-flanked duiker.jpg
מצב שימור

מצב שימור: ללא חשש (LC)

נכחד נכחד בטבע סכנת הכחדה חמורה סכנת הכחדה פגיע קרוב לסיכון ללא חששconservation status: least concern
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: יונקים
סדרה: מכפילי פרסה
משפחה: איילוניים
סוג: איילון
מין: איילון בלבק
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Tragulus napu
תחום תפוצה
Tragulus napu Distribution.png

איילון בלבק (שם מדעי: Tragulus napu) הוא מין ממשפחת האיילוניים הנפוץ בתאילנד, בהודו סין, בסרי לנקה בחצי האי המלאי ובאינדונזיה, וכן באיים קטנים כמו סומטרה ובורנאו. איילוני הבלבק השתנו רק במעט במשך 30 מיליוני השנים האחרונות, ולכן הם נחשבים למאובנים חיים.

איילון הבלבק תואר לראשונה על ידי הזואולוג הצרפתי פרדריק קיוויה (Frédéric Cuvier) ב-1822. אורך גופו העגלגל של איילון בלבק הוא 70 - 75 ס"מ, ואורך זנבו נע בין שמונה לעשרה סנטימטרים. גובהו 30 עד 35 ס"מ, ומשקלו נע בין 5 ל-8 ק"ג. מידותיו אלו מעמידות אותו בתור אחד מבעלי החיים הקטנים ביותר בסדרת מכפילי הפרסה. ראשם של איילוני הבלבק קטן ומחודד. אפם שחור ועיניהם גדולות. רגליהם ארוכות ודקות, עד כדי כך שקוטרן הוא כקוטרו של עיפרון. צבעם הכללי הוא חום - כתום, אך חלקם התחתון, סנטרם וחזם לבן. כמו כל האיילוניים ובשונה ממעלי גירה אחרים, לאיילון הבלבק אין קרניים, ובמקומן יש לזכרים ניבים עליונים גדולים ומוארכים יחסית.

משך ההריון נע בין 152 ל-155 ימים, ובסופו נולד ולד אחד (לעתים רחוקות שניים). מספר שעות לאחר הלידה, יזדווגו הזכר והנקבה שנית, וכך הנקבה נמצאת במרבית זמן חייה בהריון. בעת הלידה הוולדות נמצאים במשקל הנע בין 3.5 ל-4 קילוגרמים והם מפותחים למדי, וכבר לאחר כמחצית השעה לאחר לידתם יוכלו לעמוד. בזמן היניקה הם יעמדו על שלוש רגליים. הם נגמלים מיניקה בגיל שניים עד שלושה חודשים, ויגיעו לבגרות מינית בגיל ארבעה חודשים וחצי לערך. תוחלת חייהם בשבייה עשויה להגיע ל-16 שנים. הפרט הבוגר ביותר שנמצא היה בן 16.7 שנים‏[1]

איילוני הבלבק הם בעלי חיים סוליטריים, כלומר הם נוטים לחיות בגפם, כאשר היוצא מן הכלל הוא עתות הרבייה. הם פעילי לילה, והם יוצרים עקבות קטנים בנועם במעבה החורש. הסוליטריות בה הם חיים מביאה לכך שהם אינם מנהלים מבנה חברתי מוגדר והיררכי, ולכן הקרבות אותם מנהלים הזכרים על הנקבות קצרים מאוד, ובמהלכם הם נועצים זה בזה את ניביהם. על מנת לבדוק אם הנקבה מוכנה להזדווג, הזכר ישפשף על הנקבה בלוטה מיוחדת שנמצאת על הלסת התחתונה שלו. במידה והנקבה אכן לא מוכנה, היא פשוט תעזוב את המקום. בנוסף, איילון הבלבק מפגין התנהגות טריטוריאלית מאוד, והוא נוהג לסמן את הטריטוריה שלו באמצעות שתן, צואה ובאמצעות ההפרשה של הבלוטה שבלסתו התחתונה. בעוד הזכרים נוטים לשנות מקום חיות בכל שנה, הנקבות דווקא יישארו בטריטוריה שלהן. כאשר הוא נרגש או כעוס, האיילון ירקע ברגליו בקצב של כארבע רקיעות לשנייה.

איילון בלבק ניזון מפירות שנשרו, מגרגרים, מצמחים מימיים, מעלים, משיחים ומעשבים. הם לעתים משמשים כמקור מזון לילידים באזור תפוצתו, אולם הם משמשים גם כחיות מחמד שכן קל מאוד לביית אותם. הם מאוימים בשל אובדן בתי גידול, בגלל בשל בירוא יערות ובשל ציד. הטורפים הטבעיים שלהם הם נחשים, עופות גדולים ויונקים טורפים. מצב השימור של איילון הבלבק, לפי ארגון ה-IUCN, הוא "ללא חשש" (Lease Concern; LC), אולם תת-המין שלו, Tragulus napu nigricans מוגדר במצב "פגיע" (Vulnerable; VU).

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Richard Weigl, Longevity of Mammals in Captivity; from the Living Collections of the World, 2005

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]