מטוס רחב גוף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מטוס רחב גוף (בואינג 777) וצר גוף (בואינג 737)
איירבוס A380 הוא מטוס נוסעים רחב גוף הגדול בעולם
תא הנוסעים בבואינג 747 ובאיירבוס A380
מטוס בואינג 747 המשמש להטסת מעבורת חלל

מטוס רחב גוףאנגלית: Wide body aircraft) הוא מטוס נוסעים שרוחבו יותר מ-5 מטרים, ובתא הנוסעים שלו יותר ממעבר אחד.

ברוב המטוסים רחבי הגוף סידור המושבים הוא בין שבעה לעשרה בשורה, המאפשרים קיבולת של 200-600 נוסעים למטוס.

במקור תוכננו המטוסים על מנת לאפשר נוחות מקסימלית לנוסעים, אולם ממניעים כלכליים מנצלות חברות התעופה את רוחב המטוס להכנסת מושבים נוספים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תכנון המטוסים רחבי הגוף החל בסוף שנות ה-50, כשנכנסו לשירות מטוסי הנוסעים הסילוניים דאגלס DC-8 ובואינג 707. חברות התעופה דרשו מטוסים גדולים לטווחים ארוכים כדי להוזיל את עלויות התפעול.

בשנת 1970 נכנס לשירות בואינג 747 שכלל סיפון כפול, אחריו נכנסו לשירות מקדונל דאגלס DC-10 ולוקהיד L1011, ובשנת 1972 הציגה איירבוס את האיירבוס A300.

משנות ה-80 פותחו מטוסים רחבי גוף ברוב יצרניות המטוסים המובילות: מקדונל דאגלס (כיום בואינג) פיתחה את MD-11. איירבוס את איירבוס A310, איירבוס A330, איירבוס A340 ואיירבוס A380. בואינג את בואינג 767, ו-בואינג 777. ויצרנית המטוסים הרוסית איליושין, את האיליושין IL-86 ואיליושין IL-96.

יתרונות וחסרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין יתרונות המטוסים רחבי הגוף: הפעלת מספר קטן של מטוסים בקווים צפופים, מהירות העלייה והירידה מהמטוס קצרה משמעותית על ידי המעבר הכפול, ותא המטען גדול משמעותית במטוסים אלו.

בין חסרונות המטוסים: הפעלת מטוסים רחבי גוף כלכלית רק בקווים עמוסים, מטוסים אלו גם צורכים מסלול המראה ארוך יותר.

שימושים מיוחדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

למספר מטוסים רחבי גוף שימושים נוספים בהם: הובלות מעבורות חלל, שליטה ובקרה, מטוס תדלוק ומטוס כיבוי (Tanker 910 ו-אוורגרין 747 סופר-טנקר).

במדינות רבות משתמשים במטוסים רחבי גוף להטסת הנשיא לדוגמה, בארצות הברית בואינג 747 המכונה אייר פורס 1, ברוסיה מטוס אילושין IL96 המכונה המטוס הנשיאותי של רוסיה.

פיתוחים עתידיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצרניות המטוסים איירבוס ובואינג מתחרות ביניהן על ייצור מטוס רחב גוף עתידי, איירבוס מפתחת את האיירבוס A350 שעתיד להיכנס לשירות ב-2013, ובואינג מייצרת את הבואינג 787 שעתיד להיכנס לשירות ב-2011.

נכון לספטמבר 2010, לאיירבוס A350 יש 573 הזמנות, ולבואינג 787: 847 הזמנות.

מפרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דגם שנת ייצור מספר מנועים משקל המראה מרבי רוחב פנימי רוחב חיצוני סידור המושבים תמונה
איירבוס A300 1974-2007 2 171.7 טון 5.28 מטר 5.64 מטר 2-4-2
Lufthansa22.jpg
איירבוס A310 1982-2007 2 164.0 טון 5.28 מטר 5.64 מטר 2-4-2
Ariana Afghan A310-300 F-GEMO.jpg
איירבוס A330 1994 2 233.0 טון 5.28 מטר 5.64 מטר 2-4-2
Airbus A330-200 Emirates A6-EAL.jpg
איירבוס A340 1993-2012 4 380.0 טון 5.28 מטר 5.64 מטר 2-4-2
South African AW A340-600 ZS-SNE.jpg
איירבוס A350 2013 2 298.0 טון 5.59 מטר 5.94 מטר 2-4-2
3-3-3
Airbus A350-900 Maiden Flight (Low pass) 1.JPG
איירבוס A380 2007 4 560.0 טון 6.58 מטר 7.14 מטר 3-4-3
SIA Airbus A380, 9V-SKA, SIN 8.jpg
בואינג 747 1970 4 412.8 טון 6.10 מטר 6.50 מטר 3-4-3
FGEXA.jpg
בואינג 767 1982 2 204.1 טון 4.72 מטר 5.03 מטר 2-3-2
Air.canada.b767-300.c-ggfj.2.jpg
בואינג 777 1995 2 351.5 טון 5.87 מטר 6.20 מטר 3-3-3
3-4-3
Elal b777-200 4x-ecd arp.jpg
בואינג 787 2011 2 245.0 טון 5.46 מטר 5.77 מטר 2-4-2
3-3-3
Boeing 787 first flight.jpg
אילושין IL86 1980-1994 4 208.0 טון 5.70 מטר 6.08 מטר 3-3-3
KrasAir Ilyushin Il-86.jpg
איליושין IL-96 1992 4 240.0 טון 5.70 מטר 6.08 מטר 3-3-3
KrasAir Ilyushin Il-96-300.jpg
לוקהיד L1011 1972-1984 3 231.3 טון 5.72 מטר 6.02 מטר 2-5-2
Lockheed L1011-500 ATA N163AT.jpg
מקדונל דאגלס DC-10 1971-1988 3 259.5 טון 5.69 מטר 6.02 מטר 2-5-2
Bangladesh.dc-10.750pix.jpg
מקדונל דאגלס MD-11 1990-2000 3 286.0 טון 5.69 מטר 6.02 מטר 3-3-3
Varig MD-11 PP-VTI Soccer.jpg

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]