דייוויד בקהאם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דייוויד בקהאם
David Beckham at US Embassy in London (cropped).jpg
מידע אישי
שם מלא דייוויד רוברט ג'וזף בקהאם
תאריך לידה 2 במאי 1975
מקום לידה לונדון שבאנגליה
גובה 1.83 מטר
עמדה קשר
מועדוני נוער


1993 - 1991
טוטנהאם הוטספר
ברימסדאון רוברס
מנצ'סטר יונייטד
מועדונים מקצועיים*
1993 - 2003
1994 - 1995
2003 - 2007
2007 - 2012
2009 - 2010
2013
סה"כ
מנצ'סטר יונייטד
פרסטון נורת' אנד
ריאל מדריד
לוס אנג'לס גלאקסי
מילאן
פריס סן ז'רמן
265 (62)
5 (2)
116 (13)
98 (18)
29 (2)
10 (0)
523 (97)
נבחרת לאומית**
1996 -2009 אנגליה 115 (17)

* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה
בלבד ומעודכן לתאריך 12 במאי 2013
** המידע על מספר ההופעות והשערים בנבחרת נכון לתאריך
3 בנובמבר 2009

דייוויד רוברט ג'וזף בקהאםאנגלית: David Robert Joseph Beckham; נולד ב-2 במאי 1975) הוא כדורגלן עבר אנגלי.

בקהאם דורג פעמיים במקום השני בפרס כדורגלן השנה בעולם של פיפ"א, ובשנת 2004 היה לשחקן עם ההכנסה הגדולה ביותר ממשכורת ומחסויות. הוא גם הכדורגלן הבריטי הראשון שערך 100 הופעות בליגת האלופות. בזכות הפופולריות הגבוהה שלו הוא הפך למבוקש בקרב מפרסמים שונים, ונודע גם כאייקון אופנה.

בקהאם כיהן כקפטן נבחרת אנגליה בין 15 בנובמבר 2000 למשחקי מונדיאל 2006, ובסך הכל השתתף ב-58 משחקים בתפקיד זה. הוא המשיך לייצג את אנגליה גם לאחר מכן, ובמשחק מול נבחרת צרפת ב-26 במרץ 2008 ערך את הופעתו ה-100 במדי הנבחרת.

ב-2012 בקהאם נהג בסירת המירוץ שהובילה את הלפיד האולימפי של אולימפיאדת לונדון (2012), על נהר התמזה, במסלולו האחרון לפני הכניסה לאצטדיון האולימפי לטקס הפתיחה.

קריירת מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקריירה של בקהאם החלה לאחר שחתם על חוזה לשחקנים מקצוענים במנצ'סטר יונייטד, וב-1992 הוא ערך את הופעת הבכורה שלו בסגל הבוגר. בתקופה שבה שיחק ביונייטד היא זכתה בשש אליפויות של הפרמייר ליג, פעמיים בגביע ה-FA, ובליגת האלופות ב-1999. בקהאם שיחק כקשר ימני בקבוצת מנצ'סטר יונייטד עוד מהיותו נער. את הופעת הבכורה בקבוצה הבוגרת ערך ב־1992 ושיחק בשורותיה עד שנת 2003, אז עבר לריאל מדריד בגלל תקרית בינו לבין מאמנו אלכס פרגוסון שלאחר משחק בגביע נגד ארסנל זרק אלכס פרגוסון נעל לעבר בקהאם ופצע אותו בגבה שלו. במנצ'סטר, דייוויד בקהאם היה ידוע בבעיטות החזקות והמדויקות שלו ובנחישות הרבה שהפגין במגרש. הוא נחשב למרים הכדורים הטוב ביותר באנגליה והרבה הגבהות שלו מהאגף הימני הפכו לשערים. כמו כן, בקהאם ידוע בבעיטות החופשיות המדויקות שלו. בקאהם זכה עם היונייטד במספר רב של אליפויות וגביעים וב־1999 היה חלק מרכזי ב"טרבל" - זכייתה של מנצ'סטר יונייטד בגביע אירופה לאלופות, באליפות הפרמייר ליג ובגביע האנגלי.

בשנת 2003 עבר בקהאם לריאל מדריד, ובעונתו הרביעית והאחרונה במדיה זכה עמה באליפות הלה ליגה.

בינואר 2007 נודע, שעם סיום חוזהו בריאל מדריד בסוף עונת 2006/07, יעבור בקהאם למועדון האמריקאי לוס אנג'לס גלאקסי וירוויח 250 מיליון דולר בחמש שנים. על פי בקהאם, אחת הסיבות למעבר היא לגרום לצעירים בארצות הברית לאהוב כדורגל, אשר אינו נחשב שם לאחד מענפי הספורט הפופולריים.

באוקטובר 2008 סיכם בקהאם על הצטרפותו למילאן לחודשים מספר החל מינואר 2009, על מנת לשמור על כושרו כדי לא לאבד את מקומו בנבחרת אנגליה. ב-20 בדצמבר 2008 הוצג בקהאם רשמית במילאן.

אחרי עונה אחת במילאן חזר בקהאם בשנת 2009 ללוס אנג'לס גלאקסי ושב לאמריקה שם שיחק עד 1 בדצמבר 2012. במשחקו האחרון זכה עם הגלאקסי באליפות ליגת הMLS. כך סיכם השחקן 5 שנים באמריקה בהן הרוויח כ-255 מיליון דולר.

ב-31 בינואר 2013 חתם בקהאם למשך 5 חודשים בקבוצת הכדורגל הצרפתית פריס סן ז'רמן. ב-16 במאי 2013 הודיע על פרישתו ממשחק פעיל בתום העונה. ב-18 במאי 2013 ערך בקהאם את משחקו הרשמי האחרון בקריירה כשהשתתף בניצחון קבוצתו בתוצאה 3-1 על ברסט.

נבחרת אנגליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקהאם היה שחקן מפתח בנבחרת אנגליה אך בטורנירים האחרונים (מונדיאל 1998, יורו 2004) הוא נכשל ברגעי האמת. במונדיאל 1998 הוא הורחק בשמינית הגמר עקב התחזות תיאטרלית של דייגו סימאונה הארגנטינאי, וברבע גמר טורניר יורו 2004 הוא החטיא פנדל מכריע מול פורטוגל שגרם לסיום דרכה של הנבחרת האנגלית בטורניר. בעקבות המקרים הללו בקהאם נחשב לעתים לשנוא האוהדים האנגלים, למרות זאת, בקהאם היה קפטן הנבחרת האנגלית ואחד משחקני המפתח בה. השער הראשון שהבקיע בקהאם במדי נבחרת אנגליה היה בבעיטה חופשית במונדיאל 1998 במשחק מול נבחרת קולומביה בניצחון 2:0.

אחרי ההפסד לנבחרת פורטוגל בבעיטות עונשין ברבע גמר מונדיאל 2006 ויתר בקהאם על סרט הקפטן ולאחר זמן קצר המאמן החדש סטיב מקלארן הודיע על ניפויו של בקהאם מנבחרת אנגליה. במאי 2007 הוחזר בקהאם לנבחרת אנגליה [1]. בהדרגה, עם מינויו של פאביו קאפלו לאימון הנבחרת, חזר בקהאם לסגל ואף לתפקיד קפטן הנבחרת ביוני 2008. נכון ל-4 ביוני 2010, לבקהאם 115 הופעות בנבחרת והוא שחקן השדה בעל מספר ההופעות הגבוה ביותר בנבחרת האנגלית. מקדים אותו השוער פיטר שילטון עם 125 הופעות. בקהאם לא השתתף במונדיאל 2010 בדרום אפריקה וזאת כתוצאה מפציעה במשחק בליגה האיטלקית במדי מילאן ,במשחק מול קייבו.

חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1997, התחיל בקהאם לצאת עם ויקטוריה אדמס שהייתה אז חברה בלהקת הספייס גירלז. בקהאם הציע לה נישואים בינואר 1998, והזוג נישא ב-4 ביולי 1999 באירלנד, ארבעה חודשים אחרי לידת בנם הבכור. בספטמבר 2002 נולד בנם השני, ובפברואר 2005 נולד בנם השלישי. ביולי 2011 נולדה בתם הראשונה. מאז נישואיו, בקהאם הפך למגה-סלבריטי, מוקד עניין של התקשורת ודגם למטרוסקסואל.

ב-3 באפריל 2006 סיפר בקהאם בראיון לעיתון "Daily Mail" שהוא סובל מטורדנות כפייתית, ובראיון אחר טען כי ההפרעה באה לידי ביטוי בדמות הקעקועים הרבים שמכסים את גופו[דרוש מקור]. בשנת 2007 חתם בקהאם עם חברת אמפוריו ארמאני על חוזה למשך 3 שנים בשווי 40 מיליון דולר לפרסום ההלבשה התחתונה של החברה.

בקהאם השתתף בטרילוגיית סרטי גול! בתפקידים משניים, והוא מופיע בקטעי ארכיון ובתמונות רבות בסרט "שחקי אותה כמו בקהאם". בקהאם ורעייתו היו אמורים להופיע בתפקיד אורח בסרט, אך אילוצי לוח זמנים לא אפשרו זאת. לבסוף בחר הבמאי להשתמש בכפילים של בני הזוג.

ב-24 במאי 2011 השתתף במשחק מחווה ידידותי במדי מנצ'סטר יונייטד נגד יובנטוס באולד טראפורד, לכבוד פרישתו ממשחק פעיל של גארי נוויל, ששיחק בתור קפטן מנצ'סטר יונייטד. פעמיים דורג בקהאם במקום השני בפרס כדורגלן השנה בעולם של פיפ"א, ובשנת 2004 היה לשחקן עם ההכנסה הגדולה ביותר ממשכורת ומחסויות. הוא גם הכדורגלן הבריטי הראשון שערך 100 הופעות בליגת האלופות. בזכות הפופולריות הגבוהה שלו הוא הפך למבוקש בקרב מפרסמים שונים, ונודע גם כאובייקט לחיקוי בתחום האופנה.

סבו של בקהאם היה יהודי,‏[1] ובקהאם מגדיר עצמו לעתים כ"חצי יהודי".‏[2]

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנצ'סטר יונייטד
ריאל מדריד
לוס אנג'לס גלקסי
פריז סן ז'רמן
  • אליפות צרפת - 2013


אישיים

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אנדי מיליגן, בקהאם, הוצאת דני ספרים, 2005.
  • ד"ר איברהים טאהא, כדורגלנים בשנות ה-2000, הוצאת מרום-עתיד, 2003.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


זוכי פרס הכדורגלן הצעיר של השנה בליגה האנגלית

1974:ביטי | 1975: דאי | 1976: בארנס | 1977: גריי | 1978: וודקוק | 1979: רג'יס | 1980: הודל | 1981: שאוו | 1982: מוראן | 1983: ראש | 1984: וולש | 1985: יוז | 1986: קוטי | 1987: אדמס | 1988: גאסקוין | 1989:מרסון | 1990:לה טיסיה | 1991: שארפ | 1992: גיגס | 1993:גיגס | 1994: קול | 1995: פאולר | 1996: פאולר | 1997: בקהאם | 1998: אואן | 1999: אנלקה | 2000: קיואל | 2001: ג'רארד | 2002: בלאמי | 2003:ג'נאס | 2004: פרקר | 2005: רוני | 2006:רוני | 2007: רונאלדו | 2008: פברגאס | 2009: יאנג | 2010: מילנר | 2011: וילשייר | 2012: ווקר | 2013: בייל | 2014: הזאר