גנאיוס פולביוס פלאקוס
גנאיוס פולביוס פלאקוס (בלטינית: Gnaeus Fulvius Flaccus; המאה ה-3 לפנה"ס) היה מגיסטראט רומאי, אשר הובס בקרב הרדוניה בזמן המלחמה הפונית השנייה, ולאחר מכן יצא לגלות.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פולביוס פלאקוס היה בנו של מרקוס פולביוס פלאקוס (קונסול בשנת 264 לפנה"ס) (אנ') ואחיו של קווינטוס פולביוס פלאקוס.[1] הוא נזכר לראשונה כפראיטור בשנת 212 לפנה"ס. אותה שנה שימש אחיו כקונסול.[2] הוא נע באזור העיר הרדוניה שערקה למחנהו של חניבעל לאחר קרב קאנאי. הוא התקשה לשלוט בחייליו, ובאופן כללי שררו במחנהו בלבול וחוסר משמעת. חניבעל קיבל מידע על כך, ותקף אותו בקרב הרדוניה. טיטוס ליוויוס מאשים את פלאקוס בפחדנות, וטוען שמיד עם תחילת הקרב נמלט מהאזור עם 200 פרשים. כל השאר נטבחו בידי חניבעל.[3]
כשחזר לרומא, נוהל נגדו משפט והוא הותקף בחריפות ונתפס כאשם העיקרי לתבוסה הקשה. אחד התובעים אף הצהיר שחייליו לא הובסו בידי חניבעל, אלא בידי מפקדם.[4] פלאקוס ניסה להאשים את חייליו שאילצו אותו לצאת לקרב ביום שלא רצה, אולם טענתו זו רק הסבה לו נזק רב יותר. הטריבונים של העם סירבו לערער בשבילו וגם אחיו שהיה אז בשיא תהילתו לא התערב. לפיכך הוא יצא לגלות בטרקוויניה.[5] מכאן ואילך לא ידוע עליו דבר.
שנה לאחר מכן חנה הפרוקונסול גנאיוס פולביוס קנטומלוס גם כן באזור הרדוניה. חניבעל תכנן לארוב גם לו, וטען בפני חייליו שהלא רק שנה לפני כן הביס גנאיוס פולביוס אחד בהרדוניה, ולכן גם הפעם ינצח. ואכן קרב הרדוניה השני הסתיים גם כן בניצחון קרתגי מוחץ.[6] ולריוס מקסימוס מספר שהוא עשה "מעשים גדולים" ושהרומאים רצו להעניק לו כיבודים כאות תודה, אולם הוא סרב.[7] ידיעה זו מוזרה מאוד בהתחשב בכל מה שידוע לנו עליו, ולכן סביר להניח שמקסימוס התבלבל בשם או שמדובר במעשים שקרו לפני תבוסתו ואינם ידועים לנו.[1]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 ויליאם סמית, לקסיקון לביוגרפיות ולמיתולוגיה של יוון ורומא, ערך פלאקוס, פולביוס 3.
- ^ טיטוס ליוויוס, ספר עשרים וחמישה, 3.
- ^ טיטוס ליוויוס, ספר עשרים וחמישה, 21.
- ^ טיטוס ליוויוס, ספר עשרים ושישה, 2.
- ^ טיטוס ליוויוס, ספר עשרים ושישה, 3.
- ^ טיטוס ליוויוס, ספר עשרים ושבעה, 1.
- ^ ולריוס מקסימוס, 2.8.3.