בוהמון הראשון, נסיך אנטיוכיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בוהמון הראשון

בוהמון הראשון, נסיך אנטיוכיה (1054 - 3 במרץ 1111) היה ממנהיגי מסע הצלב הראשון.

הוא נולד בדוכסות קלבריה (כיום מחוז בדרום מערב איטליה) כבנו הבכור של מנהיג הנורמנים רובר גיסקאר ושל אשתו הראשונה אוברה דה בורגון. בין 1081 ו-1085 השתתף במבצעים הצבאיים של אביו נגד האימפריה הביזאנטית, ועם מות אביו (17 ביולי 1085) ירש את דוכסיות פולייה, קלבריה וסיציליה.

ב-1096, כאשר השתתף במצור על אמאלפי לצד דודו, רוז'ה הראשון, דוכס סיציליה, נודע לו כי מסע הצלב הראשון יצא לדרך. הייתה זו הזדמנות בעבורו לכבוש לעצמו ולאנשי הצבא הנורמנים, ובהם אחיינו טנקרד, (מאוחר יותר טנקרד, נסיך הגליל) נחלה מן הטריטוריה של האימפריה הביזאנטית במזרח התיכון.

הוא הקים צבא נורמני, צלח את הים האדריאטי, הגיע לקונסטנטינופול באפריל 1097 וניהל משא ומתן עם אלכסיוס הראשון, קיסר האימפריה הביזאנטית. באוקטובר של אותה שנה הגיע לאנטיוכיה (כיום אנטקיה שבדרום טורקיה) שהייתה בידי הסלג'וקים והטיל עליה מצור.

ב-3 ביוני 1098 לכד את העיר ולקח אותה לעצמו כנחלתו הפרטית, למרות מחאותיו של המנהיג הצלבני רמון הרביעי, רוזן טולוז, שגם הוא השתתף במצור על העיר. בינתיים, מצבו של בוהמון, שהפך לבוהמון הראשון, נסיך אנטיוכיה, הסתבך בהיותו נתון במאבק תמידי נגד אלכסיוס הראשון שנתמך על ידי רמון הרביעי, ונגד הסלג'וקים שלטשו את עיניהם לצפון סוריה.

באוגוסט 1100 הפך בוהמון הראשון לאסיר של האמיר של סיבאס, שליט הטורקים הדנישמנדיים, והשתחרר רק כעבור שלוש שנים לאחר ששולם בעבורו כופר נפש. בתקופה זו, אחיינו טנקרד מילא את מקומו כשליט אנטיוכיה.

לאחר שהסלג'וקים פלשו לרוזנות אדסה, יצא בוהמון הראשון לעזרתו של בלדווין השני ותקף את העיר חרן (כיום אתר ארכאולוגי בדרום מזרח טורקיה) ביחד עם אחיינו טנקרד. התחולל קרב חרן (7 במאי 1104) שבו נחלו הצלבנים מפלה ניצחת מידי הסלג'וקים. הוא חזר לאירופה כדי לגייס עזרה, אך לא שב עוד לנחלתו באנטיוכיה, ונשא לאישה את קונסטאנס, בתו של פיליפ הראשון, מלך צרפת.

ב-1105 ניסה לתקוף את האימפריה הביזאנטית כשנחת עם צבאו באזור דלמאטיה (כיום בקרואטיה) כפי שעשה אביו רובר גיסקאר עשרים שנה לפני כן, ובסוף 1107 הטיל מצור על דורס - עיר הנמל הביזאנטית. אך ב-1108, הביזאנטים בעזרת ונציה נחלו ניצחון על צבאו והוא נאלץ לחתום על חוזה דבול עם אלכסיוס הראשון שלפיו תשוב אנטיוכיה לשליטת האימפריה הביזאנטית אחרי מותו, והוא עצמו הפך לואסל של הקיסר.

הסכם זה לא היה מקובל על טנקרד, שב-26 במרץ 1111, עשרים ושלושה ימים בלבד אחרי מותו של בוהמון הראשון, דאג להכריז על ביטולו, והמשיך לשמש כעוצר נסיכות אנטיוכיה בשם בנו של בוהמון שכונה בשם בוהמון השני.

במשך שלוש השנים האחרונות לחייו, בוהמון הראשון היה אדם מדוכדך ולא שב עוד למזרח. הוא נפטר ב-1111 ונקבר בקאנוסה די פולייה (כיום במחוז פולייה שבדרום איטליה).

ההיסטוריונית הביזאנטית אנה קומננה, בתו של אלכסיוס הראשון, השאירה עדות ממקור ראשון על מאורעות אלה ותיאור מפורט של בוהמון הראשון שאותו העריצה.