בית מטבחיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: משלב סגנוני ירוד.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
כניסת בקר לתא השחיטה
שחיטה כשרה בציור מן המאה ה-15
בקר בתהליכי הייצור בעבר

בית מטבחיים או בשמו הנוסף "משחטה" הוא מפעל לעיבוד בשר, אליו מביאים בעלי חיים המיועדים לאכילה, וממיתים אותם לצורך אכילתם.

בהמשך התהליך מנקים את הבשר, מפרקים אותו לחלקיו, עד לאריזתו ושיווקו לצרכן.

ביהדות שוחטים בשחיטה כשרה, ולאחר בדיקת כשרות בעל החי מולחים את הבשר, ורק לאחר מכן הוא מפורק ונארז.

גם באסלאם יש דרישה לבשר "חלאל" אשר הומת בשחיטה לפי חוקי השריעה.

במשחטות כשרות שוחטים בעיקר פרות, עגלים, כבשים, תרנגולים, תרנגולי הודו. ישנן משחטות אחרות בהן ממיתים גם בעלי החיים נוספים כגון סוסים, גמלים ועוד.לרוב בעלי החיים מומתים על ידי מכת חשמל, או בבעלי חיים קטנים (בעיקר כבשים וחזירים) על ידי נחירתם (חיתוך עורק הלב).

התהליך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדרך כלל לאחר הגעת בעל החיים לבית המטבחיים, הוא נבדק על ידי וטרינר לודא את מצב בריאותו ותקינותו של הבשר, לאחר מכן נכנס לתא ההמתה, שם הוא מומת על ידי שחיטה במשחטה כשרה, או במכת חשמל, ירייה וכדומה. לאחר המתתו תולים את בעל החיים על אונקלים עד ליציאת כל הדם מגופו, משם ממשיכים להפשטת העור, ולהוצאת האיברים הפנימיים, משם ממשיך הבשר לשטיפה יסודית שלאחריה נכנס לקירור של 4°C למשך כיממה, ואחר כך ממשיך לתהליכי הפירוק והעיבוד עד לאריזתו.

במקביל האיברים הפנימיים הראויים לאכילת אדם נשטפים ונארזים, ושאינם ראויים למאכל אדם חלקם משמש לתעשיית מזון לבעלי חיים.

לאחר האריזה מקפיאים את הבשר בקור של -40°C לפני שיווקו לצרכן.

חלק מהבשר נמכר כבשר טרי, בצורה של חצי או רבע בהמה, אשר מגיע לקצב שממשיך בטיפול.

השימושים השונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפוקת הבשר של המשחטה תלויה בדרך כלל בכמות המקררים לאיחסון הבשר, ולכן ברוב המשחטות קיימים שטחים נרחבים ביותר המשמשים לבתי קירור. בסך הכל כ-40% עד 45% מבעל החיים מיועד לאכילת אדם, עוד כ-30% מועבר לתעשיות שונות, והשאר הוא פסולת. החֶלב יכול לשמש לייצור ביודיזל או חימום שמן, העור והעצמות משמשים בין השאר לייצור ג'לטין וכן לתעשיית מזון לבע"ח.

פיקוח וטרינרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתי המטבחיים נדרשים לפיקוח וטרינרי הדוק, למניעת הפצת חיידקים ומחלות כגון: אנתרקס, ברוצלוזיס, ספגת המוח ועוד בעיקר בבקר, ומחלות כמו שפעת העופות ועוד בעופות.

איכות הסביבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמויות המים המשמשות בבית מטבחיים הינם גדולים ביותר, וברוב בתי המטבחיים בעולם מטהרים את המים לפני פינויים לנחלים, ובמפעלים רבים אף ממחזרים חלק מהמים.

ברוב מדינות העולם ישנו פיקוח חמור על פינוי הפסולת שלא תזיק לסביבה.

משחטות בארץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשחטות הכשרות בארץ הינם כפופים לכשרות הרבנות המקומית של אזור המשחטה, ועליה לתאם מול הרבנות הראשית מחלקת השחיטה את נהלי הכשרות. לכל משחטה יש רב אחראי, והוא אמור למנות צוות של שוחטים ומשגיחים המפקחים על הכשרות במקום.

בארץ קיימים מספר רב של משחטות לעופות‏[1][2][3] (פטם והודו), כגון: משחטת עוף העמק, עוף ירושלים וזוגלובק; ומספר מועט של משחטות לבקר וכבשים‏[4], כגון: משחטת תנובה בבית שאן ומשחטת דיר אל אסד.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]