גגאוזים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גגאוזים
Gagauz-children.jpg
אוכלוסייה
280,000 - 250,000
ריכוזי אוכלוסייה עיקריים
מולדובה: 177,000

אוקראינה: 32,000
יוון: 30,000
טורקיה: 15,000
רוסיה: 12,200
בולגריה: 3,000
רומניה: 1,500
קזחסטן: 1,000

שפות
רוסית
גגאוזית
דת
בעיקר נצרות אורתודוקסית
קבוצות אתניות קשורות
עמים טורקים אחרים

הגגאוזים הם עם טורקי.

ריכוזי גגאוזים נוצרים אורתודוקסים מהווים מיעוט אתני ברפובליקת מולדובה, באוקראינה, ביוון, ברוסיה, בטורקיה, בבולגריה וברומניה.

הגגאוזים היושבים בחבל ההיסטורי מולדובה מונים כ-210,000 נפש ומתרכזים בעיקר בחבל הקרוי גגאוזיה ובמחוז בודג'אק שבדרום בסרביה (היום באוקראינה). באוקראינה מתרכזים גגאוזים גם באזור אודסה וזפורוז'יה. הגגאוזים ביוון ובבולגריה מונים כ-20,000 נפש.

הגגאוזים המוסלמים חיים בחלק האירופאי של טורקיה ובמקדוניה.

אבות הגגאוזים באים מהשבטים הנודדים "גוזי" ו"אוזי". מסמכים ביזנטיים מציינים את העובדה שבמאה ה-11 השבט הנודד "גוזי" חצה את הדנובה ונכנס לחבלי בולגריה, מקדוניה יוון של היום. לאחר שהנוודים האלה התיישבו קיבלו על עצמם את סגנון החיים הכפרי המקומי ואת הנצרות האורתודוקסית. עירוב בני השבטים האלה עם טורקים מהשבטים "פצ'נגים", "קומנים" ו"פולובצים" הם מקור הגגאוזים של ימינו.

המדינה הגגאוזית הראשונה הוקמה בחבל השייך היום לרומניה ונקרא "נסיכות דוברוג'ה" Principatul Dobrogea, או, בשפה הגגאוזית "אוזי איאלט" - Uzi Ayalet. נסיכות זו שגשגה כמאתיים שנה עד שנכבשה על ידי האימפריה העות'מאנית. בלחץ העות'מאנים היגרו הגגאוזים אל שטחים שנשלטו על ידי רוסיה. בתקופה שבין 1750 ובין 1846 הם עברו את הדנובה והתיישבו בדרום בסרביה. השלטונות הרוסיים אילצו חלק מהשבטים הטורקים שישבו בבוג'אק להגר אל חצי האי קרים ובמקומם הושיבו גגאוזים ובולגרים. במקום הושבו גם סרבים נמלטים, גרמנים שהגיעו מדוכסות ורשה ועוד אחרים. רוסיה עזרה למתיישבים בחלוקת קרקעות ולימוד השפה הרוסית, כולל קרוא וכתוב. המתיישבים החדשים הפכו את הערבות השוממות של הבוג'אק לחבל חקלאי פורה. בחורף של שנת 1906 הכריזו הגגאוזים על אוטונומיה של "רפובליקת קומרט" (Republica Comrat), אך העצמאות הזאת החזיקה מעמד רק 6 ימים.

בדצמבר 1990 הכריזה התנועה הבדלנית גגאוז חאלקי, בתמיכה שקטה של שלטונות מוסקבה,על שלושה מחוזות מולדובניים - קומרט, צ'יאדר-לונגה ווולקנשטי - כרפובליקת גגאוזיה. בדצמבר 1994, הכיר הפרלמנט המולדובני באוטונומיה לגגאוזים במסגרת מולדובה ובשנת 1995 נקבעו גבולות האוטונומיה לאחר משאל עם מקומי. אוכלוסייה האוטונומיה כוללת כ-160,000 גגאוזים, שהם כשני שליש מהגגאוזים בעולם, וכן רומנים/מולדובנים, אוקראינים, רוסים, בולגרים וצוענים.

השפה הגגאוזית נכתבה עד שנת 1957 באלפבית יווני ומשנת 1957 אומץ אלפבית קירילי שעבר התאמה.