איירבוס A380
| איירבוס A380 | |
|---|---|
 |
|
| מאפיינים כלליים | |
| סוג | מטוס נוסעים |
| יצרן | איירבוס |
| טיסת בכורה | 27 באפריל 2005 |
| תקופת שירות | 25 באוקטובר 2007 – עדיין בשירות |
| צוות | 2 |
| נוסעים | 525 עד 853 |
| יחידות שיוצרו | 85 (נכון ל-3 בפברואר 2012) |
| משתמש ראשי | אמירטס סינגפור איירליינס קוואנטס לופטהנזה |
| מחיר | 375.3 מיליון דולר (כ-260 מיליון יורו) |
| ממדים | |
| אורך | 73 מטר |
| גובה | 24.1 מטר |
| מוטת כנפיים | 79.8 מטר |
| שטח כנפיים | 845 מ"ר |
| משקל ריק | 276,800 ק"ג |
| משקל המראה מרבי | 560,000 ק"ג |
| ביצועים | |
| מהירות מרבית | 0.85 מאך |
| טווח טיסה מרבי | 13,999 ק"מ |
| הנעה | |
| ארבעה מנועי טורבו-מניפה | |
איירבוס A380 המכונה "סופר-ג'מבו" הוא מטוס הנוסעים הגדול בעולם. במטוס יש שתי קומות מלאות לכל אורכו, ומניעים אותו ארבעה מנועי טורבו-מניפה. המטוס מיוצר על ידי חברת איירבוס, שהיא מיזם משותף של מדינות אירופה (גרמניה, בריטניה, צרפת וספרד), שנועד להתחרות ביצרנית המטוסים האמריקנית בואינג. מפעלי החברה פרושים בכל רחבי אירופה. לדוגמה, הכנפיים מיוצרות בבריטניה והזנב מיוצר בספרד. חלקי המטוס מובלים ממפעלי הייצור דרך האוויר, הים והיבשה אל מפעל ההרכבה הראשי בטולוז, צרפת, שנבנה במיוחד עבור מטוס זה. ממדיו הגדולים של ה-A380 מאפשרים התקנת תוספות שלא היו קיימות עד היום במטוסי נוסעים מסחריים, כגון: חדר כושר, מזנונים וברים, חדרי תפילה, חנויות דיוטי פרי, חדרי ישיבות ועוד.
טיסת הניסוי הראשונה של המטוס נערכה ב-27 באפריל 2005. ב-15 באוקטובר 2007 נמסר מטוס האירבוס A380 הראשון לחברת סינגפור איירליינס וב-25 באוקטובר 2007 טס את טיסתו המסחרית הראשונה מסינגפור לסידני. על סיפון המטוס היו 455 נוסעים, אשר חלקם שילמו עשרות אלפי דולרים עבור התענוג ההיסטורי, כל הכנסות הטיסה נתרמו על ידי חברת התעופה למטרות צדקה[1].
תוכן עניינים |
תכנון [עריכה]
בתחילת דרכו, המטוס ימכר בשתי גרסאות שונות: A380-800, גרסת הנוסעים ו-A380-800F, גרסת המטען. גרסת הנוסעים תוכל לשאת 525 נוסעים בתצורה רגילה (שלוש מחלקות: ראשונה, עסקים ותיירים) או 800 נוסעים בתצורת מחלקת תיירים בלבד. טווח הטיסה המרבי של גרסה זו הינו 13,990 קילומטר. גרסת המטען של המטוס תוכל לשאת משקל של עד 150 טון עם טווח טיסה מרבי של 10,400 קילומטר.
תא הטייס [עריכה]
איירבוס דאגה כי עיצובו הראשוני של תא הטייס, נוהלי הפעילות בו ותגובות המטוס באוויר יהיו דומים לאלו של מטוסי אירבוס קודמים, כדי לצמצם את מחירי הסבת הצוות של חברות התעופה השונות למטוס החדש. כל המחוונים בתא הטייס דיגיטליים ומוצגים על גבי שמונה מסכי LCD בגודל 6 על 8 אינץ' הניתנים להתאמה הכוללים: שני מסכי טיסה ראשיים (PFD), שני מסכי ניווט, מסך אחד לנתוני המנועים, מסך אחד לנתוני המערכות ושני מסכים רב תכליתיים. צורה זו של עיצוב תא הטייס מכונה "קוקפיט מזכוכית" (Glass Cockpit), המערכת כוללת שתי מקלדות QWERTY מלאות נשלפות עם כדור עקיבה וממשק "הצְבַּע והקלק" קל לשימוש. השליטה על המטוס מתבצעת בטכנולגיית "טוס-על-חוט" (Fly-by-Wire) באמצעות ג'ויסטיק אלקטרוני בכל צד ללא חיבורים מכניים למשטחי השליטה, כמקובל במרבית מטוסי הנוסעים המודרניים. שני מסכי תצוגה עילית (HUD) יוצעו כאופציה.
מנועים [עריכה]
המטוס מוצע עם שני סוגים שונים של מנועי טורבו-מניפה, מנוע רולס רויס Trent 900 או מנוע GP7200 Engine Alliance. הפחתת רעשים הייתה דרישה חשובה בתכנון ה- A380 והשפיעה רבות על תכנון המנועים, שני סוגי המנועים עומדים בתקן הרעש בהמראה ונחיתה של שדה התעופה היתרו בלונדון. מאפיין יוצא דופן של המטוס הוא שרק בשניים מתוך ארבעת מנועיו מותקנת מערכת להיפוך הדחף. המנועים יכולים לפעול על תערובת של דלק סילוני סינתטי ושל רכיבי גז טבעי.
חומרים מתקדמים [עריכה]
המטוס בנוי ברובו מאלומיניום תוך שימוש נרחב בחומרים מרוכבים, בין השאר בחלקו העליון של גוף המטוס ובקצות המאזנות. ה-A380 הוא המטוס המסחרי הראשון בעולם שבסיס הכנף שלו עשוי מפלסטיק מחוזק בסיבי פחמן.
נוחות [עריכה]
גודלו העצום של המטוס מאפשר לחברות התעופה המעוניינות בכך להכניס מותרות שונות שלא נראו עד כה באוויר: מקלחות, משרדים, אזורי משחק לילדים, חדר כושר, בר, חנויות דיוטי פרי, אזור עישון ואף קזינו קטן. חרף כך, סביר כי מתקנים שכאלה לא יהפכו לשכיחים ורוב חברות התעופה יעדיפו להשתמש בתוספת המקום כדי להגדיל את מספר מקומות הישיבה.
מפרט [עריכה]
| דגם: | A380-800 | A380-800F |
|---|---|---|
| צוות טיסה | 2 | |
| מספר מושבים | 525 (3 מחלקות) 664 (2 מחלקות) 853 (מחלקה אחת) |
12 מלווים |
| אורך | 73 מטר | |
| מוטת כנפיים | 79.8 מטר | |
| גובה | 24.1 מטר | |
| בסיס גלגלים | 30.4 מטר | |
| רוחב גוף חיצוני | 7.14 מטר | |
| רוחב קבינה, מפלס ראשי | 6.60 מטר | |
| רוחב קבינה, מפלס עליון | 5.94 מטר | |
| שטח כנף | 845 מ"ר | |
| משקל ריק | 276,800 ק"ג | 252,200 ק"ג |
| משקל המראה מרבי | 560,000 ק"ג | 590,000 ק"ג |
| משקל העמסה מרבי | 90,800 ק"ג | 152,400 ק"ג |
| מהירות שיוט | 0.8 מאך | |
| מהירות שיוט מרבית | 0.82 מאך | |
| מהירות מרבית | 0.88 מאך | |
| טווח טיסה | 15,200 ק"מ | 10,400 ק"מ |
| רום מרבי | 13,115 מטר (43,028 רגל) | |
| קבולת דלק | 310,000 ליטר | 310,000 ליטר אפשרות ל- 356,000 ליטר |
| מנועים (X4) | GP7270 (A380-861) Trent 970/B (A380-841) Trent 972/B (A380-842) |
GP7277 (A380-863F) Trent 977/B (A380-843F) |
- מחיר: כ- 280 מיליון דולר
מכירות [עריכה]
למרות מחירם הגבוה, מספר רב של מטוסים (כ-200) כבר הוזמן על ידי מספר חברות תעופה גדולות. ביניהן אייר פראנס הצרפתית, לופטהנזה הגרמנית, קוואנטס האוסטרלית, וירג'ין אטלנטיק, סינגפור איירליינס ואמירטס, חברת התעופה של איחוד האמירויות במפרץ הפרסי. מסירת המטוסים הראשונים תוכננה לשנת 2006, אך שרשרת של עיכובים גרמה לדחיות חוזרות ונשנות של תאריך המסירה, וכאמור, המטוס הראשון נמסר רק באוקטובר 2007 לחברת התעופה הסינגפורית. בין הבעיות, תקלות לא צפויות בחיווט מערכות המטוס, בעיקר בשל דרישות חברות התעופה להתאמות אישיות לכל חברה והחלפת חלק ניכר מהחווט בכבלי אלומיניום במקום כבלי נחושת כדי לחסוך במשקל. יש גם בעיות הנובעות מן העובדה שחלקים שונים של המטוס מורכבים במדינות שונות. עיכובים אלה גרמו הפסדי ענק ל-EADS, חברת האם של איירבוס, והביאו להתפטרותו של המנכ"ל, ניאל פורז'אר, מנהל הייצור ובכירים אחרים בחברה. בין השאר, גרמו ההפסדים להגדלת אומדן מספר המטוסים שתידרש איירבוס למכור על-מנת לכסות את עלויות הפיתוח והייצור ל-300; מספר זה הוא גדול מאוד, אם כי ההערכה כיום לקיבולת השוק למטוסים מסוג זה נעה בין 800 ל-1,200.
הזמנות נוספות למטוס מתעכבות, לאחר שהתגלה שיש להתאים תשתיות בשדות התעופה שבהם ינחת, בגלל גודלו ומשקלו הרב.
ב-4 במרץ 2007 ביטלה חברת UPS את עשרת המטוסים שהזמינה כיוון שהיא "כבר לא בטוחה" שיצרנית המטוסים תוכל לעמוד בתאריכי האספקה. ההזמנה מוערכת ב-2.8 מיליארד דולר. זו היא אחת המכות הקשות שהונחתו על חברת איירבוס ועל המטוס.
| חברת תעופה | שנת אספקה | סוג | מנוע | |||
|---|---|---|---|---|---|---|
| A380-800 | A380-800F | אופציה | EA | RR | ||
 אייר פראנס |
2009 | 10 | 4 | * | ||
 צ'יינה סאות'רן איירליינס |
2008 | 5 | * | |||
 אמירטס |
2008 | 13 | * | |||
| איתיחאד איירווייז |
2008[2] | 4 | * | |||
 ILFC[3] |
2013 | 10 | 4 | 4 | ||
 טראנסאארו |
2010 | 4 | ||||
 קוריאן אייר |
2008 | 5 | 3 | * | ||
 לופטהאנזה |
2009 | 15 | 10 | * | ||
 מלזיה איירליינס |
2008 | 6 | * | |||
 קוואנטס |
2008 | 20 | 4 | |||
 קטאר איירווייז |
2009 | 2 | 2 | |||
 סינגפור איירליינס |
2007 | 19 | 6 | 10 | ||
 תאי אירווייז אינטרנשיונל |
2010 | 6 | ||||
 וירג'ין אטלנטיק |
2013 | 6 | 6 | |||
| אל-וליד בן טלאל [1][2] | 1 | |||||
 סקאימארק איירליינס [3] |
2014 | 4 | ||||
| סה"כ לסוג | 156 | 0 | 39 | 72 | 66 | |
| סך הכל | 147 (מובטח: 156) | 138 | ||||
תקריות משמעותיות [עריכה]
 |
ערך מורחב – טיסה 32 של קוואנטס |
ב-4 בנובמבר 2010 ארעה תקלה במנוע מטוס של חברת קוואנטס בטיסה מסינגפור לסידני. המטוס אולץ לחזור לסינגפור, להיפטר מעודפי דלק ולנחות. בעת התקלה היו במטוס מעל ארבע מאות נוסעים ואיש מהם לא נפגע. ככל הנראה, חלקים ממעטפת אחד מארבעת המנועים, מתוצרת רולס-רויס, התפרקו ונפלו אל עבר האי האינדונזי בטאם. קוואנטס, חברת התעופה האוסטרלית הודיעה בהודעתה הרשמית, מספר שעות לאחר התקרית, כי כל ששת מטוסי ה-A380 שברשותה יקורקעו עד לחקירת התקרית[4].
ב-7 בינואר 2012 מהנדסי תעופה באוסטרליה קראו לקרקע את מטוס האירבוס A380 עקב מציאת סדקים בכנפיו בשני מטוסים של קוואנטס וסינגפור איירלינס. לדבריהם המטוס אינו בטוח ומהווה סכנת חיים לנוסעיו.
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- אתר איירבוס
- טיסה ראשונה של A380 לארצות הברית
- אהרון לפידות, הלווייתן המעופף, ישראל היום, 13.8.2010
הערות שוליים [עריכה]
- ^ מטוס הנוסעים הגדול בעולם נכנס לשירות סדיר
- ^ Etihad Airways' A380 Aircraft takes to the Skies for Test Flight
- ^ http://www.flightglobal.com/Articles/2006/12/04/Navigation/177/210965/ILFC+to+defer+its+Airbus+A380+order+until+at+least+2013%2c+ditching+freighter+variants+for+passenger.html
- ^ מטוס איירבוס 380 נאלץ לבצע נחיתת חירום לאחר שמנועו התפרק באוויר, באתר הארץ, 8 ביולי 2005
| מטוסי נוסעים מתוצרת איירבוס | |||
|---|---|---|---|
|
