שפעת העופות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נגיף השפעת

שפעת העופותאנגלית: Avian influenza) היא סוג של שפעת נגיפית התוקפת עופות. לשפעת שני זנים עיקריים - זן שאינו אלים (H9N2) וזן אלים (H5N1).

בשנים האחרונות, התגלו כמה עשרות הידבקויות וכן תמותת בני אדם מהמחלה בדרום מזרח אסיה. כמו כן, התגלו בשנים האחרונות מוטציות רבות של הנגיף (עד כה, למרבה המזל, לא כאלו שמועברות לבני אדם). החשש הכבד הוא שהנגיף הקטלני יעבור מוטציה שתקנה לו כושר הדבקה מהיר, בדומה לנגיף השפעת האנושי הנפוץ, ובכך יביא למגפה עולמית הן של עופות והן של בני אדם. עד כה, לא נמצאה לנגיף זה תרופה שהוכחה כיעילה, אך עם זאת, קיימת הערכה שתרופת "טמיפלו", הנמצאת בשימוש כנגד שפעת רגילה, יכולה להפחית את נזקו של נגיף שפעת העופות על האדם, אם כי לא לחסן מפניו.

מרבית בני האדם שנדבקו בשפעת עד כה היו במגע ישיר עם עופות נגועים, אך ישנם גם דיווחים שלא הוכחו על בני משפחה שנדבקו זה מזה. שפעת העופות תוקפת בעיקר בני אדם צעירים (כ-70% מאלו שנדבקו במחלה היו מתחת לגיל 20).

התסמינים הקליניים של בני אדם שחלו בשפעת העופות (H5N1) דומים מאוד לאלו של בני האדם שחולים בשפעת האנושית הרגילה (H3N2). מתברר, כי הנגיף H5N1 הקטלני מעביר מטען גנטי בינו ובין אחד ממיני נגיף השפעת הרגילה, ויוצר מוטציה קטלנית הגורמת למוות מהיר בהדבקתו את האדם.

במחקרים שבוצעו לאחרונה על עכברים, גילו החוקרים שזנים חדשים של שפעת העופות שהוזרקו לעכברים הפכו לקטלניים יותר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכיוון שהמערכת החיסונית של העופות מכירה שפעת זו, הם מתמודדים עם המחלה בקלות יחסית, אך כאשר מקטע שפעת זו עובר לבני אדם - המערכת החיסונית האנושית לא מכירה את הנגיף ולכן קשה לה להתמודד עם המחלה.

נגיף שפעת העופות H5N1 התגלה לראשונה ב-1961 בדרום אפריקה. הפעם הראשונה שבה אובחנה הדבקה של בני אדם על ידי מוטציה של הנגיף הייתה בהונג קונג ב-1997, כששמונה-עשר בני אדם נדבקו במחלה ושישה מהם מתו. בתחילת 2003, חלו בסין שלושה בני משפחה אחת ושניים מהם מתו. בהמשך, התגלו סימני המחלה אצל בני אדם ברחבי אסיה - בטייוואן, וייטנאם, דרום קוריאה, יפן, תאילנד, קמבודיה, לאוס, אינדונזיה ופקיסטן. 60 מתוך 120 בני אדם שחלו במחלה, מתו.

בסוף 2005 התגלו בטורקיה, ברומניה, וברוסיה התפרצויות של המחלה בעפות, זאת עקב נדידת עופות מהמזרח הרחוק. בנוסף, נפוצו ידיעות על התפשטות המחלה ליוון, שהתבררו לבסוף כלא נכונות. שלטונות מערכות הבריאות בעולם נערכו למניעת הידבקות המונית של בני אדם במחלה. אף על פי שכבר באמצע שנות ה-90 הציעה חברת "רוש", יצרנית התרופה "טמיפלו", לממשלות שונות בעולם להזמין את התרופה, נחתמו הזמנות רבות - אך הן נעשו ברגע האחרון והחברה לא יכלה לספק אותן. התפשטות שפעת העופות הביאה ללחץ גדול למדי על החברה להתיר ייצור של התרופה על ידי חברות אחרות, זאת על מנת להגדיל את יכולת הייצור לאחר שהחברה מסרה כי לא תעמוד בביקושים. לבסוף נכנעה החברה ללחץ ובסוף אוקטובר 2005 החלה "רוש" במשא ומתן עם חברות תרופות אחרות בנושא. במקביל, החלו להתעורר גם פקפוקים בנושא יעילות התרופה כנגד הזן העלול לעבור מוטציה, אולם עד כה הנושא עדיין איננו ברור.

החשש בישראל היה שעופות נודדים שחונים חניית ביניים בשמורת החולה ובמקומות אחרים, עלולים להעביר את המחלה למדינה, וייתכן שהעופות החולים שאותרו בישראל אכן נדבקו באופן זה.

שפעת סוג A (אחד משלושה סוגי השפעת) מסוגלת להדביק סוגים שונים של חיות ולעבור ביניהם. שפעת זו הביאה לשלוש מגיפות שפעת קשות מאוד במאה העשרים בשנים 1918, 1957 ו-1968.

השפעת הספרדית, שהחלה ב-1917, הייתה מגפת השפעת הקטלנית ביותר במאה העשרים. היא קטלה בתוך כשנה כ-50 מיליון בני אדם ברחבי העולם. בתחילת אוקטובר 2005 התפרסם מחקר, שטען כי שפעת העופות דומה לאותה השפעת הספרדית. המחקר מתבסס על כך שבקוטב הצפוני נמצאו גופות של בני אדם, שלאחר בדיקה נמצא כי חלו בנגיף השפעת הספרדית. הואיל והגופות נקברו בשלג והוקפאו במשך השנים, הייתה אפשרות לדלות מהן את הנגיף. כיום טוענים מומחים כי בין השפעת הספרדית לנגיף שפעת העופות עומדת מוטציה אחת קטנה, אשר רוב הסיכויים שעם הזמן תתרחש מוטציה ובכך שפעת העופות תשתווה לשפעת הספרדית. כשכך יקרה, חלילה, תוכל השפעת להדביק גם בני אדם.

הידבקות ומניעתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנגיף מועבר על ידי מגע בעופות נגועים או בהפרשות שלהם. עד היום, רוב הנדבקים במחלה הם עובדי לולים או עובדי שווקים פתוחים. טרם נודע על הידבקות מבשר עופות או ביצים למאכל.

אמצעי ההגנה המומלצים כדי להימנע מהידבקות הם [1]:

  • קניית עוף, הודו וביצים רק ממקור הנמצא בפיקוח וטרינרי.
  • רחצת ידיים היטב לפני הכנת המזון ואחריה.
  • הפרדה בין כלים אשר באים במגע עם מזון לא מבושל ובין אלה המשמשים להגשת מזון מבושל.
  • ניקיון הכלים והמשטחים.
  • בישול עוף, הודו וביצים לטמפרטורה של 70 מעלות לפחות (שבה מומת הנגיף), כך שלא יישאר בשר בצבע ורוד וכך ביצים תעבורנה בישול מלא.

השפעת בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלט הסגר סביב לול בנגב, 2006

מקרה ראשון של התפרצות שפעת העופות בארץ התגלה ב-17 במרץ 2006, בקיבוצים חולית ועין השלושה שבדרום הארץ, ובמושב שדה משה שבחבל לכיש. בעקבות תמותה גבוהה של תרנגולי הודו שנועדו לפיטום, נמצא בבדיקה ראשונית שהעופות מתו כתוצאה מנגיף שפעת העופות אשר התגלה בגופם. בעקבות ממצא זה, החלה באופן מדורבן המתה של כל העופות החקלאיים (תרנגולות, תרנגולי הודו, אווזים וברווזים) ברדיוס של שלושה קילומטרים ממוקדי פגיעת המגפה, על ידי החדרת רעל למי השתייה בלולים, כמתחייב מפקודת בעלי החיים.

ב-20 במרץ, דווח על הידבקות נוספת בשני יישובים נוספים בדרום - ניר עוז ועמיעוז. ב-22 במרץ התגלה הנגיף אף בעופות ברצועת עזה. יום למחרת, אימת משרד הבריאות את התפשטות המחלה למושב בקעות בבקעת הירדן.

מוקד נוסף של מגפת שפעת העופות התגלה בקיבוץ כרם שלום הסמוך לקיבוץ חולית, ב-31 במרץ. ככל הנראה, המחלה אשר התפרצה בחולית החלה להתפשט גם בכרם שלום הסמוכה.

ב-3 בינואר 2008, זוהה זן של שפעת העופות בתרנגולות בפינת חי בגן ילדים בבנימינה. כל העופות שנמצאו בלולים ברדיוס של שלושה קילומטרים מגן הילדים הומתו.

ב-26 בינואר 2010 זוהה נגיף של שפעת העופות בלול בקיבוץ עין-שמר[2].

ב-6 במאי 2010 נתגלתה זן אלים מאוד של השפעת בשני אמויים בפינת החי של קיבוץ עין גדי. להערכת משרד הבריאות, ההדבקות נעשתה על ידי עופות נגועים שעברו במקום במסגרת נדידת ציפורים[3].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אמצעי זהירות אלו בטיפול במזון מן החי מומלצים על ידי משרד הבריאות ככלל ולא רק בעת חשש להידבקות בשפעת העופות
  2. ^ דן אבן , עמירם כהן, שפעת העופות חזרה: מקרה של המחלה אובחן בלול בקיבוץ עין שמר בשרון, באתר הארץ, 26 בינואר 2010
  3. ^ רמי שני ואריאל נוי, החשש אומת: שפעת העופות התגלתה בעין גדי, באתר וואלה!, 6 במאי 2010