אפרסמון
ערך זה עוסק בעץ פרי המוכר בהווה. אם התכוונתם לצמח המוזכר בתלמוד, ראו אפרסמון (בושם).
| מיון מדעי | |
|---|---|
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | אברשאים |
| משפחה: | אבניים |
| סוג: | Diospyros |
| מין: | אפרסמון |
| שם מדעי | |
אפרסמון (שם מדעי: Diospyros kaki), עץ פרי נשיר ולא גדול, המניב פירות כתומים בסוף הסתיו. מוצא האפרסמון מדרום-מזרח סין, והוא משתייך למשפחת האבניים - Ebenaceae. באנגלית הוא נקרא "פרסימון", ובלשונות רבים הוא נקרא בשמו היפני, קאקי.
לאפרסמון זנים רבים, הנפוצים ברוב הארצות הממוזגות של העולם, שמתחלקים לשתי קבוצות עיקריות: זנים בעלי פרי עפיץ בעודו קשה על העץ, אותם נוהגים להעביר תהליך של הבחלה, וזנים בעלי פרי שאינו עפיץ בעודו קשה על העץ. העפיצות, הקרשת הרוק והמרירות, הנגרמת עקב המצאות הטאנין בפרי, מונעת את אכילת הפרי לפני שהוא בשל לחלוטין ישירות מן העץ ברוב הזנים. כשהפרי בשל, הוא רך מאד, עד כדי מחית.
האפרסמון הפך במאה העשרים לפרי מסחרי, הביקוש אליו גדל מאוד, ובאזורים נוספים, לבד מסין ויפן, מגדלים אותו בצורה מסחרית. בהם איטליה, ברזיל, ארגנטינה, הרפובליקות האסיאתיות של ברית המועצות לשעבר, דרום אוקראינה, צפון הודו, אוסטרליה הדרומית, דרום צרפת, צפון אפריקה וישראל.
האפרסמון זקוק למנות קור מועטות, העץ נמוך ונוח לקטיף ולעיצוב, והשלכת הסתוית שלו צבעונית ונחשבת ליפה. העלים של האפרסמון עומדים בשלכת בגוונים של אדום וכתום. לאפרסמון יש יכולת להצמיח יחורים משורשי העץ, גם במרחק רב מעץ האם. פריו מכיל כמות גדולה של ויטמין A, אבל עיכולו קשה לקבוצות מסוימות באוכלוסייה, ואסור להפריז באכילתו.
גידול האפרסמון בישראל [עריכה]
עצי האפרסמון הראשונים הובאו ארצה בראשית המאה העשרים. אבל שנים רבות, עד לאחר הקמת המדינה, הוא היה מצוי רק בתחנות הנסיונות ובחלקות תצפית מעטות. פיתוח מוצלח של שיטות ההבחלה, איפשר הגדלה והרחבה של הענף, בעיקר של הזן "טריומף". היום מגדלים בארץ את האפרסמון כפרי לייצוא. המטעים משתרעים על עשרות אלפי דונמים, והיצוא אף הוא גדל ומגיע היום לכמה עשרות אלפי טונות. מגדלי האפרסמון בארץ התמחו בגידול ומפיקים יבול גבוה לדונם. גם כמות הסוכר בפרי הישראלי גבוהה במיוחד (22 עד 25 אחוזים) דבר המהווה יתרון על פני פירות מארצות אחרות עם כמות סוכר קטנה יותר.
זני האפרסמון הלא עפיצים אינם מצויים במטעים, אבל מצויים הרבה בגינות פרטיות ובחצרות. שיח האפרסמון הנזכר בתלמוד בעין גדי וסביבתה, אינו עץ הפרי הידוע היום בשם זה, והדמיון בשמותיהם הוא שהביא לקריאת עץ הפרי בשם אפרסמון.
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- הילה אלפרט, כתום בעיניכם, באתר ישראל היום, 9 בדצמבר 2011