דגל ספרד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דגל ספרד
Flag of Spain.svg
כינוי Rojigualda
סוג הדגל דגל לאומי דגל לאומי‏‏‏[1]
יחס ממדים 2:3
הונף לראשונה 28 במאי 1785 (כדגל צבאי ימי)
מעמד רשמי 6 בדצמבר 1978 (בגרסתו הנוכחית עם קבלת החוקה)
5 באוקטובר 1981 (בגרסתו הנוכחית בשינוי שלט האצולה)
מוטיבים עיצוביים פס ספרדי אדום-צהוב-אדום, שלט האצולה של ספרד במרכז (מוזח לשמאל)
גרסאות נוספות

Flag of Spain (Civil).svg
דגל אזרחי, דגל הצי האזרחי דגל אזרחי‏‏‏[1]

דגל ספרד (ספרדית: Bandera de España), על פי המוגדר בחוקה הספרדית של שנת 1978, הוא דגל בעיצוב טריבנד בצבעים אדום וצהוב, כאשר סדר הפסים הוא אדום, צהוב אדום. הפס האמצעי הצהוב כפול בעוביו מהפסים האדומים - מאפיין ייחודי, בשם פס ספרדי, שהבדיל את דגל ספרד משאר הדגלים האירופים, ונועד להקל את הזיהוי של ספינות ספרד מרחוק. בצדו השמאלי של הפס הצהוב מוטען סמל ספרד.

שורשיו של דגל ספרד מצויים בדגל הצבאי הימי של צי המלחמה של המלך קרלוס השלישי, שנת 1785. במרוצת המאות ה-18, ה-19 וה-20, לא השתנתה סכמת הצבעים של הדגל, למעט בתקופת הרפובליקה השנייה (1931 - 1939) אז הניפה ספרד טריקולור אדום-צהוב-סגול. למעט תקופה זו השינויים היחידים היו שינויים בצורתו של הסמל המוטען במרכז הדגל.

עיצובו של הדגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

תבנית עיצובו של הדגל

סידור ההתקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיצובו הבסיסי של הדגל הוא שלושה פסים אופקיים בצבעי אדום-צהוב-אדום, כאשר רוחבו של הפס המרכזי שווה לרוחבם של שני הפסים הקיצוניים. ‏‏תקנה 1511 מפרטת את עיצובו של הדגל החלק, ללא הסמל המוטען במרכז, אשר משמש כדגל האזרחי של ספרד.‏[2] הדגל המדיני והצבאי, בים וביבשה, מוטען בסמל ספרד אשר ממוקם במרחק של 1/3 המרחק מן התורן וגובהו 2/5 מגובהו של הדגל. בדגלים מרובעים, או הקרובים לריבוע, כדגלי היחידות הצבאיות או הדגלים האישיים של בכירי הממשל, מוטען הסמל במרכזו של הדגל.

צבעי הדגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

צבעי הדגל הרשמיים נקבעו בצו מלכותי ומוגדרים בספר החוקים הספרדי‏‏:

ערכי CIELAB (Illuminant C)‏ CIE צבעי רשת
שם הצבע H* C* L* x y Y קוד HTML
אדום דגל (Rojo bandera) 35º 70 37 0,614 0,320 9,5 #AA151B
צהוב דגל (Amarillo-gualda bandera) 85º 95 80 0,488 0,469 56,7 #F1BF00

סמל ספרד[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל ספרד
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – סמל ספרד

סמל ספרד, אשר נכנס לשימוש ב-19 בדצמבר 1981, הינו שלט אצולה הכולל מגן מחולק לרבעים המייצגים את ארבע הממלכות אשר מוזגו לממלכה אחת בשלהי המאה ה-15: ממלכת קסטיליה, המיוצגת על ידי טירה זהובה על רקע אדום; ממלכת לאון, המיוצגת על ידי אריה סגול על רקע כסוף; ממלכת אראגון, המיוצגת על ידי ארבעה פסים אדומים על רקע זהב וממלכת נווארה, המיוצגת על ידי מערכת של שרשראות זהובות מחוברות, על רקע אדום. בנקודה קטנה בתחתית המגן מופיע סמל הרימון של ממלכת גרנדה הנוצרית בצבעיו הטבעיים, ובמרכזו של המגן ממוקם סמל בית בורבון (שממנו יצאה שושלת מלכי ספרד הנוכחית), שלוש פלר דה ליס מוזהבות על רקע כחול.

מעל המגן ממוקם כתר ממלכת ספרד מוזהב, המסמל את המלוכה הספרדית. משני עבריו של המגן מוצבים עמודים המסמלים את עמודי הרקולס, גיברלטר וסאוטה מוכתרים אחד בכתר הספרדי והשני בכתר קיסר אוסטריה, ומקיפה אותם מגילה עם המוטו הספרדי "PLVS VLTRA" (לטינית: עוד מעבר).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הניסים המלכותיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעוד שהמושג דגל לאומי לא היה קיים בימי הביניים כפי שהוא מוכר כיום, שימש הנס המלכותי, אשר עוצב לרוב על בסיס עיצובו של שלט האצולה המלכותי, כסמל הלאומי של מדינות רבות ובהן גם הממלכות אשר מהם נוצרה ספרד המודרנית.

לכל אחת מהממלכות אשר התאחדו באמצע המאה ה-16 היו הניסים והסמלים ההרלדיים שלהם וציי הממלכות הניפו את דגליהם שטחי חסות והשפעה שלהן במימי הים התיכון והן באוקיינוס האטלנטי. דגלו של כתר אראגוןסניירה בקטלונית) היה דגל צהוב עליו הוטענו 4 פסים אדומים אופקיים. דגלו של כתר קסטיליה, מאז האיחוד הסופי בין ממלכת קסטיליה וממלכת לאון בשנת 1230, היה דגל מחולק לארבעה רבעים אשר הציגו שני רבעים אדומים מוטענים בטירה זהובה עם פתחים כחולים (לציונה של קסטיליה) ושני רבעי כסף מוטענים באריה בעל טפרים ולשון אדומים וכתר זהב (סמלה של לאון). דגל זה היה הדגל האירופאי הראשון אשר הונף על אדמות אמריקה במסעו הראשון של כריסטופר קולומבוס בשנת 1492.‏‏

עם איחודן של הממלכות לכדי ישות פוליטית אחת, נוצר גם נס מלכותי אשר שימש את המלכים הקתוליים, אולם דגל זה לא שימש כדגלם של ציי וצבאות הממלכה באזורי ספרד, הים התיכון ומעבר לאוקיינוס, שם הונפו דגלי הממלכות השונות לצד דגל צלב בורגונדיה (ראו להלן).

Banner of arms crown of Castille Habsbourg style.svg Flag of Catalonia.svg Pendón heráldico de los Reyes Catolicos de 1475-1492.svg
FIAV historical.svg דגל כתר קסטיליה FIAV historical.svg דגל כתר אראגון FIAV historical.svg דגלם האישי של המלכים הקתולים
1475 - 1492

דגל צלב בורגונדיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בואו של פליפה הראשון, דוכס בורגונדיה (בשנת 1496) ונישואיו לחואנה מקסטיליה, ביתם של המלכים הקתוליים, הביא לספרד דגל חדש, אשר הפך במהרה לאחד הסמלים הספרדיים הבולטים ביותר וזאת על אף מקורו הזר.‏[3]

דגל צלב בורגונדיה, סמלו האישי של פיליפה הראשון‏‏‏[3] היה צלב סאלטייר משונן אדום על רקע לבן (בדרך כלל אך לעתים גם בצבעים אחרים). הצלב נצבע על מדיהם של הקשתים הבורגונדיים אשר שירתו בצבאות ספרד ועל אף מקורותיו הזרים, הפך לסמל ספרדי נפוץ בהופיעו מהמאה ה-16 על מדיהם של הצבאות הצבאות הספרדיים, ובהמשך הונף כדגלי וניסי הקרב של ציי המלחמה של ספרד עד לשנת 1785 ושל צבאות היבשה הספרדיים עד 1843, אז נכנס לשימוש דגל הקרב‏[3] (ראו להלן) ושימש כדגל מלכות המשנה של ספרד החדשה.

ספרד ההבסבורגית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת עליתה לשלטון של השושלת ההבסבורגית באמצע המאה ה-16, לכל יחידה צבאית היה דגל יחידתי אשר שימש אותה כדגל קרב. דגל זה היה למעשה דגל צלב בורגונדיה אשר הושחת בשלט האצולה של מפקד היחידה. על מנת ליצג את המלך את דגל הקורונה - דגל צהוב אשר הוטען בשלט האצולה של המלך. עם עלייתו לשלטון הורה פליפה השני כי כל יחידה תניף, בנוסף לדגל היחידתי שלה, גם דגל צהוב עליו צלב בורגונדיה אדום. יחידות הפרשים הניפו דגלים דומים אך קטנים יותר.

פליפה החמישי ושושלת בורבון החדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלייתו לכס השלטון הספרדי של פליפה החמישי הביא לשילוב שלט האצולה של שושלת בורבון בסמל המלכותי הספרדי. השלט החדש, אשר עוצב בידי הכרוזים הצרפתיים שארל-רנה ד'אוזיה ופייר קלרמבו בשנת 1700 הציגו, לצד סמלי אראגון וקסטיליה ולאון וסיציליה, את סמלי בית בורבון.

פליפה החמישי שינה את המהות של הדגל הספרדי, הוא הטעין את סמלו האישי על צלב בורגונדיה אדום על שדה לבן ובכך העניק לספרד לראשונה דגל אשר שימש את כל הצבאות הלוחמים. זהו עדיין לא היה "דגל לאומי" אך היה זה ניסיון אחד, לצד שורה של ניסיונות ברחבי אירופה ליצירת דגל לאומי.

דגלי ספרד באותה תקופה חולקו לשלוש קבוצות עיקריות:

  1. ניסים מלכותיים: דגלים ארגמניים המוטענים בשלט האצולה המלכותי.
  2. דגלים צבאיים: דגלים לבנים המוטענים בצלב בורגונדיה ושלט האצולה המלכותי.
  3. דגלים ימיים: דגלים לבנים המוטענים בשלט האצולה המלכותי.
Bandera de España 1701-1760.svg Bandera de España 1760-1785.svg Bandera militar Spain 1700.jpg
FIAV 000011.svg FIAV historical.svg דגל צבאי ימי
1701 - 1748
FIAV 000011.svg FIAV historical.svg דגל צבאי ימי
1748 - 1785
דגל צבאי FIAV historical.svg דגלו הצבאי של פליפה החמישי

מקורותיו של העיצוב הנוכחי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציורי הדגלים אשר בחר קרלוס השלישי בשנת 1785. דגל הקרב (כולל נס) ודגל אזרחי לשימוש על ספינות צי הסוחר

בשנת 1785, כאשר הממלכה הייתה תחת שלטונו של קרלוס השלישי מבית בורבון, היה צורך בדגל שיבדיל אותה מהסמלים המלכותיים של בית בורבון בשתי הממלכות העיקריות האחרות של הבית, צרפת ושתי הסיציליות. לפי גרסה אחת השתמש קרלוס השלישי בעיצוב של דגל נאפולי כמקור לדגל החדש. לפי גרסה אחרת הדגל החדש נבחר בתחרות עיצוב, והיה יורש ישיר של הדגל הספרדי באותו זמן. שתי גרסאות של דגלים נבחרו, אחת לשימושו של הצבא, ואחת לשימוש אזרחי. הדגל הצבאי היה מקביל לעיצוב המודרני, רק בלי הסמל הנוכחי. הדגל השני, שיועד למטרות אזרחיות, הורכב מחמישה פסים מקבילים בצבעים אדום וצהוב, שלא היו שווים בגודלם.

במהלך המאות ה-18, וה-19 סכמת הצבעים לא השתנתה. השינוי המרכזי בדגל היה בסמל שעליו. בשנת 1873 צורף לראשונה סמל לעיצוב הדגל, אם כי שונה מזה שקיים כיום בדגל המודרני. במהלך מלחמת האזרחים הספרדית אימצו הרפובליקאים דגל שהורכב מטריקולור בצבעים אדום, צהוב וסגול, כאשר במרכזם הוצב הסמל המוכר לנו כיום. עם ניצחונם של הפשיסטים של פרנקו במלחמה, סולק הדגל הרפובליקאי, וספרד חזרה להשתמש בדגל המסורתי של בית בורבון. בשנת 1981 אומץ הדגל הנוכחי, כשהשינוי המרכזי בו הייתה חזרתו של הסמל לדגל, אך בצורה מפושטת הרבה יותר בהשוואה לגרסאות קודמות.


פרוטוקול הדגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

דגל ספרד מונף בחזית השורה, מאחוריו דגלי הקהילות האוטונומיות של ספרד בפתח בניין הפרלמנט הספרדי

הנפת הדגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

את הדגל הספרדי ניתן להניף בצורה אופקית מבניינים ציבוריים, בתים פרטיים, בנייני מסחר, ספינות, כיכרות או במהלך טקסים רשמיים. בעוד שאת הדגל ניתן להניף מזריחת השמש ועד לשקיעתה - על בנייני ממשל ציבוריים, בספרד ומחוצה לה, יש להניף את הדגל במשך כל שעות היממה (במהלך הלילה יש לדאוג כי יהיה מואר כהלכה). על הדגל להיות בממדיו התקניים ואסור להניפו אם מוכתם או ניזוק בשום צורה שהיא.

מנהגי אבלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

על מנת להביע אבלות, ניתן להניף את הדגל במספר צורות: הצורה ראשונה, הידועה גם כחצי התורן, מבוצעת כאשר הדגל מונף אל ראש התורן ולאחר מכן מורד למיקום בשלישו הראשון של התורן; הצורה השנייה, הצמדת סרט שחור לדגל, מבוצעת כאשר הדגל מקובע לתורן ולא ניתן להניפו באמצעות חבל. הסרט המוצמד לדגל יהיה ברוחב 10 ס"מ ויוצמד לתורן כך שקצהו יגיע לשולי הדגל. בהלוויה ממלכתית של אנשי ממשל בכירים, חיילים, ואישים מכובדים אחרים יכסה הדגל את ארון המתים בעת הלוויה ויקופל וימסר לפני הקבורה לקרוב המשפחה או שאר הבשר הקרוב ביותר למנוח.

הנפת הדגל לצד דגלים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר הדגל מונף לצד דגלים נוספים סדר הקדימויות של ההנפה יהיה: הדגל הספרדי, דגלים של מדינות זרות, דגל האיחוד האירופי, דגלי ארגונים בינלאומיים לא-ממשלתיים, דגלים צבאיים וממשלתיים, דגלי הקהילות האוטונומיות, דגלי ערים ודגלים אחרים.

בעת הנפת הדגל הספרדי לצד דגלים לאומיים נוספים, יתפוס הדגל הספרדי עמדה של כבוד ולאחריו יסודרו הדגלים הנוספים על פי סדר האלפבית הספרדי. כמו כן, גודלם של הדגלים הנוספים אסור לעלות על גודלו של הדגל הספרדי בממדיהם.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 ‏על פי חוקת 1977, מוגדר הדגל המוטען בסמל המדינה כדגל מדיני וצבאי, בים וביבשה (דגל מדיני וצבאי, דגל הצי המדיני והצבאי ) ואילו הדגל ללא הסמל הוגדר כדגל אזרחי (דגל אזרחי, דגל הצי האזרחי ). אולם, המנהג הפך את הדגל המוטען ‏לדגל לאומי דה פקטו (דגל לאומי ).
  2. ^ תקנה 1511/1977 בדבר דגלים, ניסים, סמלים ותגים - 1 ביולי 1977 (בספרדית)
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 דגל צלב בורגונדיה באתר דגלי העולם (באנגלית)