נמל התעופה סכיפהול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

נמל התעופה סכיפהול
Luchthaven Schiphol

Schiphol logo.svg
Ams-above-2007.jpg
תצלום אוויר של נמל התעופה
נתוני השדה

קוד IATA
AMS

קוד ICAO
EHAM

סוג השדה ציבורי
מפעיל קבוצת סכיפהול
עיר סמוכה הרלמרמיר
משרת את אמסטרדם
קואורדינטות 52°18′29″N 004°45′51″E / 52.30806°N 4.76417°E / 52.30806; 4.76417קואורדינטות: 52°18′29″N 004°45′51″E / 52.30806°N 4.76417°E / 52.30806; 4.76417
גובה מעל פני הים 11- רגל
3.35- מטר
www.schiphol.com
מסלולי טיסה
כיוון
מגנטי
אורך סוג
מסלול
רגל מטר
18R/36L 12,467 3,800 אספלט
06/24 11,483 3,500 אספלט
09/27 11,329 3,453 אספלט
18L/36R 11,155 3,400 אספלט
18C/36C 10,826 3,300 אספלט
04/22 6,608 2,014 אספלט
מפת סכיפהול. בכחול: הטרמינלים, באפור: המסלולים

נמל התעופה סכיפהול (הולנדית Luchthaven Schiphol) הוא נמל תעופה השוכן כ-12 ק"מ דרומית-מערבית לעיר אמסטרדם בהולנד. הנמל הוא הגדול והחשוב במדינה, ואחד הגדולים והעמוסים באירופה ובעולם. הוא שוכן בגובה של 3.35 מטרים מתחת לפני הים, בין הערים אמסטרדם מצפון, הארלם והרלמרמיר ממערב, אלסמייר מדרום ואמסטלפן ממזרח. הנמל משמש כבסיסן של חברות התעופה KLM, מרטינאייר, Arkefly וטראנסאוויה.קום.

נמל התעופה מוזכר כדוגמה לאירוטרופוליס, צורה חדשה (או שלב התפתחות חדש) של יישוב עירוני שנסמך על נמל תעופה גדול כעוגן כלכלי ותעסוקתי מרכזי‏[1].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקום בו שוכן כיום נמל התעופה השתרעה ביצת הרלמרמיר, והשם "סכיפהול", שנזכר כבר ב-1447, עשוי להצביע על כך שהיא שימשה כמקור לעץ (scip בגותית). לפי פירוש אחר, מקור השם הוא בביטוי "גיהנום לספינות", בגלל שבמקום זה טבעו אוניות רבות, וברוח דומה נקשר השם למילה "hol" שמשמעותה בימי הביניים הייתה "חור" או "קבר". לפי פירוש הפוך לחלוטין, מקורב השם לשורש "hal" או "אולם", ומציע כי סכיפהול שימש דווקא כמקום מקלט לספינות. הביצה יובשה בין השנים 1848-1852, ובפינה הצפון-מזרחית שלה הוקמה "מצודת סכיפהול" (Fort Schiphol) אשר הייתה מאוחר יותר לחלק מקווי ההגנה של אמסטרדם.

ראשיתו של נמל התעופה בשדה תעופה צבאי שהוקם במהלך מלחמת העולם הראשונה, לאחר שממשלת הולנד רכשה את השטח בחודש אפריל 1916. שטח של 16.5 הקטאר הידוע כיום כ"סכיפהול מזרח" (Schiphol oost) הוכשר לשמש כשדה תעופה, ובמקום הוקמו ארבעה צריפי עץ. המטוסים הראשונים נחתו בסכיפהול ב-19 בספטמבר 1916. לקראת סוף המלחמה השתרע השדה על שטח של 76 הקטאר.

שחזור של בית הנתיבות הראשון בסכיפהול מזרח

לאחר תום המלחמה החל השדה לשמש טיסות נוסעים מועטות ושירותי מטען אווירי. ב-17 במאי 1920 חנכה חברת KLM את קו התעופה הסדיר הראשון שלה, בין אמסטרדם ללונדון, ועד סוף השנה עברו במקום 440 נוסעים. התנועה בסכיפהול גדלה, אך הוא סבל מבעיית ניקוז ומהצפות, אשר גרמו למטוסים להתקע לעתים בבוץ. ב-1926 רכשה עיריית אמסטרדם את השדה והקימה במקום רחבת חניה מבטון בגודל של 50 על 100 מטר, וכן את בית הנתיבות הראשון. הבניין נחנך לפני אולימפיאדת אמסטרדם ב-1928, אך נהרס בהפצצה אווירית גרמנית במלחמת העולם השנייה, בחודש מאי 1940. ב-1935 נסלל מסלול הטיסה הראשון בסכיפהול. לאחר כיבוש השדה בידי הנאצים הם הרחיבו אותו וחיברו אותו לרשת מסילות הרכבת, אך הוא סבל מהפצצות כבדות של בעלות הברית לקראת סוף המלחמה. לפני נסיגתו מהמקום הרס הורמאכט את השדה באופן מכוון.

מיד עם תום המלחמה, החל שיפוצו של השדה וכבר ב-8 ביולי 1945 נחתה בו הטיסה הראשונה. יצרנית המטוסים פוקר הקימה מפעל בסמוך לשדה התעופה בשנת 1951. ב-1963 אושרה הקמתו של בית הנתיבות החדש, כ-2.5 ק"מ ממערב לבניין הקיים, והוא נחנך ב-1967. לשם הקמתו הוסת כביש מהיר A4 מאמסטרדם לרוטרדם מערבה, ובמקום נבנה מחלף המשרת את הנמל. בית הנתיבות החדש זכה לשם "סכיפהול מרכז" (Schiphol-Centrum), והוא המשיך להתפתח באופן מתמיד בהתאם לתפיסת "בית הנתיבות האחוד". ב-1975 כבר הכפיל בית הנתיבות את גודלו, וסכיפהול מזרח הפך למסוף מטען בלבד.

ב-1990 נוסחה תוכנית חדשה להרחבת בית הנתיבות, וזו יצאה לפועל בשנות ה-90. בין היתר הוקמו בסכיפהול תחנת רכבת חדשה, מלונות ובניני משרדים. ב-1991 נבנה מגדל פיקוח חדש המתנשא לגובה של 101 מטר. בתחילת המאה ה-21 נוסף מסוף H המשרת חברות תעופה במחיר נמוך, ובו אין חנויות, מסעדות או בתי שימוש.

סכיפהול זכה ביותר מ-120 פרסים במהלך השנים. דירוג סקייטראקס הכיר בו במספר הזדמנויות כנמל התעופה הטוב בעולם ובאירופה, והעניק לו דירוג של 4 כוכבים.

להלן גרף התפתחות תנועת הנוסעים בנמל:

תאונות עיקריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הריסות מטוס טורקיש איירליינס בטיסה TK1951
  • 14 בנובמבר 1946 - מטוס של חברת KLM שהגיע מלונדון לסכיפהול במהלך מזג אוויר קשה, כשל בשני נסיונות הנחיתה הראשונים שלו, ובמהלך הניסיון השלישי פגעה הכנף השמאלית בקרקע. המטוס התרסק ועלה באש, וכל 21 הנוסעים וחמשת אנשי הצוות נהרגו.
  • 4 באוקטובר 1992, אסון ביילמר - מטוס מטען מדגם בואינג 747 שהיה בטיסת אל על LY1862 מאמסטרדם לתל אביב, איבד את שני מנועיו הימניים זמן קצר לאחר ההמראה ונאלץ לשוב לנחיתה בסכיפהול. הוא התרסק מספר קילומטרים לפני תחילת המסלול ופגע בבניין מגורים בדרום-מזרח אמסטרדם. סך הכל נהרגו 47 אנשים, ובהם שלושת אנשי הצוות ונוסעת ישראלית אחת.
  • 4 באפריל 1994 - טיסת KLM Cityhopper‏ KL443 לקארדיף פנתה ושבה לסכיפהול לאחר השבתת מנוע מספר 2 בשל טעות אנשי הצוות, שסברו כי המנוע סובל מלחץ שמן נמוך. בגובה של 90 רגל, ניסה הקברניט לנסוק אך בגלל שרק מנוע אחד פעל, הוסט המטוס לימין ופגע בקרקע. מבין 24 הנוסעים ואנשי הצוות, שלושה נהרגו כולל הקברניט, ותשעה נוספים נפצעו באורח קשה.
  • 27 באוקטובר 2005 - שרפה שפרצה בשדה התעופה הביאה למותם של 11 בני אדם ולפציעתם של 15 נוספים. חקירה שנמשכה כשנה הצביעה על מחדלי אבטחה קשים, ובסופה נאלצו שר המשפטים, השר לפיתוח מרחבי וראש עיריית הארלמרמיר לפרוש מתפקידם.
  • 25 בפברואר 2009 - בואינג 737-800 בטיסה TK1951 של טורקיש איירליינס מנמל התעופה הבינלאומי איסטנבול אטאטורק התרסק בזמן הגישה לנחיתה בסכיפהול. הטיסה נשאה 128 נוסעים ושבעה אנשי צוות. חמישה נוסעים וארבעה אנשי צוות נהרגו באירוע ו-86 נפצעו.

הנמל כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

מראה מהאוויר
זרוע E בנמל
מגדל הפיקוח החדש של שדה התעופה בקדמת התמונה. ברקע מגדל הפיקוח הקודם

נתוני תנועה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נמל התעופה סכיפהול מדורג במקום החמישי באירופה וה-12 בעולם מבחינת היקף תנועת הנוסעים השנתי העובר דרכו. בשנת 2008 עברו בסכיפהול 47,430,019 נוסעים, כ-68% מהם ליעדים באירופה. בשנת 2005 פעלו טיסות מסכיפהול ליותר מ-260 יעדים ב-91 מדינות. מבחינת היקף תנועת המטען העוברת בנמל הוא ניצב במקום השלישי באירופה וה-14 בעולם, ובשנת 2007 שונעו דרכו 1,566,828 טונות של מטען.

תשתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הנתיבות בסכיפהול נבנה במתכונת של בית נתיבות אחוד, אך החל בשנות ה-90 הוא פוצל לשלושה אולמות נפרדים (1, 2 ו-3), שלהם חלק אווירי משותף, המוליך אל שמונה זרועות (B עד H ו-M). אולם הנוסעים החדש ביותר נבנה בשנת 1994. הוא הורחב ב-2007 וזכה לשם "טרמינל 4", אף שאינו נפרד פיזית מהבניין. סך הכל יש בנמל התעופה 188 עמדות חניה למטוסי נוסעים, והגישה לחלק גדול מהם הוא באמצעות גשרי עלייה למטוס.

מאז הקמתו של בית הנתיבות בשנות ה-60, הושם דגש על פיתוחו של מרכז קניות פטור ממכס שסיסמתו "See Buy Fly". בצד היבשתי של הנמל הוקם מרכז קניות בשם "Schiphol Plaza". זה נחנך ביולי 1995 והוא נגיש לנוסעים וללא נוסעים. בשנת 2002 נחנכה בנמל שלוחה קטנה של רייקסמוזיאום באמסטרדם.

מסלולי טיסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שישה מסלולי טיסה משרתים את נמל התעופה סכיפהול. הקצר שבהם, המכונה "המסלול המזרחי" (Oostbaan) או "מסלול פוקר" (Fokkerbaan), שוכן בחלקו המזרחי של נמל התעופה, והוא המסלול שנסלל ראשון. כיום משמש המסלול בעיקר לתעופה כללית. ארבעה מסלולים הערוכים בצורת שבשבת מסביב ל"סכיפהול מרכז", נסללו בשנות ה-60, במקביל להקמתו של בית הנתיבות. שניים מהם מקבילים בכיוון צפון-דרום (18/36) ממזרח וממערב לבית הנתיבות. שני האחרים הם מסלול 06/24 מדרום לבית הנתיבות ומסלול 09/27 מצפון לו. הכביש המהיר A4 ומסילת הרכבת לאמסטרדם עוברים במנהרות מתחת לאחרון. המסלול השישי והחדש ביותר הוא "מסלול הפולדר" (Polderbaan) שנחנך בשנת 2003 צפונית-מזרחית לנמל התעופה. המסלול בכיוון דרום-צפון (18/36) ומקביל לשניים מהמסלולים האחרים. הוא מרוחק במידה כזו מבית הנתיבות, שנדרשה הקמת מגדל פיקוח נוסף לידו, ומשך נסיעת המטוסים אליו אורך כ-15 דקות.

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כביש מהיר A4 חוצה את נמל התעופה, ומוליך צפון-מזרחה לאמסטרדם, ודרום-מערבה לרוטרדם ולהאג. הגישה לסכיפהול מזרח היא מכביש מהיר A9.

מאז שנת 1978 מחובר הנמל לרשת מסילות הרכבת ההולנדית, ותחנת הרכבת נהרסה ונבנתה מחדש בשנת 1995. בתחנה שישה רציפים שביניהם שלושה איי רציפים. מסילת הרכבת עוברת מתחת לנמל התעופה במנהרה שאורכה כמעט שישה קילומטרים. רכבות רבות מחברות את הנמל לאמסטרדם (רבע שעה), האג (חצי שעה) ורוטרדם (כשעה). עוד יוצאות ממנו רכבות בינלאומיות ליעדים בגרמניה ובבלגיה.

מנמל התעופה יוצאים אוטובוסים למספר יעדים קרובים במערב הולנד. בנוסף, נמל התעופה סכיפהול נגיש גם באופניים, ומסלול אופניים מסומן מקיף אותו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]