פליקס מנדלסון-ברתולדי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פליקס מנדלסון-ברתולדי

Felix Mendelssohn Bartholdy

פליקס מנדלסון

דיוקן מ-1829 מאת James Warren Childe
נולד 3 בפברואר 1809

המבורג

נפטר 4 בנובמבר 1847 (בגיל 38)

לייפציג

תקופה/זרם רומנטית

יעקב לודוויג פליקס מנדלסון-בארתולדיגרמנית: Jakob Ludwig Felix Mendelssohn Bartholdy, נולד ב-3 בפברואר 1809, נפטר ב-4 בנובמבר 1847) היה מלחין גרמני ממוצא יהודי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פליקס מנדלסון נולד בהמבורג (כיום בגרמניה) למשפחה יהודית מתבוללת. סבו היה הפילוסוף היהודי הנודע משה מנדלסון. אביו אברהם היה בנקאי ואמו לאה לבית זאלומון (Salomon) הייתה מוזיקאית חובבת ברמה גבוהה, והיא זו שלימדה אותו לראשונה את שיעורי המוזיקה. בניגוד למוזיקאים רבים בני תקופתו, גדל מנדלסון במשפחה אמידה למדי. הוריו האמינו שכדי להשתלב בחברה הגרמנית יהא עליהם להמיר את דתם, ולפיכך בהיותו בן שש הוטבל פליקס ביחד עם שלושת אחיו והיה לנוצרי פרוטסטנטי. כעבור כמה שנים הוטבלו גם הוריו לנצרות. האב החליט לשנות גם את שם המשפחה ובחר להשתמש בשם ברתולדי, כפי שבחר לעצמו אחיה של אשתו, כמה שנים קודם לכן כשהוטבל לנצרות. למרות הלחץ שהפעיל עליו אביו ולמרות שהיה נוצרי אדוק, סירב פליקס עד סוף ימיו לוותר גם על השם מנדלסון.

כבר בילדותו ניכרה בו גאונות מוזיקלית. בגיל 9 ניגן מנדלסון לראשונה בקונצרט פומבי ובגיל 11 התחיל לחבר מוזיקה. גם אחיו ואחיותיו גילו כשרון מוזיקלי. פאני אחותו נהגה אף היא להלחין מוזיקה ושניהם הרבו לנגן את יצירותיהם על פסנתר, כאשר רבקה אחותו הייתה מזמרת ופאול אחיו ניגן בצ'לו. בהיותו בן 15 חיבר מנדלסון את הסימפוניה הראשונה שלו, ובגיל 17 חיבר את אחת היצירות הנודעות ביותר שלו: "הפתיחה לחלום ליל קיץ" על פי מחזהו של ויליאם שייקספיר. ו-17 שנה אחרי כן חיבר את הפרקים הנוספים ל"חלום ליל קיץ", לרבות "מארש החתונה" המפורסם.

מגיל 20 החל מנדלסון מסייר בארצות אירופה ובמהרה כבש את המרכזים המוזיקליים ביבשת וקנה לו שם של מנצח מזהיר. ביקורו באיטליה ובסקוטלנד העניק לו השראה לחיבור כמה מהיצירות הידועות שלו: את הפתיחה "מערת פינגאל" כתב בגרסתה הראשונה כבר בשנת 1830 ואז החל לחבר את הסימפוניה השלישית "הסקוטית" אך סיימה רק תריסר שנים מאוחר יותר. את הסימפוניה הרביעית "האיטלקית" חיבר עד 1833. בנוסעו לאנגליה התוודע למוזיקה של גאורג פרידריך הנדל וברוח זו כתב את האורטוריה אליה, שהיא מהחשובות ביצירות על רקע מקראי.

בשנת 1833 מונה מנדלסון למנהל התזמורת של דיסלדורף. מ-1835 היה במשך מספר שנים מנצחה של תזמורת הגוונדהאוס בלייפציג, אחת מן המעולות בגרמניה באותם ימים. הוא היה מנצח מהולל והרבה להשמיע לקהל המוקסם יצירות מעולות, ובהן השמעות ראשונות של יצירות מופת, בהן הסימפוניה התשיעית מאת פרנץ שוברט, שרק כעבור עשר שנים לאחר חיבורה, בוצעה נגינת הבכורה שלה על ידי תזמורתו של מנדלסון. כמו כן החזיר לתודעת העולם את יוהאן סבסטיאן באך שבלעדיו היה נשכח כליל, ובעיקר נודע בביצוע המתאוס פסיון מאת המלחין הדגול. בשנת 1843 ייסד מנדלסון את בית הספר הגבוה למוזיקה ולתיאטרון בלייפציג והמשיך לפעול בו עד יום מותו. שם נפטר כעבור ארבע שנים בגיל 38. בשנת 2009, לרגל 200 שנה להולדתו, הוציא הדואר הגרמני בול לזכרו.

פליקס מנדלסון על בול גרמני לציון מאתיים שנה להולדתו (2009)

סגנון מוזיקלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדרטת מנדלסון בלייפציג שנהרסה על ידי הנאצים
האנדרטה המשוחזרת של מנדלסון ליד כנסיית תומאס בלייפציג

מנדלסון היה מלחין פורה וקל כתיבה. סגנונו מצטיין בקלילות נעימה והמוזיקה שלו קולחת ומענגת את מאזיניה. מקום חשוב ביצירותיו לפסנתר תופסים "הוואריאציות הרציניות" ו"השירים ללא מלים" – אלה הן פיסות זעירות ופיוטיות המנוגנות תכופות על ידי פסנתרנים מתחילים. מנדלסון נמנה עם חוג מקורביהם של מספר מלחינים והיה ידידו הקרוב של רוברט שומאן, יחדיו עיצבו את הסגנון הרומאנטי המוקדם בגרמניה. כתבי ידו נשמרים בספריה הממלכתית של ברלין.

בחיבורו האנטישמי "היהדות במוזיקה", כתב המלחין הגרמני ריכרד ואגנר כי המוזיקה המופקת על ידי מלחינים עם רקע יהודי כדוגמת פליקס מנדלסון היא "מתוקה ומצלצלת ללא עומק", רדודה ומלאכותית שיש בה סממנים של מוזיקה דתית הניזונה מהפולחן היהודי בבית הכנסת, המחקה באופן שטחי את המוזיקה האמיתית ששורשיה ב"רוח האמיתית של הפולק (העם)". בהשפעת ואגנר ובהתאם לחוקי הגזע שלה, החרימה המפלגה הנאצית את מנדלסון והכריזה עליו מלחמת חורמה, בניסיון למחוק לו כל סימן וזכר. את ה"שירים ללא מילים" המפורסמים שלו אמנם הדפיסו, כי היו אלה מנגינות פופולריות ומוכרות מדי, אך רשמו ש"מחבר היצירות אינו ידוע". הנאצים גם החרימו את יצירתו "חלום ליל קיץ", והמלחין קארל אורף קיבל על עצמו להלחין מוזיקה חלופית למחזה. הם הרסו בשנת 1936 את האנדרטה לזכר מנדלסון, שהוקמה בחזית בית הגוונדהאוס, מקום משכנה של תזמורת הגוונדהאוס בלייפציג, בשנת 1900. בשנת 2008 נחנכה אנדרטה משוחזרת של מנדלסון, ליד כנסיית סנט תומאס.

מיצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חמש סימפוניות :סימפוניה מס' 1 בדו מינור, סימפוניה מס' 2 - "שיר תהילה" עם חלק אחרון שהוא קנטטה לסולנים ומקהלה, סימפוניה מס' 3 בלה מינור - "הסימפוניה הסקוטית", סימפוניה מס' 4 בלה מז'ור - "הסימפוניה האיטלקית", סימפוניה מס' 5 ברה מינור - "הרפורמציה".
  • 12 סימפוניות לכלי קשת (יצירות נעורים שפורסמו לאחר מותו)
  • שני קונצ'רטי לכינור (האחד מוכר ביותר, במי מינור אופוס 64 ואילו השני ברה מינור, הפחות מוכר, כתוב לכינור ולתזמורת מיתרים - יצירת נעורים)
  • שני קונצ'רטי לפסנתר ( מס' 1 בסול מינור אופוס 25, מס' 2 ברה מינור אופוס 40)
  • קונצ'רטו לפסנתר מס' 3 במי מינור (נמצאו קטעים ממנו לאחר מותו שחוברו ליצירה אחת על ידי המלחין האיטלקי מרצלו בופליני)‏[1]
  • שני קונצ'רטי לשני פסנתרים ותזמורת
  • קונצ'רטו לכינור, פסנתר ותזמורת.
  • "חלום ליל קיץ" (פתיחה ומוזיקה בימתית כולל הפרק "מארש החתונה")
  • האוראטוריות "אליהו", "פאולוס"
  • הפתיחות: "מערת פינגאל" (ההברידים), שלוות הים ונסיעה צלחה, מלוזינה היפה, רואי בלא, עתליה
  • שירים לקול ולפסנתר (שניים מן המוכרים בהם: "ברכת בוקר", "על כנפי השיר").
  • שתי שלישיות (ברה מינור אופוס 49, בדו מינור אופוס 66) לכינור, צ'לו ופסנתר.
  • שמיניה לכלי קשת אופוס 20 במי במול מז'ור
  • שבע רביעיות כלי קשת (אופוס 12 במי במול מז'ור, אופוס 13 בלה מז'ור, אופוס 44 ברה מז'ור,מי מינור, מי במול מז'ור, אופוס 80 בפה מינור, 4 קטעים לרביעיית כלי קשת אופוס 81)
  • שלוש רביעיות לפסנתר וכלי קשת (אופוס 1 בדו מינור, אופוס 2 ברה מז'ור, אופוס 3 בסי מינור - חוברו בהיות מנדלסון בן 13)
  • שתי חמישיות לכלי קשת (אופוס 18 בלה מז'ור, אופוס 87 בסי במול מז'ור)
  • שישיה לפסנתר וכלי קשת אופוס 110 ברה מז'ור
  • שלוש סונטות לכינור ופסנתר (בפה מז'ור (1820), בפה מז'ור (1838), בפה מינור אופוס 4
  • שתי סונטות לצ'לו ופסנתר (בסי במול מז'ור אופוס 45, ברה מז'ור אופוס 58)
  • סונטה לפסנתר וקלרנית
  • סונטה לפסנתר וויולה
  • שני קטעים לפסנתר, קלרנית ובאסט או בסון (אופוס 113 בפה מינור, אופוס 114 בפה מז'ור)
  • יצירות לפסנתר סולו:שירים ללא מילים ,קפריצ'י, סונאטות וריאציות.
  • יצירות למקהלה ותזמורת לפי מילים מספר תהלים, הקנטטה "ליל ואלפורגיס הראשון".

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פיליפ רדקליף, מנדלסון, תרגום: גבי פלג, הוצאת כתר, 1990. ‬
  • פייר לאמור, "מעבר לתשוקה"

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]