אליעזר נחום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב אליעזר נחום
לידה 1662
ה'תכ"ב עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1744 (בגיל 82 בערך)
חשון ה'תק"ה
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות אדירנה (טורקיה) וארץ ישראל.
תקופת הפעילות ?–1744 עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים נוספים אב בית דין, ראש ישיבה.
רבותיו הרב יעקב שטרימר
תלמידיו החיד"א, הרב בנימין קזיס הרב שלמה שלם והרב אברהם בן אביגדור.
חיבוריו אותיות אליעזר, חזון נחום ועוד.
הראשון לציון ה־6
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב אליעזר נחום (תכ"ב - חשון תק"ה; 16621744) היה אב בית דין וראש ישיבה בעיר אדריאנופול שבטורקיה. מספר שנים לאחר שעלה לארץ ישראל נבחר לכהן בתפקיד "הראשון לציון", וכיהן בו עד לפטירתו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשנת ה'תכ"ב בעיר איסטנבול לרבי יעקב נחום. בצעירותו למד אצל רבי יעקב שטרימר (אחיו של המדפיס שבתי בס), אותו העריץ. רבו זה נדד מפולין למצרים ולבסוף התיישב באדריאנופול שם עמד בראשות ישיבה גדולה. רבי אליעזר נחום נודע בזכות ענוותנותו הרבה ושקדנותו על לימוד התורה. שימש מספר שנים בתור אב בית דין וראש ישיבה בעיר אדריאנופול שבטורקיה. תקופה מסוימת נאלץ לנדוד לקושטא הבירה, שם הקים ישיבה גדולה והרביץ תורה לתלמידים רבים. כן שימש כרב קהילת אינדירני בקושטא, ונשא לאישה את אלמנתו של רבי רפאל קארו.[1]

בהיותו בטורקיה נתבקש על ידי קהילת צפת לשמש שד"ר עבורה בערי טורקיה, ואכן בשנת תע"ה הוא נמצא בשליחות צפת בסלוניקי.

בסביבות שנת ה'תצ"ה עלה הרב אליעזר נחום לארץ ישראל. בדרכו באוניה פרצה סערה בלב הים וכמעט שנשברה האוניה. על מאורע זה חיבר פיוט הודיה לזכר הנס (הפותח במילים "אזמר בתרועה"). על אף עניותו הרבה שקד על לימוד התורה בעיר ירושלים. כעבור מספר שנים, ולאחר פטירתו של הראשון לציון רבי בנימין הכהן מעלי, נבחר למלא את מקומו כראשון לציון, תפקיד בו החזיק עד יום פטירתו.

נפטר בירושלים בשנת ה'תק"ה ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים[2].

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חזון נחום - פירוש על המשנה, שלושה חלקים
  • אותיות אליעזר - הערות וקושיות על ש"ס ופוסקים, כתב יד, חלקים ממנו נדפסו בקבצים תורניים שונים
  • מלבד עולת
  • פירוש על ספר העיטור
  • משנת רבי אליעזר - שו"ת להלכה ולמעשה
  • מדרש אליעזר - פירוש למכילתא - יצא לאור לראשונה מכתב ידו של המחבר, יד הרב נסים, תש"ס.
  • מדרש אליעזר - פירוש לספרי עורך מנחם כהנא, יד הרב נסים, תשנ"ג.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]