לורן באקול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
"המבט"
עם המפרי בוגרט בסרט "להחזיק ולאבד"
מרילין מונרו, בטי גרייבל ולורן באקול בסרט "איך להנשא למיליונר?" מ-1953
על כריכת גיליון של עיתון החיילים האמריקאי משנות ה-40

לורן באקולאנגלית: Lauren Bacall (לעתים נכתב שמה "Lauren Baccal", ובהתאמה: "לורן באקאל"); נולדה כבטי ג'ואן פרסקה (Betty Joan Perske);‏ 16 בספטמבר 1924 - 12 באוגוסט 2014) הייתה שחקנית קולנוע יהודייה אמריקאית, כונתה "הפנים של הקולנוע האפל". ב-2009 זכתה בפרס אוסקר למפעל חיים של האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים.

תולדות חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטי ג'ואן פרסקה נולדה בניו יורק למשפחה יהודית שמוצאה בפולין וברומניה (היא קרובת משפחה של שמעון פרס[1]). הוריה התגרשו כשהייתה בת חמש, ואמה גידלה אותה. היא למדה באופן בלתי סדיר בבית הספר לדרמה ועבדה כדוגמנית ובתפקידים קטנים בברודוויי. במרץ 1943 הופיעה על שער העיתון "הארפר'ס בזאר" (Harper's Bazaar); אשת הבמאי הווארד הוקס, שראתה את תמונתה זו, הציעה לו לבחון את באקול לתפקיד בסרטו "להחזיק ולאבד" (To Have and Have Not). באקול קיבלה בסרט את התפקיד הראשי, שהיה לתפקיד הבכורה שלה, ובו שיחקה לצד המפרי בוגרט. הוקס היה זה שהעניק לה את שם הבמה "לורן באקול". לקראת הצילומים קיבלה אימון אישי מאת אשתו של הוקס, שכלל גם שיעורי פיתוח קול, שהקנו לקולה את הגוון העמוק הייחודי. בסרט היא נועצת מבט אופייני, כאשר סנטרה צמוד לחזה ועיניה מביטות למעלה, מבט שהפך לסמל המקצועי שלה ולכינוי "המבט". על סט הצילומים התאהבו היא ובוגרט, שהיה נשוי באותה עת. הם התחתנו במאי 1945, כשנה לאחר תחילת הצילומים.

יחסיהם של בוגרט ובאקול עמדו במרכז סרטם המשותף הבא, יצירת המופת של סגנון הפילם נואר משנת 1946, "התרדמה הגדולה". העלילה, פרי עטו של ריימונד צ'אנדלר, היא מפותלת ומסובכת. הבמאי הווארד הוקס (אשר ביים גם את "להחזיק ולאבד") הודה כי לא ידע כיצד לביים את הסרט, פרט לעובדה שראה כי יש בו פוטנציאל לסצינות יפות.

באקול ובוגרט הופיעו יחדיו בשני סרטים נוספים: "מעבר אפל" (1947) ו"קי לארגו" (1948) של ג'ון יוסטון. השניים גרו בבית מגורים מרווח בלוס אנג'לס בשכונה שבין בוורלי הילס ובל אייר. כאשר מלאו לבוגרט 49 שנים, הפך לאב לבן, סטפן בוגרט. בשנת 1952 נולדה בתם לזלי. השניים לא נפרדו עד מותו של בוגרט ב-1957.

באקול הופיעה גם בסרטים "איש צעיר עם חצוצרה" (1950), על אודות חייו של ביקס ביידרבק, לצד דוריס דיי וקירק דגלס; ו"איך להינשא למיליונר" (1953) בו שיחקה בהצלחה בתפקיד קומי לצד מרילין מונרו ובטי גרייבל.

בנוסף לקריירה בהוליווד הופיעה באקול במספר מחזות בברודוויי, בהם "שלום, צ'רלי" (1959), "פרח הקקטוס" (1965), "תשואות" (1970) ו"אשת השנה" (1981). על הופעותיה בשני האחרונים זכתה בפרסי טוני.

ב-1974 שיחקה בסרטו של סידני לומט "רצח באוריינט אקספרס" לצידם של אינגריד ברגמן, אלברט פיני ושון קונרי. היא השתתפה בשני סרטים של רוברט אלטמן (H.E.A.L.T.H ב-1979 ו-Prêt-à-porter ("משהו ללבוש") ב-1994). ב-1997 זכתה בפרס גלובוס הזהב ובפרס גילדת שחקני המסך על תפקידה בסרט "שתי פנים למראה". ב-2003 שיחקה בסרטו של לארס פון טרייר, "דוגוויל". בתחילת 2014 העניקה באקול את קולה בסדרת האנימציה איש משפחה כאוולין, חברה של אמו של פיטר גריפין המתאהבת בו.

באקול נפטרה באוגוסט 2014, בגיל 89, לאחר שלקתה בשבץ.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אונדה הרנר, לורן באקול והאמפרי בוגרט: בוגי ונערת הגנגסטר, ספריית פועלים 2000

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]