תחכמוני (בית ספר)
תחכמוני הוא שם נפוץ לבתי ספר יהודיים ציוניים דתיים, בישראל ומחוצה לה. מקור השם בתחכמוני, שהיה מגיבורי דוד המלך[1] , ולפי הפרשנים וחז"ל היה תארו של דוד עצמו[2].
תוכן עניינים |
[עריכה] תחכמוני כמוסד לימודי
בית מדרש לרבנים תחכמוני של תנועת המזרחי בוורשה היה מעין המשך לישיבת הרב יעקב ריינס בלידא. מערכת חינוכית זו, כללה את רשת בתי-ספר "יבנה" ו"תחכמוני" בפולין.[3]
[עריכה] תחכמוני בארץ ישראל
בית הספר הראשון בארץ ישראל שנקרא בשם זה היה בעיר יפו. הוא הוקם בשנת 1905 כתלמוד תורה אחווה, וכעבור שלוש שנים הוסב שמו לתחכמוני. שנים ספורות לאחר מכן נזקק הציבור הדתי בתל אביב לתלמוד תורה דתי, והוחלט להעתיק אליה את בית הספר היפואי, תוך כדי הוספת שנות לימוד והרחבת תוכניות הלימודים. תחילה מוקם בית הספר בבית אהרן שלוש, אך המקום היה צר מהכיל והוחלט להקים מבנה מיוחד עבור בית הספר. בית הספר השתכן ברחוב ליליינבלום, בבניין שנבנה בכספי תרומות שנאספו על ידי פעילי תנועת המזרחי.
בירושלים הוקם בית הספר תחכמוני בשנת 1909 ברחוב אתיופיה, ביוזמתם של משכילים דתיים שביקשו להקנות לבניהם "תורה עם דרך ארץ", ערכי מסורת בשילוב מדע מודרני ורעיונות ציוניים. הקמת ביה"ס תחכמוני עוררה את זעמה של עדת החרדים הפרושים בירושלים ובייחוד הרבנים ובני הכוללים שראו בו חילול הקודש. ביוזמת המנהל מרדכי צבי אילן, המורים וועד ההורים הועבר בית הספר בשנת תרפ"ט (1929) לשכונת מקור ברוך. בית הספר תחכמוני היה מעוז הפועל המזרחי והציונות הדתית בירושלים, בו התחנכו אלפי תלמידים, בפלורליזם חברתי ודתי, הן בחבר המורים והן בקרב התלמידים, מסורתיים ודתיים כאחד. עם זאת, כיום בית הספר הינו חרדי.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] הערות שוליים
- ^ "אֵלֶּה שְׁמוֹת הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר לְדָוִד, ישֵׁב בַּשֶּׁבֶת, תַּחְכְּמֹנִי, רֹאשׁ הַשָּׁלִשִׁי הוּא עֲדִינוֹ הָעֶצְנִו, עַל שְׁמֹנֶה מֵאוֹת חָלָל בְּפַעַם אֶחָד" (ספר שמואל ב', כג ח).
- ^ "יושב בשבת - דעת המתרגם וכן דעת רז"ל כי זה הפסוק על דוד רצה לומר אלה שמות הגבורים אשר לדוד שהיה יושב בשבת וכו'" (רד"ק על שמואל ב', כג ח)
- ^ י. מישאל, בית מדרש לרבנים תחכמוני בווארשא, אתר דעת
[עריכה] קישורים חיצוניים
- י. מישאל בית מדרש לרבנים תחכמוני בווארשא, אתר דעת
