בלוטות'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: מלבד המבוא ופסקת הרקע - כתוב כקומוניקט לצרכן, ולא כערך אנציקלופדי. בפרט, אין התייחסות לאיך זה עובד.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
הלוגו של בלוטות'
כרטיס בלוטות' למחשב נייד. מידותיו: רוחב - 14 מ"מ, אורך - 36 מ"מ, גובה 4 מ"מ.

בלוטות'אנגלית: Bluetooth, בתרגום לעברית: שן כחולה) הוא תקן תקשורת אלחוטית ליצירת רשת במרחב האישי (PAN) ברמת אבטחה גבוהה על ידי שימוש בגלי רדיו באורכי גל קצרים. בלוטות' משמשת לתקשורת נתונים למרחקים קצרים בקצבים קטנים ובהספק חשמלי נמוך ויכולה לחבר עד 8 מכשירים. רשתות בלוטות' משמשות לרוב לשימושים אישיים, כמו קשר בין מחשב לציוד היקפי או בין טלפון סלולרי לדיבורית.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1994 יזמה חברת אריקסון הקמת צוות מחקר יחד עם החברות IBM, אינטל, נוקיה וטושיבה להגדרת חיבור אלחוטי שיועד להחלפת החיבור הקיים באמצעות כבלי RS-232, למשל, בין מחשב להתקנים אחרים. צוות המחקר הרחיב את מטרת הפרוטוקול לחיבור אלחוטי של רשתות קצרות טווח (למשל לחיבור טלפון סלולרי לדיבורית), ופרסם בשנת 1999 את מפרט הגירסה הראשונה בחוברת בת 1,500 עמודים. לאחר פרסום התקן, אימצה IEEE את המפרט כבסיס לתקן 802.15 ופרסמה אותו כ-IEEE 802.15.1.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

השם בלוטות' (שמשמעותו באנגלית: שן כחולה) לקוח מכינויו של האראלד הראשון (כחול-השן), אשר מלך על דנמרק ועל חלקים מנורבגיה במאה ה-10, ואיחד את השבטים הדניים תחת ממלכה אחת. שם זה נבחר כיוון שבלוטות' מתיימרת לאחד את פרוטוקולי התקשורת לפרוטוקול בסטנדרט אחיד.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאפייניו של הבלוטות':

  • תדר: 2.4GHz.
  • טווח: סוג א' - עד 100 מטרים; סוג ב' - עד 10 מטרים; סוג ג' - עד 1 מטר.
  • קצב נתונים: עד 3 מגה-סיביות(Mb) לשנייה.
  • הספק חשמלי: 1 מיליוואט.
  • מספר רשתות מקביליות: 10 רשתות עצמאיות (פיקו - רשתות).
  • מספר התקנים מחוברים ברשת: מאסטר + 7 מכשירים נוספים.
  • ארכיטקטורת רשת: חיבוריות אד הוק מסוג scatternet שמיועדת לקשר אוניברסלי.
  • שיטה הקשר: 1,600 דילוגי תדר בשנייה בין 79 תדרים שונים, למניעת הפרעות של מכשירים אחרים כמו למשל תנורי מקרוגל.
  • אבטחה: אימות ברמת הקשר ומפתח הצפנה של 128 ביט של הנתונים.

גרסאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון לשנת 2012 פורסמו שבע גרסאות של תקן בלוטות': 1.0, 1.1, 1.2, 2.0, 2.1, 3.0 ו־4.0. בכל גרסה שופרו יכולות ותוקנו היבטים שונים הנוגעים לשידור.

  • בגרסה 1.1 הוספה יכולת של שידור בערוץ לא מוצפן.
  • בגרסה 1.2 שתואמת לאחור לגרסה 1.1 הואצה יכולת מהירות השידור והורחבה יכולת השידור הבו-זמני, יכולת המשפרת את איכות הקול. הוסף ממשק בקר מארח למשדר מקלט אסינכרוני אוניברסלי.
  • בגרסה 2.0 שתואמת לאחור לכל דור 1‎.X, הקטינו את צריכת החשמל ופישטו את התסריט של ריבוי קישורים, בזכות טווח התדרים המאופשר. רכיב בשם EDR, שהוא אופציונלי בגרסה זו, משפר באופן תאורטי פי שלושה את מהירות העברת הנתונים, אך באופן מעשי בערך פי שניים.
  • גרסה 3.0 שהוכרזה באפריל 2009 הציגה יכולת שידור במהירות של עד פי עשרה בהשוואה לגרסה 2.0. למרות השיפורים לא זכתה הגרסה לפופולריות רבה, ולא הוצגו מכשירים רבים התומכים בתקן עד ליציאת גירסת 4.0.
  • גרסה 4.0 הוכרזה באפריל 2010.

יתרונות וחסרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יתרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אין צורך בקו ראייה (לעומת תת אדום).
  • הספק חשמל נמוך אשר מהווה גורם משמעותי בהתקנים ניידים.
  • יכולת הצפנה סבירה.
  • אפשרות לתקשר עם עד 8 מכשירים במקביל לכל רשת.
  • חיבור אוטומטי בין המכשירים השונים (לעומת תקן ה-WI-FI).

חסרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הפרעות מצד מכשירים אלקטרוניים שפועלים באותו תחום תדרים.
  • רוחב פס נמוך יחסית מונע אפשרויות של העברת קבצים גדולים וזרימה של וידאו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]