אצבעון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אצבעון ממתכת בעל חריצים מאורכים
אצבעון ממתכת בעל שקעים עגולים
פסל "אצבעון" ענק המונח על ערימת כפתורים המציינים את אזור הבגוד וההלבשה ההיסטורי בטורונטו

אצבעון הוא כוס קטנה עם שקעים או חריצים עגולים או מאורכים המשמשת כהגנה על האצבע שדוחפת את המחט במהלך התפירה ביד.

אצבעונים עשויים בדרך כלל ממתכת, עור, גומי, פלסטיק, עץ, זכוכית או אפילו חרסינה. אצבעונים עתיקים נעשו לעתים מעצמות לוויתן, קרן, או שנהב. והשתמשו במקורות טבעיים נוספים בהם שיש קונמארה או אם הפנינה. ולעתים נדירות אף ביהלומים, ואבני ספיר או אודם.

יצרני אצבעונים מתקדמים יצרו גרסאות מעוטרות באבני חן ומינרלים כדוגמת קבושון‎, ענבר, אגט וצינובר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפומפיי שברומא העתיקה נמצא השימוש הקדום ביותר לאצבעון העשוי ארד ומתוארך למאה הראשונה לספירה. אצבעון רומי שני נמצא בסנט אלבנס הקדומה (Verulamium) בבריטניה.

לפי מסד הנתונים של הUKDFD שלהממלכה המאוחדת[1] כבר מהמאה ה-10 נמצאו אצבעונים באנגליה, שהפכו לנפוצים עד המאה ה-14. אמנם קיימות דוגמאות בודדות של אצבעונים העשויים ממתכות יקרות, אולם כנראה שאליזבת הראשונה העניקה לאחת ממשרתות ארמונה סט אצבעונים עם אבנים יקרות.

מרבית האצבעונים מתקופת ימי הביניים היו עשויים פליז יצוק או גיליון פליז רקוע. מרכזי ייצור מוקדמים של אצבעונים היו אזורים שנודעו בעבודות הפליז שלהם, החל מנירנברג במאה ה-15, ועד להולנד במאה ה-17.

בשנת 1693 יצרן אצבעונים הולנדי בשם ג'ון לופטינג (John Lofting) הקים מפעיל לאצבעונים באיזלינגטון שבלונדון אנגליה. דבר שהביא להרחבת הייצור של האצבעון הבריטי.

עד סוף המאה ה-18 יצירת האצבעונים עברה לבירמינגהם, ולשיטת ייצור הנקראת "ציור עמוק" (Deep Drawing), בה מתכת עוברת חישול ודפיקות עם פטיש כדי לייצר אצבעון רזה וגבוה. במקביל, עברו לחומרים זולים יותר מכסף מה שהפך את האצבעון לפריט פופולרי בפעם הראשונה‏[1].

לפני המאה ה-18 הגומות הקטנות בצידי האצבעון נעשו בניקוב בעבודת יד, אך מאמצע המאה הומצאה מכונה המבצעת את הפעולה. וכן מכונה המייצרת את האצבעון וכך עוביו הפך לאחיד ומראהו לעדין ומלוטש.

במאה ה-19, מרבית האצבעונים היו עשויים כסף, אולם הוא התגלה כמתכת רכה מדי שניתנת לניקוב על ידי מרבית המחטים ולכן פחות יעילה. פתרון לכך נמצא בכיסוי פנים האצבעון בשכבת פלדה כך שהוא נותר אסתטי אך הפך לעמיד יותר.

במהלך מלחמת העולם הראשונה, אצבעוני כסף נאספו "מאלה שלא היה להם מה לתת" על ידי ממשלת בריטניה שהתיכה אותם כדי לקנות ציוד עבור בתי החולים.

בשנות ה-30 וה-40, אצבעונים בעלי חלק עליון אדום הופיעו בפרסומות. כדי להגן על חנות בדים מעש, נהגו להשאיר בה אצבעון עשוי מעץ אלגום. אצבעונים שימשו כחפצים המוענקים לאהוב או אהובה או כדי לציון אירועים חשובים.

אצבעון זעיר הוא אחד מכלי המשחק במונופול.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אצבעון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 היסטורית האצבעון, באתר המידע הבריטי (באנגלית)