בנגאזי
|
||||||||||||
בֵּנְגָאזִי (ערבית: بنغازي - בִּנְעָ'אזִי) היא העיר השנייה בגודלה בלוב והגדולה בחבל קירנאיקה שבמזרח המדינה. העיר יושבת על רצועת אדמה בין הים התיכון ובין שני מקווי מים עומדים, ובה שני חלקים: הרובע הערבי והרובע המודרני. נכון ל-2006, מתגוררים בה כ-670 אלף בני אדם.
בימי קדם הייתה בנגאזי מושבה יוונית שנקראה "בירניק". מיוון עברה בנגאזי לידי מצרים, וממנה אל הרומאים. הקיסר הביזנטי יוסטיניאנוס הראשון פיאר את העיר ובנה את חומותיה.
במאה השביעית עבר בבנגאזי הצבא הערבי הכובש בדרכו לספרד, והשאיר בה חורבן. הטורקים כבשו את העיר במאה ה-16, והחזיקו בה עד לשנת 1911, אז כבשו אותה האיטלקים. בימי מלחמת העולם השנייה נכבשה בנגאזי על ידי הבריטים. העיר עברה מידי האיטלקים לידי הבריטים וחוזר חלילה, במשך חמש פעמים, עד שנכבשה סופית בידי הבריטים ב-1943. העיר ניזוקה קשות מהפצצות, ונבנתה מחדש לאחר המלחמה.
בעיר יש מספנה, שדה תעופה ובתי נופש. כמו כן בעיר מפעלים רבים, כגון בתי חרושת לעיבוד עורות, טחנות קמח, טקסטיל, שימורים, שמנים, לבנים וצמנט.
בפברואר 2011 הייתה בנגאזי במוקד ההפגנות נגד הממשל הלובי בראשות מועמר קדאפי. במהומות בעיר נהרגו מאות בני אדם מאש הצבא הלובי. לאחר מכן הפכה בנגאזי לעיר המרכזית של המורדים ולמשכנם של חברי מועצת המעבר הלאומית, עד לנפילת משטרו של קדאפי.